לפני 3 חודשים נפתחה רשמית עונת ההייפ לדור הקונסולות החדש, עם ההכרזה של סוני על ה-PS4. כתבתי אז פוסט ארוך ומפורט על כל הפיצ’רים החדשים ומה מחכה לנו מעבר לפינה. ההיגיון אומר שעכשיו, אחרי האירוע המקביל של מיקרוסופט, אני צריך לעשות את אותו דבר ל-Xbox One.

Fuck that.

ההכרזה של מיקרוסופט הייתה נוראית. לא “פחות מלהיבה”, לא “לא משהו”. פשוט מזעזעת. בתור התחלה, אני מניח שנגמרו השמות המקוריים בעולם? כי אחרת אני לא מבין איך הגיוני שמכריזים על Xbox One בערך חודשיים אחרי שיצא HTC One. אבל אם נחזור לדבר על דברים שבאמת משנים משהו – בעוד שהאירוע של סוני היה בבירור מכוון לגיימרים וממוקד במשחקים, החשיפה של מיקרוסופט הייתה גיבוב של דברים שלא קשורים בשום דרך לחוויית המשחק, לא אמורים לעניין אף אחד שרוצה לקנות קונסולה, וכמובן לא תקפים בכלל מחוץ לארה”ב.

כבר כמה שנים די ברור שמיקרוסופט הולכת בכיוון של “מרכז מדיה” ומתרחקת יותר ויותר מ”קונסולת משחקים”, והמעבר הזה הושלם סופית עם ה-Xbox One. כל הפיצ’רים הגדולים החדשים קשורים להקשבה למוזיקה, צפייה בטלויזיה, צפייה בספורט בטלויזיה, צפייה בטלויזיה עם פקודות קוליות דרך הקינקט, וכמובן מערכת ההפעלה החדשה, שכל כך דאגו להתאים אותה לצפייה בטלויזיה שהיו צריכים לוותר על backward compatibility, למרות שאין שינוי מהותי בארכיטקטורה הבסיסית כמו שהיה ב-PS4. אה, והזכרנו שאפשר לחבר ממיר של כבלים ל-Xbox One ואז – ניחשתם נכון – לצפות בטלויזיה?

החלק האירוני בכל הסיפור הוא שבסופו של דבר האקסבוקס לא באמת משפר את חוויית הצפייה בצורה כל כך משמעותית. הרי רוב הטלויזיות החדשות היום יודעות לגלוש באינטרנט בעצמן ולהתחבר ל-Netflix ו-Hulu ויוטיוב וכל אלה. שלא לדבר על מחשבים, טאבלטים וכו’. אז למה שמישהו יילך ויקנה אקסבוקס במיוחד בשביל זה?

יופי, ועכשיו גם אני נפלתי במלכודת של מיקרוסופט וכתבתי שתי פסקאות שלמות על טלויזיות. בואו נשכח מזה ונדבר על דברים שאשכרה קשורים למשחקים. אבל בפורמט יותר תמציתי מהפוסט של ה-PS4, כי כאמור, fuck that. אני ממורמר מדי כדי להגיד דברים באמת טובים על החידושים האלה, אז אם לא הוספתי שום דבר רע במפורש על פיצ’ר כלשהו, אתם יכולים להניח שאני מרוצה ממנו.

• החומרה: מעבד 8 ליבות, 8GB זיכרון, 500GB כונן קשיח. ואני מניח שגם כרטיס גרפי כלשהו? לא אמרו על זה כלום. יותר חשוב לדבר על האספקטים המעניינים באמת של החומרה, כמו, אממ, Wi-Fi? נגן בלו-ריי? USB 3.0?
• בניגוד ל-PS4, לפחות יודעים איך הדבר הזה ייראה. חבל רק שהתשובה היא “כמו מכשיר וידאו משנות ה-80”.
• גירסה חדשה של הקינקט שמגיעה עם כל Xbox One. כי הקינקט היה כל כך משמעותי עד עכשיו. אה, והוא תמיד מחובר ומקשיב לכם, גם כשהקונסולה כבויה, אז תיזהרו לא להגיד בטעות “Xbox off” בזמן שאתם משחקים. חושבים שאין סיכוי שזה באמת יקרה? ספרו את זה לכל האנשים שצפו בהכרזה בשידור חי ונקטעה להם הצפייה כל פעם שאמרו את המילה “Xbox” (מה שכפי שאתם יכולים לנחש, קרה לא מעט).
• הקונטרולר החדש, ובכן, מאוד דומה לישן. אז החליפו את back ו-start ב-“view” ו-“menu”, שכנראה יעשו את אותו דבר בכל מקרה, והטריגרים יודעים לרטוט. וופטי דו. הם טוענים שיש בדבר הזה “40 שינויים בעיצוב”, אבל במבט יותר קרוב נראה שכמעט כולם מינוריים לחלוטין. מצד שני, כשאני חושב על זה, הקונטרולר הישן היה מעולה, אז למה לא.
• 15 משחקים אקסקלוסיביים בשנה הראשונה, מתוכם 8 יהיו פרנצ’ייזים חדשים. אוקיי! זה כבר נשמע באמת מעניין, בואו נראה על מה הם מכריזים. אה, FIFA. ו-Forza. ו-Call of Duty. לפחות יש איזה משחק של המפתחים של Alan Wake שכרגע לא יודעים עליו כלום חוץ מזה שיש לו טיזר.
  (ראוי לציין, אגב, שיכול מאוד להיות שמדובר על timed exclusives, כלומר משחקים שיוצאים בהתחלה רק לאקסבוקס אבל אחרי כמה חודשים מגיעים גם לשאר הקונסולות, כמו שקרה כמעט עם כל משחק XBLA שהיה שווה משהו.)
• הקלטה רציפה של משחקים, עם אפשרות לשמור ו/או לשתף קטע משחק שהרגע קרה. חוץ מזה, משחקים גם יוכלו להציע לכם קטעים ספציפיים של “magic moments”.
• שירות התאמה חדש למשחקי מולטיפלייר שאמור להתחשב, בנוסף לרמת המשחק, גם ב- “reputation”, מה שבתקווה יוביל לזה שאף אחד לא ישחק עם טרולים שאף אחד לא רוצה לשחק איתם.
• מערכת achievements דינאמית, שמאפשרת עדכון והוספה של אצ’יבמנטים בלי DLC נפרד, ואלמנט נוסף של “אתגרים” (“challenges”) שהם דברים יותר פשוטים כמו להשלים מסלול כלשהו בזמן נתון.
• מתישהו בעתיד (קרי: אף פעם) הקונסולה תוכל להריץ חלק מהחישובים בענן. כמו SimCity?
• אפשר לשחק במשחקים תוך כדי שהם יורדים. כן, ה-PS4 עשה את זה קודם, אבל זה עדיין פיצ’ר חביב.
• אין יותר הגבלה ל-100 חברים ב-Xbox Live. מיקרוסופט הבינו שזו הגבלה נוראית ומטופשת, והחליטו להוריד את ההגב—סליחה, הם פשוט העלו את זה מ-100 ל-1000. “ההגבלה השרירותית והמיותרת שלנו היא רק *קצת* פחות מגבילה עכשיו!”

אוקיי, חבר’ה, יש לכם עכשיו 3 שבועות לעבוד על העניין הזה ולנסות לגרום לו להישמע באמת מלהיב כשאתם מציגים אותו שוב ב-E3. אולי אם תתנו קצת מידע אמיתי על המשחקים האקסקלוסיביים האלה זה יכול לעזור. או אם תחזרו אחורה בזמן ותוותרו לחלוטין על כל הקטע של הקינקט והטלויזיה. אני בינתיים מחכה ל-PS4.

הפוסט הזה, כמו שיעור גיאומטריה בתיכון, עוסק במצולעים.

דיוויד קייג’, המייסד של Quantic Dream והאיש שאחראי ל-Heavy Rain ו-Fahrenheit, מאוד אוהב מצולעים. באירוע ההכרזה של ה-PS4, לפני 3 חודשים, הוא עלה לבמה כדי להלל ולשבח את הקפיצה הטכנולוגית של הדור החדש. למעשה, מה שהוא עשה זה לדבר הרבה על רגשות, ואז על פוליגונים.

קצת רקע טכני: כמעט כל דבר שאתם רואים במשחק וידאו עשוי ממצולעים (polygons). גם הכרטיסים הגרפיים הכי מתקדמים הם בסופו של דבר די בסיסיים מבחינת הכשרון האמנותי שלהם, ולא באמת יידעו מה לעשות אם תבקשו מהם לצייר דברים מורכבים כמו “בן אדם”, “M16” או אפילו “כדור”. מה שהם יודעים זה לקחת נקודות במרחב ולחבר ביניהן. מהמצולעים האלה, בגדלים שונים, בונים גופים יותר מורכבים. ככל שהחומרה טובה יותר, היא מסוגלת לצייר יותר פוליגונים באותה כמות זמן, כלומר לצייר גופים מורכבים בצורה יותר מדוייקת.

ה-PS4, כך מספר לנו קייג’, ממש טוב בפוליגונים. אם ב-Fahrenheit כל דמות הייתה מורכבת מ-1500 מצולעים בלבד, וב-Heavy Rain המספר עלה ל-15000, הרי שב-Beyond: Two Souls, המשחק הבא של Quantic Dream, הדמות של אלן פייג’ תכיל לא פחות מ-30 אלף מצולעים! ולמה זה טוב? כי יותר פוליגונים = יותר רגשות.

כן, זו הנקודה האמיתית של הנאום הזה. המטרה האמיתית של כל מדיום, כמובן, היא להעביר רגשות, והדרך הכי טובה לעשות את זה לפי קייג’ היא להראות לנו כל קמט ונקבובית בפנים של הדמויות. כי שם נמצאים הרגשות. בגלל זה למשל, כידוע, סרטים נהיו יותר טובים בהצגת רגשות ברגע שהם עברו ל-HD. (חושבים שאני סרקסטי לשם הרטוריקה? אני דווקא מצטט את קייג’ בכבודו ובעצמו. הוא אשכרה אמר את זה.)

יש לי כמובן הרבה מאוד דברים להגיד על הטענה המופרכת הזו. אבל חבל על המאמץ כי ג’ים סטרלינג כבר עשה את זה הרבה יותר טוב ממה שאני כנראה אוכל לעשות. אבל רגע, אם כל זה קרה לפני 3 חודשים, למה נזכרתי לדבר על זה דווקא עכשיו?

Thomas Was Alone, משחק אינדי שיצא בשנה שעברה ושיחקתי בו השבוע, עוסק במצולעים.

מרובעים, בפרט, שלכל אחד מהם יש אופי שונה ותכונות פיזיות שונות. רגע, “אופי”? ובכן, כל המשחק מלווה בקריינות מצוינת של הקומיקאי הבריטי Danny Wallace (שקיבל עבורה פרס BAFTA), שמספר את הסיפור של המרובעים האלה (שלחלוטין מודעים לעובדה שהם מרובעים, אגב): מה הם חושבים על הסיטואציה, על העולם, על עצמם, זה על זה, ועל כמה זה כיף לקפוץ.

זה משחק קצר ופשוט, אבל מקסים ומעניין, ומצאתי את עצמי ממש מתחבר למרובעים האלה ורוצה לשמוע את הסיפור שלהם. הוא גם דוגמה מדהימה של שימוש במכניקה ככלי לסיפור העלילה ובניית דמויות, ובכיוון השני גם הסיפור מתייחס כל הזמן לגיימפליי ולמבנה של עולם המשחק. הוא לא מאתגר, אבל הוא לא משחק שנועד לאתגר. הוא נועד לספר סיפור ולהעביר רגשות, והוא עושה את זה בצורה מעולה. ובשביל זה הוא משתמש – ספרתם נכון – בפוליגון אחד בדיוק לכל דמות.

לאחרונה נהיה יותר ויותר ברור שהמירוץ הזה לגרפיקה כמה שיותר טובה בעיקר פוגע בתעשייה. תשאלו לדוגמה את Square Enix, שאיכשהו מיליוני העותקים שהמשחקים הגדולים שלה מכרו בשנה האחרונה לא הספיקו כדי לכסות בצורה מספקת על עלויות ההפקה שלהם. ובתוך כל ההתעסקות הזו עם הגרפיקה והפוליגונים יש תחושה שקצת שכחנו שלפעמים כל מה שצריך זה סיפור טוב ובנוי היטב ודמויות מעניינות.

אז לקורא דיוויד קייג’, יש לי הצעה בשבילך: שחק ב-Thomas Was Alone (או נגיד ב-The Walking Dead), ואז ב-Crysis 3 למשל, ותחשוב יפה על מה שאמרת. ותפסיק בבקשה להביך את כולנו. לשאר הקוראים: שחקו גם אתם ב-Thomas Was Alone, הוא קצר ועולה רק $10 דולר והוא בהחלט משחק מיוחד.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

להורדה

אוקיי, אנחנו מצטערים, אבל באמת שלא קרה שום דבר בשבועיים האחרונים. כלום. אחרי שהקלטנו היו כמה הכרזות מעניינות, אבל בזמן הקלטת הפרק – כלום. אבל בכל זאת דיברנו על כמה דברים מעניינים. קצת.

1:00 – עופר שיחק ב- Thomas Was Alone, משחק עם פחות פוליגונים ממשחק מ- 1994.

5:00 – אנחנו קולטים שבקושי יש לנו משהו לדבר עליו בפרק הזה. אם לצטט את עופר: "רוב הפרקים שלנו הם Assassin's Creed I, והפרק הזה הוא יותר Assassin's Creed III".

6:40 – דקל סיים את Assassin's Creed II. כמו כן, הוא התקדם קצת ב- Darksiders, והגיע למסקנה שהוא משחק.

8:40 – אחרי הומור מהסוג שאני באמת מסרב לקחת עליו אחריות – אנחנו מתחילים לדבר על Nimble Quest, משחק לאנדרואיד ו- iOS.

15:40 – הגיע הזמן לדבר קצת על משחק אמיתי! זיירמן שיחק ב- Far Cry 3: Blood Dragon, והוא קורא לו "אחד המשחקים הכי מטומטמים ששיחקתי בהם בשנים האחרונות", אבל זה רק בגלל שהוא לא יודע שהוא הולך לשחק באותו יום בערב ב- Candy box.

24:40 – הנה, על זה דיברנו. תוך כדי ההקלטה (!) עופר מתחיל לשחק ב- Candy box, משחק ששמענו עליו דרך הפודקאסט המצוין של Gamers with Jobs, ולא האמנו למה שאנחנו שומעים. עד שניסינו לשחק ב- Candy box.

29:30 – חדשות! באמת שלא היה שום דבר מעניין בזמן האחרון. כל הדברים המעניינים קרו *אחרי* שהקלטנו את הפרק, אז נאלצנו די ללקט בנרות, והנה הדבר הכי מעניין שמצאנו: EA מקבלת בלעדיות על הפצה של משחקי "Star Wars".

30:10 – כמו כן, EA טוענים שהם הכפילו את הרווחים מ- The Old Republic מאז שהם עברו למודל Free to Play

33:50 – לא ייאמן שעופר חשב שזה לא יעניין אף אחד, אבל EA גם הכריזו על The Sims 4!

35:40 – תביעה ייצוגית מוגשת כנגד Gearbox, בטענה שכל הדמואים של Aliens: Colonial Marines שהם הציגו בתערוכות היו פרסום שקרי. במהלך השיחה אנחנו מזכירים גם את הדמו הראשון המפורסם של Half Life 2

39:10 – זה זמן טוב להגיד שלמרות הכל, Aliens: Colonial Marines מכר 1.3 מיליון עותקים.

40:50 – Metro: Last Light מגיע עם Ranger Mode - סוג של רמת קושי מיוחדת… שזמינה רק לאנשים שמזמינים אותו בהזמנה מוקדמת או קונים את ה- Limited Edition.

41:30 – ו… זהו. נגמרו לנו כל הנושאים לדבר עליהם.

42:50 – …אז זיירמן מדבר עוד קצת על Ingress. אםאתם רוצים הזמנה למשחק, בואו לקהילה של Ingress Israel בגוגל+, וננסה להשיג לכם אחת. אבל תצטרפו ל- Enlightened, כן?

47:40 – אנחנו מוסרים מזל טוב לדורון לרגל נישואיו, ומסיימים! זהו! סיימנו למרוח זמן. הצטרפו אלינו בפרק הבא – אנחנו מבטיחים שיהיה מעניין יותר.

עכשיו כשנרגענו קצת מההתרגשות, גילינו שוב שיש גם משחקים שאינם BioShock Infinite בעולם. אז דיברנו קצת עליהם, וגם על כמה דברים מעניינים שקרו בחודש האחרון בזמן ששיחקנו ביושוק.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

להורדה

1:05 – דניאל קולין מור (אתם אולי מכירים אותו כ"דני") שיחק ב-Starcraft 2: Heart of the Swarm. או בקיצור Hots, על שם תכונת האופי הכי, אממ, בולטת של הדמות הראשית.

4:40 – הפסקה קצרה כדי לדבר על הבדלים בין המינים ובין גיבורי על ל-World of Warcraft.

6:42 – הגיימפליי? הוא דווקא סבבה.

8:58 – האם HOTS מצדיק את היותו משחק נפרד ואת תג המחיר של משחק מלא? ספוילר: כן.

11:48 – קצת על e-sports. מעניין אתכם? מקום טוב להתחיל הוא הערוץ של Husky או HDStarcraft.

14:15 – אז שני החלקים הראשונים של Starcraft 2 בעצם מספרים על מלחמה בין בני האדם ל-Zerg. מה בדיוק ה-Protoss עשו כל הזמן הזה?

16:40 – אבישי שיחק במשחק החדש בסדרת Hitman, או בשמו המלא Hitman: Absolution [*יש לקרוא במבטא צרפתי].

25:06 – ברצינות, מה הקטע עם Nolan North? אין עוד voice actors בעולם?

28:00 – עופר שיחק בקמפיין החדש של Dishonored: The Knife of Dunwall (שהוא מסרב לקרוא לו "DLC").

34:43 – דקל סיים סוף סוף את המסע האישי והמרגש שהוא Assassin's Creed הראשון והגיע ל-AssCreed 2.

38:45 – ל-Square Enix יש בעיות. כנראה הבעיה המרכזית היא שהם לא יודעים לנהל תקציב של משחק. אז איכשהו כל המשחקים הגדולים שלהם בשנה האחרונה היו כשלונות, למרות שכל אחד מכר מיליוני עותקים והפתיחה של Tomb Raider הייתה הכי טובה בהסטוריה של הפרנצ'ייז. ואיכשהו עם כל המכירות האלה הם הצליחו להפסיד 100 מיליון דולר בשנה האחרונה. אז עכשיו ה-CEO שלהם התפטר והם עושים קיצוצים בכל מיני סניפים.

45:10 – EA נבחרו שנה שניה ברציפות לחברה הגרועה ביותר בארה"ב בסקר של המגזין Consumerist. אז אחד הבכירים פנה ללקוחות בפוסט רגשני שבו הוא מתעלם מכל התלונות הלגיטימיות וקורא לכולם הומופובים. ה-Consumerist לא נשארו חייבים, כמובן.

50:07 – האירוניה בשיאה: מפתחים של משחק ניהול סטודיו פיתוח משחקים שיחררו גירסה פרוצה של המשחק שלהם, שבה השחקנים מפסידים כסף בגלל פיראטים. וגם, קצת על סוציולוגיה של טורנטים.

53:28 – Curiosity, הניסוי החברתי של פיטר מולינו, הצליח לכל הפחות להוכיח שאנשים ישלמו עלכל דבר. [עדכון: מאז ההקלטה הוכרז שנשארו רק עוד 50 שכבות]

55:32 – מסיימים בנימה אופטימית של "אנשים הם פראיירים". ואז בנימה קצת יותר אופטימית של "FEZ יצא לסטים".

הרגע שכולנו חיכינו לו (ואולי גם אתם קצת): פרק ספוילרים על BioShock Infinite!

הפרק הזה מוקדש כולו למשחק ומכיל המון המון ספוילרים אליו וגם קצת ל-BioShock הראשון. הדיון באופן כללי היה די freeform, אבל הנקודות המרכזיות שדיברנו עליהן מסומנות ב-timeline.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

להורדה

3:42 – מה חשבנו באופן כללי על המשחק?

12:12 - הוידאו המדובר, וה-thread ב-NeoGaf שמומלץ באופן כללי כי הוא מכיל עוד המון easter eggs נחמדים.

17:13 – מנסים לתת קצת מבנה מסודר לדיון ומדברים בתור התחלה על המכניקה והגיימפליי.

30:35 – הקרב האחרון – טוב או רע?

36:04 – קצת על המוזיקה במשחק, ועל היתרונות והחסרונות של האכלה בכפית.

39:19 – המנגנון השבור לחלוטין של ה-lockpicking.

42:48 – אוקיי, אוקיי, אז נדבר גם על הסוף.

44:30 – רגע, scratch that, בעצם אנחנו מדברים על התמות במשחק ומה חשבנו עליהן. אבל גם קצת על הסוף. (*אזהרת פלצנות*)

57:39 – דיברנו בפרק הקודם על ההבדלים הפרקטיים והמכניים בין ביושוק המקורי ל-Infinite. עכשיו מדברים קצת על ההבדלים הרעיוניים והעמוקים יותר. ועל דיסני.

1:03:52 – אלימות! מלא אלימות!

1:09:48 – לסיום, כל אחד אומר מה היה הרגע האהוב עליו במשחק.

1:17:05 – בזאת סיימנו את הפרק הכי ארוך בהסטוריה של הגיימפוד. את ארז רונן אפשר למצוא בפודקאסט "הקונסוליירים".