Dragon Age: Inquisition – הקדמה + ביקורת מקוצרת

עופר שוורץ| ביקורת הוספת תגובה

קרה לכם פעם שנתקלתם בבעיה עם פתרון כל כך פשוט-עד-כדי-גיחוך וברור מאליו שאפילו לא חשבתם בכיוון הזה? אם לא, בטח לא שיחקתם ב-The Talos Principle – אבל את זה נשמור לביקורת הבאה. בכל מקרה, אחרי כמה ימים של חשיבה וכתיבה על Dragon Age: Inquisition, ישבתי אתמול מול חצי-פוסט ביקורת עם מעל 1000 מילה, מתלבט ומתחבט איך להמשיך הלאה באופן שגם יכסה את כל מה שיש לי להגיד על המשחק, וגם יסתכם בפחות מאורך של מאמר אקדמי ממוצע. רק כשהלכתי לישון הבנתי שאני דביל והתשובה היא פשוטה-עד-כדי-גיחוך וברורה מאליה. ובכן:

ברוכים הבאים לסדרת הפוסטים על Dragon Age: Inquisition! בשבועיים (בערך) הקרובים אני אעלה פוסט חדש כל יומיים-שלושה, כל פוסט על נושא ספציפי אחר שקשור למשחק. הפוסטים האלה יהיו יחסית קצרים ומגוונים. אני עוד לא יודע כמה בדיוק יהיו, אבל יש לי הרבה רעיונות מעניינים. תקבלו יותר תוכן, במנות סבירות, ואני לא אצטרך לערוך פוסט באורך ספר שלם. כולם מרוויחים!

DAI

הפוסט הראשון (זה שאתם קוראים ממש עכשיו!) הוא ביקורת כללית, אבל לאור העובדה שאני מתכוון לברבר על המשחק הזה במשך שבועיים, נעשה את זה בפורמט מקוצר סטייל Tomb Raider:

דברים שאהבתי ב-Dragon Age: Inquisition:

  1. את ה-Inquisitor שלי! ה-character creator אולי לא מטורף כמו זה של Saints Row למשל, אבל לא רע בכלל, והתוספת של דיאלוגים ובחירות כמובן משפרת מאוד את הקשר האישי לדמות.
  2. ה-lore של העולם משולב בצורה מאוד חזקה גם בעלילה וגם בחלק מהדמויות. (אבל זהירות: המשחק לא טורח להסביר יותר מדי, לפחות בהתחלה)
  3. סוף סוף מכניקה הגיונית של חברויות ומערכות יחסים.
  4. את Josephine (אפרופו מערכות יחסים). הו, ג’וזי.
  5. דמויות שמנסים לפלרטט איתן וזה עובר להן לחלוטין מעל לראש.
  6. כמעט כל אחת מהדמויות החדשות (כולל דמויות משניות). ציון לשבח: Sera, Dorian, Cole, Dagna.
  7. הרגע שבו קלטתי שמתוך 5 האנשים שמובילים את ה-Inquisition (הדמות שלי + 4 יועצים) שהתאספו ב-war room, יש שם 4 נשים.
  8. הרבה רגעים קטנים מאוד אנושיים עם כל הדמויות במבצר הבית.
  9. המכניקה של לשחק backstabber rogue עם קונטרולר בקרבות real-time.
  10. הרזולוציה הגבוהה של שליטה ב-AI של הדמויות האחרות, ככה שאני אוכל ליהנות מהסעיף הקודם כמו שצריך.
  11. דרקונים! אפילו יותר כיף להרוג אותם פה מאשר ב-Skyrim.
  12. הסביבות הקטנות/לינאריות יחסית, שחלקן מעוצבות בצורה ממש מרשימה.
    במיוחד זכורים לטובה: Fallow Mire, Still Ruins, Emprise du Lion.
  13. מנגנון crafting שמצד אחד יכול לספק ציוד ממש מגניב, ומצד שני לרוב לא מתעלה על חפץ legendary טוב.
  14. ציוד legendary טוב.
  15. לשתול צמחים בגינה ואז לקטוף אותם ולהשתמש בהם בשביל לשדרג את השיקויים שלי.
  16. מערכת skills שבה מצד אחד כמעט כל דבר מרגיש כמו בחירה מצוינת ומשהו שמאוד כיף להשתמש בו, ומצד שני שום דבר הוא לא OP ושבור (כמו, נגיד, קוסמים ב-DA: Origins).
  17. המכניקה של guard, שהופכת לוחמים ל-tank בצורה מאוד נקייה ויפה בלי לעשות אותם חזקים בצורה לא פרופורציונלית.
  18. משימת סיפור מרכזית שמורכבת כמעט כולה מדיאלוגים, טקסיות, פוליטיקה ותככים.
  19. בחירות שמשפיעות על העולם בצורה כל כך משמעותית שלא ברור לי איך אפשר לעשות משחק המשך לדבר הזה.

דברים שלא אהבתי ב-Dragon Age: Inquisition:

  1. השליטה במקלדת+עכבר די מזעזעת.
  2. ה-regions הגדולים שכאילו מנסים להיות עולם פתוח אבל זה פשוט לא עובד בשום מובן. (ספוילר: עוד על זה בהמשך)
  3. הפאקינג Hinterlands. פרו טיפ: אם אתם מתכוונים לשחק ב-DA:I, אל תבלו יותר מכמה שעות ב-region הראשון. נסו להגיע יחסית מהר ל-Skyhold, ורק אז תתחילו לבזבז זמן באמת.
  4. כמה מהמכניקות החדשות שמרגישות איפשהו בין grinding לבזבוז זמן מוחלט.
  5. עלילה סופר-גנרית! לא, אפילו יותר גנרית מזה!
  6. כל הבחירות הנורא-משמעותיות האלה שהזכרתי? אז לרובן אין להן כל כך payoff במהלך המשחק עצמו.
  7. אפרופו: מבחינת payoff, סוף המשחק היה מספק בערך כמו אגרוף לפנים. האמת שגם מהרבה בחינות אחרות.
  8. טוויסט מפתיע ומרגש אחרי הקרדיטים של הסוף. וואט דה פאק.

אנשים שממליצים על Dragon Age: Inquisition:

  1. אני.
  2. דני.
  3. Polygon.
  4. בערך כל מי ששיחק בו.

11 תגובות ל “Dragon Age: Inquisition – הקדמה + ביקורת מקוצרת”

  1. אייל מאת אייל:

    שיחקתי בו כמה שעות ופשוט לא יכולתי להמשיך יותר. אם נשמור על הפורמט של ה"ביקורת", הדברים שלא אהבתי:

    1. Inventory נוראי. באמת אחד הגרועים שחוויתי במשחקי תפקידים.
    2. קרבות לא כיפיים – לא בתור הדמות שאתה לוקח עליה פיקוד, ובטח שלא עם המצלמה הטקטית (שהיא נוראית). כל המנגנון של הAI לדמויות שלך הוא מינימליסטי וזניח בעיניי. כל העסק אגב גורם לskill-tree להיות פשוט לא מעניין.
    3. האזורים הפתוחים משעממים. במשחקים הקודמים בסדרה גם כן הייתה תנועה מרובה עם הדמות בכדי להגיע לאובייקטים, אך לפחות מדובר היה בסביבות סגורות עם מטרה ברורה. הפעם אתה פשוט מסתובב באזור גדול, ומלבד להינות מהמראות אין הרבה דברים מעניינים לעשות.
    4. אם כבר מדברים על מראות, אז אני חייב לציין שהגראפיקה של המשחק אכזבה אותי לחלוטין. הם אמנם מתגאים שההבדל בין ההגדרות הגבוהות לנמוכות הוא קטן יחסית, אך בעיניי זה רק מראה שגם על ההגדרות הכי גבוהות המשחק לא נראה כזה טוב.
    5. הדיאלוגים. אם יש משהו שהיה מאוד חשוב עבורי במשחקים הקודמים זה זה. יכול להיות שהם לא שינו כלום מהמשחקים הקודמים ושזה רק אני השתניתי, אבל הפעם הרגשתי שמרבית הדיאלוגים הם נורא קלישאתיים, מכאניים ומתוסרטים.
    6. אני דווקא נורא לא אהבתי את המנגנון של מערכות היחסים. אתה לא מקבל הרבה אינדקציה לגבי איפה אתה עומד עם כל אחת מהדמויות, ובנוסף, משהו שגם אפיין את המשחקים הקודמים בסדרה – כל האמירות והמעשים הקטנים שמשפיעים על היחסים שלי עם הדמויות לא מרגישים כאילו הם משפיעים על הדמות שלי ועל מה שקורה במשחק, אלא הם סתם כלי כדי לקבל נקודות אצל הדמויות האחרות. אם אני משווה את כל המערכת למשחק של telltale games למשל, זה נחות בכמה רמות.

    אני הרגשתי שהם פיספסו ופישלו בכמעט כל אספקט מרכזי של המשחק, ואני רק תוהה כיצד כ"כ הרבה אתרי ביקורות מקצועיים דירגו אותו גבוה. משחק ממוצע ותו לא.

  2. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    אני פשוט לא מבין איך אתה יכול להגיד חלק מהדברים האלה אחרי ששיחקת כמה שעות והפסקת. אני אחרי 30 שעות עדיין לא הרגשתי שחוויתי מספיק מהמשחק כדי לדבר עליו ברצינות.
    אבל for what it's worth:

    1. צר לי, אבל אם זה ״אחד הגרועים שחווית״ אז או שאתה ממש נוטה להגזים או שלא שיחקת במשחקי תפקידים בשנים האחרונות. Skyrim, Mass Effect 1 ו-The Witcher כולם היו משמעותית יותר גרועים. כן, זה היה מציק לפעמים, אבל יחסית לממשק של קונסולות (בכל זאת, זה לא PC exclusive) הוא לא נורא לדעתי.
    2. לדעתי המצלמה הטקטית לא נוחה פשוט כי היא מיועדת למקלדת+עכבר, שכאמור השליטה בהם מזעזעת. ולגבי ה-AI וה-skill tree אני פשוט לא מסכים. השילוב של קרבות real-time + לעצור פעם ב- כדי לתת פקודות ספציפיות לדמויות אחרות מנצל היטב את שני האספקטים האלה ולי הוא היה ממש כיף.
    3. מסכים לחלוטין, ואני עוד מתכוון להעלות פוסט שלם על זה.
    4. נכון, אבל אני כל כך מעדיף שהם ישקיעו את המשאבים האלה ב, אממ, כל דבר אחר. המשחק הזה הוא מאוד גדול ומאוד עמוק, וגרפיקה זה דבר יקר ותובעני. לא לכולם יש מאות מיליוני דולרים בשביל לבנות GTA.
    5. קודם כל, הדיאלוגים הם literally מתוסרטים, אז לא ברור לי איך זו תלונה. לגבי השאר, כפי שציינתי, יש הרבה מאוד רגעים מאוד יפים ואנושיים לאורך המשחק. הם לא בדיוק היו זוכים באוסקר, אבל פה אני אחזיר אותך לנקודה הקודמת.
    6. לאור העובדה ש-א) האינטראקציות עם הדמויות האחרות הן חלק מאוד מרכזי ממה שקורה במשחק, ו-ב) גם במציאות אתה לא בדיוק מקבל אינדיקציות לגבי איפה אתה עומד עם אנשים, אני לא רואה את הבעיה פה.

  3. אייל מאת אייל:

    1. זכרון הוא דבר מטעה, וכשאני אומר שהInventory הוא הכי גרוע אי פעם אני אומר זאת ביחס לתקופה (וכך גם את שאר המשחקים מפעם ביחס לתקופתם). מME1 אני כמעט ולא זוכר דבר, את skyrim גם כן לא אהבתי אבל לא יודע אם באותה מידה, ואת של witcher דווקא לא כ"כ שנאתי.
    2. קשה לי להסביר את זה. הקרבות פשוט לא היו מהנים בעיניי. הם עשו את זה יותר טוב במשחקים הקודמים. לדעתי השני עשה את זה הכי טוב מבין כולם. אם אני משווה את זה למשחקים אחרים אז זו מערכת מאוד ירודה בעיניי.
    4. בכל זאת, התאכזבתי :\
    5. כן, "מתוסרטים" זו אולי מילה קצת מצחיקה לומר כביקורת. אבל ההרגשה הייתה שהכל נעשה לפי נוסחה… הכל מקובע נורא. יכול להיות שהמשחקים הקודמים גם היו ככה וזה היה בסדר אז, אבל עכשיו זה כבר מאוס בעיניי.
    6. א) לא הבנתי, איך זה סותר את מה שאמרתי? ב) אבל זו לא המציאות, זה משחק. סתם לראות הודעות של "הוא אהב את זה קצת" לא באמת משנות שום דבר במשחק (לפחות ככה זה מרגיש). אני תמיד מרגיש שייפתח לי פחות או יותר אותו עץ דיאלוג ואותן תגובות מהדמויות. נכון, זה לא אחד מהמשחקים של telltale games, ששם זה מהווה את רוב המשחק, אבל זה כן משהו שזכור לי שאהבתי יותר במשחקים הקודמים של הסדרה (או בME).

    גם אני שיחקתי כמה עשרות שעות במשחק, לא זכור לי כמה, אבל פשוט לא הצלחתי לסיים. שום דבר לא משך אותי מספיק – לא הקרבות, לא ההישגים, לא הדמויות, לא הסיפור.

  4. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    טוב, אם לא נהנית מהקרבות ולא מהדמויות אז מן הסתם אין לך יותר מדי מה לחפש במשחק הזה. אין לי מה להגיד לך על זה מעבר ל״זה obviously סובייקטיבי״ ו״באסה״.

  5. שלומי מאת שלומי:

    תודה על הביקורת,

    זה המשחק שהכי נהנתי ממנו השנה. לדעתי זה ה-RPG הכי טוב מאז New Vegas. אני מסכים עם רוב מה שכתבת בנקודות הטובות. זה הפתיע אותי כמה הם הצליחו להרחיב ולפרט לגבי העולם והחוקים שלו לעומת המשחק הראשון, בניגוד למאס אפקט שהרגשתי שדי הפסיק לעניין מבחינת ה-lore במשחק השני.. בדמויות Bioware תמיד היו מוצלחים במיוחד, אבל שמחתי לראות שהיה יותר מיקוד ביחסים בין הדמויות, כמו Cole ו-Solas, וגם Cassandra ו-Varric. המשחק הזה גרם לי לזכור קצת יותר בחיבה את המשחק השני שזה הישג.

    חלק מהסביבות היו מהממות בעיצוב שלהן. באיזורים הטובים אני אוסיף גם את Crestwood (הכפר עם הסכר), שהיה איזור עם סיפור אחד מאוד אפקטיבי. אני חושב שאלה האיזורים המוצלחים במשחק, אלה שדומים ב-scope שלהם למשחק הראשון. לעומת זאת, האיזורים הפחות טובים היו קטסטרופלים. המפה הייתה נוראית, במיוחד בהתחשב בעובדה שבהרבה איזורים הייתה דרושה הרבה תנועה ורטיקלית. המפה התעלמה משינויי גבהים כמעט לחלוטין. הקווסטים הגרועים גם לא עזרו. הייתי ממש צריך אקטיבית להלחם עם עצמי לא להגרר לדברים האלה, כמו הרבה משחקי open world, והרבה פעמים לא הצלחתי. מתסכל.

    אני פחות נהנתי מהשליטה ב-AI במשחק הזה. אהבתי במשחקים הקודמים את המערכת המפורטת של לתת פקודות לפי תנאים, והתאכזבתי שהם ביטלו אותה כמעט לחלוטין כאן. כמעט לא הפעלתי יכולות ספציפיות אצל דמויות אחרות במשחק הזה והקודם (ובניגוד ל-1), כנראה שבגלל שנקודת המבט פחות מדגישה את זה. המהירות של הקרבות והאפקטביות הפחותה של התקפות AOE גם תרמו לזה. אולי אם הייתי מדליק את ה-friendly fire זה היה דרוש יותר.

    המשימות בסיפור הראשי ברובן היו טובות. בעיקר אלה ב-Haven וב-Fade. במיוחד זכורה לי המשימה שאתה עושה אם אתה מצרף את הקוסמים. מזמן לא ראיתי משימה כ"כ אפקטיבית ביצירת מוטיבציה אצל השחקן. רמזת שאהבת את המשימה של הנשף, אבל אני ממש לא נהנתי ממנה. היא הייתה מאוד מלאכותית בעיניי. הקטע עם הריקוד היה ממש מתסכל כי הייתי בטוח שיש שם באג. עניתי מה שחשבתי שמתאים לדמות שלי והפסדתי כל פעם, עד שהבנתי שאני צריך להתנהג כמו פסיכולוג ולענות לכל דבר בשאלה.

    שמח שעדיין יוצרים משחקים כאלה שהם האהובים עליי, גם אם מכניסים אליהם הרבה דברים שאני לא אוהב.

  6. jbar מאת jbar:

    1. ה Inventory אכן נוראי, ממש ברמה של ME1 אם כבר הזכרתם אותו. במקרה של Skyrim ו Witcher זה פחות נורא, כי בכל זאת מדובר בניהול מלאי של דמות אחת, ואילו כאן צריך לנהל 10.
    וגם אצלי המעבר בין דמויות במסך לפעמים כרוך ב lag של 5 שניות…
    2. זה לא רק השליטה במקלדת ועכבר. זה גם הזום-אאוט המוגבל שמונע ממך להעריך את שדה הקרב ואת שאר הדמויות, ומקרים משונים כמו חוסר יכולת למצוא את הפיקסל הנכון כדי להכות ביריב (בעיקר בקרבות כנגד יריבים גדולים כמו דרקונים או ענקים).

  7. רון לוינשטיין מאת רון לוינשטיין:

    מסכים עם שלומי בנוגע לעבודה שהם כמעט ביטלו את האפשרות לשלוט בAI של הדמויות. רק 5 פקודות סופר-בסיסיות . אחד הדברים שאהבתי במשחקים הקודמים בסדרה הוא האפשרות הנרחבת לתכנת כרצונך את הAI של הדמויות. העובדה שAI של הדמויות המלוות סביר (בניגוד לAI הנוראי במשחקים הקודמים) קצת מקלה על העניין אבל כשניסיתי לצוד את הדרקונים החזקים ביותר (בEmprise du Lion) פעמים רבות הAI של הדמויות גרם לי למוות. כמו ללכת ישר לתוך נשיפות הקרח של הדרקון ולבזבז לי שיקויי חיים יקרים. אהבתי מאוד את הביקורת שלך לTOMB RIADER , שמח לראות ביקורת דומה גם כאן. הסצנה של אחרי הקרדיטים הייתה מאוד מפתיעה. יש המון תיאוריות שצצו בעקבות אותה סצנה אבל תיאוריות שקשורות לדברים אחרים לגמרי. מה שאני כל כך אוהב בעולם של dragon age הוא לא רק הכמויות האדירות של הlore אלא גם שהוא אומר לך לקחת את כל הסיפורים ההיסטוריים בעירבון מוגבל (לדוגמא על הסיפור של מקורם של הdarkspown מודגש שזה "לפי מה שהכנסייה מספרת") חוץ מזה ככל הנראה האירועים במשחק מפריכים חלק גדול מההיסטוריה של העולם הזה (בעיקר האימפריה של האלפים והזהות של האלים שלהם).

  8. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    אוקיי, אז בואו נדבר קצת יותר בהרחבה על ה-AI.
    דיסקליימר: אני די הדחקתי את Dragon Age 2 ואני לא באמת זוכר איך עבד ה-AI שם. אני משווה את Inquisition ל-Origins.

    ב-Origins ההגדרות של ה-AI היו הרבה יותר גמישות. אין ספק. זה היה נחמד בהתחלה לבלות שעות מול המסך הזה ולתכנת בקפידה את כל ה-party members. אבל בסופו של דבר זה היה מיותר כמעט לחלוטין, כי התכנות של ה-AI ממש לא היה גמיש *מספיק* כדי להסתמך עליו באופן בלעדי (שלא לדבר על זה שמעבר לתכנות הזה ה-AI היה די מפגר), ומצאתי את עצמי פשוט נותן פקודות מפורשות לכל הדמויות כל הזמן. והן כמעט תמיד היו אותן פקודות.

    ב-Inquisition ה-AI הוא מספיק חכם כדי שהתכנות הבסיסי שנותנים לדמויות יספיק *רוב* הזמן. ופעם ב- עושים pause ונותנים פקודות ספציפיית לחלק מהדמויות. זה הרבה יותר זורם ומרגיש הרבה יותר כיף.

  9. גיימפאד » למה ארגז החול של Dragon Age: Inquisition מכיל בעיקר קקי מאת גיימפאד » למה ארגז החול של Dragon Age: Inquisition מכיל בעיקר קקי:

    […] יחסית קטנות ו/או לינאריות, הן לרוב אחלה, וכפי שציינתי במיני-ביקורת שלי יש כמה שהן ממש מופת של עיצוב שלבים, ושם המשחק מרגיש […]

  10. פלדה מאת פלדה:

    השליטה במקלדת ועכבר לא כל כך גרועה כמו שציינת… בטח עדיפה על גיימפאד (מצד שני, לא מפליא אותי שאתה משוחד לגבי גיימפאדים)

  11. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    יכול להיות שהם שיפרו את זה מאז שהמשחק יצא (בכל זאת עברו 4 חודשים מאז). כשאני ניסיתי מקלדת+עכבר היה ממש מעצבן לשלוט במצלמה וכל הזמן לחצתי על דברים לא נכונים כשרציתי לעשות interact (נגיד, סולמות היו ממש נוראיים).

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS