ביקורת: Pokémon Go

עופר שוורץ| ביקורת הוספת תגובה

Washington Square, אמצע השבוע, שעה 23:00, לילה קיצי חביב למדי. ברקע מוזיקת ג’אז נעימה באדיבות הרכב כלשהו שהתמקם מתחת לשער הניצחון בכיכר. המים זורמים במזרקה ועשרות אנשים מסביב יושבים, מדברים, מצלמים, מבלים כרגיל. אבל לאחרונה נוסף מוקד עניין חדש: בעולם של Pokémon Go, השער הוא גם Pokémon gym, וכרגע שתי קבוצות נלחמות בהלתהבות על השליטה בו.

מולי עומדים שלושה סטודנטים. הם בקבוצה הכחולה, ואני בקבוצה האדומה. אני מסביר להם קצת על החוקים של gyms ואיך כל העניין הזה עובד בכלל, ובינתיים על מסכי הטלפונים שלנו מתנהלת מלחמה עקובה מדם על השליטה בשער הניצחון. מאחורי שני חבר’ה על סקייטבורדים חשמליים – גם הם כחולים – ובצד עוד שתי בנות בקבוצה שלי, וכולם צועקים וצוחקים ונהנים. ואז פתאום השרתים נופלים לרגע ובהפסקה שנכפתה עלינו אני שם לב שנשארו לי 5% סוללה. הקסם נשבר ואני חוזר הביתה וגוזר את הקבוצה שלי להפסד מר ובלתי נמנע.

GoGoGo

Pokémon Go הוא שיתוף פעולה של נינטנדו (וה-Pokémon Company) עם ניאנטיק, הסטודיו שיצר את Ingress. והוא די בדיוק מה שהייתם מצפים מהתיאור הזה. זה משחק augmented reality שבו המפה המקומית מתמלאת באוסף של מקומות לבקר, דברים להילחם עליהם, וכמובן – פוקימונים לתפוס. בסופו של דבר צריך, כידוע, לתפוס את כולם, אבל הדרך לשם לא קלה: פוקימונים נוטים להסתובב באיזורי גידול מתאימים; אם תישארו באותו בלוק עירוני לאורך זמן, מהר מאוד תמצאו את עצמכם עם כל כך הרבה Zubat ו-Rattata שגם אם אתם לא מפחדים מעכברושים או עטלפים, בטח לפחות תתחילו להתעצבן עליהם.

מעריצי פוקימון יקפצו על כל הזדמנות להתלונן על כמה שזה לא באמת פוקימון. בכלל לא צריך להילחם בפוקימונים בשביל ללכוד אותם, רק לזרוק עליהם כדור? מה לעזאזל. ועד שסוף סוף כן נלחמים, זו מערכת קרב מטופשת למדי שכמעט ולא משאירה מקום לחשיבה או מיומנות. אה, ומה זה הקטע המוזר הזה שכדי להעלות פוקימון בדרגות צריך לתפוס עוד פוקימונים מאותו סוג או אפילו פוקימונים אחרים בכלל?

חובבי Ingress, לעומת זאת, ישמחו לספר לכם איך מדובר בגירסה dumbed down ומעפנה של Ingress. אין כמעט items מעניינים שאפשר לקבל, ואחרי טיול קצר יהיו לכם יותר pokéballs ממה שצריך כדי לתפוס כל פוקימון בשכונה; אין קישורים בין פורטלים, אין שדות, יש הרבה פחות שיתוף פעולה – אין כמעט שום דבר ממה שעושה את המשחק מעניין או כיף.

אבל מה שכן יש למשחק הזה הוא עשרות מיליוני משתמשים בכל העולם, אחרי כמה ימים בלבד, ולמרות שהוא יצא רשמית רק בארה”ב ואוסטרליה/ניו זילנד. או במילים אחרות, ויראליות ונגישות.

שימוש לדוגמה במצב ה-ARPokémon Go לא מנסה להיות משחק פוקימון קלאסי בעולם האמיתי. הוא גם לא מנסה להיות סקין ל-Ingress. הוא מנסה לקחת את החווייה הבסיסית של להסתובב בעולם ולתפוס פוקימונים, ולעטוף אותה באינטראקציות חברתיות. ואוהו, כמה שהוא הצליח. אז נכון, המכניקות שלו מאוד פשוטות – וזה מגדיל משמעותית את קהל היעד. ונכון, אין הרבה מה לעשות עם הפוקימונים האלה חוץ מלהילחם על כמה נקודות מאוד ספציפיות – מה שיוצר התאגדויות של שחקנים סביב הנקודות האלה. ונכון, אין בכלל מה להשוות ביחס לקרבות של פוקימון הקלאסי – וטוב שכך, כי קרבות כאלה היו לוקחים הרבה יותר מדי זמן וגם מסיחים את הדעת מהמוקד האמיתי של המשחק, שהוא הפוקימונים עצמם.

ותקשיבו, לאסוף פוקימונים זה כיף. לתפוס ולקטלג ולשדרג ולפתח, ויום אחד פתאום למצוא את עצמכם עם משהו בדרגה מטורפת שיכול לכבוש את ה-gym מעבר לפינה. ואז ללכת לשם ולהיתקל בחבורה של אנשים שלכולם היה בדיוק את אותו רעיון כמוכם. או לעצור ברחוב כדי ללכוד איזה פוקימון ולהתחיל שיחה עם עוד מישהו שעצר בדיוק לידכם כדי ללכוד את אותו פוקימון בדיוק.

בעיות טכניות לא חסרות למשחק – הוא שותה את הסוללה של הטלפון בקצב לא הגיוני, לא מסביר איך לעשות שום דבר, ההשקה שלו הייתה רעועה אפילו בסטנדרטים של MMO (והחיבור לשרתים עדיין בעייתי למדי, כמעט שבוע אחר כך) ועוד ועוד – והדברים שאפשר לקנות ב-microtransactions נעים בין “מיותר” ל”קיצור דרך”, אבל מבחינת דיזיין הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להיות, ועושה את זה בצורה מופתית. וה-razz berry שבקצפת הוא כמובן מצב ה-AR, שמציג את הפוקימונים שמנסים לתפוס בתוך העולם האמיתי דרך המצלמה של הטלפון – שהוא מצד אחד בבירור גימיק, אבל מצד שני גימיק ממש חמוד שסיפק אינספור תמונות משעשעות ושיתופים וכנראה אחראי לחלק גדול מההייפ של המשחק.

אני די בטוח שההייפ הזה ידעך תוך כמה שבועות, או אולי קצת אחרי ההשקה הרשמית בשאר העולם, ותישאר רק קהילה מצומצמת של אספנים שבאמת באמת מנסים לתפוס את כולם, כי לפחות כרגע אין ממש endgame מעבר לזה. אבל כבר עכשיו אין ספק שהכניסה (המאוד מאוד מאוחרת) של נינטנדו לשוק הנייד היא הצלחה אדירה, ותישאר לפחות בתרבות ובתודעה החברתית, גם אם לא על הטלפונים שלנו, להרבה זמן.

אם יש לכם טלפון אנדרואיד ואתם מעוניינים לנסות את Pokémon Go, אני בטוח שמישהו יוכל לשים פה בתגובות לינק למקום שאפשר להוריד בו את ה-apk. משתמשי אייפון מוזמנים לשתף אם יש פתרון כלשהו.

תגובה אחת ל “ביקורת: Pokémon Go”

  1. ארז. מאת ארז.:

    אה, באייפון זה הרבה יותר פשוט: צריך רק לפתוח חשבון apple id שמשוייך לארצות הברית (אפשר לעשות את זה עם כתובת פיקטיבית. לא צריך VPN או משהו, רק להזין כתובת אמריקאית במסך ההרשמה), ואז אפשר להתחבר לאפ-סטור האמריקאי ולהוריד אותו משם. מכיוון שזה משחק חינמי, אפילו אין צורך בכרטיס אשראי.

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS