רוצים לקרוא את הפרקים הקודמים ולהבין מה קורה כאן? לחצו כאן! לא רוצים לקרוא את הפרקים הקודמים ולהבין מה קורה כאן? לא נורא, לא פספסתם הרבה. קצת קרבות נגד חייזרים. מעט הרוגים. זה ישתנה בקרוב. אוהו, זה הולך להשתנות בקרוב.

11/5/2035, Operation Regal Beast

הגיע הזמן – דוקטור וואהלן המיתולוגית השאירה איזשהו שדר שמצביע על… משהו. לא ברור מה. אבל יש סיכוי שהיא נמצאת שם, אז אנחנו טסים לבדוק את הנושא.

״Central Officer Bradford reporting for duty, sir!״

״מה? למה אתה מדבר אנגלי-אה! בראדפורד! יופי שהצטרפת! בוא, בוא ותראה איזה חיילים נפלאים צירפתי אליך למשימה! יש פה את שקד זיירמן המומחית, אדם זיירה הצלף, מקס ויגדרוביץ׳ הריינג׳ר (הוא לא שומע קולות עכשיו, באמת! מקס, מה אתה עדיין עושה עם הקסדה הזאת?) ובגלל שאנחנו רוצים להבין את המחקר שדוקטור וואהלן עשתה, החלטנו לצרף אחד אחד מהמדענים מהמעבדה שלנו למשימה הזאת. הנה הוא בא עכשיו!״

המם. משום מה, המדען הגיע מלווה בשני שומרים חמושים. שגוררים אותו בכוח. בזמן שהוא צועק ״לא! לא! מה אתם עושים! אני לא באמת מדען! סתם ניסיתי להתחמק מהמשימה הזאת! אני גיא ביטון! אני גיא ביטון!!!״.

ציידתי את החיילים (והמדען. אני מקווה שהוא יודע לזרוק רימונים. כרגע הוא נראה במצב די קטטוני, כל הזמן צועק שהוא גיא ביטון) במיטב הציוד שיכולתי להעניק להם… חוץ מ- Mimic Beacon. אני לא מאמין ששכחתי Mimic Beacon. בינתיים, מאחורי, המדען המשיך להתווכח עם השומרים החמושים שלו.

״אתם לא רואים שהזקן הזה מודבק?!״
״אבל מתחת לזקן הזה יש לך עוד זקן!״
״אבל הצבע שונה! הוא בצבע שחור של חייל, לא בצבע לבן של מדען! תפסיקו!״
״טוב, די עם השטויות…״ השומר הסתכל בתג השם של המדען, ״דוקטור גיא… סיטון. תעלה על המטוס כבר!״

בזמן שהסתלקתי מהאנגר, אני חושב ששמעתי את דוקטור גיא בוכה חלושות. משהו על העציצים שלו. אני לא בטוח. בטח קטע כזה של פיזיקאים. לא נתתי לזה להטריד אותי. איחלתי לחיילים בהצלחה, וממש קיוויתי שהמדען יתגלה כקצת פחות פחדן וקצת יותר מועיל מהרימונאי ההוא, נו, גיא ביטון.

מיד עם כניסתנו למערה בורכנו ע״י משהו שלא ראינו בעבר. סוג חדש של Viper – חלש ושביר יותר. שלושה כאלה, ליתר דיוק. וכשאני אומר ״בורכנו״ אני מתכוון לזה שהם בכלל לא ראו אותנו בזמן ששחטנו אותם בלי למצמץ. המשימה הזאת הולכת להיות קלי-קלות, אה? והמדען הזה יודע לירות ממש טוב בנשק חם. קצת חשוד.

גם כשהופיעו קצת וייפרים אמיתיים זה לא היה מטריד יותר מדי. עדיין הייתי בעמדה עליונה בכל צורה אפשרית עליהם. נפטרתי מהם בלי להפגע אפילו קצת. כשהופיעו ארבעה מיני-וייפרים עשיתי כמה תנועות לא נכונות, אבל מלבד יריה אחת על גיא שפספסה (יש מצב שזה היה על רקע צרחות ה״אני לא רוצה למות!״ שלו, אבל אני לא בטוח), גם הם טופלו ללא נזק.

ואז נכנסנו לחדר הבא. קודם כל, הופיעו מולנו 5 ווייפרים חלשלושים. אני ניצלתי קצת יותר מדי נקודות תנועה בשלב הזה, אבל היה לי נשק סודי: בראדפורד.

מסתבר שהוא מטורף. 5 (!) ווייפרים צעירים חוסלו באמצעות התקפת ה- Reper שלו בתור אחד. 5!

הם ניסו לעשות לי אחרי זה את הקטע הזה של להתחיל לצאת מהקירות. אבל למרות שגיא צעק בפאניקה "הם יוצאים מהקירות! המפקד, הם יוצאים מהקירות!" (הם די פחדנים, המדענים האלה, אה?), זה לא היה כל כך מפחיד. חיסלתי את כל השלושה שהופיעו עוד לפני שהם הספיקו לזוז, וגם הגל הבא טופל בקלות. אבל אז נכנסתי לחדר האחרון במערה, והוא הופיע. הניסוי הסודי של וואהלן. ה- Viper King.

"גיא?"
"כן המפקד?"
"אני יודע שהבאתי אותך לפה בתור מדען…"
"אני לא מדען המפ-"
"אבל אני ממש מקווה שאתה יודע להשתמש היטב במשגר הרימונים הזה שלקחת…"
"יש לי ניסיון של כמה משי-"
"כי אני רוצה שתנסה להרוג את הדבר הזה. עכשיו."
"אני רוצה לאמא, המפקד"
"גם אני, גיא סיטון. גם אני"

הקטע הזה שה- Viper King יכול לעשות פעולה אחת בתגובה לכל פעולה שאני עושה הוא לא. מגניב. בכלל. הוא לכד את שקד והתחיל לחנוק אותה לפני שהספקתי למצמץ. מקס שחרר אותה מהאחיזה שלו, אבל ה- Viper King, בתגובה, הקפיא את שקד. בתגובה, גיא הקפיא אותו עם ה- Frost Bomb שלו. כל הכבוד על השימוש בנשק הזה שמעולם לא ראית בעבר, גיא!

הצלחנו להוריד ל- Viper King רק חצי מה- HP שלו לפני שהוא ברח. אבל מה אנחנו יכולים לעשות. הוא ברח. הוא יופיע שוב. ואז, הו, אז נצטרך לטפל בו כהלכה.

אחרית דבר

כל החיילים שלי עלו בדרגה במשימה הזאת. ניגשתי לגיא סיטון, המדען, בסוף המשימה. הוא נראה מפוחד, כאילו הוא מנסה להסתיר ממני משהו, אבל הנחתי לו יד על הכתף ואמרתי לו "כל הכבוד, סיטון"

"תודה, המפקד"
"זה לא קל לעשות את מה שעשיתם שם. להשתמש בנשק שמעולם לא ירית בו…"
"האמת שאני דווקא יורה בו כל הז-"
"לשמור על קור רוח מול האויב…"
"דווקא עשיתי קצת פיפי במכנסיים…"
"וכל זה, כשאתה רגיל לחיים שלווים מול מסך המחשב במעבדה"

גיא נאנח בתסכול, כאילו אני מדבר על איזשהו חלום רחוק שהוא יכול היה רק לחלום עליו. ואז הטלתי את הפצצה: "ובכן, גיא, תשמח לשמוע שבעקבות תפקודך המדהים בשדה הקרב, אני מוציא אותך החוצה מהמעבדה. מעתה והלאה, אתה הרימונאי החדש שלנו!"

"אבל מה עם גיא ביטון, המפקד?!"

"הנמושה הזאת? תשכח ממנו! הוא יכול להתחבא בעציצים עד מחר! זהו שחר של יום חדש, ובוא המדען-שהפך-לרימונאי, גיא סיטון, ישלח למשימות מסוכנות נגד האויב הנוראי! תחשוב כמה מרגש זה יהיה!"

יצאתי מהחדר מחויך. מאחורי, שמעתי את גיא פורץ בבכי. אין ספק, אני יודע לעורר השראה באנשים.

בינתיים, בחדר אחר על האוונג'ר, לשקד ומקס היה רגע סופר-מרגש, בו היא הודתה בפניו איך מאז שהוא נשלט ע"י חייזרים וירה בה, היא לא היתה מסוגלת לסמוך עליו. איך היא תמיד חשדה בו, ותכננה לדפוק בו כדור בסימן הכי קל של אי-ציות לפקודות (בזמן משימה, לפחות. כל עוד הוא סתם רודף אחרי בבסיס עם גרזן זה בסדר). אבל עכשיו, אחרי שהוא הציל את החיים שלה מה- Viper King, היא חייבת לו. הם לחצו ידיים, התחבקו, וחייכו זה לזו. רגע יפה של לוחמים שהפסיקו לתת לחילוקי הדעות שלהם להפריד ביניהם, ורקמו ביניהם קשר אמיץ.

אתם יודעים מה זה אומר? נראה לי שאחד מהם הולך למות בקרוב.

Working XCOM 2 Gamers הוא משחק שמתנהל בשיתוף קבוצת Working Gamers בפייסבוק. אתם יכולים לקרוא את כל העדכונים שנכתבו במסגרתו בקבוצה המדוברת, או פה בבלוג.