ביקורת: Sid Meier's Civilization VI

ערן אבירם| ביקורת הוספת תגובה

"אם אין סיביליזיישן, יאכלו עוגות" – מארי אנטואנט, אולי, תוכיחו שלא

בצוות גיימפאד יש מני גברים ונשים, מכל שכבות החברה (נגיד), אך איש מהם לא מסוגל להתחרות בי בחיבתי לסדרת Civ האגדית. הו, הם בהחלט יכולים להתחרות בי במשחק עצמו, וכנראה גם ינצחו אותי, אבל בחיבה? אין מצב. יש לי 650 שעות בסיב 5 שיוכיחו זאת. ולכן עליכם להקשיב קשב רב, ותשומת לב רבה יש לתת, לעמדתי בשאלה החשובה מכל: האם סיב 6 יותר טוב מסיב 5?

אחרי עשרות שעות, ואפילו השוואה מוחלטת בין השניים תור-מול-תור על שני מסכים שונים, זוהי עמדתי: אני לא יודע.

לא קל לי להודות שאין לי דעה מוצקה על סיב 6. אחיו הגדול, סיב 5, מילא במשך שנים ארוכות את משבצת ה-"משהו לשחק ברקע כדי להרגע" שלי. אין כמו להתחיל משחק חדש, לבסס לעצמך איזו תרבות טובה ככה, ולאט לאט להשתלט על העולם. בעצם, מהר מהר, כי אני תמיד משחק במהירות הגבוהה ביותר, למי לעזאזל יש סבלנות למשחק במהירות הרגילה. אני מאלו שמעדיפים כמה משחקים מהירים, מגוונים, מעניינים (כי הרי מה שכיף זה אזור ההתחלה שלך ואיך היבשת שלך מעצבת את המשחק שלך, נכון?) על פני משחק סופר-מאסיבי שדורש ממך להתעסק עם כל פיפס קטן.

2016-11-26_08-13-48כשקיבלתי גרסה מוקדמת של סיב 6, הייתי זהיר במיוחד בתיאור החוויה, משתי סיבות. ראשית, כי חשדתי שחסרים בו הרבה דברים שיהיו בגרסה הסופית (צדקתי, הגרסה הסופית טובה בהרבה), אבל גם בגלל שהרגשתי שהוא דורש ממני להתעסק בכל פיפס קטן. אומנם זה הולך כנגד סגנון המשחק המועדף עלי מסיב 5, אבל זה לא דבר רע בפני עצמו, ויש רבים שמחפשים בדיוק את זה במשחק הסיב שלהם. סיכמתי באמירה שאני מרגיש שזה לא יהיה משחק שאפשר לשחק ברקע.

החדשות הטובות הן, שטעיתי – אחרי כמה עשרות שעות ניסיון, אחרי שמתרגלים ולומדים את המערכת, זה משחק שאפשר לשחק ברוגע, ברקע, ובמהירות. החדשות הרעות הן שזה מחזיר אותי לנקודת ההתחלה; חשבתי שהנה, מצאתי הבדל ברור שאוכל להצביע עליו, שוני בין המשחקים, אבל זה פשוט לא כך. ובחיי שאני לא יודע מה לעשות עכשיו. מביך!

חייבים להשוות

למה בכלל להשוות בין סיב 5 ל-6? מאותה סיבה שהעמדתי את סיב 5 במבחן מול 4, לפני שנים כה רבות: כי כל משחקי סיב מנסים להשיג אותו דבר, רק קצת אחרת, וקצת יותר טוב. סיב 6 חייב להיות יותר טוב מ-5, כי אם הוא לא יהיה, אין לי שום סיבה לשחק בו ואני יכול פשוט לחזור ל-5. אז שיחקתי באחד, ואז בשני, ואז שוב בראשון, ואז בו-זמנית (חלק ב'), והנה כמה מסקנות.

האם יותר קל לשלוט באימפריה?

2016-11-26_10-34-41בערך, זה מורכב. מצד אחד, מנגנון המחוזות (districts) החדש הופך כל עיר ליותר מוצקה, יותר אחידה – לוקח הרבה זמן לבנות מחוז, אי אפשר לבנות את כולם באותה העיר, ומהרגע שבנית כזה, כל בניין שאתה בונה בתוכו בתכל'ס פשוט משפר את מה שהוא כבר עשה. זה אומר שאפילו אם יש לך 12 ערים, אתה יודע מה, בגדול, כל אחת עושה: זו העיר של הבנייה, זו העיר של המחקר, וכו'. זה חוסך לך מהמאמץ המנטלי של לנסות להבין לאן אתה רוצה לפתח כל עיר, יש פחות רגעים בהם צריך להתחבט בשאלה הזו.

מצד שני, ממשלות. הרררררמ. אולי זהו נסיונם של המפתחים לגרום לנו לחוש את הכבדות הבירוקרטית המיותרת של ארגונים ענקיים, או אולי רק כשל בממשק המשתמש. בכל מקרה, הממשלה בנויה מ-"קלפים", כל אחד מייצג מדיניות צבאית, חברתית או דיפלומטית, וככל שהאימפריה מתפתחת תרבותית כך היא זוכה ביותר קלפי מדיניות ובהמשך גם סוגי ממשלות (שיש בהן מקום ליותר קלפים, והשפעות נוספות). הרעיון מאוד נחמד, אבל לא הרגשתי שהוא הרבה יותר יעיל מהמנגנון התרבותי של סיב 5, שהיה מורכב מ-"עצים" מובדלים של חמש יכולות כל אחד. אם שוב נחזור לשאלה "מתי מגיעה צומת החלטה שדורשת ממני מאמץ מנטלי", אזי בסיב 5 התשובה היא "בערך כל 5 פיתוחים תרבותיים", כי בדרך כלל תעדיף לסיים עץ עד הסוף, בזמן שבסיב 6 התשובה היא "בכל פיתוח תרבותי". כלומר כל 10 תורות בערך.

במילים אחרות, סיב 6 יותר מעייף. חמור מכך, נכון לעכשיו הממשק לא יעיל מספיק – אתה לא יכול לראות מה עומדות להיות ההשפעות של הבחירות שלך! – מה שאומר שאתה צריך כל הזמן לזכור מהו הכיוון אליו אתה לוקח את האימפריה שלך, בכל התחומים. בנוסף, כאשר מחליפים קלף אחד באחר, השפעתו של הקודם פגה (מן הסתם), מה שאומר שלא רק שצריך לזכור לאן אתה רוצה ללכת, צריך גם להיזהר שלא לחרבש לעצמך את החיים. "כל הערים עם 2 מחוזות מקבלות גם 1 שמחה". אוקיי… אם אני אסיר את הקלף הזה, כמה מהערים שלי פתאום יתחילו להתרגז? אני לא בטוח. מה שמוביל לסגנון משחק שמרני משהו, שלא מנצל את מלוא הפוטנציאל של המנגנון.

האם יש יותר גיוון?

2016-11-26_13-02-50קצת. מצד אחד, כמו שראינו הרגע, הממשלה של 6 גמישה יותר מזו של 5. יש יותר על מה לחשוב, ויותר מרחב שיקולים. עץ הטכנולוגיה החדש מחוכם בהרבה, אפשר ללכת בהרבה כיוונים, ומנגנון ה-Inspiration מעודד אותך להשלים יעדים שונים (מיני קווסטים, יאי!) כדי להאיץ את הפיתוחים הטכנולגיים שלך. באמת יופי של גיוון.

מצד שני, בעוד שהיחידות הצבאיות נותרו, פלוס מינוס, כמו שהיו במשחקים הקודמים, הקידומים שלהן נעשו מטופשים ומשעממים להפליא. בעוד שפעם יכולת ליצור משגרי רקטות מבוססי ג'ונגל שמצטיינים בעמידות מול מטוסים, הפעם אפשר לתת… בונוס של קצת להתקפה. או בונוס של קצת להגנה. יופי.

אך הגורם המשפיע ביותר על הגיוון במשחקי סיב הוא המפה, וכאן אין שום שינוי של ממש. סיב 6 מציע את האפשרות "לנצל" משאב, מה שמוחק אותו מהמפה אבל נותן בונוס חד-פעמי עצום, וזה יכול להיות שיקול מעניין במשחקים ברמות קושי גבוהות במיוחד, אבל במשחק סטנדרטי זה לא מסוג הדברים שמתעסקים בהם הרבה. מלבד זאת, המפות נותרו כמעט זהות: אותם סוגים של תוואי שטח, הבדלה בין משאבים שמספקים "שמחה" לבין כאלה שמספקים משאבים. אני חושב שאולי המבנה של המפות מעניין יותר הפעם, האופן בו הן נבנות, אבל זה משהו שקשה מאוד לבחון. ועם השנים יצאו לי כמה מפות מטורפות ומרשימות למדי גם בסיב 5.

ההבדל העיקרי והמעשי, זה שמרגישים היטב במהלך המשחק, הוא בדרך בה מנצלים את המשאבים האלו – יחידות של "עובדים" כבר לא נותרות איתך לנצחי נצחים, אלא נעלמות אחרי 3 שימושים. בהתחלה בהיתי באימה במסך, אבל עם הזמן התרגלתי לכך שעובדים זה אחד מהדברים שפשוט חשוב לדעת לייצר בקצב אחיד. אם העיר שלך לא עושה כלום, כנראה שכדאי שהיא תפיק עובד. זו תחלופה טובה, ומעניינת יותר, מאשר "טוב, אז תייצרי לי סתם מדע או זהב או משהו", שבסיב 5 היה מצב ברירת המחדל עבור ערים שבנו את כל מה שאתה רוצה מהן. מגבלה מעניינת נוספת היא על דרכים, שכן אפשר לבנות דרכים רק באמצעות קרוונים שאתה שולח בין ערים – שלך או של אחרים – וזה אומר למשל שלפעמים תרצה לשלוח קרוון לעיר מסוימת רק בשביל שתהיה שם דרך. זה גם מעודד סחר-פנים, משהו שהיה אופציה גם בסיב 5, אבל לא ממש השתמשתי בו אז.

האם יש פחות רגעים מתים?

2016-12-11_10-19-09אחת הבעיות של משחקי סיב, מאז ומעולם, היא שלפעמים עוברים איזה 10 תורות בלי שקורה הרבה. צריך להגיד לאיזו עיר לבנות איזה משהו. או להורות לאיזה בנאי להקים איזה מכרה. במיוחד באמצע ובסוף המשחק, אם אתה לא במלחמה, כנראה שהכל די רגוע. אם אתה לא הולך מכות עם מישהו, הדבר העיקרי שתתעסק בו הוא עימותים מול ברברים, קצת פוליטיקה, והקמת ערים חדשות.

בהתחשב בכך, סיב 6 העז לנסות ולהוסיף רמה חדשה של התעסקות: לנסות ולהמיר את דתם של שאר תושבי העולם.

אה, רגע, זה כבר בא בהרחבה של סיב 5? וזה בוצע שם הרבה יותר טוב? ובעצם אנשי הדת של סיב 6 הם בעיקר מעיקים, צורת הניצחון הדתית החדשה היא בעיקר משעממת, ומדובר בתוספת שאינה תורמת משמעותית למשחק ובעצם קצת מקשה עליו? אז לא חשוב.

כך שלסיב 5 ו-6 יש כמעט בדיוק אותה כמות של רגעים מתים – קצת יותר מדי.

נו, אז איזה משחק יותר טוב, לעזאזל איתך!

עמדתי הרשמית והמקצועית היא: אני לא יודע.

2016-12-11_15-41-36ובכל זאת, אמשיך לשחק בסיב 6 על פני 5. הסיבה לכך אולי נשמעת טיפשית, אבל מבחינתי היא מספקת – אני פשוט רוצה את כל האצ'יוומנטים. אני רוצה לנסות את כל המנהיגים, בכל צורות המפה, בכמה דרגות קושי שרק אצליח, ובכל סוגי הנצחונות. ואני רוצה את האצ'יוומנט המיוחד של כל אומה, כזה שדורש ממך לענות על תנאים די מופרכים, כי זה מעודד אותי לשחק בדרכים מעניינות ושונות. יש לי עוד הרבה מה לגלות בסיב 6!

מעל הכל, אני מצפה להרחבה של סיב 6, כי הסוד הגדול של הכתבה הזו כולה הוא, שההשוואה מראש אינה הוגנת: לכל האורך השוונו בין הגרסה המוקדמת ביותר של סיב 6, למאוחרת ביותר של סיב 5. ואם אתם חובבי סיב ותיקים, אזי כשסיב 5 רק יצא, הרי שאלתם את עצמכם "האם הוא יותר טוב מסיב 4?" והתשובה אז כנראה היתה, אני לא יודע.

הביקורת נכתבה בעזרת עותק ביקורת שסופק ע”י הד-ארצי, מפיצת המשחק בישראל.

4 תגובות ל “ביקורת: Sid Meier's Civilization VI”

  1. סיד מאת סיד:

    המחשב פשוט לא מסוגל לשחק את המשחק שפיראקסיס יצרו. האינטלגנציה המלאכותית נחותה אפילו מזו שהיתה ב-5 (וזה הישג מפוקפק מאוד). מאחר ומדובר במשחק סינגלפלייר ולא מולטיפלייר, המשחק פגום מהיסוד עד שאין כל טעם לשחק בו.

  2. עידן זיירמן מאת עידן זיירמן:

    obviously, אנשים לא מסכימים איתך על ה"אין כל טעם". כנ"ל על 5.

  3. narcan מאת narcan:

    משחקי CIV צריכים להיות משוחקים שנה-שנתיים אחרי יציאתם. רק אז הם באמת ממצאים את הפוטנציאל שלהם. ראה מקרי CIV 4 ו5

  4. עידן זיירמן מאת עידן זיירמן:

    יש הבדל בין "ממצים את הפוטנציאל שלהם אחרי שנה שנתיים" ל"צריך לשחק בהם רק אחרי שנה שנתיים". אני מאוד מסופק ממה ש- Civ 6 ו- Civ 4 היו בעת השחרור שלהם.

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS