רצה הגורל, ואף אחד מחברי הבלוג לא שיחק ב- Civilization: Beyond Earth, למרות שנראה שזה משחק שיתאים לי (או לדני) כמו כפפה ליד. אבל למזלנו, שחר לנגבהיים כן שיחק בו. ואם לצטט אותו, זה משחק ש”וואו, יש בו מלא מה לבקר”. אז הוא ביקר.

קשה לבקר משחקים עם היסטוריה. על בסיס מה שופטים אותם? הציפיות מהם? הדמיון וההבדלים מהמשחקים שבאו לפניהם? או שמתעלמים ממה שהיה קודם, ופשוט שופטים אותם בהשוואה למשחקים הנוכחיים האחרים?

הקושי הזה כפול כשמדברים על Sid Meier’s Civilization: Beyond Earth (מכאן והלאה, BE. מה לעשות, זה פשוט שם ארוך מדי), כי יש ל-BE שני אבות. גם  Civilization 5 (סיב 5), שיצא לפני ארבע שנים, וגם Alpha Centauri (אלפה קנטאורי), שיצא לפני 15 שנים. בעצם, הביקורת הזו נועדה לשלושה קהלים – למעריצי אלפה קנטאורי, מעריצי סיב 5 ומי שלא מכיר את שניהם. לאיזה מהקהלים האלה המשחק מתאים?

התשובה המצערת היא שלמרות ש-BE הוא משחק טוב, הוא לא משחק מומלץ לאף אחד מהם.

המשך »

זהו, זה קרה. נשברתי וקניתי את Borderlands 2. במשך הרבה זמן התנגדתי, אבל לאחרונה הוא קיבל הרבה שבחים פה בגיימפוד, והיה מבצע לקראת היציאה של ה-Pre-Sequel, אז אמרתי יאללה, למה לא. אח שלי (שרובכם(?) כבר מכירים מהפודקאסט) היה בשבועות האחרונים בקליפורניה, אז שכנעתי אותו לקנות גם עותק, שנוכל לשחק ביחד. תהליך השכנוע נראה בערך ככה:

– “היי, קניתי את בורדרלנדס 2 במבצע ב-10 דולר, רוצה לקנות גם ונשחק ביחד?”
– “יאללה, למה לא.”

בכל מקרה, אחרי בערך 20 שעות של משחק, פתאום זה הכה בי: Borderlands 2 הוא לא משחק קומי.

המשך »

תראו מה זה, עוד פרק בלי חדשות אבל עם הרבה-הרבה-הרבה משחקים.

[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod103-25.10.2014.mp3|titles=Episode 103: Wink Wink Nudge Nudge]

להורדה (1:10:05, 64.2 מגה)

המשך »

בפרק הזה מצאנו את עצמנו במצב מעניין: רוב הדברים שהיו לנו לדבר עליהם הם משחקים שעופר וארז שיחקו, כשארז שיחק רק במשחקי AAA מאוד מוכרים ועם הרבה הייפ, ועופר שיחק בעיקר במשחקי אינדי שאף אחד לא שמע עליהם. אז במקום הפורמט הרגיל, החלטנו לעשות את זה בתורות – משחק אחד של ארז, ואז אחד של עופר, וחוזר חלילה. אה, כן, ואיפשהו באמצע נתנו גם לדורון לדבר קצת.

[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod102-12.10.2014.mp3|titles=Episode 102: The Emmy for unimportant shows]

להורדה (1:07:52, 93.2 מגה)

המשך »

אז התחלתי לשחק ב- Alien: Isolation, ואמנם היו לי כבר כמה התקלויות עם החייזר, אבל שום דבר מאתגר יותר מדי. בעיקר הייתי צריך לשמור על שקט ולהתרחק מפתחי אוורור בתקרה. ואז התיישבתי מול המשחק עם ארז ויוגב, שיחקתי עשר דקות בערך, ופתאום הגענו לקטע שבו נראה שקורים דברים, אז התחלנו להקליט. בואו נראה מה קרה אחר כך!

(יש עוד קצת טקסט אחרי הסרטון)

המשך »

זה די מוזר, אבל כשאני חושב על זה אני מבין שמעטים המשחקים שאני יכול להגיד עליהם שהיה לי כיף לשחק בהם לאורך כל הדרך. זה לא שאני לא נהנה ממשחקים. אני כן. זה פשוט שהיחס בין החלקים הכיפים לבין החלקים המעצבנים-מתסכלים-משעממים הולך וגדל בשנים האחרונות, ולמרבה הצער לא לכיוון ה"כיף". קחו למשל את Destiny. למרות שזה אחר המשחקים שאני הכי נהנה לשחק בהם בתקופה האחרונה, אני עדיין מוצא את עצמי מתעצבן ומקלל את המסך בכל פעם שאיזה בוס הורג אותי בפעם המיליון או שהמשחק מבקש ממני להמתין שלוש דקות עד שהוא יטען את השלב הבא. אמנם הסיפוק שאני מקבל אחרי שאני מצליח לחסל את הבוס (או השלב מסיים לטעון) שווה את זה, אבל עדיין יש פה יחס תסכול-כיף שלפעמים מוציא לי את החשק לשחק.

ואז הגיע Forza Horizon 2. משחק מירוצים בעולם פתוח. זה לא ממש הז'אנר האהוב עליי וגם בתוכו זה לא ממש ה-IP האהוב עלי (כמו רבים אחרים אני מחסידי Burnout). ועדיין, המשחק הזה הוא הכיף הטהור הכי גדול שהיה לי כבר הרבה מאוד זמן. בלי רגעים מתסכלים, בלי חלקים משעממים, בלי פיהוקים או קללות או צעקות. פשוט כיף וכיף ואז עוד קצת כיף לאורך כל הדרך.

המשך »