פרק 300! אנחנו עומדים להקליט את פרק 300! אבל רגע לפני שזה קורה, כמיטב המסורת, הנה מיטב הקטעים מ- 50 הפרקים האחרונים שהקלטנו שלא נכנסו לפרקים 251 עד 299. את פרק 300 נשדר בלייב, כמיטב המסורת, והפעם בתמה של טקס פרסים! כן, כן, אנחנו עומדים להעניק את פרסי גיימפוד לכבוד הפרק ה- 300 שלנו! בואו לצפות בנו בפייסבוק או ביוטיוב! (או להאזין לנו בפיד הפודקאסט הרגיל שלנו, אבל זה לא יהיה בלייב!)
להורדה (21:28, 29.5 מגה)
להורדה (22:37, 31.1 מגה)
היינו פה בפעם האחרונה לפני שנתיים, ולפני זה – לפני ארבע שנים – אז כבר אפשר להכריז על זה כמסורת, לא? בעוד שבוע מעכשיו, נקליט בהנגאאוט חגיגי את הפרק ה- 200 של גיימפוד. עד שזה יקרה – תוכלו להתנחם (?!) בהאזנה לקטעים שירדו בעריכה ב- 50 הפרקים האחרונים. יהיה… טוב, נו, אנחנו לא יכולים להבטיח שיהיה מצחיק. אבל כנראה שיהיה מצחיק.
להורדה (20:41, 28.4 מגה)
היינו פה בפעם האחרונה לפני שנתיים, אבל כעת, לקראת חגיגות הפרק ה- 150 של גיימפוד, הגיע הזמן לבקר שוב בחדר העריכה המטאפורי של הפודקאסט, ולהרים כל מיני פיסות אודיו שנשארו על הרצפה. בואו להזכר ביחד איתנו ברגעים המצחיקים, מטופשים, והסתם מאוד מאוד מוזרים שאתם לא באמת זוכרים כי לא שמעתם אותם אף פעם.
ואם מתחשק לכם, הצטרפו אלינו לאירוע ההנגאאוט של פרק 150 של הפודקאסט שיערך ביום ראשון הקרוב (ה- 11/9), ואמרו לנו על מה, בעצם, מתחשק לכם שנדבר בו? והאם יש לכם שאלות כלשהן שאתם רוצים להעלות לפודקאסט? יהיה מצחיק ונטול-עריכה לחלוטין.
להורדה (23:10, 26.5 מגה)
כי זה הזמן, לפי How Long To Beat Steam, שייקח לי לסיים לחלוטין את כל ספריית ה- Steam שלי. זה, כמובן, אם אני באמת מנסה להגיע ל- 100% בכל משחק. אם אני רק ארצה לסיים את קו העלילה הראשי של כל המשחקים שלי אני אצטרך רק לשלושה חודשים.
How Long To Beat Steam הוא אתר שהכין (ושלח לנו) בחור בשם אוהד שניידר, שמנסה להצליב בין המידע בחשבון ה- Steam שלכם עם הנתונים שנאספו ע”י משתמשים באתר HowLongToBeat בניסיון להגיד כמה זמן פנוי תצטרכו בחיים אם אתם רוצים באמת לסיים את כל המשחקים שיש לכם בחשבון ולא שיחקתם בהם לעולם. הוא גם מנסה להצליב את זה עם נתוני המשחקים הנוכחיים שלכם בשביל לנסות ולהסיק כמה זמן נשאר לכם בכל משחק, ביחס לכמות הזמן ששיחקתם.
המערכת לא מושלמת, כמובן, בעיקר בגלל הבעייתיות של בסיס הנתונים של How Long To Beat (שחושב, למשל, שלמשחקים כמו Geometry Wars, Audiosurf או Unreal Tournament יש סוף), אבל היא עושה הערכות מאוד מוצלחות. תנסו אותה. יש מצב שהתוצאות יפתיעו אתכם.
אז על מה אנחנו מדברים, בעצם, כשאנחנו מדברים על ה"עריכה" של הפרקים של גיימפוד? איזה קסם הולך לאיבוד? אילו התבטאויות ספונטניות, משעשעות ומרגשות שנאמרות בזמן השיחה שלנו נחתכות החוצה מתוך הפרק? האם אף פעם לא רציתם להציץ אל מאחורי הוילון? לראות מה מתרחש מאחורי הקלעים? לא? טוב, לא חשוב. אבל הנה זה בכל זאת!
להורדה (35:01, 32.06 מגה)
לאורך 50 הפרקים האחרונים שמרנו מקבץ של קטעים שהורדנו בעריכה מהגרסה הסופית של כל פרק. יש שם הומור נמוך, דיונים קצרים ומעניינים שחתכנו החוצה, סיפורים מעניינים (ובמקרה של בלבולי השכל של זיירמן על Ingress – מעניינים פחות), ובעיקר – עוד הרבה הומור נמוך. ועכשיו, לכבוד 100 פרקים של גיימפוד, אנחנו גאים להגיש לכם אותם. וכמיטב המסורת של "גיימפוד", אנחנו עושים את זה אחרי הפרק ה- 101. קורה. תהנו!
הסיפור של EA הוא סיפור די עצוב. עד לפני כמה שנים היא היתה אחת מחברות המשחקים המעניינות בעולם. כמו כל חברה גדולה היא סבלה מכמה רעות חולות, אבל בסך הכל היא הוציאה משחקים מצויינים ומימנה פרוייקטים מסקרנים ואהבתי אותה. ואז, יום בהיר אחד, Activision התאחדה עם בליזארד, והדיחה את EA ממקומה הבלתי מעורער עד אז כמפיצת המשחקים הגדולה והמצליחה בעולם. זה היה מהפך דרמטי לכל הדעות, שהכניס את בעלי המניות של EA לפאניקה מוחלטת. הפאניקה הזאת הובילה לכמה החלטות מצערות שהפכו אותה לאחת מחברות המשחקים המשעממות והשנואות ביותר בתעשייה. חברה שיכולה לקחת אולפנים סופר-מוכשרים כמו Popcap ו-Bioware ולהפוך אותם לצל חיוור של עצמם. חברה שמתמקדת אך ורק בהמשכים חסרי מעוף לסדרות מבוססות ובקושי מעזה להסתכן עם פרוייקטים חדשים. חברה שהדבר הכי טוב שיש לעשות בזמן המצגת שלה ב-E3 זה ללכת לישון.
למרות זאת, החלטתי לתת ל-EA סכום צנוע של 30 דולר, והפכתי למנוי בשירות החדש שלהם ל-Xbox One, שנקרא EA Access. למי שלא קרא או לא שמע, Access הוא סוג של "פלייסטיישן פלוס" של EA. המנוי נותן גישה למשחקים מלאים בחינם (כרגע הספרייה כוללת את Battlefield 4, Peggle 2, FIFA 14 ו-Madden 25), מספק הנחה קבועה של עשרה אחוזים על משחקים דיגיטליים בהפצת EA ומבטיח הפתעות נוספות בהמשך השנה, כמו גישה מוקדמת לגרסאות נסיון של משחקים חדשים. כל זה תמורת 30 דולר לשנה, שזה פחות מהמחיר של פגל 2 ובאטלפילד 4, שני המשחקים היחידים שם שמעניינים אותי. מבחינתי זה רעיון מעניין ומחיר הוגן מאוד – אז החלטתי לתת צ'אנס. אחרי כמה כשלים טכניים, ככל הנראה כתוצאה מעומס על השרתים, זה גם הצליח. מעתה קראו לי ארז "האקססאי" רונן. או משהו.
EA Access מסקרן אותי במיוחד כי זו גישה חדשה של חברת משחקים בסדר גודל של EA להגדלת ההכנסות מהלקוחות שלה. בשנים האחרונות מפיצות המשחקים הגדולות הבינו ש-60 דולר למשחק חדש זה לא סכום שיכול לכסות את הסיכון הכרוך בהפקתו, לכן הם מנסות בדרכים שונות ומשונות לנפח את הסכום הזה. הדרך הנפוצה ביותר היא DLC. משחקים אחרים מפציצים בגרסאות מיוחדות ויקרות. מה שלא יהיה, ההוצאה הממוצעת למשחק קונסולה חדש הולכת וגדלה, ובדרך כלל בצורה שמבאסת לגיימרים את החיים. Access, לעומת זאת, מנסה גישה אחרת. הוא מציע שירות שנראה לגיטימי בדמי מנוי שנראים גם הם לגיטימיים. הוא מהווה גם דרך לתת ללקוחות הנאמנים "פרסים" בצורת משחקים מלאים, וגם אפיק פרסומי נהדר בצורת דמואים אקסקלוסיביים והנחות על משחקים חדשים. אם החבר'ה של EA יתחזקו את השירות הזה כמו שצריך – הוא יכול להיות מודל מצויין לחברות משחקים אחרות כיצד יש להתייחס ללקוחות שלהן. וכן, זה אולי אומר שיהיה מצב תיאורטי בו נצטרך לשלם 30 דולר לשנה ל-EA ועוד 30 ל-Activision ועוד ל-Ubisoft (וזה בלי להזכיר את ה-50 שמיקרוסופט רוצה בשביל Xbox Live) – אבל האמת? אלה לא סכומים נוראיים, ואלה סכומים שאני מניח שרוב קוראי הבלוג מוציאים בכל שנה על משחקים בכל מקרה. המודל העסקי הזה הרבה יותר קורץ לי מאשר תכני DLC יקרים. אני בפנים. עכשיו צריך רק לקוות ש-EA יחרגו ממנהגם ולא ישעממו.
נראה לי שזו הפעם הראשונה בהרבה מאוד שנים האחרונות שאני לא עובד בשום מקום שכותב ישירות על משחקים בתקופה של E3. בשנים האחרונות, כל תערוכה כזו אמרה שמצפים לי כמה ימי עבודה מאוד עמוסים, עם טריליון חדשות וידיעות וסרטונים ומבזקים. השנה, לצערי או לשמחתי, אני כבר לא עובד באתר שמתעסק ישירות בטכנולוגיה, בטח שלא בגיימינג – אז אני נותר עם תערוכה ענקית ומלאת חדשות ובלי מקום מסודר לכתוב בו עליה. וזו הקלה. כי פתאום זה כבר לא כל כך אסון כשאני מגלה שיש לי תוכניות אחרות בזמן מסיבת העיתונאים של מיקרוסופט (אז אשלים אותה בשעתיים איחור. לא יקרה שום דבר), וכי אפשר לראות את השידורים של מסיבות העיתונאים בנחת ולא עם מיליון טאבים פתוחים ואייטמים מרובים שצריך לעדכן בזמן אמת וטריילרים חדשים שצריך לדאוג להם לאמבדים. יאי!
למרות זאת, יש בי משהו שנע באי נוחות בידיעה ש-E3 מתחילה בעוד קצת יותר מ-24 שעות ועדיין לא כתבתי על זה בשום מקום. בשבועות האחרונות אני קורא כל כך הרבה אייטמים חדשותיים שקשורים לתערוכה הזו, וחוץ מגיחות קצרות בגיימפוד (או בפרק היחיד של הקונסוליירים שהצלחנו להקליט בחודשיים האחרונים) אין לי איפה לכתוב או לדבר על זה. ואז נזכרתי שיש לי, כי יש לי יוזר כאן בגיימפאד, וכי זה יופי של מקום לכתוב בו על משחקים.
וכך הגענו לכאן – טור שאולי הוא די מיותר אבל הוא יתן לי לפרוק דברים שרצים לי בראש כבר שבועות. ניתוח קצר, אם תרצו, של איפה נמצאת כל אחת מהחברות הגדולות (סוני, מיקרוסופט ונינטנדו) בימים שלפני E3, ומה היא צריכה להביא איתה לתערוכה כדי להפוך אותי לארז מאושר יותר. הכי כיף להיות מאושר יותר. נתחיל?