ערב קצר עם נשיא בליזארד. בחולון.

עידן זיירמן|Blizzard 9 תגובות »

Mike Morhaimeמייק מורהיים, האדם שהקים את חברת Blizzard תחת השם Silicon & Synapse בתחילת שנות התשעים, קפץ ביחד עם אשתו לחופשה בישראל. לא מדובר בדיוק מסוג המאורעות שתמצאו בכותרות עיתוני הרכילות בסופ”ש, אבל הגראז’ גיקס ראו בזה הזדמנות, והזמינו את מייק להתארח אצלהם במחסן בחולון, ולדבר בפני כל מי שרק ירצה לשמוע אותו.

למי שלא מכיר את הגראז’ גיקס, כל האירוע היה עלול להראות קצת מוזר – מייק מורהיים נאם בפני קבוצה מכובדת של כמה מאות אנשים (אולי 200 – אין לי באמת דרך לדעת) בחצר באזור התעשיה בחולון, כשהמפעלים שמאכלסים את האזור קוטעים אותו לפעמים. אבל כאלה הם הגראז’ גיקס – האירוע הוא בחינם (אם כי האורחים מתבקשים להביא איתם כיבוד), לא פורמלי, ובסופו ניתנת לאורחים הזדמנות להחליף כמה מילים באופן אישי עם אורח הכבוד.

למרות שהיא היתה חפוזה למדי, ההצגה של מייק מורהיים היתה מעולה. הוא סקר בקצרה את ההיסטוריה של בליזארד, משורשיה בתחילת שנות התשעים, דרך הפרויקטים הראשונים שלה (הויקינגים האבודים או Warcraft) ועד לטירוף המוחלט שהוא World of Warcraft. הוא זרק עקיצות לכיוונה של אורקל, ועל איך הם חשבו שמסדי הנתונים שלהם יתמודדו בצורה הרבה יותר טובה עם העליה המטורפת בכמות האנשים שספג World of Warcraft, וחשף מגוון סיפורים מעניינים מעברה של בליזארד – כמו הפעם שבה איציק בן בסט שכנע אותו שיש שוק למשחקי תפקידים המוניים באירופה, או הצורה שבה המוני סינים זועמים תקפו את בליזארד באנגלית שבורה מזועזעים מכך שפנדה, החיה הלאומית של סין, מולבשת בבגדים יפניים.

בסוף הערב, כשהיתה לאורחים הזדמנות להחליף כמה מילים עם מייק מורהיים, רבים מהאורחים נתנו לו את כרטיסי הביקור שלהם, הציגו בפניו קונספט למשחק כלשהו שהם פיתחו, או ביקשו ממנו לחתום על משחק שבבעלותם. אני בחרתי להתבכיין קצת על אחד מהסיפורים שאנחנו הכי נהנים להתלונן עליהם לאחרונה – הדרישה לחיבור מתמיד לאינטרנט של Diablo III. מייק ניסה להסביר לנו ש”יש הרבה בעיות במשחק מנותק מהרשת – אתם לעולם לא תוכלו לשחק עם הדמות הזאת ביחד עם חברים, או למכור חפצים שהיא תאסוף”. כשמספר אנשים אמרו לו שהם יודעים את זה, הוא שאל בפליאה “רגע, ואתם באמת רוצים לשחק ככה?”, וכשהם הנהנו בתגובה, הוא חייך חיוך מתנצל ואמר ש”טוב, אני אבדוק מה אפשר לעשות בעניין”.

כנראה שהוא לא הולך לבדוק מה אפשר לעשות בעניין. קשה לי להאמין שמדיניות שבליזארד דוחפת בכוח כבר כמה חודשים תשתנה בעקבות שאלה של כמה ישראלים חצופים. אבל אם כן יקרה שינוי כלשהו במדיניות הזו בעתיד, תדעו שזה כי יש לי פנים יפות.

דיאבלו 3: רשמים (מעורבים) מהבטא

עופר שוורץ|Blizzard, Diablo 3, PC, ביקורת 18 תגובות »

אני אישית כבר מזמן הכרזתי שאני לא אקנה את דיאבלו 3 אם הוא ימשיך להתנהג כמו שהוא מתנהג כרגע. אבל בינתיים, תודות לזיירמן (או לחוסר הזמן הפנוי של זיירמן), קיבלתי הזמנה לבטא, וכמובן שאין לי שום התנגדות לנסות דברים בחינם. אמנם שיחקתי רק כמה שעות בינתיים, אבל זה הזמן הנכון לכתוב מה אני חושב על הבטא, כי אני לא מתכוון לשחק יותר מזה.

אז אני מניח שנתחיל מהרע הפעם. כפי שאתם בטח יודעים, לדיאבלו 3 אין מצב single player. בכלל. יש לו מצב אונליין שבו אף אחד לא יכול להצטרף למשחק שלכם. זה בעייתי מהרבה מאוד בחינות, שדיברו עליהן בהרחבה ב- Rock, Paper, Shotgun למי שמעוניין. בקצרה, הבעיה העיקרית היא שאי אפשר לעשות pause. אף פעם. אבל מה שבאמת הפריע לי זה דווקא הדבר שלא נכנסו אליו בכלל בפוסט ב-RPS: איכות החיבור.

שלא תבינו לא נכון, יש לי חיבור אינטרנט בסדר לגמרי. 10 מגה, חבילת תעדוף-גיימר-שקר-כלשהו וכו’. ועדיין, יש לאג. ובמשחק מהיר ומדויק כמו דיאבלו, זה הורג לגמרי את המשחק. במיוחד בקלאס שאני בחרתי – ה-Demon Hunter, שמבוססת בעיקר על התחמקויות ומלכודות – ובמיוחד כשנלחמים באויבים מהירים (ומי ששיחק בדיאבלו 2 – שזה בטח כל מי שכבר עבר את גיל 10 – ודאי זוכר שלא חסרים כאלה). חצי מהזמן ששיחקתי בכלל היה לי לאג של חצי שנייה או יותר, שזה אפילו יותר גרוע ממה שאני זוכר מהמעט ששיחקתי אונליין בדיאבלו 2, ונראה לי שאז היה לי חיבור ISDN.

SelfKickולצערי הלאג הוא עדיין לא הדבר הכי גרוע שנתקלתי בו. בכל ארבע הפעמים ששיחקתי, אחרי כמות זמן שנעה בין 20 דקות לשעתיים, המשחק העיף אותי. פעמיים כי החיבור התנתק, ופעמיים – וזה ממש הרתיח אותי – כי נבעטתי החוצה. מהמשחק האישי שלי. ע”י ה-“party leader”, שהוא, זו התיאוריה שלי, איזושהי ישות עליונה, כמו ה- AI Director של Left4Dead. מסתבר שאני לא משחק יפה? לא יודע, אני צריך להיות נחמד יותר למפלצות? להגיד שלום לפני שאני מתחיל לזרוק עליהן פצצות?

יכול להיות שאלה בעיקר בעיות של בטא. אבל גם אם יהיו שרתים טובים ונטולי באגים באירופה, זה עדיין לא מונע לאג של 100-200 מילישניות, ניתוקים פתאומיים כשהראוטר/ספקית/מיקרוגל שלכם מחליטים לעשות בעיות, או את כל הדברים שג’ון ווקר דיבר עליהם ב-RPS.

מבחינת גיימפליי, לעומת זאת, המצב שונה לגמרי. דיאבלו 2 היה משחק מעולה, על זה אין ויכוח. ובכן, דיאבלו 3 הוא שיפור משמעותי כמעט מכל בחינה. מה שהכי אהבתי הוא תשומת הלב לפרטים הקטנים – בעיקר כל השינויים שנעשו בניהול המלאי, שהמטרה העיקרית של כולם היא לצמצם כמה שאפשר את הצדדים היותר רפטטיביים ומייגעים של כל ההתעסקות עם הציוד. למשל, הרבה מפלצות משאירות אחריהן כדורים מרפאים, מה שאומר שלא צריך להיסחב כל הזמן עם עשרות שיקויי ריפוי כאילו הייתם סוחר שיקויים. או למשל, לא צריך יותר לעשות identify לחפצים קסומים רגילים, רק מיוחדים. והגאונות האמיתית – הוסיפו מנגנון של crafting, שנותן לשפר חפצים קיימים, ויחד איתו מגיעה אופציה לפרק חפצים לא מעניינים לרכיבים שלהם. אז במקום לחזור כל רבע שעה לעיר כדי למכור ערימה של זבל, המלאי נשאר נקי ומסודר. מה שגם מבטל לחלוטין את הצורך ב- Town Portal.

יש גם שינויים יותר משמעותיים, כמובן. בעיקר הקלאסים – הדמויות החדשות הרבה יותר מגוונות, ובניגוד לדיאבלו 2 שונות זו מזו לא רק בנשקים ובאוסף ה-skills, אלא ממש בסגנון המשחק. זה מתבטא אפילו ברמות ממש בסיסיות כמו ה-mana: לכל קלאס בדיאבלו 3 יש סוג שונה של “אנרגיה”, שמבוזבזת באופן שונה ומתחדשת באופן שונה. ל- Demon Hunter, למשל, יש שני סוגים של אנרגיה, כשכל אחד משמש לדברים שונים ומתמלא במהירות שונה. והדמויות בנויות בצורה שמאוד מעודדת שימוש ב-skills, ככה שבקושי יש סיבה להשתמש בהתקפה הבסיסית. גם האויבים יותר מגוונים, וכבר מההתחלה מגיעים בכל מיני צורות וגדלים – למשל מפלצות שצריך להרוג פעמיים (משהו שאשכרה הצחיק אותי – מפלצת בשם walking corpse שכש”הורגים” אותה הופכת ל- “crawling torso”), או מפלצות שכשהן מתות יוצאות מהגופה שלהן תולעים שהן בעצמן מפלצות.

השינוי היחיד שראיתי בינתיים ולא אהבתי הוא ניהול הדמות. בקצרה, אין כזה. המשחק קובע בשבילכם כמה נקודות נוספות לכל תכונה כשעולים דרגה, וההתקדמות ב-skills היא לינארית לחלוטין. השליטה היחידה שלכם על כל העניין היא “לצייד” תת-קבוצה כלשהי של הכישורים הזמינים (כמות ה-skills שאפשר לצייד עולה עם הדרגות) שבהם אפשר להשתמש. כן, זה אומר שבכל רגע נתון במשחק אתם לא יכולים להשתמש ברוב היכולות שלכם. אני יודע שיש אנשים שהשינוי הזה מאוד ישמח אותם, אבל אני אישית, כפי שכבר התלוננתי כשדיברתי על Bastion בגיימפוד, מעדיף את המשחקים שלי קצת יותר מורכבים, אז כשעושים dumbing down למשחק כמו דיאבלו זה קצת מבאס אותי (למעשה זו השוואה מאוד מתאימה, כי המערכת החדשה מזכירה באופן חשוד את זו של Bastion).

בשורה התחתונה, אני לא חושב שלמישהו היה ספק שדיאבלו 3 יהיה מצוין מבחינת גיימפליי. אז אם לא אכפת לכם מלאג, ניתוקים ומשחק שאי אפשר לעצור, זה משחק מעולה בשבילכם. אם חשוב לכם שמשחק הסינגל פלייר שלכם יהיה באמת סינגל פלייר, או לחלופין אם יש לכם עקרונות ואתם לא רוצים להוכיח לבליזארד שהם יכולים לעשות מה שבא להם ועדיין לקבל את הכסף שלכם, אני ממליץ לוותר.

אני מניח שרוב מי שקורא את הפוסט הזה כבר החליט אם הוא יקנה את דיאבלו 3 או לא (אני מניח שלרובכם התשובה היא “כן”). אני מבין שמה שכתבתי פה כנראה לא ישפיע הרבה לכאן או לכאן. אבל לעזאזל, בשביל מה יש בלוג אם לא כדי לכתוב דעות מפורטות ונלהבות שלאף אחד לא יהיה אכפת מהן?

דיאבלו 3: אין גבול לטיפשות

עופר שוורץ|Blizzard, Diablo, PC 19 תגובות »

אם יש פה מישהו שעדיין מקווה שלבליזארד יש איזשהו קשר עם המציאות, אתם יכולים להירגע. היו הרבה השערות למה הם הורידו את האפשרות למשחק אופליין מדיאבלו 3 (כולל הסיבה הרשמית – “אנחנו חושבים שאתם מטומטמים”), וכל מיני אנשים שניסו להגן עליהם, אבל בליזארד לא הסתפקו בזה, והחליטו להוכיח לכולם סופית שהם דפוקים לגמרי.

בתערוכת Gamescom שהייתה בימים האחרונים, האנשים מ-PC Gamer ראיינו את אחד הבוסים בצוות של המשחק (אני אף פעם לא בטוח איך לתרגם תיאורי תפקיד לעברית – הבחור הזה הוא ה-Game Director), והניתוק שהוא מפגין שם לא מבשר דברים טובים בכלל, בטח לא לנו אבל לדעתי גם לא לבליזארד.

“במלון שלנו יש 9 רשתות wi-fi שאפשר להתחבר אליהן. רק מהמלון! וכולן ציבוריות – כולן בתשלום, אבל הן די זולות, והן זמינות לכולם”

ברצינות? זה נראה לך הגיוני שאנשים יצטרכו לשלם למלון כדי לשחק לבד במשחק שהם קנו?

“[בעיה אחת היא] ששחקנים משחקים כברירת מחדל [במצב אופליין]. אז, הם בעצם מפספסים לא במודע את כל חוויית ה-coop, את כל המסחר, והליבה של דיאבלו היא המסחר”

וואט. דה. פאק?! הבחור הזה בכלל שיחק אי פעם בדיאבלו? נכון, יש הרבה אנשים שמשחקים בדיאבלו בשביל למצוא את החפצים הכי טובים ולהשיג הרבה זהב וכו’. אבל מה עם כל האנשים שלא? שאשכרה נהנים מהמשחק עצמו? ואם יש לכם בעיה עם זה שאנשים מתייחסים למצב האופליין כדיפולט, כמה מסובך יהיה לדאוג שהדיפולט יהיה משחק אונליין? וזה נהיה יותר גרוע:

”המשחק לא באמת משוחק כמו שצריך אם הוא לא אונליין… אם זו החוויה הכי טובה, למה שמישהו ירצה לשחק אחרת?”

או במילים אחרות: כל מי שמעדיף לשחק אופליין הוא אידיוט ולא יודע מה טוב בשבילו. ואז, כשחשבתם שכבר לא יכול להיות יותר גרוע, מגיע הפאנצ’ליין:

“יש אנשים שלא אוהבים משחקי פנטסיה, אז לא היינו צריכים לעשות את דיאבלו משחק פנטסיה, כי חלק מהאנשים לא אוהבים את זה? יש אנשים שלא אוהבים ברברים. היינו צריכים לא לשים ברברים במשחק רק כי אנשים לא אוהבים את זה?”

באמת, זה כבר טימטום מעבר לגבול הסביר. מה שהם עשו לא שקול ל”לא לשים ברברים כי חלק מהאנשים לא אוהבים את זה”, זה יותר בכיוון של “להוריד את כל הקלאסים חוץ מברברי כי הם חושבים שהברברי הוא הכי מוצלח”.

אני קורא את כל זה ואני לא יודע אם להתעצבן או לצחוק. מה שבטוח, את דיאבלו 3 אני לא אקנה. אני מעדיף שלא יהיה לי במה לשחק (לא שיש סכנה שזה יקרה בעתיד הנראה לעין) מאשר להראות לבליזארד שהם יכולים להשתין לכולנו בפנים ולקבל בתמורה את הכסף שלנו.

לעזאזל איתך, דיאבלו

עידן זיירמן|Blizzard, Diablo, PC 28 תגובות »

לפני כשנה, התבכיינתי קצת על Starcraft 2. התבכיינתי על זה שהוא לא מחדש שום דבר, התבכיינתי על זה שהוא עולה 60$. התבכיינתי על זה שבליזארד לא שלחו עותקי ביקורת שלו לעיתונאים. התבכיינתי המון, ואז קניתי אותו בכל זאת.

את Diablo 3 אני לא הולך לקנות.

PC Gamer חשפו שדיאבלו 3 הולך להכיל אפשרות למכור חפצים מעולם המשחק תמורת כסף אמיתי, ושהוא לא יתמוך במודים של גורמי צד-שלישי בכלל. מהקטע עם החפצים לא אכפת לי בכלל, והקטע עם המודים סתם נראה לי מצער ותמוה. אבל חוץ משני אלה, בליזארד גם חשפו שבדיאבלו 3 לא יהיה מצב משחק מנותק מהרשת.

זה לא ממש מפתיע. גם בסטארקראפט 2 זה היה בעייתי קצת לשחק כשאתם מנותקים מהרשת, ונראה שרמת המשכל של חברות המשחקים, בכל הקשור לנושא, באופן כללי צונחת בקצב קבוע עם הזמן. מה שמציק לי זה הטיעון שהיה לבליזארד בתגובה לשאלה “למה?”.

הסיבה להעדרו של מצב משחק מנותק מהרשת, לטענת בליזארד, היא שכשאתם משחקים בלי להיות מחוברים לרשת, אתם יכולים לרמות, ולא הגיוני שתוכלו להשתמש בדמות הזאת כשאתם משחקים ביחד עם או נגד דמויות אחרות מרחבי האינטרנט. אבל רגע, יגיד הקורא הנבון – זו גם היתה הבעיה בדיאבלו 2. בעיה שנפתרה באמצעות העובדה שהמצב מרובה-המשתתפים היה מנותק לחלוטין מהמצב לשחקן יחיד – לא משנה כמה רימיתם עם הדמות ששיחקתם איתה, לא יכולתם לקחת אותה למשחק ברשת. זה פותר את הבעיה בצורה מעולה, לא? ובכן, אם שואלים את רוב פארדו, מפיק המשחק, התשובה היא לא.

“ובכן, חשבנו על זה די הרבה. אחד הדברים שהרגשנו שהיה ממש חשוב (אני חושב שהוא התכוון להגיד ‘מציק’ –ע.ז) היה שאם אתה משחק כשאתה לא מחובר לרשת, ואתה מביא את הדמות שלך לדרגה 20, 30, או 40, ואז אתה רוצה להעביר את הדמות שלך ל- Battle.net – תצטרך להתחיל את הדמות מחדש”.

זה, כידוע, תהיה קטסטרופה של ממש. שלקוחות של בליזארד יצטרכו להתחיל את הדמות מחדש? זה יהיה חמור ביותר. הם יכלו לאפשר העברה של דמויות בין שני מצבי המשחק בצורה כלשהי. הם יכלו, נניח, לשים איזושהי הודעה שמבהירה לך שלא תוכל להעביר את הדמות שלך בין שני מצבי המשחק, סטייל דיאבלו 2. במקום זה, הם בחרו פשוט לבטל את אחד ממצבי המשחק. סימפטי, לא?

או, בתרגום חופשי, בליזארד חושבים שאנחנו ממש מטומטמים. אפשר לראות את זה בשתי צורות: קודם כל, כי הם חושבים שהודעה על כך שאנחנו לא יכולים להעביר דמות בין שתי המצבים לא תספיק לנו, רפי שכל שכמונו, כדי להבין את ההשלכות של יצירת דמות במצב משחק מנותק מהרשת.

דוגמה נוספת לכך שהם חושבים שאנחנו מטומטמים היא… ובכן, הם ממש מאמינים שאנחנו נקנה את הטיעון שלהם להעדר מצב המשחק לשחקן-יחיד. אנחנו לא עיוורים. אנחנו רואים איך ברחבי העולם הנושא של “משחקים כשירות” הופך להיות יותר ויותר דומיננטי. אנחנו רואים איך שיטות הגנת התוכנה המזעזעות של חברות כמו Ubisoft מסרבות להעלם מהעולם. אנחנו יודעים שהמהלך של בליזארד קשור באופן לא-זניח לנושאים הללו. אבל הסיבה שהם נותנים לנו? כדי שחס וחלילה לא נצטרך להתחיל את הדמות שלנו מחדש כשנרצה לשחק אונליין. זה יעשה אותנו עצובים.

אני לא רוצה לשחק בדיאבלו 3 ברשת. שיחקתי בדיאבלו 2 גם במשחק מנותק וגם במשחק ברשת, וכשאני לא משחק עם איזשהו חבר במשחק שיתופי, משחק הרשת הוא מיותר לחלוטין. בשורה התחתונה, זה משחק לשחקן יחיד עם לאגים. לאגים שבמשחקיות הסופר-מהירה של דיאבלו 2, יכולים להוביל למוות (או, במקרה הנפוץ יותר, בכי). אבל לא, בליזארד לא חושבים שזו בעיה. או לפחות, לא בעיה חמורה כמו זה שאנשים לא יודעים שהם לא יכולים להעביר את הדמות שלהם מהמשחק לשחקן-יחיד למשחק מרובה-משתתפים.

משהו לא טוב עובר על בליזארד בשנים האחרונות. אתם בוודאי חושבים, כמוני, שהמשהו הלא-טוב הזה הוא אקטיויז’ן, ויש מצב שאתם צודקים. אבל נראה שאקטיויז’ן פחות לחוצה על הקטע הזה של להשאיר אותנו מחוברים תמיד לרשת כשאנחנו משחקים במשחקים שלה.

והאמת היא שאם הדבר הזה היה קורה בפני עצמו, זה לא היה מרתיח אותי מאוד. אבל לאחר שבשנה האחרונה בליזארד גרמה לי להתחרט לא-מעט על כך שהענקתי לה את הכסף שלי כשקניתי את Starcraft 2, ההצהרה הזו של בליזארד, עם הצורה הכל-כך בוטה שבה היא מתייחסת אלינו כמו ילדים מפגרים, שהולכים להתבכיין אחר כך רק בגלל שהם לא הבינו את ההשלכות של לחיצה על כפתור שכתוב עליו “משחק Offline”, חותמת את כל הסיפור הזה עבורי. אני לא הולך לקנות את Diablo 3. זה לא ימנע מהם למכור כמות מגוחכת של עותקים ולהרוויח כמויות עצומות של כסף, אבל לפחות זה יגרום לי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי.

חייו ומותו של World of Starcraft

עידן זיירמן|Activision, Blizzard, Starcraft 2 13 תגובות »

כבר כמה ימים אני קורא עדכונים על הסיפור הזה, ובכל פעם שמח מחדש על העובדה שלא היה לי באמת זמן לכתוב עליו, כי נראה שהוא לא ממש הגיע לסוף שלו. אבל עכשיו, לאחר מספר ימים, נראה לי שהוא הסתיים. אז זה הזמן לדבר על מה שגרם לכל מיני אנשים לקלל את אקטיויז’ן-בליזארד קצת יותר מהרגיל בימים האחרונים.

הסיפור התחיל ביום שלישי האחרון. Modder חובב בשם ריאן ווינזן פרסם ביוטיוב סרטון קונספט שמציג את המוד שהוא יצר באמצעות עורך השלבים שבליזארד סיפקה עבור Starcraft II. הרעיון היה לספק למעריצים את המשחק הממש-מתבקש, World of Starcraft.  בשביל להדגים את הרעיון הזה, הוא פרסם את הסרטון הבא:

רק שאת הסרטון הזה לא ממש יכולתם לראות ביום רביעי. סוללת עורכי הדין של בעלי הזכויות (כלומר, אקטיויז’ן-בליזארד) החליטה שהסרטון הזה מפר את הזכויות שלהם בצורה שהם לא יכולים לעבור עליה בשתיקה, והסירו את הסרטון הזה מיוטיוב. וזה הקטע שבו הייתי בטוח שבליזארד איבדו את זה סופית.

ריאן פרסם בפורומים שלו מכתב פתוח שלדעתי מציג את כל הבעייתיות והג’יפה שבמהלך הזה (ההדגשות שלי):

You created a tool that allowed us to do anything with your assets. You encouraged us to use your assets and were eager to see what we might come up with. You had to have seen this coming?

I know it’s hard to trust someone you’ve never met to piggyback on your own legacy. The brilliance of StarCraft combined with the multiplayer focus of World of Warcraft. You might be a little worried about your lore being butchered… or even more-so worried about a guy with no supervision tainting the name of your company with poor product.

Let me assure you that I am in no way shape or form going to deliver anything less than complete perfection. I’ve been following your work since Warcraft. I’ve worked with every editor you’ve put out since I was 13 years old.

If you have a problem with what I am doing… or would like to talk about it. I’m all ears. But please don’t send me some messenger with a cease and desist letter.

אם לתמצת את הבעיות שלי עם המהלך הזה:

  1. אם לבליזארד יש בעיות עם אנשים שמנצלים את המותג שלהם, שחרור כלי עריכת שלבים לציבור הרחב והתגאות בחופש הפעולה שהוא מעניק לקהילה הוא לא הצעד ההגיוני ביותר לעשות. לתת כלים לקהילה ביד אחת ולאיים עליה בתביעות משפטיות עם היד השניה (ועוד בלי שהוא הפר את תנאי השימוש ויצר תוכן פורנוגרפי או משהו, כן?) זה משהו מגעיל לעשות.
  2. להודיע ליוצר המוד שאתם לא מרוצים מהפעולות שלו באמצעות מכתב שנשלח דרך Youtube זו עצלנות, ועוד עצלנות מטופשת במיוחד, שמבטיחה את זה שלא משנה מה תעשו אחר כך (ובליזארד עשו הרבה דברים אחר כך) – אתם תתפסו בצורה רעה במיוחד ע”י הקהילה.

שני דברים קרו מאוחר יותר. הראשון הוא שריאן קיבל הצעת עבודה מ- Riot Games. זה נראה לי כמו חדשות טובות מאוד עבורו, אבל אני לא יכול שלא לחשוד שהסיבה העיקרית שהם עשו את זה היא בשביל להרוויח קצת יחסי ציבור מוצלחים בעקבות כל הסיפור עם בליזארד. הדבר השני הוא שבליזארד יצרו קשר עם ריאן, הסבירו לו בעדינות שהבעיה שלו היא עם השם “World of Starcraft”, הרשו לו להמשיך לפתח את המוד תחת השם “Starcraft Universe”, והזמינו אותו לבקר במשרדים שלהם. אתם יודעים, כמו חבר’ה נחמדים במיוחד, שתומכים בקהילה, וכאלה.

זהירות, המשפט הבא הולך להכיל שפה בוטה.

אקטי-בליזארד, אני מצטער, אתם לא תומכים בקהילה. למעשה, אתם די חארות.

יש הרבה דרכים להסתכל על כל הסיפור הזה. חלקן ציניות יותר, וחלקן ציניות פחות. הדרך שמוציאה את בליזארד בצורה הכי טובה היא אם מניחים שמלכתחילה לבליזארד לא היו שום בעיות עם המוד של ריאן, וסתם מדובר בעורך-דין נלהב יתר-על-המידה מאקטיויז’ן-בליזארד ששלח את המכתב דרך יוטיוב וביקש להוריד את הסרטון.

אבל גם במקרה הזה בליזארד יוצאים גרוע. אם באמת אין לכם משהו נגד המוד, דרך הפעולה הנכונה היחידה שעמדה לרשותם היא לפרסם מיד התנצלות באופן פומבי (אפילו אם אתם לא מחזירים את הסרטון של ריאן לאוויר), ובמקרה הכי גרוע, להגיד בנוסף להתנצלות הזאת שיש לכם איזו בעיה משפטית קלה עם הסרטון ואתם מנסים לפתור אותה עם יוצר המוד, ובעוד כמה ימים הוא יחזור לאוויר. להביא את יוצר המוד למצב שבו הוא היה צריך לשלוח לכם מכתב פתוח זה מעשה מנוול במיוחד.

כמובן, אפשר לנקוט בגישה שמוציאה את בליזארד אפילו יותר נבלות, ולהגיד שהסיבה היחידה מלכתחילה שהם התנהגו בצורה כל כך נחמדה לריאן ואפשרו לו להעלות את הסרטון לאוויר מחדש (וגם הזמינו אותו למשרדים שלהם) היא שהם ראו את יחסי הציבור הגרועים שהמהלך הזה גורם להם. ואנחנו צריכים לזכור שאת כל הבלגן הזה הם עושים בלי שבאמת יש להם כוונה לפתח בשנים הקרובות משחק שיקרא World of Starcraft, כן? נציגי בליזארד התבטאו בנושא במספר הזדמנויות, וטענו בתוקף שזה לא יהיה ה- MMORPG הבא שהחברה הולכת להפיץ.

השורה התחתונה של כל הסיפור הזה היא מאוד פשוטה. מאוד התלבטתי אם לקנות את Starcraft II או לא, כשהוא יצא (התלבטויות שרוכזו בפוסט שגרם להמוני טוקבקיסטים ב- Vgames להחליט שאני נמושה חסרת-עקרונות). בסוף קניתי אותו, אבל הולך ומסתמן שלא תהיה עוד פעם נוספת שבא אני אתן לבליזארד את הכסף שלי. ודיאבלו 3 יכול לקפוץ לי.


להיכנס RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS