תרחיש היפותטי: אתם קונים מכונית חדשה. זו מכונית יפה, מהירה, ומאוד boner-inspiring, אם לצטט את הליצנים מ-Sin City. אבל אחרי כמה זמן אתם מתחילים לגלות בעיות מוזרות: תא הכפפות לפעמים מסרב להיפתח, אם נוסעים במהירות של בדיוק 66 קמ"ש ההילוכים נתקעים, ועוד כל מיני דברים כאלה. אז אתם מגלים שלהרבה אנשים יש הרבה בעיות כאלה. אה, וגם שאחת ל-1000 פעמים, כשמתדלקים את המכונית, המנוע עולה באש.

כעבור שבועיים החברה יוצאת בהכרזה: "אוקיי, פתרנו את הבעיה עם תא הכפפות, ועכשיו הקטע עם הדלק קורה רק אחת למאה אלף פעמים. אנחנו מבטיחים שנתקן את רוב שאר הבעיות בעתיד הקרוב."

אף אחד שפוי לא היה קונה מכונית כזו, נכון? אז למה כל כך הרבה אנשים קונים משחקי מחשב כאלה?

הנה רשימה של באגים שתוקנו בפאץ' האחרון של Fallout: New Vegas.

הנה רשימה של באגים שעדיין לא תוקנו.

הרשימה השניה (שמבחינת אורך היא בערך פי 2 מהראשונה) היא לא תוצר של בדיקות מקיפות או בדיקת איכות מקצועית. היא סתם רשימה אקראית של דברים ששלושה אנשים רגילים, ששיחקו במשחק באופן רגיל לחלוטין, גילו במהלך השבוע-שבועיים הראשונים. חלק מהבאגים האלה הם קריסות, תקיעות בלתי-הפיכות ומחיקה של סייבים, כולם שקולים ל"מנוע עולה באש" מבחינת חומרה (במובן של severity, לא hardware). יש עוד הרבה אנשים ששיחקו ב-Fallout: New Vegas ונתקלו בעוד הרבה מאוד באגים. אלה לא באגים איזוטריים או קטנים. זו חוויית המשחק ב-New Vegas.

התירוץ של Obsidian הוא ש"זה משחק גדול". למיטב זכרוני, היו הרבה משחקים גדולים בהסטוריה, ואני חושב שבכולם ביחד לא הייתה כמות מטורפת של באגים כמו במשחק הזה. יצאו כבר שני פאצ'ים גדולים למשחק, ועדיין לא תוקנו אפילו חצי מהבעיות הקריטיות.

מעבר לזה שאני מעוצבן על אובסידיאן שנותנים למשחק כזה לעבור בקרת איכות, אני בעיקר מעוצבן על האנשים שקונים את המשחק הזה. כי אם אובסידיאן יכולים להוציא משחק עם כל כך הרבה באגים ועדיין למכור 5 מיליון עותקים בחודש הראשון, למה שהם אי פעם יטרחו להוציא משחק בלי באגים? זה כמו ב-Fallout: New Vegas (שמעתם על המשחק הזה?) – אם אפשר לגנוב דברים חופשי בלי שתהיה לזה שום השפעה שלילית (ולא, "קארמה רעה" לא נחשבת השפעה שלילית אם אין לה שום השפעה פרקטית על המשחק), איזה אינטרס יש לי לא לגנוב דברים?

ריאליזם במשחקי מחשב הוא סוגיה בעייתית. מצד אחד, זה יותר כיף ומעניין כשהעולם מרגיש הגיוני (אני בכוונה לא אומר “מציאותי”, כי אני מתייחס פה גם (ובעיקר) לעולמות של פנטזיה ומד”ב); מצד שני, זה עלול לפגוע בגיימפליי של המשחק או סתם להעיק, וגם דורש הרבה מאמץ תכנותי שבהרבה מקרים לא שווה את זה. חוץ מזה, לפעמים כל מה שאנחנו רוצים זה לאסוף מטבעות ולהציל את הנסיכה, ובמקרים כאלה המציאות רק מפריעה.

לאחרונה התחלתי לשחק בשני משחקים של Bethesda – ב-Oblivion על ה-PC וב-Fallout 3 על האקסבוקס – והגעתי למסקנה שאני מעדיף בלי ריאליזם. או לפחות יצור הכלאיים הזה שבתסדה קוראים לו “ריאליזם”.

ב-Bethesda Softworks מאוד מקפידים על העניין הזה. המשחקים שלהם שמים המון דגש על דברים שברוב העולם מתעלמים מהם לחלוטין. למשל, אני מאוד אוהב את הקטע של סדרת The Elder Scrolls שכדי לעלות בדרגות צריך לשפר את הכישורים הבסיסיים שלכם, ולא להיפך. או שיש משמעות אמיתית ליום ולילה. למעשה, אני יכול לפרט פה רשימה ארוכה של רעיונות מאוד מוצלחים כאלה, שקיימים רק במשחקים של בתסדה, אבל זה יהיה הרבה פחות מעניין מהרשימה המשלימה – רשימת הדברים שחסרים.

עכשיו, אני חייב לסייג ולומר שרוב הדברים ברשימה הזו הם כל כך הרבה מעבר למה שיש ברוב המשחקים האחרים, שאין בכלל על מה לדבר (למשל, אייטם מס’ 2 ברשימה לא היה יכול להתקיים בכלל בלי מערכת הקרב המאוד ריאליסטית של Fallout 3). אבל כשהמשחק מקפיד על ריאליזם בכל כך הרבה מקומות, זה ממש מדגיש את המקומות שבהם פיספסו. ולי, בתור איש קטנוני, זה מאוד מציק.

אז הנה רשימה חלקית של דברים שהפריעו לי ב-30 שעות משחק בלבד (במצטבר) בשני המשחקים הנ”ל: (ראוי לציין שמתוך 30 השעות האלה, בערך 25 מתוכן ב-Oblivion, אז רוב הרשמים שלי הם משם)

1. יצירת הדמות מעורבת באופן ריאליסטי במשחק. ב-Fallout 3 זה בולט במיוחד, והמשחק מתחיל ממש מהלידה של הדמות שלכם, שבה אתם קובעים את המין ואיך הדמות תיראה. איפה זה נשבר? כשיוצאים מהאיזור הראשון והמשחק שואל “רגע, לפני שאתה יוצא החוצה, אולי אתה רוצה בעצם לשנות את כל הדברים האלה? שקרו כשנולדת?”
2. (ב-Fallout) מה זאת אומרת “Critical strike”?! הרגע דפקתי למישהו כדור בפרצוף ממרחק של 2 מטר, אני מצפה לפחות ל-“His head a splode”. (להגנתם ייאמר שגם זה קיים)
3. (Oblivion) ובאותו עניין – רמות קושי זה טוב ויפה, אבל כשאני צריך יותר מ-20 מכות עם חרב כדי להרוג דג, זה לא הופך את המשחק לקשה אלא למטומטם.
4. (Oblivion) אם אתם עושים אופציה של התמחות ב-stealth, תדאגו לממש אותה כמו שצריך. למשל, שלא יקרה מצב שאני נמצא 10 מטר מעל חבורה של גובלינים, מתחבא מאחורי פסל, וכשאני יורה חץ על אחד מהם כולם מיד מסתובבים ורצים לכיווני.
5. (Oblivion) אי אפשר להשתמש בנשק בזמן שאני רוכב על סוס?! הפרשים מימי הביניים היו מאוד מבואסים לשמוע את זה.
6. (Fallout) איך לעזאזל משתנה יכולה לרפא מישהו? מה, הוא שותה את המים מהמשתנה?

וכל זה בלי לדבר על פיצ’רים שהיה קל מאוד להוסיף והיו משפרים מאוד את הריאליזם של המשחק (אני מדבר על Oblivion כרגע), למשל להשתמש במערכות הקיימות של יום ולילה, שינה ואוכל כדי לדאוג שהדמות תצטרך לאכול ולישון באינטרוולים כלשהם.

בסופו של דבר Oblivion הוא משחק מאוד מוצלח (ל-Fallout פחות התחברתי), אבל כל הדברים האלה מציקים לי באופן קבוע כשאני משחק.

לפני שבועיים קניתי את Oblivion במבצע ב-Steam. הוא עלה לי פחות מ-7 דולר (אח שלי אמר: זה יוצא בערך 30 שעות משחק לדולר), וזה בהחלט משחק שצריך לשחק בו. בינתיים רק התחלתי אותו, אז אין לי הרבה מה להגיד על המשחק כמשחק, אבל הממשק שלו כבר הספיק לעצבן אותי ממש.

Bethesda עושים משחקים כאלה כבר בערך 15 שנה, והייתי מצפה שהם ילמדו משהו. הממשק לא אינטואיטיבי, לא נוח, ולא מוסבר בכלל. צריך במקרה הטוב שני קליקים, ובמקרה הרע שלושה, כדי להגיע לדברים בסיסיים כמו מלאי, מפה או תכונות של הדמות. יש hotkeys (שמשום מה מוגבלים ל-1-8 במקום 1-0) שאפשר לשייך לנשקים/לחשים ספציפיים, אבל לחיצה עליהם לא משתמשת בדבר הרצוי. למשל, אם רוצים להטיל לחש מסוים, צריך ללחוץ על המקש המתאים כדי לבחור את הלחש, ואז ללחוץ על C כדי להטיל אותו. עכשיו, זה פשוט מטומטם. ולכל זה תוסיפו את ממשק הדיבור, שמכיל כל מיני כפתורים עם אייקונים שאין שום דרך לדעת מה הם אומרים חוץ מללחוץ עליהם ולנסות, בתקווה שזה לא משהו רע.

Cut, שבוע קדימה. באופן בלתי תלוי לחלוטין, התחלתי בשבוע שעבר את Fallout 3, גם הוא של Bethesda. את Fallout אני משחק על ה-Xbox שלי, והוא דוקא נוח באופן מפתיע, ביחס לקונסולה. יש כפתור אחד שפותח את כל ממשק הניהול של הדמות, ושם אפשר לדפדף עם החצים ובעזרת ה-triggers, וזה יוצא פשוט למדי. אפשר בעזרת ה-D-pad לבחור אחד מ-8 נשקים/חפצים להשתמש בהם בנוחות, ובאופן כללי הממשק מעולה.

אחרי כמה שעות של משחק זה הכה בי: זה אותו ממשק בדיוק. אני אגיד את זה שוב: הממשק של Fallout לאקסבוקס והממשק של Oblivion ל-PC הם אותו ממשק בדיוק. פתאום הכל נהיה ברור: ממשק ניהול הדמות מוגבל כי הוא מיועד לקונטרולר הרבה יותר פשוט; יש רק 8 מקשים חמים כי יש 8 כיוונים ב-D-pad; וכו’.

מה שמעלה את השאלה: WTF?! נכון, זה ממשק מצוין בשביל קונטרולר של אקסבוקס, אבל כנראה שמישהו שם ב-Bethesda שכח שלאנשי ה-PC יש 100 ומשהו מקשים שהם יכולים להשתמש בהם, בנוסף לעכבר. כמה מסובך כבר יכול להיות, למשל, לסדר שלחיצה על I תפתח את מסך המלאי? או להוסיף את 9 ו-0 בתור מקשים חמים נוספים?

מה שהכי מבאס אותי בכל הסיפור הזה: ממה שראיתי בינתיים, חוץ מהממשק המזעזע, Oblivion הוא משחק מוצלח ביותר. אני באמת רוצה לשחק בו, אבל הוא מעצבן אותי. אני תוהה מי ינצח בסוף.

לפני קצת יותר מעשור התחילה לה סדרת משחקי Fallout, אותם RPGים פוסט-אפוקליפטים שכבר יצא לי להזכיר פה ושם בפוסטים. אני תמיד הייתי מעריץ גדול של הסדרה, ולכן זה כנראה לא מפתיע אף אחד כשאני אגיד שהייתי "נלהב" לקראת Fallout 3. אני מודה שקצת חששתי כשראיתי ש-Bethesda היא החברה מאחורי המשחק, לאור העובדה שהיו לא מעט דברים ב-Oblivion שהיו בעייתיים ופגמו משמעותית בעולם שנוצר שם.

אז סוף סוף, אני שמח לבשר, קיבלתי את העותק של המשחק ל-XBOX. בינתיים יצא לי רק להשקיע שעות ספורות במשחק, אבל רשמים ראשונים כבר הספקתי לייצר. בתור שלב ראשון, העיצוב מרשים. ברור על ההתחלה שהושקעה המון מחשבה בסביבה ובהרגשה – כל החפצים, הבניינים והאנשים בהחלט בעלי מראה רטרו משעשע וקטעי הפתיחה בה מעצבים את הדמות היו מהמקוריים שראיתי.

ברגע שאתה יוצא אל העולם האפוקליפטי, נגמרת הליניאריות הישירה. יש כמובן את המשימה הראשית, אבל מעבר לכך המשחק מאחל לך בהצלחה, נותן לך תחנת רדיו שתנעים את זמנך ושולך אותך לדרכך. אפשר ללכת לכל מקום, בכל שעה, ופשוט לגלות. הייתרון הגדול הוא כמובן שהחופש שואב את השחקן עמוק מאוד לתוך המשחק. החסרון הוא שקל בהתחלה לטבוע בתוך כל העושר שיש למשחק להציע.

כבר בטיולי הראשונים בגבעות ה"מוריקות" של Washington DC, הגעתי לי לבית-ספר יסודי נטוש, שאוכלס ברובו על ידי אנשים לא נחמדים במיוחד עם רובים. בלי לשים לב נשאבתי לתוך קרב יריות שלקח אותי בין ארוניות שבורות ולוחות מחיקים עד שלבסוף הבנתי שבשלב זה לא אצליח לגבור על כולם וברחתי מהר. בסופו של דבר הגעתי לעיר אליה יועדתי במשימה הראשית, ושם המשכתי.

לקרבות צריך להתרגל, מאחר והזרימה שלהם שונה מה-FPS הממוצע לאור אלמנטים RPGיים המשולבים עמוק לתוכם. התוספת של מערכת ה-VATS (מעין זום-אין מטורף שמאפשר לשחקן לכוון לאזורים ספציפיים בגוף האויב) היא מבורכת, ומייצרת אנימציות מוות מוצלחות במיוחד. מצד שני, לא פעם מצאתי את עצמי בצד הלא נכון של מחבט בייסבול בגלל שלא הגבתי בזמן לאויב רנדומאלי שהתגנב מאחורי.

סך הכול – נראה מבטיח מאוד. כמובן שיהיה עדכון מלא כשאתקדם ואגע יותר לעומק בעלילה, בסביבה ולמעשה בכל שאר הדברים החבויים בעולם המשחק.

 לאחרונה יצא לי להיתקל באתר מעניין מבית היוצר של Bethesda, חברת המשחקים המובילה את Fallout 3 היוצא בסוף החודש. האתר נקרא Prepare For the Future, והוא לא מכיל דבר חוץ מטלוויזיית רטרו עם מספר ערוצים אינטרקטיביים. בהתאם למסורת של Fallout בכל ערוץ משודרת תכנית מתוך עולם המשחק. התכניות עשויות בהמון טעם, אופי והשקעה - כדוגמת פרסומות של חברת VaultTec שבנתה את המקלטים האטומיים או סיפור לילדים הנקרא "Too Much" שמעודד אותם לשאול את הוריהם לגבי החסרונות ב"יותר מדי" אנרגיה גרעינית.

 טוב לראות ש-Bethesda שמרו על ההומור והאווירה שהיו כל כך משמעותיים בסדרה עד כה. נקווה שהמשחק יוכיח גם את עצמו.