יובל בירב, מאתר המשחקים Vgames, חשף היום מספר סטטיסטיקות נבחרות מתוך הסקר הגדול שנערך באתר שלהם במהלך חודש אוגוסט – סטטיסטיקות שמציירות תמונה ורודה יותר מזו שנהוג לצייר כשמדברים על קהל הגיימרים הישראליים, אבל תמונה אפלה הרבה יותר על חברות ההפצה הישראליות. לטענת יובל, הפיראטיות בישראל היא לא סיפור כזה גדול כמו שעושים ממנה. ובכלל – רוב הגיימרים הישראלים היו מתים לקנות משחקים בחנויות. אלה הן מפיצות המשחקים הישראליות שמשתינות עליהם בקשת (באמצעות מחירים מופרזים וחוסר תמיכה בגיימינג בארץ), ודוחפות אותם לכיוונם של הפיראטים או חנויות המשחקים בחו"ל.
יובל מסיים את הטור שלו בקריאה נרגשת. הגיע הזמן לשנות את המצב המחורבן הזה! להתחיל לצעוד קדימה! נמאס לנו לשבת בשקט! ללא ספק, התרגשתי מההפגנת האקטיביזם הגיימרי המרשימה הזו, אבל במקביל, הגיימר הציני והמריר שבי התעורר, והרגיש שהוא לא יכול להמשיך ולקרוא את הדברים האלה בלי להגיב אליהם. הרגשות האלה היו שולחות את המגיב הטיפוסי היישר אל כפתור שליחת הטוקבקים הקרוב ביותר. אבל אני לא מגיב טיפוסי. הו, לא. לי יש בלוג.
זה כיף לכתוב טורים שמנסים לשלהב את קהל הקוראים שלהם באמצעות ירידה בלתי-מתפשרת על המצב המחורבן של הגיימינג בארץ. זה כיף, כי אנחנו אנשים שאוהבים גיימינג, אנחנו אוהבים לסחוף אנשים אחרים בעקבות התחביב שלנו, ואנחנו לא אוהבים להרגיש שגורמים שנמצאים מחוץ לשליטתנו הם אלה שמונעים מאתנו לעשות את זה. אבל יש לי שתי בעיות עם הטור של יובל.
הראשונה שבהן היא תהייה סטטיסטית טהורה. יותר מ- 20,000 גולשים ענו על הסקר של ויגיימס, שזה מספר מרשים לכל הדעות. אבל נראה שמר בירב לא באמת הפגין את תשומת הלב הראויה לשאלה עד כמה המספר הזה מהווה מדגם מייצג. האם הגיימרים האלה באמת מייצגים כהלכה את כלל הגיימרים בארץ? למעשה, אני אפילו לא בטוח שהם מייצגים כהלכה את כלל גולשי ויגיימס (700 אלף גולשים, לטענת יובל). בדיוק לפני שנה (פלוס/מינוס שלושה ימים) הסביר יובל בירב שמרבית הגולשים בויגיימס נכנסים לאתר בשביל אזור משחקי הפלאש שלו. אני מבסס את זה רק על תחושת בטן – אבל לא נראה לי שרוב האנשים האלה הקדישו יותר מדי זמן בשביל לענות על הסקר שלו. ואם זה המצב, הרי שה- 20,000 שענו על הסקר באתר מזניחים חלק מכובד מאוכלוסיית הגיימרים שאנחנו נוטים לכנות כאוכלוסיית "קז'ואל".
וזה עוד לפני שאני מתייחס לקטעים המוזרים באמת. אחד המספרים הצורמים ביותר שמופיעים בכתבה הזאת מופיע במשפט הבא:
למשל, מסתבר שכל הדיבורים על 95% פיראטיות בישראל מוגזמים לגמרי. על פי הסקר שלנו, רק כ- 61% מגולשי ויגיימס מורידים משחקים מהאינטרנט- עדיין הרבה, אבל ממש לא קרוב ל- 95%.
השאלה שלי היא כזו: מאיפה נלקח הנתון הזה של "95%", שלכאורה מיוחס לגורם חיצוני כלשהו? החיפושים שלי העלו שהמקור העיקרי לנתון הזה הוא יובל בירב בעצמו, שכל הזמן מדבר על "95% פיראטיות" (למשל – כאן, או כאן). ניסיון לחפש ב- Google את הנתון הזה לא העלה דבר – הוא רק העלה את הטענות (הלא-מבוססות גם הן) של מנכ"ל Crytek על אחוז הפיראטיות הגבוה במחשב האישי.
בנוסף לכל זה, יש לי גם בעיה עם הטענה שאם 57% מהגולשים אומרים שהם היו קונים משחקים (בתנאי שיקרו כל מיני דברים אחרים קודם), אז זה חייב להיות נכון. אבל כאן אני כבר גולש מסטטיסטיקה לתחומים ריאליים פחות, ואני רוצה לשמור על מידה גדולה ככל האפשר של אובייקטיביות, אז אני אקפוץ לבעיה העיקרית השנייה שלי עם הטור הזה.
הבעיה היא שיובל בירב צועק מאוד חזק, אבל לא ממש אומר שום דבר.
אם באמת חושבים על זה, אני מסכים עם יובל בירב לחלוטין. גם אני לא אוהב את חברות ההפצה בארץ. גם אני חושב שההתנהגות שלהם, במרבית המקרים, היא פשוט מזעזעת. המחירים בישראל גבוהים מדי, ישפאר משתינה על הלקוחות שלה בקשת, ומיקרוסופט ישראל עושה לעצמה עוול מטורף בכך שהיא מתנהגת בסלקטיביות לגבי המוצרים שהיא מייבאת לארץ הקודש.
אבל מה יובל בירב מציע, כתחליף?
האם אנחנו הגיימרים מתכוונים להמשיך לשתוק ולסבול את המחירים הגבוהים ללא הצדקה ?
אתם לא חושבים שהגיע הזמן לשנות את המצב המחורבן הזה, ולהתחיל לצעוד קדימה ?
אנחנו חושבים שכן, ונמאס לנו לשבת בשקט.
ולעשות… מה, בדיוק? לכתוב עוד טורים זועמים בויגיימס? לפתוח קבוצה בפייסבוק? להפגין מול משרדי הד-ארצי? להמשיך לשלוח להם אימיילים זועמים שבטח כבר מזמן מתוייקים בתיקיית הספאם שלהם?
חברות המשחקים הישראליות מבינות רק שתי שפות: כסף ותדמית. לגבי נושא התדמית, אין לנו מה לעשות, כי חברות המשחקים הישראליות הוכיחו שאף על פי שהן מבינות את השפה הזו, הם מעדיפים להתעלם ממנה לחלוטין, ולא משנה עד כמה יובל בירב ימשיך לקפוץ במקום ולצעוק, הן ימשיכו להתעלם ממנו.
אם כך, כנראה שהנושא הכלכלי הוא הדרך האמיתית לליבן של מפיצות המשחקים. ובהקשר הזה, אם גולשי ויגיימס (לטענת הסקר) כבר בוחרים שלא לתת את כספם לחברות המשחקים הישראליות (בין אם בדרכים חוקיות כגון קנייה בחו"ל,
ובין אם בדרכים חוקיות פחות כמו הורדה), מה עוד הם יכולים לעשות? לרוץ לכנסת? לפתח משחקים בעצמם? לכתוב כתבות זועמות על הנושא? גם את זה הם עושים.
אם יובל מנסה לאחד מאחוריו את הגיימרים בשביל לעשות מעשה, כדאי מאוד שתהיה לו הצעה קונקרטית לגבי אופי המעשה שהוא רוצה לעשות. אחרת הוא סתם מייצר המון רעש.