בואו נשחק Crusader Kings – פרולוג

עודד פוירשטיין| Let's Play,פוסט אורח הוספת תגובה

שלום. מדבר עידן זיירמן. לא יודע מה אתכם, אבל אני מרגיש כאילו כבר הרבה זמן לא היה לנו כאן איזה פוסט אורח עסיסי. אז הנה הפתרון שלי בשבילכם – לא אחד, אלא סדרה של פוסטים אורחים, שמנסים לעשות משהו קצת שונה: לספר באופן עלילתי את החוויות שעוברות על אחד, נקרא לו עודד פוירשטיין, במהלך משחקו במשחק בשם Crusader Kings. אתם אולי מכירים את זה בשם Let's Play, ואולי לא. זה לא באמת משנה. אותי, ואני בטוח שגם את עודד, מאוד יעניין לשמוע מה אתם חושבים על הרעיון הזה.

אבל אנחנו נתחיל אותו כהלכה רק בעוד כמה ימים. לפני שאנחנו נכנסים לסיפור עצמו – הקדמה קצרה מפי עודד, כדי שתבינו באיזה משחק מדובר. עודד, עכשיו תורך.

שלום, וברוכים הבאים ל- "Let's Play" שלי, או “בואו נשחק” בשפת הקודש. המשחק אשר נלווה הוא Crusader Kings, או "המלכים הצלבנים", משחק אסטרטגיה משנת 2004 של חברת פרדוקס.

בקרוסיידר קינגס, השחקן נכנס לנעליה של דמות מסויימת שהייתה קיימת אי שם באירופה בין 1066 ל-1452 ומוביל את משפחתו במהלך ימי הביניים המאוחרים ועד תחילת הרנסנס דרך נישואין, מלחמות, תככים ומחלות.

בניגוד למשחקי אסטרטגיה אחרים, בהם אנו שולטים בממלכה שלמה או בצבא, הדגש בקרוסיידור קינגס הוא על הדמויות – אני משחק את ראש השושלת בכל רגע נתון ובנוסף לדאגות הרגילות של ניהול ממלכה, עלי לדאוג גם לייצר יורשים ולנהל משק בית. המשחק מייצר אוטומטית אירועים שונים המאפשרים לשחקן להחליט את גורלן של דמויות שונות (איך לגדל את הילד? האם להמיר את המוסלמי שבחצר שלי? מה לעשות כשאני מגלה שאישתי בוגדת בי?). האירועים הללו משפיעים על האישיות והתכונות של הדמויות שחוות אותן, ועל כן אנסה לשחק את המשחק מנקודת המבט של הדמות העומדת בראש המשפחה. מעבר לכך, ההתרחשויות במשחק נעות בין אירועים רנדומליים להחלטות אותן אבצע, ולכן אנסה לטוות סיפור שיסביר את ההחלטות שמקבלות הדמויות.

לכל דמות בקרוסיידר קינגס ניתנת שורה של ערכים מספריים שמייצגים את התכונות שלה. ארבעת התכונות הראשיות קובעות את יכולותיהם כשליטים: היכולת להלחם (Martial), לנהל דיפלומטיה (Diplomacy), לזמום מזימות (Intrigue) ולנהל כספים (Stewardship). תכונות אלו נקבעות בעיקר ע"י החלטות שהתקבלו במהלך 16 השנים הראשונות לחייה של דמות – אולם אירועים שלאחר מכן יכולים להשפיע גם הן: דמות שגודלה ע"י נזירים תקבל נקודה ליכולת הדיפלומטיה שלה, אבל תאבד מיכולתה להלחם. אם מאוחר יותר בחייה אותה הדמות עברה אירוע שהעניק לה את התכונה "נקמן", הוא עשוי לקבל בונוס נוסף ליכולתו להלחם.

בנוסף לתכונות של השליט עצמו, לכל שליט – רוזן, דוכס או מלך – יש חצר המורכבת מיועץ ראשי, גזבר, מרשל ואדון מרגלים, ואלו מוסיפים את תכונותיהם לתכונותיו של השליט. כלומר, שליט בעל יכולת ניהול כספים 8 מסוגל להשיג כמות מסויימת של מס מאדמותיו, אולם אם יש לו גזבר בעל יכולת ניהול 12 – היכולת המשולבת שלהם היא 20, ויותר מס מגיע מאדמות השליט.

pro

מפת העולם עצמה מחולקת לפרובינציות, כשלכל פרובינציה מיוחד תואר רוזן. כלומר – הרוזן של המפשיר הוא האדם בעל השליטה הישירה באיזור המפשיר, והוא מסוגל לבנות מבנים, לבזוז את האדמות או לגייס חיילים ישירות מהפרובינציה. הסמל של הרוזן – מגן משולש.

מעל הרוזנים קיימים הדוכסים, שהם רוזנים אשר הוענק להם תואר המאפשר להם להיות האדונים של רוזנים אחרים. הדוכס של ווסקס שולט על אדמות משלו (הוא, למשל, הרוזן של המפשיר) אבל כל הרוזנים באיזור ווסקס (למשל, הרוזנים של סלסבורי, וינצ'סטר ואוקספורד) משלמים לו מיסים והוא מסוגל לבקש מהם להעלות בשבילו כוחות. כמובן, דוכס לא חייב לשבת ממש באיזור בו הוא שולט (מלך אנגליה היה שנים רבות גם דוכס נורמנדי שבצרפת) אולם הוא עדיין נהנה מההטבות שבדוכסות. הסמל של הדוכס – מגן מרובע.

ומעל הדוכס קיים המלך. המלך הוא הסמכות העליונה בתוך הממלכה, וכל האצילים באותה ממלכה משלמים לו מיסים ומעלים בשבילו כוחות באותה צורה שרוזנים מעלים כוחות בשביל דוכסים. סמלו של המלך – מגן מרובע מוזהב עם כתר. כמובן, לא כל מדינה מנוהלת ע"י מלך – יש במשחק גם דוכסויות ורוזנויות עצמאיות שאינן כפופות לאף מלך, אולם השליטים של המדינות הללו מנסים בדרך כלל לכבוש מספיק שטחים בשביל להכריז על עצמם כמלכים.

pro3

בנוסף לאלו, קיימים בישופים וארכי בישופים, המתנהלים בצורה דומה לרוזנים ודוכסים, רפובליקות פסבדו-דמוקרטיות כמו ונציה ופגאנים ומוסלמים בעלי סמלים עגולים וקטנים. רוזן מוסלמי יכונה לרוב שיח' או ביי, ודוכס מוסלמי יהיה אמיר.

אז איך המשחק עצמו עובד? ובכן, ישנם ארבעה "משאבים" במשחק – יציבות, כסף, יוקרה ואדיקות.

יציבות קובעת כמה שקטה הממלכה של השליט, והיא נעה בין פלוס 3 למינוס 3. כאשר היציבות בפלוס, יש סיכוי יותר גדול שיקרו אירועים חיוביים. כאשר היציבות במינוס – ההפך. היציבות נקבעת דרך אירועים המושפעים מגורמים אחרים במשחק – אם הממלכה שלך במינוס בבנק או שהמלחמה שהכרזת נגד צרפת נמשכת שנים, יש יותר סיכוי שתאבד יציבות.

כסף מאפשר לשליט לקנות שיפורים לאדמותיו ולממן צבאות. ניתן להשיג כסף דרך מיסוי ישיר של האדמות שבשליטתך, או מיסוי עקיף של הרוזנים והדוכסים שתחתיך. כסף מאפשר לשליטים גם להמציא תארים, אם אלו עדיין לא קיימים במשחק. למשל, רוסיה מתחילה את המשחק כשהיא מחולקת בין נסיכויות שונות. אם מנהיג אחד חזק מספיק להשתלט על מספיק מהן, הוא יכול לשלם סכום כסף מסויים כדי לזכות בתואר מלך הרוסים.

יוקרה, המסומנת באייקון של כתר, מבטיחה לשליט את נאמונתם שם הרוזנים והדוכסים שתחתיו, ומאפשרת לו "לרכוש" טענה לתואר שכבר קיים ולהכריז מלחמה על נושא התואר. כלומר, מלך גרמניה מתחיל את המשחק כשהוא אוחז בתואר מלך איטליה ומלך בורגנדי. אם מלך צרפת רוצה, הוא יכול לבזבז כמות מסויימת של יוקרה כדי לטעון לכתר של מלך בורגנדי וכך הוא מסוגל להכריז מלחמה כנגד מלך גרמניה. יוקרה מושגת דרך נצחונות צבאיים ואירועים במשחק, אולם לכל שליט נוספת כמות מסויימת של יוקרה כל חודש.

אדיקות, המיוצגת ע"י צלב, מציינת את המידה בה שליטים אחרים תופסים את הדתיות של שליט. אדיקות גבוהה משפרת את המוניטין של שליט ואת התמיכה של הנתינים שלו בו, וניתן להשיג אותה דרך אירועים ופעולות נוספות.

pro2

ו…זה כל מה שצריך לדעת על המשחק, בגדול. כל דמות מסוגלת להחזיק כמות בלתי מוגבלת של תארים (אולם כמות מוגבלת של תארי רוזן, ולכן צריך לחלק כמה מהם לנתינים שלך מדי פעם), המשחק נגמר כאשר השנה 1452 מגיעה, והאפיפיור קורא מדי פעם למסע צלב כנגד המוסלמים.

אם כן, בפרק הבא של קרוסיידור קינגס: נפגוש את הדוכס גזה ארפאד מהונגריה, נלד ילדים ונכין קיורטושים.

תגיות:

5 תגובות ל “בואו נשחק Crusader Kings – פרולוג”

  1. גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק א’ – 1066-1079 מאת גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק א’ – 1066-1079:

    […] לעשות "Let's Play" בשפת הקודש. אחרי הפעם הקודמת, שבה רק הצגנו את המשחק המדובר, עכשיו אנחנו קופצים לת'כלס. מפאת אורכו, הפוסט המלא לא […]

  2. גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק ב’–1079-1089 מאת גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק ב’–1079-1089:

    […] לדעת במה מדובר? קראו את ההקדמה ואת חלק […]

  3. גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק ג’–1089-1102 מאת גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק ג’–1089-1102:

    […] לדעת במה מדובר? פה תמצאו את ההקדמה. פה תמצאו את כל החלקים שפורסמו עד […]

  4. גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק ד’– 1102 – 1116 מאת גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק ד’– 1102 – 1116:

    […] לבן שלו. אם אתם רוצים לדעת במה מדובר – ההקדמה נמצאת פה, וכל החלקים שפורסמו עד כה – […]

  5. גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק ה’– 1116-1124 מאת גיימפאד » בואו נשחק Crusader Kings חלק ה’– 1116-1124:

    […] הקדמה, כל החלקים שפורסמו עד כה, משחק המשך. […]

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS