מרץ 19
מרץ 16
מאז שנות ה-2000 מאוד אהבתי את BioWare. אמנם פספסתי את ימי הזוהר של Baldur's Gate ושאר משחקי ה-D&D, אבל הם ממש לא עצרו שם. KOTOR, Dragon Age ו-Mass Effect כולם היו מצוינים, ובאופן כללי אני מאוד אוהב את הסגנון שלהם. אפילו במשחקים הבינוניים כמו Dragon Age 2 אפשר לצפות לבניית עולם מאוד עמוקה, דמויות כיפיות ודיאלוגים מעניינים.
בלי שום קשר לזה, מאוד נהניתי מ-Destiny 2. לא באמת יצא לי לחוות את ה-endgame שלו, אבל המכניקה הבסיסית ממש מגניבה, הקמפיין משעשע מספיק כדי להעביר את הזמן, האלמנט האונליין שלו עובד מצוין, וכבר מימי דיאבלו אנחנו יודעים כמה זה מרגש למצוא ציוד עם מספרים יותר ויותר גבוהים, בטח כשהוא מגיע עם שם מגניב וצבע סגול או צהוב. מבחינה מכנית טהורה, באנג'י פשוט… gets it.
אז כש-EA הכריזה ש-BioWare מפתחת משחק שהוא לגמרי-לא-חיקוי-Destiny-נשבעים-נגענו-באדום, כמובן שהתגובה שלי הייתה… אכזבה גדולה. מהרגע הראשון זה נשמע כמו רעיון רע, וכל טריילר שיצא רק הוריד את ההתלהבות שלי עוד קצת. אבל עמוק בפנים, עדיין חשבתי שיש לזה פוטנציאל וקיוויתי שייצא משהו טוב. שאולי עוד יש תקווה לעתיד של BioWare. וכך, קוראים יקרים, הצלחתי להתאכזב ממשחק שלא היו לי שום ציפיות ממנו.
מרץ 03
מה עושים כשהמבוגר האחראי לא נמצא? מבזבזים אפילו יותר זמן מהרגיל על שטויות, אבל יותר חשוב: מנצלים את הזמן כדי לדבר עליו מאחורי הגב! ומקליטים את הכל כדי שיוכל לשמוע את זה בזמנו הפנוי, כמובן.
לפני שמתחילים, עדכון אחד חשוב, חדש מהתנור: גיימפוד סוף סוף הגיע למאה ה-21 ואתם יכולים למצוא אותנו עכשיו גם ב-Spotify!
פבר 17
חיכינו יותר מעשור לרגע הזה! או לפחות, אנשים אחרים חיכו יותר מעשור לרגע הזה. רובנו התחלנו לשחק ב- Kingdom Hearts רק לפני חודשיים בערך. בכל אופן, הנה זה מגיע: הפרק הזה שבו זיירמן, גיא וארז מדברים ללא הפסקה על Kingdom Hearts III. אה, וגם Wargroove ו- Metro Exodus והדמו של Anthem. בקטנה.
פבר 01
ינו 10
יו! תראו איזה קטע! כבר עברה שנה! הגיע הזמן לעשות עוד הנגאאוט!
בסיכום שנת 2018 אנחנו מדברים (משום מה) על 1994, על כותרות גרועות בכתבות גיימינג, על למה זיירמן לא אוהב את God of War ולמה אנחנו מזכירים כל כך הרבה פעמים את Kingdom Hearts. היה מצחיק וכיף ואיזה יופי שחלק מכם הגיבו לנו בלייב!
דצמ 31
האמת, זה היה אבוד מההתחלה. 2017 הייתה שנה כל כך מדהימה למשחקי וידאו והיה ברור ש-2018 תפסיד בהשוואה הזו. בעיקר בגזרת ה-AAA, שם בקושי היו משחקים שעניינו אותי (לידיעת הקוראים EA, יוביסופט, ורוקסטאר: sorry not sorry). נכון, ספיידר-מן היה מגניב וכיפי, ול-God of War היה בימוי מדהים וקרבות מוצלחים, אבל אפילו הם לא התקרבו מבחינתי ל-Horizon או Persona 5.
משחקי אינדי, לעומת זאת, ממש הפגיזו השנה. ובאופן עקבי. כמעט כל חודש הופיע משום מקום איזה משחק חדש ומקורי, והם הצליחו להפתיע אותי שוב ושוב. אז בואו נדחוף לרגע אצבעות לאוזניים, נעצום את העיניים ונעמיד פנים שהמפיצות הגדולות לא קיימות. הנה סיכום שנה שכולו אינדי.
דצמ 30
שנת 2018 היתה שנה יחסית פושרת בכל הקשור למשחקים.
היא לא הייתה גרועה בשום צורה, ויצאו בה לא מעט משחקים מוצלחים, אבל איפה היא ואיפה 2017 המשובחת. במקום לסיים אותה בתחושה של "אוה וואו זו היתה שנה נהדרת מה עוד ימציאו בתעשייה הזאת", יצאתי ממנה עם תחושה של "אה כל חברות המשחקים מתכוננות לשיגור של הדור הבא של הקונסולות ב-2020, הולך להיות ממש ממש משעמם עד אז".
אבל למרבה השמחה, גם שהתעשייה הזאת די משעממת יש לה הברקות. אז הנה, ללא (עוד) הקדמות מיותרות – הדברים שהכי אהבתי השנה. ועוד אחד שעדיין גורם לי קצת לבכות.