למרות כל מיני שמועות שונות שהופצו ברחבי האינטרנט בחודש האחרון, נינטנדו החליטה להשאר נאמנה יחסית להכרזה ראשונית שלה על הפצה "עד סוף מרץ". ה- 3DS תופץ ביפן ב- 26 בפברואר, ובשאר העולם במהלך החודש שיגיע לאחר מכן. המחיר הצפוי הוא כ- 300$.

אני עדיין מתלבט אם לעשות את זה בחודש/חודשיים הראשונים אחרי ההשקה, או לחכות קצת (כי  זה לא שחסרים לי דברים לשחק בהם, בכל מקרה, ויש יתרונות לא-מעטים לקניית קונסולה בתאריך מאוחר יותר מתאריך ההשקה), אבל אני בהחלט שוקל לקנות אותה. יש כאן עוד מישהו חוץ ממני שמתכנן לעשות את זה?

מאז שהוא נפתח, סיפרנו כאן כבר מספר פעמים בעבר על כל מיני משחקים חדשים שהופצו ב- Good Old Games. רובם היו, כמשתמע משם האתר, טובים למדי. אבל המשחק שהכי רציתי לראות במסגרת השירות הזה, יותר מכל משחק אחר, היה Planescape: Torment. זה לא רק שהוא משחק טוב – אחרי הכל, במשך השנים שיחקתי במשחקים טובים ממנו (אם כי היו ממש מעט כאלה). זה השילוב של האיכות שלו, עם חוסר הנגישות המוחלט שלו לגיימר המודרני. אני הצלחתי למצוא אותו לפני כמה שנים במעין אריזת משחקי "Budget" שמכרו בבאג, אבל בשנים שעברו מאז הספקתי לאבד אותו. אבל זהו. התקופה החשוכה הזו הסתיימה. Planescape: Torment הגיע ל- Good Old Games, ועכשיו תוכלו להמשיך ולשחק בו כל עוד השרתים של Good Old Games ישארו בחיים.

אם אתם מסוג האנשים שמתלוננים על דברים כמו "וואו, איזו גרפיקה גרועה יש למשחק הזה", כנראה שלא תשרדו את מאות-אלפי שורות הטקסט שהמשחק הזה הולך לזרוק עליכם בכל מקרה. אבל אם אתם רוצים לשחק במשחק, ופשוט חושבים שזה יהיה קצת יותר נחמד לשחק בו בגרפיקה סבירה יותר, תשמחו לשמוע שבשנים שעברו מאז שהוא יצא לחנויות יצא לו מוד שמאפשר להריץ אותו על רזולוציות גבוהות ומודרניות יותר מ- 640 על 480. חוץ מזה, קניית המשחק ב- Good Old Games תאפשר לכם להוריד גם את הפס-קול של המשחק (שהוא מוצלח במיוחד בפני עצמו).

דברים כאלה גורמים לי ממש להיות שמח על כך שהאתר הזה לא באמת נסגר.

ריאליזם במשחקי מחשב הוא סוגיה בעייתית. מצד אחד, זה יותר כיף ומעניין כשהעולם מרגיש הגיוני (אני בכוונה לא אומר “מציאותי”, כי אני מתייחס פה גם (ובעיקר) לעולמות של פנטזיה ומד”ב); מצד שני, זה עלול לפגוע בגיימפליי של המשחק או סתם להעיק, וגם דורש הרבה מאמץ תכנותי שבהרבה מקרים לא שווה את זה. חוץ מזה, לפעמים כל מה שאנחנו רוצים זה לאסוף מטבעות ולהציל את הנסיכה, ובמקרים כאלה המציאות רק מפריעה.

לאחרונה התחלתי לשחק בשני משחקים של Bethesda – ב-Oblivion על ה-PC וב-Fallout 3 על האקסבוקס – והגעתי למסקנה שאני מעדיף בלי ריאליזם. או לפחות יצור הכלאיים הזה שבתסדה קוראים לו “ריאליזם”.

ב-Bethesda Softworks מאוד מקפידים על העניין הזה. המשחקים שלהם שמים המון דגש על דברים שברוב העולם מתעלמים מהם לחלוטין. למשל, אני מאוד אוהב את הקטע של סדרת The Elder Scrolls שכדי לעלות בדרגות צריך לשפר את הכישורים הבסיסיים שלכם, ולא להיפך. או שיש משמעות אמיתית ליום ולילה. למעשה, אני יכול לפרט פה רשימה ארוכה של רעיונות מאוד מוצלחים כאלה, שקיימים רק במשחקים של בתסדה, אבל זה יהיה הרבה פחות מעניין מהרשימה המשלימה – רשימת הדברים שחסרים.

עכשיו, אני חייב לסייג ולומר שרוב הדברים ברשימה הזו הם כל כך הרבה מעבר למה שיש ברוב המשחקים האחרים, שאין בכלל על מה לדבר (למשל, אייטם מס’ 2 ברשימה לא היה יכול להתקיים בכלל בלי מערכת הקרב המאוד ריאליסטית של Fallout 3). אבל כשהמשחק מקפיד על ריאליזם בכל כך הרבה מקומות, זה ממש מדגיש את המקומות שבהם פיספסו. ולי, בתור איש קטנוני, זה מאוד מציק.

אז הנה רשימה חלקית של דברים שהפריעו לי ב-30 שעות משחק בלבד (במצטבר) בשני המשחקים הנ”ל: (ראוי לציין שמתוך 30 השעות האלה, בערך 25 מתוכן ב-Oblivion, אז רוב הרשמים שלי הם משם)

1. יצירת הדמות מעורבת באופן ריאליסטי במשחק. ב-Fallout 3 זה בולט במיוחד, והמשחק מתחיל ממש מהלידה של הדמות שלכם, שבה אתם קובעים את המין ואיך הדמות תיראה. איפה זה נשבר? כשיוצאים מהאיזור הראשון והמשחק שואל “רגע, לפני שאתה יוצא החוצה, אולי אתה רוצה בעצם לשנות את כל הדברים האלה? שקרו כשנולדת?”
2. (ב-Fallout) מה זאת אומרת “Critical strike”?! הרגע דפקתי למישהו כדור בפרצוף ממרחק של 2 מטר, אני מצפה לפחות ל-“His head a splode”. (להגנתם ייאמר שגם זה קיים)
3. (Oblivion) ובאותו עניין – רמות קושי זה טוב ויפה, אבל כשאני צריך יותר מ-20 מכות עם חרב כדי להרוג דג, זה לא הופך את המשחק לקשה אלא למטומטם.
4. (Oblivion) אם אתם עושים אופציה של התמחות ב-stealth, תדאגו לממש אותה כמו שצריך. למשל, שלא יקרה מצב שאני נמצא 10 מטר מעל חבורה של גובלינים, מתחבא מאחורי פסל, וכשאני יורה חץ על אחד מהם כולם מיד מסתובבים ורצים לכיווני.
5. (Oblivion) אי אפשר להשתמש בנשק בזמן שאני רוכב על סוס?! הפרשים מימי הביניים היו מאוד מבואסים לשמוע את זה.
6. (Fallout) איך לעזאזל משתנה יכולה לרפא מישהו? מה, הוא שותה את המים מהמשתנה?

וכל זה בלי לדבר על פיצ’רים שהיה קל מאוד להוסיף והיו משפרים מאוד את הריאליזם של המשחק (אני מדבר על Oblivion כרגע), למשל להשתמש במערכות הקיימות של יום ולילה, שינה ואוכל כדי לדאוג שהדמות תצטרך לאכול ולישון באינטרוולים כלשהם.

בסופו של דבר Oblivion הוא משחק מאוד מוצלח (ל-Fallout פחות התחברתי), אבל כל הדברים האלה מציקים לי באופן קבוע כשאני משחק.

קצת מדכאת אותי הידיעה שהמשחק הזה אמור לצאת רק ב-2012. אמנם הסרטון שלפניכם הוא מתוסרט להפליא, אבל נראה בעיניי הגיוני לחלוטין שהגיימפליי במשחק יהיה דומה. אין ספק ש-BioShock: Infinite הולך להיות מאוד BioShock-י. כלומר, מגניב.

בקושי הספקתי להעלות את הפרק של "גיימפוד" שבו אנחנו מתבכיינים על מותו של האתר "Good Old Games", וכבר התפרסמה באתר שלהם הבהרה רשמית בנוגע לכך שמדובר במתיחה (אני שמעתי על זה דרך PC Gamer) – בצירוף עם ספירה לאחור, כנראה לקראת חשיפת האתר החדש שלהם.

יש אנשים שהתעצבנו על הנושא הזה, אבל אני, מעבר לשמחה על כך שהאתר שלהם לא נסגר (ועצב על כך שכשתי דקות מתוך הפרק של "גיימפוד" שהקלטנו הפכו ללא-רלוונטיות), לא יכול להיות שלא משועשע מכך שיישות פולנית כלשהי מנסה להשיג תשומת לב ע"י איום במוות. גורם לי להרגיש ממש בבית.

זו לא בדיחה. חברה בשם SEE Virtual Worlds (שנכנסתי לאתר שלה כדי לנסות להבין מאיפה היא הגיחה פתאום, אבל האתר נראה יותר כמו מצגת בכירים פלצנית מאשר כמו משהו שקשור למשחקים) תוציא בשנה הבאה את Planet Michael, משחק MMO שמבוסס על כוכב הפופ שמת בשנה שעברה.

המשחק, ממה שהבנתי, אמור להיות סוג של מסיבה המונית, שבה אנשים נפגשים כדי… לשיר ולרקוד?  לטענת המפתחים, "השחקנים יתגברו על מצבים באמצעות שירה, ריקוד והרפתקאות, בניגוד לאלימות",  אם כי אני מניח שהמשחק יכלול גם כמות כלשהי של אונס קטינים וניתוחים פלסטיים.

"אין ספק שאנשים יצחקו על המשחק ויבקרו אותו", אומרים המפתחים, ואני חייב להסכים. וואט. דה. פאק.

[ריאיון עם המפתחים ב-USA Today]

לפני המון המון זמן, בארץ רחוקה, הוכרז משחק המשך ל- American McGee’s Alice. מאז עברו השנים, ההתלהבות דעכה, פורסמו שלושה טיזרים מבאסים שלא באמת עניינו אף אחד, ובאופן כללי משחק ההמשך זוכה לחוסר-הייפ בקנה מידה מרשים, ביחס להצלחה של המשחק הראשון.

אבל היום, ביחד עם הטריילר השלישי (שגם הוא מעפן), פורסמו screenshots מתוך Alice: Madness Returns. וזה כבר נראה מעניין. הגרפיקה מן הסתם השתפרה מאוד ב-10 השנים שעברו, והרושם שהתמונות מעבירות הוא בדיוק אותו עולם מזעזע ומוצלח של המקור. למעשה, אם זה אפשרי, הוא נראה אפילו יותר מעוות.

כרגע תאריך היציאה הרשמי של המשחק הוא “2011”, ואני אישית מאוד מצפה לו.

עוד 3 שבועות (5/10) יוצא DLC חדש ל-Left 4 Dead הראשון והשני (דיברנו על זה בפודקאסט). היום יצא הפרק הראשון של הקומיקס שמחבר בין שני המשחקים, ואמור להסביר מה בדיוק הביא את הניצולים מ-L4D1 לפגוש את אלה ה”חדשים”, ועוד כמה דברים. זה קומיקס לא רע בכלל, ויש בו כמובן את כל השטויות של Left 4 Dead, שזה מצוין. יש עוד 3 פרקים, שייצאו בשבועות הקרובים (פרק אחד כל שבוע), ואז DLC! כיף.