Cursor*10 הוא משחק פלאש ממש קטן – אבל מצוין. הרעיון: אתם צריכים להביא את הסמן לקומה 16 של מגדל, תוך כדי איסוף מספר גדול ככל האפשר של "משולשים" (לא, אין לי מושג מה זה אמור להיות). הבעיה היא שאין לכם שום דרך להגיע לראש המגדל בכוחות עצמכם. מהסיבה הזו, יש לכם עשר פסילות, ואתם משחקים את כולן באופן סימולטני.

זה נשמע קצת מבלבל, אבל מהר מאוד תבינו את הקטע. מדובר בקונספט שאתם פשוט חייבים לנסות. ומכיוון שזה לא לוקח כל כך הרבה זמן – תשתדלו גם לסיים את המשחק, טוב?

אה, ובקשר לכותרת של הפוסט: כן, אני יודע, זה כותרת צולעת – אבל זה עדיף על הבדיחה הנדושה להחריד בסגנון "שחקו עם עצמכם", או משהו כזה.

(תודה ל- Rock, Paper, Shotgun)

1. חיטוט קצר בבלוג של תומר גבל העלה את הפוסט הבא, שמקשר לכתבה שמסבירה איך אפשר לשחק ב- System Shock 2 על מחשב מודרני. חומר קריאה מוצלח במיוחד לאנשים שאף פעם לא שיחקו במשחק.
2. הביקורת השבועית של יאצי עוסקת, הפעם, ב- Crysis. מדובר במשחק שיקר לליבי, כפי שכל מי שקרא את הביקורת שלי עליו היה יכול לשים לב – אבל בכל זאת היה נחמד לשמוע את יאצי משפיל אותו במקומות הנכונים.

פעם מאוד אהבתי את Steam. חשבתי שמדובר בביצוע מוצלח במיוחד לרעיון נהדר. אהבתי את הרעיון שכל המשחקים שלי ניתנים להורדה מכל מחשב שהוא. התלהבתי במיוחד ממערכת ה- Achievements של Steam Community. חשבתי שמדובר באחד הדברים הנהדרים ביותר שהזדמן לי להתקין על המחשב שלי.

אני עדיין די מחבב את המערכת, אבל אין ספק – הביצוע הוא, במילים עדינות, לא כזה נהדר כפי שחשבתי מלכתחילה. אין דבר נוראי יותר ממערכת שמחבקת בחיבוק-דב את המשחקים שקנית במלוא כספך, ומודיעה לך, כשאתה מנסה להפעיל אותם, כי "המשחק לא זמין ברגע זה".

תומר גבל, בחור שכותב בבלוג שלו על מגוון רחב של דברים שמעניינים אנשים כמוני (כאילו, חנונים), ריכז בפוסט אחד את כל התלונות שיש לו על Steam. כאמור, אני עדיין מחבב את המערכת – אבל בכל זאת אני נאלץ להנהן בהסכמה.

הרבה זמן לא כתבתי שום דבר על Introversion, החברה הקטנה שאמורה להיות מוכרת לכל שחקן PC שמכבד את עצמו (אלא אם הוא, אתם יודעים, חסר נשמה). לשמחתי, צץ היום תירוץ שמאפשר לי להזכיר אותם עוד פעם: Rock, Paper, Shotgun העשויים-ללא-חת פרסמו היום כתבת וידאו שמסקרת את ההיסטוריה של החברה. כמו בעבר, גם כאן אין יותר מדי דברים חדשים למי שצבר קצת יודע בהיסטוריה Introversion-ית למתחילים… אבל אם אף פעם לא טרחתם להתעדכן בקורות החיים של החבר'ה האלה, זו נקודת פתיחה די טובה.

סוף כל סוף, התפנה לי קצת זמן לטובת Empire Earth III, משחק האסטרטגיה החדש בסדרה שהיתה, עד כה, לא רעה בכלל. הרעיון, לא תופתעו לגלות, הוא אותו רעיון: Age of Empires על סטרואידים. גם כאן מדובר במשחק אסטרטגיה בזמן אמת בו אתם לוקחים אימפריה, ומוליכים אותה בזריזות מתקופת האבן אל העתיד הלא-רחוק, בשעה שאתם מכים את כל הסובבים אתכם במקלות, אבנים ורובי לייזר.

כאמור, למשחק הראשון ולמשחק השני בסדרה זה הלך לא רע. אבל אם המשחק השני נתן לשחקן הרבה יותר אפשרויות בחירה עם הרבה פחות משמעות, המשחק החדש הולך בדיוק לכיוון ההפוך. הרעיון הפעם הוא הפשטה. ומדובר בהפשטה מטורפת: 14 הציויליזציות התחלפו בשלוש. 15 התקופות השונות התחלפו בחמש. המטרה היתה להפוך את המשחק לזורם יותר ומהיר יותר מצד אחד, ומצד שני – לחדד את ההבדלים בין התקופות והציויליזציות השונות.

קצת מוקדם מדי להעביר שיפוט על המשחק, אבל במבט ראשון, נראה שזה לא ממש עובד. כן, ההבדלים בין הציויליזציות השונות והתקופות השונות יותר מודגשים – אבל Empire Earth III הלך קצת רחוק מדי, והפך למשחק פשוט ובנאלי מדי. וזה חבל.

מצד שני, כרגע נראה ש- Empire Earth III, כמו המשחק השני בסדרה, החליט לעשות מערכה נורמלית לשחקן היחיד. מצב ה- World Domination שהוא מכניס למשחק הופך אותו לקצת פחות משעמם, אבל אני עדיין לא בטוח אם ההפשטה המוגזמת (שניכרת גם במצב המשחק הזה) לא פוגעת גם בו. נחיה ונראה.

2008 מסתמנת כשנה חלשה משמעותית מ-2007. זה כנראה יהיה הזמן המתאים להתחיל לסגור פערים.

אז החלטתי לאזור אומץ ולחשוף בפניכם את הרשימה המביכה (עד מאוד) שלי, למשחקים בהם עדיין לא שיחקתי ואני מרגיש צורך עז להשלים. ללא סדר מיוחד, אגב.

• Giants: Citizen Kabuto
• Fable
• Grim Fandango
• Brothers in Arms
• Monkey Island (כולם, יש לי חסך כבד בקווסטים)
• System Shock 2 (התחלתי לשחק, אבל משום מה סבל מרעידות מוזרות במחשב שלי ועשה לי כאב ראש)
• Psychonauts
• Day of the Tentacle
• GTA: San Andreas (אבל שיחקתי בכל האחרים, באמת!)
• Thief: Deadly Shadows (קניתי אותו, אך עוד לא הספקתי לשחק)
• Crysis (ימתין לכרטיס מסך חדש)
• STALKER

כמובן שיש משחקים רבים נוספים בהם לא שיחקתי ונחשבים למצויינים, אך מרביתם שייכים לז'אנרים שאני פחות מחבב (אסטרטגיה, סימולטורים, RPG. כל דבר שהוא מעט מורכב, בעצם) או לקונסולות שאינן בבעלותי. אם נפתח את אזור הפלייסטיישן, לא נצא מזה בחיים. לא נגעתי מעולם בזלדה או בפיינל פנטזי, למשל. גם לא באף אחד מהמריו-אים החדשים.

אז מה החור שלכם?

בכל הנוגע ל-Call of Duty 4: Modern Warfare, אני כנראה האחרון שמצטרף לחגיגה. עד עכשיו לא הזדמן לי לשחק בו, אך ההייפ המטורף סביב המשחק גרם לנו לרכוש אותו (אני וזיירמן התחלקנו חצי-חצי. קבל, אתה חייב לי עדיין 100 ש"ח) ולתת לו סיבוב.

אז לא, זה לא המשחק הטוב ביותר של 2007. בכל זאת, BioShock ומשחקי ה-Orange Box הם מתחרים לא קלים. אז מה הוא כן?

1. ה-FPS ה"מלחמתי" הטוב ביותר אי פעם. הדבר הראשון שכתבתי כאן הוא ה-FPS של מלחמת העולם השנייה הטוב ביותר אי פעם, אך אז נזכרתי שאין במשחק נאצים. במילים אחרות, הקמפיין לשחקן יחיד של Call of Duty 4 הוא אוסף המשימות הטוב ביותר מבין משחקי Call of Duty ו-Medal of Honor עד היום.

2. מקורי לעיתים. או לפחות, היתה בו משימה אחת שמסוגה עדיין לא נתקלתי במשחק פעולה – אני מדבר על משימת ההתגנבות שבה אתם מחופשים לשיח, וחודרים מבעד לקווי האויב עם המפקד שלכם. איכשהו המפתחים הצליחו ליצור שיתוף פעולה נהדר ביניכם לבני דמות ממוחשבת, כך שלשם שינוי אתם לא מרגישים שאתם הבייביסיטר של חבר הצוות שלכם, אלא שהוא הבייביסיטר שלכם. זאת גם המשימה הטובה במשחק.

3. בוגר. המשחק כולל כמה מה-Cut Scenes היותר חזקים שיצא לי לראות במשחק, ואינו מתעקש על הפי אנד, אלא מראה לכם את הדברים כפי שהם במציאות. זה עובד, כי המפתחים למדו דבר או שניים ממשחקי Half Life, ולעולם אינם מוציאים אתכם מנקודת המבט של גוף ראשון.

4. כולל יותר פיצוצים איכותיים מכל סרט פעולה שיצא לי לראות לאחרונה.

5. קשה. ברמת Hardened היו קטעים שהייתי צריך לשחק בערך 20 פעם כדי לעבור, אך לרוב הרמה הזאת קשה מספיק כדי להיות מאתגרת, אך לא קשה מספיק כדי לתסכל. אם תשחקו ברמה נמוכה יותר, המשחק ייגמר לכם לפני שתספיקו לסיים את המשפט "יו, איזו גרפיקה מגניבה".

6. יש לו גרפיקה מגניבה.

7. כיף אדיר. כאשר אתם מחופרים מתחת לאיזה מחסה, מפחדים להוציא את הראש, רימונים עפים סביבכם, מכוניות מתפוצצות לידכם, ואתם תוהים איך לעזאזל אתם יוצאים מהסיפור הזה, אתם תגיעו לידי הבנה ש-BioShock זה אולי לא, אבל פאק, ככה עושים אקשן. אגב, הפתרון לבעיה הוא, לעיתים קרובות למדי, "להתחיל לרוץ".

8. כולל כמה מקטעי הצליפה היותר מהנים שנתקלתי בהם.

בצד הפחות חיובי, הכלבים במשחק הם הדבר הכי מעצבן בהסטוריית הדברים המעצבנים של העולם. אה, והוא גם די קצר. זה לא כל כך נורא אם אתם מתכוונים לשחק במולטיפלייר שלו, אומרים שהוא מצוין. אני מוותר בינתיים, Team Fortress 2 הוא מספיק בהחלט כדי להעלים את כל הזמן הפנוי שלי.

לפני כמה שעות דיברתי עם דורון יעקובי בטלפון, וכהרגלנו בקודש, נסחפנו לדבר על משחקי מחשב. בפני עצמו – לא מאורע מרגש במיוחד. אבל אז דורון התחיל לסרוק ברשת אחר משחקים שהולכים לצאת במהלך 2008, בניסיון להבין אם משהו במהלך השנה הקרובה הולך לרגש אותו כמו חצי מהמשחקים שיצאו בחודשים האחרונים. הוא זרק כמה שמות לאוויר. כל מיני דברים ידועים, צפויים ומוכרים, כמו Starcraft 2 (שאני לא בטוח מי החליט שהוא הולך לצאת ב- 2008, בכלל). ואז הוא מלמל משהו לא צפוי. הוא אמר משהו על "היי, Perimeter 2".

הייתי בטוח שהוא עובד עלי. אחרי הכל, הפושטק הזה מכיר את נקודות החולשה שלי. קצת רקע, אם לא אכפת לכם: Perimeter היה אחד המשחקים האהובים עלי במהלך שנת 2004, ואם במהלך השנה הזאת לא היה יוצא Rome: Total War, הוא לבטח היה נרשם בתור משחק האסטרטגיה הטוב ביותר של השנה (ובשנה שבה יצא Warhammer 40K, זו הצהרה רצינית למדי). Perimeter מנצח כי הרעיונות המקוריים הקטנטנים שלו יצרו אוסף חוקים קל להבנה, אבל שפתח אוסף כמעו בלתי-מוגבל של אפשרויות בפני השחקן. הוא לא היה משחק קל – הוא דרש מהשחקן לא מעט לפני שהיה אפשר להבין מה לעזאזל קורה שם, אבל מהרגע שההבנה הזו הושגה, היה קל מאוד להמשיך ולזרום עם זה (חזרתי עכשיו למשחק אחרי כמעט שלוש שנים שבהן לא נגעתי בו, ועדיין זכרתי בלי מאמץ מה עושה כל מקש קיצור ואילו יחידות יעילות בכל מצב ומצב). בשורה התחתונה – משחק נהדר. חבל לי שהיום הוא עובד קצת מהר מדי על המחשב שלי מכדי לאפשר לשחק בו בצורה נורמלית, אם כי אני בטוח שגם לזה יש פתרונות, אם אני אחפש טוב מספיק.

בכל אופן, ההכרזה על Perimeter 2 תפסה אותי בהפתעה. איך ייתכן שלא שמעתי על זה כלום? לעזאזל, מדובר במשחק ההמשך ל- Perimeter! התברר שאני לא היחיד שלא שמע על זה כלום. אין ברשת כמעט פרטים על המשחק. אף פעם לא שוחרר לכבודו Press Release. הטריילר היחיד שקיים למשחק הוא סרטון של חמש דקות ברוסית, ונראה שכל הפרטים הידועים על המשחק מסתכמים במה שפורסם לפני קצת יותר מחודשיים ב- WorthPlaying.com: הטריילר הרוסי המדובר, וכ- 25 תמונות.

אפשר להסיק כמה פרטים מהטריילר הנ"ל. למשל, אפשר להסיק שכנראה והוסרה הדרישה לרצף טריטוריאלי בין גנרטור אחד לשני במשחק (מה שקצת מונע כמה מהטקטיקות החביבות שנוצרו במשחק הקודם). אפשר גם להסיק שהשחקן לא צריך לעשות Terraforming לסביבה שלו בשביל למקם גנרטורים (נראה שכל גנרטור עושה Terraform בעצמו לסביבה שלו). זה קצת חבל, כי נראה שחלק מהעומק הטקטי של המשחק קצת הולך לאיבוד בתהליך… אבל בכל זאת, מסקרן אותי מאוד לדעת עוד פרטים. מה עוד ידוע על הדבר הזה? מתי זה יוצא? האם יש למשחק מפיצה בינלאומית נורמלית? אני אשמח לכל שביב מידע, בשלב הזה.