זיירמן טוען ש-Super Mario Bros. 3 הוא הפלטפורמר הכי טוב אי פעם.

עכשיו, כל מי שרוצה לבדוק את הטענה הזאת, ולא רוצה להתקין אמולטורים על המחשב או ה-PSP, או לחכות עד שהוא יגיע ל-Virtual Console (ולעבור לאמריקה בשביל שיוכל להשתמש בשירות), יכול לגלוש לאתר הזה ולשחק במשחק, או באחד ממאות משחקי NES פופולריים (יותר או פחות) אחרים, ישירות דרך הדפדפן.

יאללה, מה המשחק שהכי מדגדג לכם את עצב הנוסטלגיה?

(דרך עוד פסילה)

עריכה לפני פרסום: ועכשיו אני רואה שסקוט מ-EL כבר פרסם את האתר הזה פעם. לא נורא, הוא עדיין מגניב למדי.

(יאצי. מי חשבתם?)

אחרי כל הדיבורים של CliffyB מ-Epic על כך ש"הגיימינג ב-PC הוא בבלאגן", וההכרזה על Gears of War 2 ל-X360, כבר התחלתי לחשוב שהם לעולם לא יתקנו את ההמרה הגרוטאתית משהו של Gears of War למחשב. למרבה ההפתעה patch חדש למשחק יצא אתמול, שאולי מתקן את כל הבעיות. ומצד שני, אולי לא. מבולבלים? גם אנחנו. בדרך כלל מגיעה עם טלאי רשימה של התיקונים השונים. כאן יש קובץ exe, וזהו. משהו פה קצת פישי. אני הולך לחכות ולראות מה יגידו על הטלאי בפורומים לפני שאתן למשחק עוד הזדמנות.

בלוגר בשם Evan Merz פרסם את הסנונית הראשונה במה שאני מאמין יהיה להקה שלמה של סנוניות בחודשים הקרובים: הוא כתב סוויטה ב-5 פרקים שנועדה ליצרת מסלולים ייחודיים ב-Audiosurf, ומציע אותה להורדה באתר שלו.
לכאורה – זה מגניב למדי. אמנם לא נשאבתי למשחק הזה כמו שאר כותבי הבלוג (אני לא חושב שהתקבל סימן חיים כלשהו מדורון מאז שהמשחק הוצע למכירה דרך Steam), אבל זה נשמע כיף לשחק בו, כשהמסלול לא נוצר בצורה מקרית, אלא יש מחשבה מאחורי יצירתו, עם התחשבות במושגים שלאלגוריתם של Audiosurf אין מושג בהם, כמו רמת קושי, עניין או חוייה כללית.

אבל כשאני חושב על זה קצת יותר לעומק, אני מתחיל לתהות מה הטעם בזה. הרי חלק נכבד מההנאה מ-Audiosurf הוא בריחוף מעל משלול שמותאם למוזיקה שאנחנו אוהבים ומכירים. אם מחליפים את המוזיקה למשהו לא מוכר, והופכים את המסלולים לדומים לאחיהם משלל משחקי הריחוף-מעל-מסלול האחרים, מתעוררת השאלה למה זה טוב? הרי גם להם יש מוזיקה שתואמת למסלולי המשחק. אז למה לא לשחק כבר באחד מהמשחקים האחרים, שלא רק נראים טוב יותר, אלא גם, Dare I say, כיפיים יותר?

(דרך אבניירושוטגאן)

ג'ונתן קולטרון קולטון, האיש שאחראי ל-Still Alive, ועוד כמה גיקים לתפארת,בהופעה עם גרסת ה-Rock Band של השיר.

אם רק יאצי היה לוקח בזה חלק, זה היה מושלם.

(תודה לג'ויסטיכּ)

לפני כחודש הכרזתי שאני עוזב את הבלוג לשבוע. פריט המידע שהחסרתי באותה תקופה היה שאני עוזב על מנת לצאת לחופשה קצרה מעבר לקו הירוק, שם זכיתי לאבטח ישוב קטן במשך כשבוע. למזלי, היה איתי PSP.

מכיוון שבשביל לשבור את השיא הנוכחי שלי ב- Lumines אני צריך לשחק בו בערך במשך שעתיים וחצי במשחק, התרחקתי ממנו כמו מאש. מה שכן שיחקתי בו היה GTA: Vice City Stories.

Vice City Stories, למי שלא מכיר, הוא משחק ה- GTA השני שיצא ל- PSP. המשחק מתרחש קצת לפני GTA: Vice City, באותה העיר, ועוקב אחרי ויקטור ואנס – חייל שנבעט מהצבא ומתחיל להסתבך עם הצד השני של החוק. המכניקה תהיה מוכרת לכל מי ששיחק במשחק GTA אחד או שניים במהלך חייו. כך או כך, מאחר שלא נגעתי באף משחק בסדרה מאז GTA III, שמחתי על ההזדמנות לסייר קצת ב- Vice City, אותה ראיתי באופן חטוף בלבד.

האמת היא, שלא צפויות יותר מדי הפתעות לבוגרי GTA בבואם לשחק ב- Vice City Stories. האיכות היא אותה האיכות, והיא עדיין נובעת בעיקר מהעושר המטורף של דברים שאפשר לעשות. יש למשחק קו עלילה ראשי עם בערך שישים משימות, אבל בנוסף לאלה יש עוד משימות צדדיות, כנופיות שאפשר לתקוף, עבודות שאפשר להשלים (נהג מונית, שוטר… אתם כבר מכירים אותם מהמשחקים הקודמים בסדרה), והמוני סודות נוספים שחבויים ברחבי העיר. בדיוק כמו במשחקים הקודמים, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים שוכח לחלוטין מקו המשימות העיקרי, ומבלה כמות מכובדת של זמן בניסיון לסיים איזו משימה שולית שמבקשת ממני להרוס כמה שיותר מכוניות עם אוטובוס. גם צורת השליטה מתאימה מאוד ל- PSP, ככה שהדבר המציק היחיד במעבר לפלטפורמה החדשה הוא זמני הטעינה הארוכים יותר.

לגרסה הזאת יש, למעשה, רק בעיה אחת – והיא בדיוק אותה הבעיה שהציקה לי גם ב- GTA III. אם אתם נתקעים במשימה מסוימת על קטע ספציפי, אתם בדרך כלל מבלים כמות מכובדת של זמן (עד כ- 10 דקות, לפעמים) רק על מנת להגיע לקטע שאתם תקועים בו פעם נוספת. המשחק מציע לכם מדי פעם קיצורים – אבל הם לא תמיד אפקטיביים. למשל, אם אתם מתים או נעצרים ע"י המשטרה בעת ביצוע משימה – תוכלו לתפוס מונית לאחר המקרה שתוביל אתכם ישירות אל הבחור שנתן לכם את המשימה מלכתחילה. אבל זה לא תופס אם אתם "סתם" נכשלים במשימה, וזה לא מועיל בכלל אם אתם צריכים להתחמש או לקנות מיגון כלשהו לפני תחילת המשימה. וגם אם כן תגיעו לבחור שנותן לכם את המשימה עוד פעם – עדיין תצטרכו לעשות את כל החלקים של המשימה שקודמים לחלק שבו נתקעתם (שיכולים להיות ארוכים למדי), ולספוג את כל זמני הטעינה שהמשימה תזרוק עליכם בדרך.

השטות המסתכלת הזו היא הדבר היחיד שמכתים את Vice City Stories. הוא נראה נהדר, הוא מתאים מאוד ל- PSP (בהנחה שבזמן שאתם משחקים בו אתם לא משחקים בשום משחק PSP אחר – ואז אתם יכולים להסתמך על מצב ה- Standby של ה- PSP במקום על מנגנון השמירות של המשחק) והוא יכול להעביר לכם לפחות עשרים שעות של משחק לפני שיתחיל להמאס לכם ממנו. רק באמת חבל שאחרי לא-מעט משחקים בסדרה, Vice City Stories עדיין נופל קורבן להחלטה עיצובית מעצבנת כזו. נו, מילא.

סקירה של פוסטים ישנים מ- Rock, Paper, Shotgun העלתה את הסרטון הבא, שאיכשהו הצלחתי לפספס.

כלומר, אם המפתחים של Crysis רוצים לטעון לריאליסטיות פיסיקלית אמיתית, הם צריכים להרגע קצת עם הקטע הזה של העצים הנופלים.

כנס ה- GDC גרם לחברת id לדבר עוד קצת על Quake Live: הגרסה החינמית, מבוססת-הדפדפן שלהם, ל- Quake III Arena. אם אתם רוצים את הסיכוי לראות את המשחק קצת לפני כולם, בוודאי תשמחו להרשם לגרסת הבטא שלו. זה לא מבטיח לכם שום דבר, אבל היי, אולי זה יעבוד.