אם זיירמן לא היה שב להתנחלות שלו בדיוק בזמן לפתיחת עונת הסקי, אני הוא בטח היה כותב את הפוסט הזה, אבל מאחר שהוא החליט לבלות בשלג במקום לעשות את העבודה שלו, אני אמלא את מקומו:

RPS תפסו את ג'ייסון קפלקה, אחד המייסדים של PopCap, החברה שמאחורי מחרבי שעות פנאי כ-Bejeweled, Zuma ולאחרונה Peggle לשיחה על היחסים עם Valve, על תהליכי העבודה בחברה, על פיתוח משחקים וקצת על התוכניות לעתיד.

כשנשאל על הסוד מאחורי הדרך של PopCap ליצור משחקים ממכרים כ"כ ענה קפלקה:

"…always have sound cues of rising pitch associated with combos, and never award points in increments of less than 10."

אכן, גאונות.

כמה אירוני שדווקא סדרת המשחקים Empire Earth, שמהווה שיר הלל להתפתחות האנושות מימי קדם ועד לעתיד הלא-רחוק, תיקח כמה צעדים אבולוציוניים לאחור במשחק האחרון שלה. תלונה נפוצה נגד Empire Earth 2 היתה שהוא קצת מורכב מדי. משחק שמבקש מהשחקן לבחור בין שדרוג שמקטין ב- 10% את המחיר של יחידה X, לבין שדרוג שמגדיל ב-3 פיקסלים את טווח הראייה של מגדל שמירה ביום אביבי, הוא לא משחק עם עומק אסטרטגי מרשים. הוא סתם משחק המיועד למזוכיסטים. הבעיה היא ש- Empire Earth 3 נלחם בתופעה קצת יותר מדי.

זהו, עלתה הביקורת על Empire Earth III ב- Gamer. לפני כשבועיים כתבתי כאן בבלוג שאני תוהה "אם ההפשטה המוגזמת לא פוגעת במשחק". ובכן, נחשו מה – היא פוגעת. כבר הרבה זמן לא שיחקתי במשחק אסטרטגיה בזמן-אמת כל כך משעמם.

יאללה, בחזרה ל- Call of Duty 4.

GameVideos.com (לא לבלבל עם gametrailers.com) העלו מעין Tech Demo של Star Wars: The Force Unleashed, שיכלול שני מנועים פיזיקליים שונים ותוספת מגניבה למדי ל-AI, כך שלמרות שאין שם כמעט Light Saber action (או בכלל, אני לא בטוח), ה-Star Wars Geek שבי עדיין קפץ בהתלהבות על הכסא.

(כאן הלינק. אם מישהו יודע למה אני לא מצליח להעלות Embedded Video לבלוגלי דרך Windows Live Writer, אני אשמח אם הוא יעזור לי בתגובות, כי זה מתחיל לעצבן)

כמו שחדי האבחנה שביניכם בוודאי הצליחו לשים לב, חזרתי לכתוב קצת מוקדם יותר ממה שחשבתי – עקב וירוס מגעיל למדי שתקף אותי. החל ממחר אני מתכוון לנצל את תקופת המחלה לכמה השלמות נחוצות בהחלט (Call of Duty 4, או עוד כמה דברים שלא קשורים בכלל למשחקי מחשב), אבל לפני זה – הנה כמה דברים שצצו ברשת ביומיים האחרונים:

1. כן, עוד יאצי. הפעם – ראיון קצרצר עם הבחור. הוא פחות מצחיק כשמראיינים אותו, אבל בכל זאת מדובר בקריאה חביבה למדי. זה לא כאילו שזה ייקח לכם הרבה זמן.
2. אלה מביניכם שחטפו קריזה על הפסיכולוגית המעצבנת מהכתבה של Fox News על Mass Effect ישמחו לשמוע שהיא חוזרת בה מהדברים שהיא אמרה בפאנל ההוא. רשת פוקס, מצידה, מפגינה גישה מעצבנת יותר. הטענה של הרשת היא שהאשמים באייטם המגוחך הם… Electronic Arts. המם.
3. זה לא קשור לשום דבר, אבל לא ידעתי איפה עוד לרשום את זה: באייטמים בעמוד הראשי של Vgames יש כותרות משנה שמסתיימות בשלוש נקודות. איפה אפשר לקרוא את ההמשך של כותרות המשנה האלה, בדיוק?

1. יאצי, שהמון מילים כבר הוקדשו לו בבלוג הזה (עידן דקל, לפי השמועות, בונה מקדש יאצי קטן בחדר השינה שלו), יכין שלוש ביקורות פלאש בסגנון היאצי המוכר והאהוב ל- Game Developers Choice Awards.
2. הביקורת השבועית שלו (הפעם על The Witcher) מכילה הפתעה בסוף. מומלץ בחום.
3. ובלי שום קשר ליאצי: אני נאלץ, פעם נוספת, לעזוב את הבלוג בערך לשבוע. במהלך הזמן הזה, אני מקווה, תעלה הביקורת שלי ב- Gamer על המשחק המזעזע למדי, Empire Earth III. בכל מקרה – נתראה בפברואר.

ימים מרגשים של בורות, משולבת עם ניסיון לסחוט כותרות פופוליסטיות, עוברים עלינו. לא שמדובר במשהו חדש, חס וחלילה. כבר נתקלנו לא פעם ולא פעמיים בכותרת צעקניות על טיבם המרושע של משחקי מחשב. ובכל זאת, מדהים אותי איך חלק מהאנשים שמעורבים בעניין לא מתביישים להפגין כזאת בורות.

שני אירועים מביישים כאלה התרחשו בימים האחרונים. בתור התחלה, בחורה נפלאה מ- Times Online הכריזה ש– X-Box הוא "הסודוקו של השטן" (מה זה אומר, בכלל?). אבל זה עוד כלום לעומת ההטפלות המטופשת של Fox News ל- Mass Effect, בגלל סצינה קצרצרה ומרומזת של סקס בין-גלקטי.

כאילו, באמת, אם הם רוצים להטפל לאיזשהו משחק, למה לא להטפל ל- The Witcher? הוא גם משחק פחות מוצלח, לפי השמועות.

לאחרונה התחלתי יותר ויותר לבדוק מה עוד יש ב- The Escapist שהוא לא "Zero Punctuation". אני מוכרח לציין שאני מאוד אוהב את הסגנון שלו, ששונה מאוד מזה של כל אתר משחקי-מחשב אחר שיצא לי להסתכל עליו. מאמרים שרק מציגים דעה מסויימת ולא מנסים לסקור אירועים שקורים בעולם משחקי המחשב הם הרבה יותר נפוצים באתר. דוגמה למאמר כזה הוא המאמר "Play Like a 3 Year Old", שגרם לי להנהן בהסכמה.

גם אני, פעם אחת, ניסיתי להכין כתבה בה אני נותן עצות למפתחי המשחקים. החלק המשעשע הוא שכמה מהעצות שנתתי זהות לפניני החוכמה שיצאו מפיהם של אותם בני השלוש שמוזכרים בכתבה, ומשום מה ראו אמיתות טריוויאליות שאנשים מנוסים בהרבה הצליחו לפספס. וונדי דספיין, כותבת המאמר, לא טורחת לפרוט את הדעה שלה לחוקים קונקרטיים, אלא מציגה גישה כללית בהרבה: מפתחי המשחקים שוכחים לעיתים קרובות מדי את חשיבות הכיף. וזה חבל.

אבל הפעם אחד מגניב במיוחד. קוראים לו Audiosurf, והוא מועמד לפרס הראשון ב-IGF, פסטיבל המשחקים העצמאיים. ככה הוא נראה:

הקונספט פשוט: אתם בוחרים שיר מהמחשב, והמשחק מייצר לכם מסלול שמתאים לקצב שלו. כדי להרוויח נקודות אתם אמורים ליצור סדרות של קוביות צבעוניות (כן, די כמו ב-Bejeweled).

וזה ממש כיף, אז תנסו עכשיו. המלצה שלי לשירים: Don't Stop Me Now – Queen ו-Break Stuff – Limp Bizkit.

עדכון: הלינק הנ"ל מכוון לבטא, שלמרבה הצער, אינה תקפה יותר. אם וכאשר תצא גרסת בטא\דמו עובדת חדשה, נעדכן כאן.

עוד עדכון: זהו, המשחק יצא. את גרסת ההדגמה שלו אפשר להוריד דרך Steam.