הבלוג, כפי שייתכן ושמתם לב, היה קצת שקט בימים האחרונים. קצת מוקדם יותר השבוע הסברתי למה זה קרה. ההסבר היה Audiosurf.

אז למי שהצליח בצורה כלשהי לפספס את שלושת הפוסטים שפורסמו בנושא (ואת הפוסט הרביעי שהזכיר אותו באופן עקיף), הנה הסיפור: ב- Audiosurf אתם אוספים בלוקים צבעוניים ממסלול, וצריכים ליצור התאמות של 3 או יותר בלוקים באותו הצבע שנוגעים זה בזה. ההבדל בינו לבין כל יתר המשחקים בסגנון (שחצי מהם, בערך, נוצרו ע"י PopCap) הוא שב- Audiosurf המסלול נוצר באמצעות קבצי מוסיקה שאתם מעלים למשחק. אם אתם נמצאים בקטע רגוע בשיר שאתם שומעים כרגע, אתם תטפסו באיטיות במעלה גבעה, עם מספיק זמן לתכנן בקפידה את המהלכים שלכם. אבל ברגע שהשיר שבחרתם יאיץ – כלי הרכב שלכם יאיץ ביחד איתו, ויטוס במהירות דרך מנהרות, פיתולים ויותר בלוקים משאתם יכולים לספור.

Audiosurf הוא משחק מצוין – אבל יותר משהוא פונה לגיימרים, הוא מיועד לאוכלוסיה (הגדולה בהרבה, כנראה) של חובבי המוסיקה. הסיבה לכך טמונה, במידה רבה, באלגוריתם שלו, שיוצר את המסלולים על סמך המוסיקה שהוא מקבל. התוצאות שנוצרות מתאימות בצורה חשודה לכמעט כל ז'אנר – ממוסיקה קלאסית ועד לטראנסים זולים. למעשה, בשלוש השעות הראשונות שביליתי במשחק בעיקר התנסיתי במגוון רחב ככל האפשר של שירים, מתוך סקרנות בנוגע לאופי המסכים שהמשחק יספק לי לכל שיר ושיר.

אבל סיבה נוספת, וחשובה לא פחות, היא המגוון הרחב של סגנונות המשחק ש- Audiosurf מציע מאחורי הקונספט הבסיסי שלו. המשחק מתהדר ב- 14 דמויות, שפזורות לאורך 3 רמות קושי. דמויות לדוגמה הן ה- Mono (שממלא את המסך רק בשני סוגים של בלוקים: בלוקים שאתם צריכים לאסוף, ובלוקים שאתם צריכים להתחמק מהם), ה- Pointman (הדמות ה"קלאסית", שמאפשרת לכם לסחוב אתכם כמה בלוקים, לשימוש עתידי) וה- Double Vision (שנותן אפשרות משחק לשני שחקנים באופן סימולטני). מה שזה אומר בפועל זה שהמשחק מאפשר לכם גם לשחק במשחק קליל (דמות ה- Mono ברמה הבסיסית), גם במשחק עתיר-אקשן אבל דליל-מחשבה (דמות ה- Mono ברמה הגבוהה ביותר), גם במשחק אינטנסיבי במיוחד (נסו את דמות ה- Pointman ברמה הגבוהה) וגם במשחק לשני שחקנים (Double Vision, כן?). Audiosurf מציע לפחות דמות מוצלחת אחת, בשלוש רמות קושי, לכל סוג של שחקן. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את העובדה שהמשחק משתנה למדי בהתאם לסוג המוסיקה שאתם מכניסים לו.

גם הגיימרים הכבדים יותר ימצאו לא-מעט הנאה ב- Audiosurf. המשחק שומר טבלת שיאים נפרדת לכל שיר, ומאפשר לכם לעקוב אחרי הניקוד של החברים שלכם והשירים האהובים עליכם. המשמעות של זה היא שאם לא תזהרו, אתם עלולים מהר מאוד למצוא את עצמכם במקום שלי (כלומר, משחקים שוב ושוב בשיר Still Alive רק בניסיון להוכיח לדורון שאתם מוצלחים יותר ממנו). המשחק אפילו עושה שימוש ב- Achievements של Steam, אם אתם רוצים קצת אתגר נוסף.

הבעיות היחידות שלי עם Audiosurf הן בעיקר טכניות. קודם כל, יש מעט מאוד דברים שמונעים משחקנים לרמות ולהשתחל למקום הראשון בטבלאות הניקוד של שירים באמצעות עריכת המידע של שיר מסוים כך שהוא יראה, בעיני המשחק כמו שיר אחר. חוץ מזה, המשחק מתנהג קצת פחות מושלם מכפי שאתם מצפים ממנו להתנהג – לפעמים הוא קורס, השרת לפעמים מחליט לוותר על העומס, והדפדפן שאמור להראות לי באיזה שירים החברים שלי שיחקו מציג אצלי כבר כמה ימים את ההודעה "לא פועל באופן זמני".

התלונה הזו נראית קטנונית במיוחד לאור המחיר המצחיק של המשחק – קצת פחות מעשרה דולרים ב- Steam. אין לי בעיה להמליץ את המשחק הזה בחום לכל מי שחובב קצת משחקי מחשב, אבל אם אתם מאוד אוהבים מוסיקה, אין כאן בכלל שאלה בעניין. לכו לקנות את Audiosurf. רק תזהרו לא להתמכר. שמעתי שזה קורה לפעמים.

ברגע שהרמתי את הראש לרגע (אבל באמת, רק לרגע) מ- Audiosurf, שמתי לב שהתחילה תערוכת ה- GDC בסאן פרנסיסקו, ואף אחד לא טרח לעדכן אותי. הסיבה, אני מניח, היא שכל הגיימרים בעולם שלא נמצאים עכשיו בסאן פרנסיסקו, משחקים ב- Audiosurf (טוב, אני מקווה שזה המצב).

בכל מקרה, אחד הדברים ש- GDC הביאה איתה השנה, הוא טריילר (ראשון) ל- Grimm, המשחק האפיזודי של אמריקן מק'גי. בפעם האחרונה שכתבתי עליו (לפני יותר מחצי שנה) לא התלהבתי ממנו יותר מדי – בעיקר עקב היחס של אמריקן מק'גי עצמו למשחק. הטריילר החדש מראה שאפשר לקחת את העיצוב של המשחק מאוד רחוק – אבל לא מספיק בשביל להסיר דאגה מליבי לגבי הפורמט (24 פרקים של חצי שעה? כמה זה יעלה?) או הגישה של מק'גי.

בכל מקרה, אתם יכולים לתפוס את הטריילר ב- Gametrailers.com.

אני מתנצל על חוסר הפעילות בבלוג בימים האחרונים. זה קורה בגלל שכותב אחד בכל מקרה לא כותב שום דבר, ושני האחרים, כולל אני, מתקשים לעזוב את Audiosurf. אם אתם עדיין לא ניסיתם אותו, אתם מוזמנים להוריד את גרסת ההדגמה. אבל באמת, אני לא מבין למה חיכיתם עד עכשיו.

ביקורת על המשחק תתפרסם בבלוג ברגע שאני או דורון נצליח לעזוב אותו ליותר משלוש דקות.

למקרה שלמישהו מכם היה ספק, זה נראה מזעזע.

העדכון הכי משמעותי עד כה למשחק המולטיפלייר הטוב בעולם שוחרר, ויורד עבורכם אוטומטית ברגע שתפעילו את Steam. העדכון מגיע עם מפה חדשה לגמרי – cp_badlands, שהיא מפה נוספת המתבססת על נקודות שליטה.

הספקתי לשחק במפה החדשה מספר פעמים, אך עוד לא הגעתי למסקנה סופית לגביה. אהבה ממבט ראשון לא היתה פה, כיוון שנראה שהיא סובלת ממיקום ביזארי של נקודות השליטה. אבל לא מן הנמנע שהדעה שלי עוד תשתנה, זה בהחלט קרה במפות אחרות (למשל – בהתחלה אהבתי את 2Fort. עכשיו היא נוטה לאמלל אותי).

עוד שורה של תיקונים ושיפורים ל-TF2 ולמנוע ה-Source מגיעים עם העדכון הזה, ותוכלו לצפות ברשימה המלאה כאן.

מסתבר שאני דראג קווין.

(ול- 30 הגולשים שהגיעו היום לבלוג בעקבות הכתבה הזאת מויגיימס – אני מצטער, התמונות שלי בתחרה אדומה יתפרסמו כאן רק במהלך החודש הבא. אני ממליץ שתחזרו לכאן בשביל לבדוק אם הן מתפרסמות. כל יום. בכלל, כדאי שתרשמו ל- RSS של הבלוג הזה. אתם יודעים, רק בשביל שתהיו בטוחים).

אני גונב לדורון את זכות העדכון בנושא: משחק המוסיקה Audiosurf, ממנו התלהבו כל שוכני הבלוג, ישוחרר לשוק בסוף השבוע הנוכחי דרך Steam. אם תזמינו אותו לפני ה- 15 בפברואר, אפילו תזכו להנחה בגובה של 10% ממחיר המשחק – אבל זו כבר באמת התקטננות, בהתחשב בעובדה שמחיר המשחק הוא בסך הכל עשרה דולרים אמריקאים כשרים (קצת פחות מ- 40 ש"ח).

גרסת ההדגמה שלו, למי שפספס את גרסת הבטא ורוצה לדעת במה בדיוק מדובר, תהיה זמינה להורדה מהאתר הרשמי של המשחק – גם היא החל מסוף השבוע.

אם לחזור על מה שדורון אמר במילים יותר יפות (כלומר, מילים שלי): Audiosurf הוא משחק שמייצר לכם "מסלול" בהתאם לשיר שאתם בוחרים, ואתם צריכים לאסוף קבוצות של בלוקים צבעוניים שנמצאים עליו בשביל להרוויח מספר גדול של נקודות ככל האפשר. הדבר המוצלח בכל הסיפור הזה הוא שהמסלול שנוצר נבנה כך שהוא ישתלב בצורה הטובה ביותר עם המוסיקה שאתם משמיעים לעצמכם ברקע. אבל עזבו את ההסברים שלי – תמונה אחת שווה אלף מילים, ווידאו אחד שווה… אה… הרבה.

אני הולך לחדד את מה שדורון אמר על המשחק, ואפילו להקצין: מדובר במשחק ממש, ממש כיפי. בתקופת גרסת הבטא שלו (שנמשכה סופ"ש בודד) בזבזתי כמות מטורפת של שעות על המשחק, עם מגוון רחב של סגנונות מוסיקליים. רובם השתלבו באופן מצוין עם המסך שנוצר עבורם. במחיר כזה פתטי, המשחק הזה באמת מומלץ בחום.

אה, וחוץ מזה, ב- PC Gamer הופיע ראיון קצרצר עם יוצר המשחק. תופתעו מאוד לשמוע, אבל Rez היווה עבורו השראה.

http://onemorelevel.com/game/spin_the_black_circle

אזרתי את כל כח הרצון שיש לי בשביל לצאת ממנו בשלב ה-20, בערך שעה וחצי אחרי הפעם הראשונה ש"אני רק אסיים את השלב הזה, ואלך לעשות שיעורי בית."