יצאו נחמדים, IGN. הם חיכו עם החדשות הכי מעניינות לקראת E3 עד שאני אחזור מהחופשה שלי. ואז הם העלו לאתר שלהם את הטריילר לאחד ממשחקי הפעולה היותר-מושמצים שנכנסו לפיתוח בשנה האחרונה: XCOM.
במהלך השבוע האחרון לא הייתי ממש זמין לכתיבת פוסטים, וזו הסיבה לכך שלא כתבתי כאן שום דבר על דחיית תאריך ההפצה של יקיר הבלוג, Portal 2. אבל כנראה שכבר שמעתם על זה. וכנראה שכבר קראתם בכל מיני מקומות את הנוסח המשעשע של ההודעה לעיתונות בנושא:
VALVE ANNOUNCES MAKING GAMES IS HARD
June 9, 2010 — Aperture Science, doing business as Aperture Laboratories LLC, in partnership with Valve today announced the successful completion of an ethics-review-panel-supervised release date restructuring process. Portal 2, the sequel to the ground-breaking title that earned over 30 Game of the Year awards despite missing its original ship date, is now targeted for a 2011 release.
Representatives from both companies acknowledged that public safety concerns factored into the decision. They went on to say that even though Portal 2 will arrive slightly later than planned, all life on earth won't instantaneously stop as every molecule in your body explodes at the speed of light, which is what would happen should a rip ever appear in the fabric of Valve Time.
"Also, the game will be even better," they added, missing an historic opportunity to create the first product delay press release to mention that a product is being delayed to make it worse.
To ask questions about how close we all came to dying, or to ask futile questions about the previously announced E3 ***PORTAL-2-THEMED-FOR-GOD'S SAKE*** surprise or, less futilely, to schedule an appointment to attend a Portal 2 screening at the Valve booth during E3, please contact Valve's delegate to the EU's Valve Time Studies Group, Doug Lombardi.
מה שקצת מפליא אותי הוא שעיתונאים ברחבי העולם מאוד התפלאו מכך שההפתעה ב- E3 בכל זאת תהיה קשורה לפורטל 2. זאת תמיד נראתה לי כמו האופציה הסבירה ביותר (חוץ מחשיפה של Half Life 2: Episode 3, אבל כנראה שאי אפשר לקבל הכל בחיים).
ובנוגע לדחייה עצמה: נכון, מצד אחד זה מבאס. מצד שני, יש משהו חיובי בכך שהתפנה לי קצת מקום ברשימת המשחקים (העמוסה להחריד) שאני רוצה לשחק בהם השנה. לפחות יישאר לי יותר זמן ל- Civilization V (שלפי הדיווחים האחרונים, צפוי להרוס לי את החיים ב- 24 בספטמבר).
כבר עברו יותר משנתיים מאז ש- Deus Ex 3 (או כפי שאני מניח שנהיה חייבים לקרוא לו מעכשיו – Deus Ex: Human Revolution) הוכרז, אבל בינתיים, סירבתי להתלהב ממנו. זה לא שהיתה לי ברירה בעניין – פשוט לא היה לי ממה להתלהב. את כמות הפרטים שנחשפו על המשחק היה אפשר לרכז בפוסט קטנטן אחד, והניסיון שלנו עם משחקי המשך ל- Deus Ex היה מוצלח בצורה חלקית בלבד, עד עכשיו. אז לא היה לי כל כך ממה להתלהב. אבל אז הגיעה תערוכת E3. ובשלב הראשון שלה, שוחרר הטריילר של המשחק:
(רואה, דקל? זה לא כזה קשה)
בשלב השני שלה פורסמו לא פחות משלוש כתבות ב- Eurogamer (כתבת "בקרוב" סטנדרטית, תשובות לשאלות נפוצות של מעריצי המשחקים הקודמים וראיון עם המעצב הראשי של המשחק) ופוסט "סיכום" ב- Rock, Paper, Shotgun. בכולם בולט הניסיון לשגר מדי פעם זריקות הרגעה לכיוון מעריצי המשחקים הקודמים. אבל אם להגיד את האמת… זה קצת מוגזם.
זו לא הפעם הראשונה שאני חושב שהיחס למעריצי המשחקים הקודמים בסדרה הוא עדין בצורה מוגזמת. אני חושב את זה גם על המשחקים של בליזארד (אתם יכולים להעיף מבט בתגובות לפוסט הזה). ההבדל העיקרי הוא שהפעם אני שייך לקבוצת המעריצים המכורים – אלה שחושבים ש- Deus Ex הוא כנראה המשחק הכי טוב בעולם. בתגובה לידיעות על Deus Ex 3, הייתי אמור לזעום. הייתי אמור לרתוח ולצעוק על כך ש- "Takedowns" מגוף שלישי הם חילול הקודש. או על כך שהעובדה שאין "כשרונות" במשחק (אלא רק Augmentations, כמו מה שהיה במשחק השני) מוכיחה שהם הולכים לחזור על הטעויות של Deus Ex: Invisible War. אבל האמת היא שלא אכפת לי בכלל.
בניגוד לכל מיני משחקים אחרים (מי אמר X-COM?), המכניקה של Deus Ex היא לא הדבר העיקרי שמזוהה איתו. נכון, יש לנו ציפייה, כשמדברים על Deus Ex, למשחק שמשלב בין פעולה להתגנבות, ואנחנו מצפים לעומק מסוים מהמערכת שלו (הרבה יותר מזה שמאפיין את משחק הפעולה הממוצע). אבל הדבר העיקרי ב- Deus Ex הוא העלילה. והעולם. והדמויות. ואת זה אפשר לשחזר גם בעולם שלא כולל בתוכו Multitools.
זה לא אומר שאני לא קצת סקפטי לגבי Deus Ex: Human Revolution. חלק מזה נובע בדיוק בגלל הרצון של המפתחים להוכיח שהם טובים יותר מהצוות שפיתח את Deus Ex: Invisible War. כרגע, זה נשמע כאילו הרעיון שלהם למשחק הוא מאוד מורכב מצד אחד, ועדיין מנסה לפנות לקהל חובב-האקשן הגדול מהצד השני. אבל ממה שאני רואה עד עכשיו, הם לא מודאגים מהנאמנות למשחק המקורי ברמה כזאת עד שהם יירו לעצמם ברגל. וזה מעולה בעיני.
טוב, דיברתי מספיק. אם עוד לא עשיתם את זה, לכו לקרוא את ה"בקרוב" של Eurogamer עכשיו.
תמיד אומרים שלגרסאות בטא צריך לפרגן. לכאורה, יש בזה הגיון – הן עוד בשלבי פיתוח, נדרשים עוד פתרונות לבאגים, ויש עוד סוגיות כאלו ואחרות ללבן. חמוש באותן נקודות הנחה ועם כל הרצון הטוב לגלות MMORPG המבוסס על אחד ממשחקי האסטרטגיה האהובים עלי בכל הזמנים, ניגשתי לגרסת הבטא של Heroes of Might & Magic Online. המשחק מפותח ברשיון מ-Ubisoft על ידי חברה סינית בשם TQ Digital.
אחרי התקנה רוויה בשגיאות כתיב ותמונות אומנותיות, המשחק מאפשר לשחקן בתחילת דרכו להגדיר את "סוג העיר", בדומה למוכר במשחקי האטסטרטגיה, ולאחר מכן לבחור בהתאמה את סוג הגיבור אותו תשחק. השלב הבא מגיע לאחר סרטון הקדמה קצר בסינית בו בין היתר נאמר בדרמטיות המזכירה קצת משחקי תפקידים יפניים – "Your chilly sword will lead your armies to victory".
הגרפיקה איסומטרית ובסיסית למדי, מה שמסביר גם את דרישות המערכת הנמוכות במיוחד. מהבחינה הזו מורגש כי המשחק מבוסס על גרסת הדפדפן ממנה התחיל, ונראה כי המאמצים לעשות אדפטציה לגרסת Standalone מושכת לא הביאו להצלחה מסחררת. הייתרון בכך הוא שדרישות המערכת הן נמוכות במיוחד (פנטיום 800Mhz), אבל למרות זאת ולמרבה השעשוע, לאור העובדה שבעת התחברותי למשחק היו בערך 1,000 שחקנים באותה משבצת על המסך, המשחק התחיל להיתקע תוך כדי נסיון להטביע אותי בגיבובי טקסט צבעוניים בקידוד שגוי ואייקונים מרצדים.
מיד לאחר הכניסה לעולם המשחק הראשי מנגנון Pathfinding אוטומטי החל לקחת אותי ברחבי העיר על מנת לפגוש ולקבל הדרכות על האופן בו מתנהלים במשחק. ההדרכות כללו בין היתר הסבר על האופן בו מגייסים יצורים לצבאות הגיבור, איך מתנהלים הקרבות ואיך מגייסים יצורים. בשלב זה, ולאחר שה-ping שלי משרתי המשחק ירד ל-5,000, נטשתי את הבטא. כמה ימים אחרי ניסיתי להתחבר שוב, ונתקלתי בכמות בלתי-נדלית של בעיות טכניות שמנעו ממני להיכנס.
אין ספק שרמת הגימור מאכזבת בשלב זה, אבל עוד לא נואשתי. כשהמשחק יאפשר לי סוף סוף להתחבר שוב, אנסה באמת להתחיל לשחק באופן עמוק יותר ואולי להתגבר על כל הבעיות הטכניות.
כנראה לקראת E3, שנמצאת ממש מעבר לפינה, צצו באינטרנט שני אייטמים שלחלוטין לא קשורים זה לזה, אבל תפסו את תשומת לבי:
- המשחק הבא בסדרת Guitar Hero ייקרא Guitar Hero: Warriors of Rock, ויכלול (סוף סוף, אם יורשה לי להגיד) את הגיטרות עם אפשרות להתאמה אישית. חיכינו שנים והנה זה כמעט על סף דלתנו – גיטרה בצורת גרזן. זהו, הקרב אבוד, איך החבר'ה מ-Rock Band יוכלו להתעלות על ההכרזה? מה הם כבר יוסיפו לערכה, אורגן? (אוף, איך אומרים Keyboard בעברית? עכשיו נדפק לי הפאנץ' בגלל זה) (בנימה פחות סרקסטית – ווהו! Bohemian Rhapsody!)
- זה. שמעלה את ה"אפל יותר, בוגר יותר" (אם כי עדיין מטופש ופלקטי) לרמות חדשות לגמרי. להזכירכם, הגרסא הקודמת נראתה ככה.
וכל הנושא הזה הזכיר לי את הוידאו הזה, שלא קשור ל-E3, אבל מגניב למרות זאת.
יום אחד אדע לאמבד.
בתקופה הזו של השנה, מתפרסמות בערך 700 כתבות ביום על מה צפוי להיות ב- E3. מי הולך להופיע, מי לא הולך להופיע, איזה טריילרים יוצגו שם ומתוך איזה משחקים ייחשפו שלושה פריימים חדשים. נכון שתערוכת E3 חזרה להיות קצת יותר מעניינת, אבל בכל מקרה כל מה שמוצג בתערוכה זה טיזינג לדברים שיקרו מאוחר יותר. אז לעשות טיזינג לטיזינג? כמה אפשר?
אבל אתם יכולים לסמוך על החבר'ה הטובים מ- Valve שיעשו את זה קצת יותר מעניין. הם שלחו לעיתונאים ברחבי העולם הודעה על כך שהם מבטלים את האירוע של Portal 2 ב- E3, ומחליפים אותו בהפתעה. הנה התוכן שלה:
Dear Subject Name Here,
Aperture Science is pleased to inform you that we have partnered with Valve to announce the gala CANCELLATION of the June 14 Portal 2 event at the Regal Theater. The event will be replaced by a surprise. And even though the cancellation of the event certainly counts as a surprise, we are pleased to further announce that the cancellation of the event is not THE surprise. However, per International treaties regarding the definition of the word "surprise", of which both Aperture Science and Valve are signatories, the time, date and content of the actual surprise will only become available as you experience the surprise.
If you'd like to ask fruitless questions about the E3 Portal 2 surprise or, more fruitfully, schedule an appointment to attend a Portal 2 screening at the Valve booth during E3, please contact Valve's Special Envoy to Surprises, Doug Lombardi.
Thank you for [[RECORD SCRATCH!!!]]
PS: The surprising record scratch is also not the surprise.
תודה לעידן דקל. שבתורו, לקח את זה מ- Giant Bomb.
אתמול סיימתי את הקווסט במגדל הקוסמים ב- Dragon Age: Origins. הוא מאוד מוצלח, לדעתי, ומאוד נהניתי ממנו. בכל מקרה, בסוף הקווסט, אירווינג, ה"מכשף הראשי", מתבאס מזה שהוא צריך עכשיו לעלות חזרה את כל הדרך מתחתית המגדל אל הפסגה. הוא אומר משהו בסגנון "מי לעזאזל החליט שהקוסמים חייבים להיות במגדל?"
ואז עברה לי בראש מחשבה: צריך להוציא להורג את מי שתכנן את המגדל הזה. כלומר, הוא כנראה מת כבר מזמן, אבל צריך להקים אותו לתחיה, לענות אותו, ואז להוציא אותו להורג. מי, לכל הרוחות, בונה מגדל שבו, בכל קומה, צריך לעשות סיבוב שלם מסביב למגדל כדי להגיע מהמדרגות היורדות למדרגות העולות? אם אחד הטמפלרים, שגר בקומה העליונה, רוצה לצאת מהמגדל, הוא צריך לעבור פחות או יותר בכל חדר במגדל לפני שהוא יגיע ליציאה. באיזה מובן זה הגיוני?
אחר כך התחלתי לחשוב על עוד כל מיני מוזרויות ארכיטקטוריות במשחקי מחשב:
- ה"מבוכים" הקלאסיים של D&D – מי בונה אותם? לאיזו מטרה? למה יש להם כמה קומות? למה המדרגות תמיד נמצאות במיקום אקראי?
- למה תיבות? מה רע בארונות, מגירות, מדפים, ארגזים ועוד שלל צורות איחסון? ומי לעזאזל טורח לשים מלכודת על תיבה נעולה שנמצאת בקומה 3 מתחת לאדמה במבוך שורץ מפלצות?
- למה במשחקי אסטרטגיה בזמן-אמת, כל המבנים מאותו סוג נראים בדיוק אותו דבר? עזבו למה, איך? איך הם מצליחים ליצור כל כך הרבה עותקים מדויקים לחלוטין של אותו בניין?
- ואיך זה שהפועלים יכולים לבנות טירות או בתי חרושת ענקיים תוך שניות, אבל אף אחד לא יודע לבנות גשר?
- זה רק אני, או שבעיר של Mirror's Edge יש יותר גגות מאשר בניינים?
- כל הסוחרים שנמצאים ברחובות העיר (למשל בדיאבלו, דרגונאז', Spellforce) – איפה הם מחביאים את הסחורה שלהם?
- ואיפה מחביאים את כל התושבים? לא בבניינים, זה בטוח. יש רק איזה 5 בתי מגורים בכל העיירה. אני יודע, כי ביקרתי בכולם. אף אחד מהם לא נעול, גם אלה שאין בהם אף אחד אבל יש בהם רכוש יקר.
ולסיום, עוד משהו לא קשור שחשבתי עליו – טיפ למפלצות: כשבא אליכם הרפתקן ומנסה להרוג אתכם, קודם כל תשברו לו את כל הבקבוקים בחגורה, ורק אז תתחילו להרביץ לאיש עצמו.
עוד לא סיימתי את Dragon Age: Origins, מהרבה סיבות שהמרכזית ביניהן היא Final Fantasy XIII. אבל כן יצא לי לשחק בו לא מעט, ואני בהחלט מסכים עם כל המבקרים – זה בבירור ה-RPG הכי טוב שיצא בשנים האחרונות, אולי אפילו אי פעם. הפוסט הזה הוא לא ביקורת על המשחק, אבל אני כן חייב להגיד את זה – אם אתם אוהבים משחקי תפקידים, אתם חייבים לשחק בו. הייתי אפילו אומר שהוא מהמשחקים הנדירים שצריכים לקבל ציון 10, אלמלא הגרפיקה.
הגרפיקה ב- Dragon Age היא, במילה אחת, גרועה. ביותר מילים, זה נראה כאילו המשחק הזה יצא לפני שהמציאו רזולוציות שגבוהות מ-800×600. היא לא יותר טובה, למשל, מהגרפיקה של Planescape: Torment (עוד מועמד לתואר ה-RPG הטוב בכל הזמנים), שיצא עשור שלם לפניו. מעבר לזה, השימושים היצירתיים של המשחק בגוונים שונים של חום (ומיעוט מטריד של צבעים אחרים) מזכירים לי את הקומיקס הזה של שיימוס יאנג. וכל זה בלי לדבר בכלל על הגירסאות לקונסולות, שלפי הביקורות מצוידות בגרפיקה נוראית אפילו יותר.
אבל בימים האחרונים חוויית המשחק שלי השתפרה משמעותית:
קודם כל, קיבלתי את המסך החדש שלי – מסך LED בגודל 21.5" מזן Samsung Cobalt, ששיפר את העולם שלי בשני מובנים: 1) הוא תומך ברזולוציה של 1920×1080, בניגוד ל-1280×1024 העלוב של המסך הקודם; 2) הוא מציג צבעים הרבה יותר מגוונים ואמיתיים. או במילים אחרות, עכשיו אני יכול לראות את אותן טקסטורות משעממות בגדול יותר, וגם להבחין בין הרבה יותר גוונים של חום.
ואז קראתי פוסט ב- Rock, Paper, Shotgun על מוד שמישהו עשה למשחק, שהוא למעשה חבילת טקסטורות שמחליפות את הטקסטורות המקוריות והמעפנות של המשחק בכאלה איכותיות שמקפיצות אותו עשור קדימה מבחינת הגרפיקה. תשפטו בעצמכם:
נכון שהתמונה העליונה נראית מטושטשת? אין כאן שום אפקטים או פוטושופ; כל מה שעשיתי זה לצלם את המסך, לצאת מהמשחק, להתקין את הטקסטורות החדשות, להיכנס חזרה ולצלם שוב. הגרפיקה המשופרת גם נותנת משמעות למסך החדש שלי: עכשיו באמת יש צבעים שאפשר לראות, וחדות שאפשר ליהנות ממנה ברזולוציה גבוהה. ואין ספק שהמסך גורם לדברים להיראות הרבה יותר יפים. אז בזכות שני השדרוגים האלה, המשחק סוף סוף נראה טוב באמת, ואני יכול לחזור לשחק בו במקום ללמוד לבוחן ביום שני.