את הדעה שלי על כל בקרי התנועה בסגנון Wii, EyeToy ודומיהם אפשר לסכם ב-3 מילים: אלה סתם צעצועים. עוד לא ראיתי אפילו משחק אחד למשהו מהדברים האלה שהוא לא גימיק מטופש, party trick שנחמד בשביל להתהלב אבל לא באמת אפשר לקרוא לו "משחק וידאו". האם כל זה הולך להשתנות? לא נראה ככה, אבל מה שבטוח הוא שבעוד כמה חודשים אנחנו הולכים לקבל גל חדש של גימיקים מטופשים יותר מגניבים מאי-פעם.

שמענו הרבה בחודשים האחרונים על Project Natal של מיקרוסופט ועל ה-PlayStation Move של סוני, אבל עד עכשיו לא היו פרטים אמיתיים. השבוע, לכבוד E3, התחילו לצוץ הרבה פרטים, דמואים ושמועות.

מיקרוסופט פתחה את E3 בתצוגה מרהיבה שכללה את Cirque Du Soleil (שאם לא ראיתם הופעה שלהם בווגאס, כאילו לא הייתם בווגאס מעולם), בחורות שהולכות על התקרה, ופיל. מרכז התצוגה היה Project Natal, שקיבל את השם הרשמי Kinect, וייצא ב-4 בנובמבר יחד עם 15 משחקים נבחרים.

הקינקט, למי שאיכשהו הצליח לא לשמוע עליו עד היום, הוא חידוש טכנולוגי מרשים ביותר, שלא דורש קונטרולר פיזי אלא רק מצלמה שיושבת על הטלויזיה שלכם, ומסוגלת לקרוא תנועות גוף, לזהות מבנה גוף וחפצים דוממים למיניהם, לזהות את הקול שלכם, ובערך כל דבר שתרצו. זה העתיד, ואני לא מתכוון במובן של "עוד 5 חודשים". דקל צירף פה לפני כמה ימים וידאו עם Star Wars וחרבות אור, והנה וידאו נוסף של Forza שמדגים עד כמה הדבר הזה מתוחכם:

החיסרון? הקינקט, לפי השמועות, יעלה כ-150 דולר. זה חצי מהמחיר של Xbox Slim חדש, או רק $50 פחות מ-Wii. עוד חיסרון הוא לאג של כ-150 מילישניות, שלטענת המפתחים לא מפריע בכלל, אבל אני סקפטי בעניין.

ה-PS Move של סוני פחות מרשים, לדעתי. הוא מבוסס על ה-PlayStation Eye (לשעבר EyeToy), ומאוד דומה לבקר של ה-Wii: אתם  מחזיקים בידכם מין "שרביט", שהמצלמה קולטת את התנועות שלו ומתרגמת אותן לתנועות במשחק. למעשה, ניסיתי וניסיתי, ולא הצלחתי למצוא אף הבדל מעשי בין השניים. ה-Move מגיע עם כדור אור צבעוני בקצה, וכמובן יש לו את היתרון שהוא מחובר ל-PS, עם כל החומרה, האיכות וה-HD שעומדים מאחורי זה, אבל הקונספט הכללי נראה זהה לחלוטין.

הנה הדגמה, שתוכלו להתרשם קצת (או, כמוני, לא להתרשם):

ה-Move מגיע לעולם ב-15 בספטמבר. המחיר נראה הרבה יותר סביר: $50 אם כבר יש לכם את ה-Eye, או $100 בשביל חבילה של Eye + בקר + משחק (ספורט, כמובן). וכאן מדובר בהכרזה רשמית מסוני, ולא בשמועות. מצד שני, ה-100 דולר האלה קונים לכם רק בקר אחד, וגם זה בלי השמיצ'יק הנוסף (מה שבעלי ה-Wii מביניכם יכירו כ-nunchuck). אז אם אתם מתכוונים לשחק עם עוד אנשים, כנראה שתמצאו את עצמכם מוציאים $150 כך או כך.

אני כאמור סקפטי, אבל בהחלט יהיה מעניין לנסות את הדברים האלה ולראות למה הם באמת מסוגלים. מישהו רוצה לקנות כזה ולהשאיל לי אותו?

אף פעם לא הסתרתי את האהדה שלי ל- PC Gamer UK. תמיד חשבתי לעצמי שמדובר במגזין המודפס הטוב ביותר בעולם בנושא משחקי מחשב. אבל לרוע המזל, העשור האחרון היה אכזרי במיוחד לכל המגזינים המודפסים ברחבי העולם, וגם PC Gamer נאלץ להדק את החגורה. הגיליונות נעשו קטנים יותר, צוות הכותבים הנפלא הצטמצם וכמות הפרסומות בעיתון הלכה וגדלה. וכל זה לא היה כל כך כואב אם הנוכחות האונליינית שלהם היתה קצת יותר מכובדת. אבל לרוע המזל, האתר של PC Gamer UK אף פעם לא היה מרשים במיוחד. היו לו תקופות טובות יותר, אבל גם בהן הוא הפסיד בגדול לאחיו החורג (והפחות-מסחרי), Rock, Paper, Shotgun.

אבל עכשיו יש מצב שזה ישתנה. הצוות האירופאי של PC Gamer הלך ואיחד כוחות עם הצוות האמריקאי של PC Gamer, וביחד הם יצרו אתר שמרכז כתבות ןעדכונים שוטפים מהצוות של שני המגזינים. האתר הזה נמצא זמן קצר באוויר, והוא כבר תופס מקום מאוד מכובד בסבב העדכונים האינטרנטי שלי בכל יום. אני חושב שיילך להם יותר טוב, הפעם.

את האתר אפשר למצוא בכתובת מאוד לא-מפתיעה. שיהיה להם בהצלחה!

בפעם הראשונה ששמעתי על Civ V חשבתי לעצמי, "נו באמת, מה כבר הם יכולים לשפר שיהיה באמת משמעותי?"

בפעם השנייה ששמעתי על Civ V חשבתי לעצמי, "נו באמת, משושים? זה חביב, אבל זה לא באמת מצדיק משחק חדש לגמרי"

אתמול שמעתי על Civ V בפעם השלישית, ואני חייב לציין שהתרשמתי. ב-E3 דיברו קצת יותר על המשחק, ונתנו הרבה פרטים, דמואים, והתרשמויות. הנה וידאו ארוך שלא אומר שום דבר באמת מעניין על המשחק (מתוך Rock, Paper, Shotgun):

מצד שני, The Escapist פירסמו מאמר קצת יותר מעניין, שכולל רשימה של פיצ'רים חדשים ושינויים מגניבים. הנה תקציר של השינויים המרכזיים:

• אז כן, משושים במקום ריבועים. זה נחמד, אבל לא מאוד מרשים בפני עצמו.
• השינוי המשמעותי באמת מבחינת הקרבות הוא שרק יחידה אחת יכולה להיות בכל משושה ברגע נתון. זה אומר שהטקטיקה המרכזית של משחקי Civ הקודמים – להביא 500 יחידות ולזרוק אותן במשבצת אחת ליד העיר שרוצים לכבוש – לא עובדת יותר. כאן צריך להתאמץ יותר, לחשוב באמת על אסטרטגיה וטקטיקה, ולעשות את הקרבות כמו שצריך.
• מערכת ה-civics הוחלפה לחלוטין, ועכשיו הם נקראים Social Policies, מחולקים ל-10 קטגוריות במקום 5, ופתיחה של כאלה חדשים נעשית ע"י culture ולא רק ע"י science. זה גם מאפשר ליצור משטרים הרבה יותר חזקים ומגניבים. כמו כן, ה-cultural victory מבוסס על ה-policies, ולכן לא תצטרכו יותר להשקיע ממש ב-3 הערים הגדולות ביותר שלכם ולזנוח את השאר.
• השינוי החביב עלי אישית: אם אתם רוצים לנצח ע"י בניית ספינת חלל, תצטרכו להסיע את כל החלקים שלה לעיר הבירה שלכם. במשאיות. שאפשר לפוצץ. זה אומר שאם מישהו מתקדם במיוחד מבחינה מדעית, אבל מזניח לחלוטין את השאר, זה עדיין לא מספיק כדי לנצח.

יש עוד הרבה שינויים, ובמאמר ב-Escapist מפרטים הרבה יותר וגם נותנים דוגמאות, אז אם זה מעניין אתכם אני ממליץ לקרוא אותו. והוידאו שלמעלה אמנם לא אומר כלום, אבל מציג הרבה דמואים מהמשחק, והגרפיקה נראית מצוינת. בכל מקרה, המשחק יוצא ב-21 בספטמבר, ויופץ דרך Steam, ואני בהחלט מתכוון לקנות אותו.

תשמעו, בתור הפתעה, “Portal 2 מגיע לפלייסטיישן 3” זו הכרזה די מעפנה.

והטריילר שהם הציגו לא מכיל בכלל משהו שנראה כמו משחקיות.

אבל – ווהו! פורטל 2!!!!1

אם לא הייתי נשוי, הייתי מציע נישואים ל- GLaDOS. אין הרבה דמויות שכל צליל שהן משמיעות גורם לי להתמוגג מאושר.

בתור מישהו שמאוד אהב את הלייזר-קווסט בצעירותו, היה עצוב לי לראות אותו נעלם מהנוף הישראלי. מה שגורם לי מאוד להתלהב מההכרזה של Ubisoft על משחק לייזר-טאג ביתי. כן, כבר היו דברים כאלה בעבר, אבל התחושה הלא-מבוססת לחלוטין שלי אומרת שהגענו לשלב שבו הטכנולוגיה הרלוונטית היא זולה מספיק בשביל לגרום לזה לעבוד.

מצד שני, בטח גם זה יהיה מוגן בטכנולוגיית ה- DRM המחורבנת של Ubisoft.

בימים האחרונים האנשים הטובים מ-Harmonix הפציצו את כל האתרים הנכונים בלא מעט Rock Band 3 goodness. מאחר שלגיימפאד עדיין אין אנשי קשר שם, נאלץ לקבל את הרשמים שלנו מיד שנייה. USA Today העלו את הסקירה הראשונה (טוב, חצי סקירה חצי ליקוק תחת בוטה). Joystiq העלו התרשמות מהמשחק, וראיון עם דניאל סוסמן, מנהל פרוייקט RB3 ב-Harmonix. גם Giant Bomb התרשמו גם.

אז מה גילינו? אחרי שנה שחונה בכל מה שקשור למשחקי מוזיקה (יותר נכון, בכל מה שקשור לחידושים במשחקי מוזיקה), סדרת Rock Band עוברת קפיצה אבולוציונית לא קטנה, כמעט בכל היבט שלה.

החידושים בממשק המשתמש שלה, שנגנבו ברובם מ-Guitar Hero, עוזרים להפוך אותו לפחות מתסכל. סוף סוף כל השחקנים יכולים לבצע את הבחירות שלהם (חבר להקה, רמת קושי, שירים אהובים, Lefty Mode וכו’) בו זמנית, ולשנות אותן במהלך השיר, כמו גם להצטרף לשירים או לצאת מהם, בלי צורך להתחיל אותם מהתחלה.

ה-Solo Mode המוכר הוחלף ב-Career Mode (המוכר גם הוא, אבל מסדרת Guitar Hero), , מצב שכמו שאני מבין אותו הוא מעין שילוב של ה-Achievements לתוך המשחק, הפעם תחת השם “Goals”. בכל פעם שתשיגו Goal מסויים (השלמת כל השירים על מדיום, קבלת ניקוד של 100% בגיטרה וכו’), תקבלו עוד מעריצים. מעריצים טובים להגברת האגו, ולפתיחת אפשרויות נוספות במשחק, כמו Venues נוספים, עוד שירים וכו’.

הכתבות על RB3 דואגות להזכיר גם את אפשרויות הסינון המשופרות שהמשחק מציע, שזה דבר מאוד יעיל, בהתחשב ברשימת השירים המתארכת. כך שאם תרצו לבנות סט שמורכב רק משירים של ג’ונת’ן קולטון, שיצאו כ-DLC, ומשמשים כשיר הנושא של משחק מחשב, אתם יכולים.

אבל בתכל’ס, אלו זוטות. כי החדשות שגורמות לשלוליות על כסאותיהם של גיימרים (וגיימריות) קשורות לא בממשק, אלא בכלים שמשחקים איתם.

כמו שנרמז כבר לפני כמה שבועות, הבשורה הגדולה של RB3 היא הקלידים (ותודה למגיב red). המשחק יגיע עם Ketboard בן 25 קלידים עם יציאת MIDI (מה שאומר שאפשר להשתמש בהם כקלידים לכל דבר), ומקטעי ה-Gameplay אפשר לראות שהמשחק ידרוש מהשחקנים לנגן אקורדים אמיתיים (בהתאם לרמת הקושי, כמובן). בהנחה שלמשחק יצורף מוד מתאים, זו תהיה דרך נהדרת ללמוד נגינה על פסנתר.

בתחום הגיטרות, קיבלנו שני קונטרולרים מעוצבים מבית Fender. האחד הוא גיטרה שמבוססת על ה-Mustang שמהווה קפיצה קטנה במספר הלחצנים שלה – מ-5 ל-102 (!), שהם בעצם 6 מיתרים עבור כל אחד מ-17 ה-frets. ה-Strum Bar שלה הוחלף במיתרים, לתחושה אמיתית יותר. אם זה לא מספיק, תוכלו פשוט לקנות את הגרסא המיוחדת של ה-Stratocaster, שהיא יותר גיטרה חשמלית עם משטח מגע לאורך כל הצוואר שלה, ופחות קונטרולר למשחק וידאו.

התופים לא קיבלו שדרוג אמיתי, אבל הם כן קיבלו עוד 3 מצילות. הן עדיין לא יהיו עצמאיות לגמרי עם “תווים” משל עצמן, אבל, בניגוד למצילות של RB2, המשחק יסמן לך מתי כדאי לך להכות במצילה ולא בתוף, ויידע להבדיל בין האינפוטים השונים.

ונשארנו עם השירה. כלומר, מיקרופון. כאן כלום לא השתנה. התמיכה בהרמוניות נגררה מ-Beatles: Rock Band. שיהיה. אני ושירה לא הולכים טוב ביחד.

עם העושר הפריפראלי הזה הקפיצה האבולוציונית של הסדרה באמת באה לידי ביטוי – נראה ש-RB3 הוא כבר לא משחק, אלא סימולטור נגינה ריאליסטי. כמובן שבשביל ליהנות מכל העושר הזה, נאלץ להפטר מלא מעט שקלים. המארז הבסיסי של המשחק יגיע, אני מאמין, עם הכלים הסטנדרטיים (גיטרת 5 לחצנים, תופים ומיקרופון), וידרוש מאיתנו לקנות את שאר ה-Peripherals בנפרד. Mad Catz, היצרנים של הקונטרולרים המדוברים, פרסמו חלק מהמחירים, והם לא זולים. לא, זה לא לגמרי נכון. כקונטרולרים הם אכן יקרים, אבל ככלי נגינה, המחירים שלהם דווקא סבבה לגמרי. את הקלידים תוכלו לרכוש בעבור 80$ (130$ ביחד עם המשחק), בשביל לאחוז ב-Mustang Pro תיאלצו לוותר על 150$ (עוד לא ידוע כמה תעלה ה-Stratocaster Pro, אבל 200$ לא יהיו הימור מופרך), בעוד שערכת המצילות תעלה רק 40$.

האם RB3 יסמן את עלייתן של “להקות הסלון” – 5 חבר’ה שנפגשים לחזרות מול הטלוויזיה על בסיס שבועי או יותר מזה? או שאולי מדובר פה בלא יותר מהייפ, וכשהמשחק ייצא לשוק נגלה שרוב השחקנים מעדיפים להשאר עם הכלים המוכרים, ולהשאיר את RB3 כמשחק וידאו לא מחייב? כי אם נתחשב בכך שכל הכלים מכילים יציאות MIDI, וניתן לנגן בהם בלי קשר למשחק, עולה מחדש השאלה שבוטלה בהינף יד בכל אחת מהגרסאות הקודמות – למה לא פשוט לנגן על אמת?

ועכשיו, קליפים.

ככה נראה המשחק:

וככה נראים (ונשמעים) אנשים שמשחקים בו (עם קלידים ו-3 מצילות).

הנה שני ראיונות ראיון וידאו שעשו USA Today המפתחים:

מה חדש ב-Rock Band 3:

Sylvan Dubrofsky מציג את ה-Mustang Pro:

באופן אישי, אני אשמח לגלות שהעותק שלי של RB3 הוא יותר ממשחק, אלא כלי רציני ללימוד נגינה על גיטרה, תופים ופסנתר. מצד שני, אני גם אשמח לנגן את Bohemian Rhapsody מהתחלה עד הסוף בלי שנים של לימודי גיטרה ושבועות של תרגול.

מה שמזכיר לי: Bohemian Rhapsody! ווהו! כן, הגיטרות עם ההתאמה האישית של Guitar Hero 6 נראות כל-כך מלהיבות עכשיו, שאני חושב שאני אסיים את הפוסט הזה פה, ופשוט אחכה מול הסניף הקרוב של באג עד שהמשחק יגיע אליו.

רק אתמול מיקרוסופט הדליפה (ומיד חזרה בה) תמונות של האריזה המחודשת של ה-Xbox 360 (שברוח ה-PS3, קיבלה את השם הלא-רשמי Xbox 360 Slim), והיום הקונסולה המדוברת כבר נשלחה לחנויות.

היא עולה 299$, ומגיעה עם דיסק קשיח בגודל 250 ג'יגה, מתאם Wi-Fi פנימי (הגיע הזמן) וקופסה זוויתית משהו עם חורי אוורור שמזכירים לי לא מעט את אלו של Alienware.
מהתמונות הראשונות שפורסמו דווקא לא נראה שיפור משמעותי בגודל הקונסולה, אבל נחיה ונראה.

בין לבין, פרוייקט Natal קיבל שם ומיצוב חדש – Kinect. אבל על זה, כנראה, מאוחר יותר. בינתיים, קבלו את זה:

תודה לג'ויסטיכ.

אני לא זוכר אם כבר כתבנו על העניין הזה בבלוג, אך החיפוש טוען שלא, והתחשק לי להעלות שוב את הנקודה. אני אוהב משחקים קצרים. 5 שעות של משחק איכותי עדיפות בעיניי על פני 15 שעות של משחק לא איכותי, וכנראה שגם בעיניכם. אבל אני אעדיף גם 5 שעות של משחק איכותי על פני 15 שעות של משחק איכותי.

מאז שאני כבר לא תלמיד או סטודנט, הזמן הפנוי שלי כולל כשעה מדי ערב ואולי כמה שעות בסופ”ש. את הזמן הזה אני מבלה גם בתחביבים אחרים (נניח, צפייה בטלוויזיה או כתיבה בבלוג), מה שאומר שלסיים משחק באורך 30 שעות לוקח לי בסביבות שנה. זהו גם פחות או יותר הזמן שלקח לי להשלים את GTA 4. אז נכון, אני לא חייב לסיים כל משחק שאני משחק בו, אבל אני ממש רוצה. מעניין אותי לחוות את כל העלילה. להגיע למשימה האחרונה והמאתגרת ביותר. לנצח את הבוס האחרון ולראות את סרטון הסיום. שילמתי מחיר מלא עבור המשחק, לא מגיעה לי החוויה המלאה?

לפיכך אני נוטה להעריך מאוד משחקים תמציתיים, דוגמת Splinter Cell: Conviction. זה משחק שלא מבזבז זמן על שטויות, לא עושה copy & paste לשלבים וכל רגע בו הוא מוקפד. חשוב מכך, סיימתי אותו תוך 6-7 שעות (ב-9 ישיבות, אם להאמין ל-Xbox 360 Voice), ולא תופס לי את האקס בוקס לתקופה שנמשכת נצח. כששמעתי את הביקורת השלילית על אורכו של המשחק, לפני שקניתי אותו, חייכתי לעצמי. הנה משחק שאני יכול להתחיל לשחק בו מבלי להרגיש שאני נכנס להתחייבות ארוכת טווח. שבועיים-שלושה וגמרנו. עוד כאלו בבקשה.