עוד לפני Left 4 Dead 2 חשבתי לעצמי שחרם כנגד מוצר כלשהו שניתן לקנייה זה דבר מטופש. בעולם הקפיטליסטי של היום, אם אתה רוצה להביא את חוסר שביעות הרצון שלך ממוצר מסוים, הדרך הכי פרקטית לעשות את זה היא פשוט לא לקנות אותו. הכרזות על חרם (במיוחד בהתחשב ברקורד של גיימרים רבים) בדרך כלל לא מחזיקות מים, ורק מראות לחברות עד כמה אכפת לאנשים מהמוצר שלהם, ונותנות להן סיבה להתבצר עוד קצת בעמדה שלהן. ולכן, בלי הרבה רעש, כשאני רואה משחק שלדעתי לא שווה את המחיר שלו, ממגוון סיבות, אני פשוט לא קונה אותו. בלי לפתוח קבוצת חרם בפייסבוק, בלי רעש ובלגן. אני פשוט לא קונה אותו.

ואז הגיע לו Starcraft 2. משחק עם כמויות אינסופיות של ציפיה מסביב. המשחק שגורם לכמויות מסיביות של אנשים (מתוכם, כשליש הם קוריאנים) לפרצים בלתי-נשלטים של התרגשות. ולא ברור איך ומתי זה קרה (אם כי רוב המעריצים יגידו שזה קרה ברגע שבו בליזארד מכרה את נשמתה לאקטיוויז’ן), אבל נראה שבעשור שעבר בין המשחק הראשון לשני, בליזארד התמקמה לה בנחת בעמדה שמאפשרת לה להשתין בקשת על אחוז מכובד מהעקרונות שיש לי וקשורים בצורה כלשהי למשחקי מחשב.

זה התחיל בכך שנראה שלבליזארד אכפת הרבה יותר ממיליוני המעריצים של המשחק הראשון מאשר ממני, שחקן האסטרטגיה הותיק. מילא, חשבתי לעצמי. מגיימרים כמוני לא באמת עושים כסף. חדשנות ומהפכנות לעתים רחוקות מתורגמים להצלחה כלכלית, במיוחד כשעוסקים בחברה כמו בליזארד, שידועה בכך שרוב הרעיונות הטובים שלה כבר נהגו ע”י אנשים אחרים קודם.

אחר כך הם הכריזו שב- Starcraft 2 לא יהיה אפשר לשחק על רשת מקומית. מילא, חשבתי לעצמי, כמה כבר יוצא לי לשחק על רשת מקומית בלי חיבור לאינטרנט?

אחר כך הם הכריזו ש- Starcraft 2 יעלה 60$. כאן כבר התחלתי להתעצבן. הרי כבר הבטחתי לעצמי, בתקופה ש- Modern Warfare 2 יצא, שאני לא הולך להוציא 60$ על משחק PC (וגם במשחקי קונסולות אני בדרך כלל מוצא אלטרנטיבות זולות יותר). אני שונא את העלאת המחירים הזו שאקטיוויז’ן מנסה לדחוף לשוק משחקי ה- PC, וכידוע, הדרך היחידה להביע את חוסר שביעות הרצון שלי משטויות כאלה היא לא לקנות את המשחק. אבל מילא, חשבתי לעצמי, Starcraft 2 לא יהיה Modern Warfare 2. המשחק לשחקן-יחיד שלו (שהוא מה שאכפת לי ממנו באמת) לא ייגמר בתוך 6 שעות. כנראה שהוא יהיה שווה קצת יותר כסף. למרות שאתם יכולים לסמוך על חברות המשחקים הישראליות שיהפכו את זה לעסקה אפילו פחות כדאית מקנייה של המשחק ב- 60$.

ואז הם הכריזו ש- Starcraft 2 לא יזכה לביקורות שילוו את ההפצה שלו לשוק, כי העיתונאים לא יזכו לשחק במשחק עד ה- 27 ביולי – אותו התאריך שבו הוא יהיה זמין לכל שאר העולם. PC Gamer ניסו לשחק בו, וקיבלו הודעת שגיאה משעשעת. זה פשוט לא יעבוד. לא לפני ה- 27 ביולי.

וזה כבר ממש מעצבן, כי הצעד הזה מזוהה אצלי עם קלולסיות מהסוג שגורם למפיצי הסרטים למנוע ממבקרי קולנוע לראות סרטים גרועים בהקרנות עיתונאים מקדימות. אין שום סיבה לעשות את זה אם אתם לא רוצים להרוויח מכירות על חשבון אנשים שלא יודעים שהמוצר שלכם גרוע. Starcraft 2, כנראה, לא יהיה גרוע. לכן אני לא יכול על סיבה כלשהי למנוע מעיתונאים את הגישה אליו. בליזארד טוענים שהסיבה היא טכנית – שהמשחק מסתמך על שרתי ה- Battle.Net החדשים, שיעלו לאוויר רק ביחד עם המשחק. אבל בכל מקרה המוני אנשים ברחבי העולם כבר זכו לחוות ולדווח על המשחק מרובה-המשתתפים של Starcraft 2. בשביל שמבקרי המשחקים יסגרו את הפינה של הביקורת, הם רק צריכים גישה ל- Single Player של Starcraft 2. ולמה מונעים מהם את הגישה לדבר הזה בגלל Battle.Net?

והחלק העצוב באמת? שאחרי כל זה, אני עדיין הולך לקנות את המשחק. כל העקרונות שלי, שאומרים לי שבעולם הקפיטליסטי של היום, הדרך המשמעותית היחידה להביע מחאה כנגד צורת ההתנהגות של חברות היא לא לקנות את המוצרים שלהן – כל אלה נזרקים לפח.

כי Starcraft 2 עדיין הולך להמשיך את העלילה והעולם שהכרתי כבר לפני עשור. כי עדיין מעניין אותי מה יעלה בגורלם של ג’ים ריינור וקריגן. כי אני יודע שעם כל העצבים שלי על חוסר החדשנות של בליזארד, עדיין יש מעט מאוד חברות שמשתוות אליהם במידת הליטוש שהם משקיעים במשחקים שלהם. וכי הבליזארד האלה יודעים לעשות טריילרים.

זה מטריד אותי. כי אני מרגיש שאני חלק מהתקדים. אני חלק ממה שייתן לאקטיוויז’ן-בליזארד תמריץ לוותר לחלוטין על אפשרות למשחק ברשת ביתית, או תמריץ להעלות את המחיר של כל משחקי ה- PC, גם אלה בעלי הפרופיל הנמוך-יותר, ל- 60$. או תמריץ לנשל לחלוטין את מבקרי המשחקים מהזכות לבקר את המשחק באמצעות גרסאות מקדימות. ואני עושה את כל זה בשביל משחק שלא מאוד הלהיב אותי מלכתחילה.

והאמת, אני ממש לא מסוגל להסביר את זה.

אני רוצה לקחת רגע בשביל להתנצל על חוסר הפעילות המזעזע בבלוג במהלך החודש החולף – כל אחד מחברי הבלוג היה עסוק במגוון רחב של עניינים שקשורים לעולם שמחוץ לאינטרנט (כמו תקופות מבחנים, או במקרה שלי, מעבר דירה ונופש ביוון). והאמת היא שדווקא יש לנו (או לפחות, לי) די הרבה דברים לכתוב עליהם (שלא לדבר על לשחק בהם).

אז נתחיל במשהו קטן, כדי שהפוסט הזה יהיה קצת יותר מסתם התנצלות: PopCap הכריזו על גרסת Xbox ל- Plants vs. Zobmies, שהתוספת החשובה ביותר שלה היא אפשרות למשחק מרובה-משתתפים, גם במצב Versus וגם במצב שיתופי. אני קצת תוהה איך זה יעבוד – האם שני אנשים יוכלו לשחק על אותה הקונסולה, או שהמשחק מרובה המשתתפים יעבוד רק דרך רשת ה- Xbox Live. אבל אם אני כן אוכל לשחק במשחק ביחד עם אשתי על אותה הקונסולה – הם קנו אותי.

טוב, על מי אני עובד. הם כבר קנו אותי בכל מקרה.

(תודה ל- swym על כך שהפנה את הנושא לתשומת לבי)

כל מיני עיתונאים ברחבי העולם קיבלו אתמול את ההודעה הזאת מ- PopCap, שעומדים מאחורי מכונת חיסול הזמן הפנוי, Plants vs. Zombies:

כל מיני עיתונאים כבר התחילו להעלות השערות לגבי Plants vs. Zombies 2, אבל האפשרות שנראית לי הרבה יותר סבירה היא הכרזה על גרסת Xbox או אנדרואיד של המשחק. בכל מקרה, אני לא אתנגד לאף אחת מהאפשרויות. עבר הרבה זמן מאז התקופה הנהדרת שבה היו זומבים על המדשאה שלי.

נו באמת, כולנו ידענו שזה יגיע. משחק שזכה לכל כך הרבה שבחים והצלחה, ועוד עם שם כמו "Origins", צפוי שיהיה לו המשך. ואכן, משחק ההמשך הוכרז לפני כמה ימים, וכרגע מתוכנן לצאת במרץ 2011, ל-PC, ל-XBox 360 ול-PS3.

מה שכן מפתיע הוא שההמשך זונח לחלוטין את הדמויות ואת קווי העלילה של Dragon Age: Origins, לטובת Hawke, אחד מפליטי ה-Blight הרבים, שבסופו של דבר נהיה "הדמות הכי חשובה בעולם של Dragon Age". ההכרזה הרשמית מ-BioWare מאוד מעורפלת, אבל דיווח באתר של EA נותן קצת יותר פרטים, ובעיקר הרבה מאוד דרמה: "האגדה סביב עלייתו של הוק עטופה במיתוסים ושמועות", "לאסוף בני-ברית קטלניים", "הסיפור הכי חשוב בעולם שלנו" ועוד.

ברמה היותר פרקטית, המפיקים מבטיחים מערכת קרב "יותר דינמית", גרפיקה משופרת (הגיע הזמן), ושמירה על הרעיונות והאווירה המוכרים לנו מהמשחק הראשון, כך שמצד אחד המשחק יעמוד בפני עצמו, ומצד שני מעריצי Origins עדיין יוכלו להזדהות עם העולם.

האתר של BioWare מבטיח טריילר שיגיע ב-17 באוגוסט, מה שאומר שאני צריך בחודש הקרוב לסיים את המשחק המקורי.

תגידו יפה שלום לכסף שלכם. Valve יודעים שהקיץ מסוכן, ואתם מעדיפים להישאר בבית ולשחק במחשב, ולכן החל מהיום ועד ה-4.7 הם עורכים "Perils of Summer Sale" ב-Steam. המבצע כולל הנחות מטורפות על מאות משחקים, חבילות בסגנון "כל המשחקים של Valve אי פעם ב-$67", ומבצעים יומיים מתחלפים (למשל היום מוצעים Trine ב-$4 בלבד, ו-Bioshock 2 ב-50% הנחה).

אפשר לראות את כל הפרטים באתר של סטים, או כמובן בתוכנה עצמה.

סוניק הקיפוד חוגג ברגעים אלה יום הולדת 19. ב-23 ביוני 1991 הקיפוד הכחול הגיע לחנויות בארה"ב, ומאז יצאו עשרות משחקים שסובבים סביבו, בלפחות 3 ז'אנרים שונים. פרט המידע הזה מעלה לי שתי מחשבות עיקריות:

1. אני ממש זוכר את הימים שהייתי הולך אל חברים כדי לשחק בנינטנדו וב-SEGA שלהם.

2. 19 שנים? באמת? וואו, אני זקן.

אם מישהו מעוניין, סגה עושים בימים אלה מבצעים על כל מיני משחקים של סוניק לכבוד היומולדת. מזל טוב!

Rock, Paper, Shotgun חוגגים את יום ההולדת העשירי של Deus Ex. הם עושים את זה בכל מיני דרכים, אבל הדרך המוצלחת ביותר היא הפרסום של הגרסה המקוצרת של המשחק. יש שם ספוילרים למכביר, כמובן, אבל למה שיהיה מישהו שעדיין מתכוון לשחק במשחק ואיכשהו לא עשה את זה עד עכשיו?

למרות הניסיון של חברות המשחקים להפנות את תשומת הלב שלי שוב ושוב לנושאים כמו “חיישני תנועה” או “תצוגה תלת-מימדית”, אחד הדברים שהכי סיקרנו אותי בשבוע האחרון זה שטף המידע על XCOM, משחק הפעולה בגוף ראשון החדש שמבוסס על אחד ממשחקי האסטרטגיה הטובים ביקום. את רוב המידע שלי בנושא קיבלתי משתי הכתבות באתר החדש של PC Gamer (כן, זה שכתבתי עליו כרגע), אבל את הפרפסקטיבה המעניינת יותר קיבלתי מהראיון עם יוצרי המשחק ב- Rock, Paper, Shotgun (שנעשה כבר לפני מספר חודשים, אבל פורסם רק עכשיו), טורי ה”בעד” ו”נגד” ש- Alec Meer פרסם על המשחק והפודקאסט של PC Gamer UK (מהחודש הקודם).

הבעיה היא כזו: למרות הטריילר הלא-מרשים והזעם הכללי כלפי החוצפה של המפתחים האלה, יותר מדי אנשים שאני מאוד מכבד ומוקיר את הדעה שלהם טוענים שאולי, בכל זאת, יש סיכוי שהדבר הזה יהיה קצת טוב. האנשים האלה מדברים על אלמנטים של מחקר וניהול בסיס, על האפשרות למשחק טקטי שבו תצטרכו לפקד גם על הסוכנים שמלווים אתכם, על העיצוב המעניין, על הדינמיקה הלא-סטנדרטית במשימות (כמו במשימות שבהן תהיו חייבים לברוח בסופו של דבר, אבל כמות הזמן שתשארו בזירת האירוע תשפיע על כמות המידע שתאספו) ועל זה שעם כל הציניות שבמהלך הזה, אם לא היו מחזירים לחיים את XCOM בתור משחק פעולה בגוף ראשון, לא היו מחזירים אותו לחיים בכלל.

חלק מהדברים האלה נשמעים טוב. חלק מהם נשמעים כמו דברים שהייתי רוצה לראות במשחק פעולה כלשהו, אפילו בלי קשר למותג של XCOM. ובכלל, משחקי פעולה שמתפתחים בצורה לא-ליניארית ממשימה למשימה זה משהו שלא יכול להשמע לא-טוב.

אבל… גם מעבר לטיעונים של “למה הם היו צריכים להתעלל בצורה כזאת במותג הזה?”, אני עדיין נשאר סקפטי. משחקי פעולה בגוף ראשון שהתוכן שלהם באמת דינמי הם נדירים ביותר. בסופו של דבר, XCOM יהיה חייב להכיל בתוכו מספר מוגבל מראש של “זירות קרב” אפשריות. אולי התוכן בתוך הזירות האלה יוכל להשתנות (כלומר, יהיו אויבים אחרים, או שהמשימה של השחקן בתוך הזירה תהיה קצת שונה), אבל המספר שלהם עדיין יהיה מוגבל.

זה לא פרט כזה חשוב, אבל זה מיד גורם לי להתייחס להרבה מההצהרות של המפתחים על כך שהמשחק יהיה לא-ליניארי בתור הייפ מסחרי מהסוג הכל-כך נפוץ בעולם משחקי המחשב והוידאו. ומהרגע שאני מתחיל להסתכל בצורה הזאת על ההצהרות שלהם, מאוד קשה לי להפסיק. הדבר הבא שזה גורם לי להניח הוא שעם כל הדיבורים שלהם על מגוון הדרכים שבהן המשימות יכולות להתפתח, עדיין כמעט כל מה שראינו בטריילר של המשחק הוא מתוסרט מראש. אם מצרפים את זה לראיון שבוצע עם המפתחים, אני לא יכול שלא לקבל את הרושם שהם לא ממש יוכלו לעמוד בהבטחות האסטרונומיות שהם מבטיחים. וזה רק הופך את הסיפור הזה לאפילו יותר גרוע.

זה לא שהכל אבוד. קיים סיכוי קלוש שאולי בכל זאת המשחק הזה דווקא יהיה בסדר. אולי אפילו אם המפתחים לא יעמדו בכל ההבטחות שלהם, דווקא נקבל FPS כיפי למדי. אבל למרות האופטימיות שהרבה מנציגי העיתונות ברחבי העולם מפגינים כלפי המשחק הזה… יותר סביר להניח שלא.

וזה, שוב, מעציב למדי.