עבר בקושי שבוע מאז שדורון יעקובי הצטרף לבלוג (ועזר לי להתמודד עם תקופת המעבר בין שני המחשבים שלי באמצעות העלאת הרבה פוסטים) – ו"העולם על פי אינטל" זכה היום לעוד תגבורת. הפעם, בדמותו של עידן דקל – אחד האנשים שעמדו מאחורי "המזכירון" ובעל חיבה מובנת-בהחלט ל"באפי". כמו לדורון בזמנו, גם לעידן דקל אני אאחל "ברוך הבא", ואזרוק אפילו איזה "בהצלחה" קטן.

אז… אה… ברוך הבא. ובהצלחה.

לאחר שהצלחתי להוריד את הדמו של UT3 (תודה ויגיימס), ביליתי כמה שעות טובות במשחק מול בוטים וברשת, בשרת שמציעים ויגיימס (ושוב תודה). יצאתי ברגשות מעורבים. מצד אחד מדובר במשחק בסדרת UT, והמשך ל-UT2004 המעולה. מצד שני, ה"וואו" שהגיתי כשיחקתי ב-Torlan, מפת ה-Onslaught הראשונה בדמו של UT2004 נעדר מגרסת ה-Beta Demo הזו של UT3. האמת היא, שהדמו הזה מציג את המשחק באור קצת חיוור לעומת כמויות הסגנון והמקוריות שב-Team Fortress 2, משחק Multiplayer אחר שהתמכרתי אליו באחרונה.

להלן הסיכום שלי לדברים שאהבתי במשחק, ולדברים שאהבתי פחות.

מה פחות אהבתי

• הדמו דל בתוכן. הוא מגיע עם מפת VCTF (שזה CTF עם כלי רכב) ושתי מפות DM. אין Onslaught, Assault או Conquest (המוד החדש). עם כל הכבוד ל-VCTF, זה לא המוד אליו פיללתי.
  
• הסגנון הויזואלי קצת אפור, מאוד מזכיר את Gears of War. אני מקווה שהצבעוניות של UT 2004 תשוב במשחק המלא, כי היא תחסר לי מאוד.
  
• תפריט הכניסה מעצבן ביותר, ונראה שנבנה יותר עבור הפלייסטיישן 3 (Press any key to begin…). ה-Server Browser בכלל די דפוק, אבל כנראה בגלל זה המשחק עדיין בבטא.
  
• כאשר אתה מת, אין שום דרך לדעת איך נהרגת. רק כתוב מי הרג אותך, אבל לא באמצעות מה. לפעמים גם קשה להבחין עם מה יורים עליך. זה מוביל למצב מאוד מעצבן שאתה מת פעם אחר פעם מבלי לדעת למה. Epic צריכים ללמוד מהדרך שבה TF2 מראה לכם בדיוק מי הרג אתכם ואיפה הוא נמצא – ככה עושים את זה.
  
• העיצוב החדש של כלי הרכב אמנם יפה, אך הנהיגה בהם פחות מהנה, לדעתי. בולט במיוחד ג'יפ ה-Hellbender שנראה שאיבד מהקופצניות החביבה שלו. הוא גם איבד מושב ישיבה אחד: כעת מי שנוהג הוא גם זה שיורה את יריות השוק. זה הופך אותו לשימושי יותר עבור שחקן יחיד, אבל פוגע בעבודת הצוות.
  
• לא מצאתי שום דרך לעבור למבט של גוף ראשון עם כלי הרכב. זה בעייתי בעיקר במטוס הרפטור. ממש קשה לפגוע איתו במשהו כשהוא ענקי ומסתיר חצי מהמסך. בצד החיובי, המנטה עדיין שולטת.
  
• אחת ממפות ה-DM כוללת Dark Walker, מעין סטריידר ענקי שאפשר להיכנס אליו ולפוצץ דברים. הרעיון נחמד בתיאוריה, אבל בפועל הוא פוגע בשטף של משחק ה-DM ומרגיש קצת לא קשור.
  
• ה-Sniper Rifle החדש הוא מעין שילוב של ה-Lightning Gun של UT2004 וה-Sniper Rifle של UT המקורי. אני תמיד העדפתי את ה-Lightning Gun. החדש פשוט פחות מהנה לטעמי.

מה יותר אהבתי

• הגרפיקה. המשחק נראה מדהים. מנוע Unreal 3 מוכיח שוב את עליונותו. מצד שני, המשחק גם ממש כבד. אם באמת רוצים ליהנות מהפירוט המדהים צריך מחשב חזק מאוד, וה-7600GT שלי די קרטע. Epic אמנם בנו את המשחק כך שאפשר להוריד את הפירוט ולשחק גם על מחשב חלש, אבל אז הוא נראה קצת פחות טוב מ-UT2004.
  
• המשחק מרגיש יותר כמו UT המקורי. הוא מהיר מאוד ואינטנסיבי. מפות ה-DM שבדמו מוצלחות ומדגימות זאת היטב.
  
• ה-Impact Hammer וה-Enforcer חזרו. Dual Enforcers זה מגניב.
  
• חלק מהתוספות היותר מיותרות של UT 2003/4 נעלמו. אמרו שלום לכדורי האנדרנלין (את כל ה-power ups כמו Berserk ו-Invisiblity ניתן לאסוף מהמסך). ביי ביי גם ל-Shield Gun, שיצר טרנד של משחק הגנתי בגרסאות הקודמות.
  
• ה-Redeemer החדש פשוט מטורף. הפיצוץ האטומי שלו יגרום לכם להרגיש כמו בחלום של ההיא משליחות קטלנית 2 (נו, זה עם הילדים והנדנדות), ואם יש לכם Subwoofer, אז הוא גם ירעיד לכם את הבית.
  
• ה-Rocket Launcher החדש שולט גם הוא. אפשר לירות איתו 3 טילים ביחד: לרוחב, בספירלה או בצורת רימונים. את ה-Flak Cannon החלישו – ירי הכדורים שלו איטי יותר – וטוב שכך.
  
• מפת ה-VCTF שבדמו בכל זאת כיפית. היא מאוד גדולה ומדגימה הרבה מכלי הרכב שבמשחק.
  
• ה-Hoverboard, אותו גלשן שאפשר לעלות עליו ולהגיע ממקום למקום במפות הגדולות, שימושי ביותר. סוף סוף יהיה קצת יתרון להולכי הרגל במפות ה-Onslaught. לעומת זאת, אפשרות ההיצמדות לרכבים, grappeling, אמנם מגניבה בהתחלה, אך במהירות מתגלה כלא שימושית. פשוט קל מדי להיתקל בדברים ולמות כשאתם תלויים ברכב שזז במהירות ומתעלם מקיומכם. בכל זאת, נסו להיתלות ברפטור ולעופף באוויר. אי אפשר שלא לצעוק "!!!Weeeeeee".

אז אילו רשמיי הראשוניים מהמשחק. בסך הכל נהניתי מאוד מהדמו ומצאתי אותו מוצלח למדי, אם כי רחוק מלהיות מעלף. אשמח לשמוע את הרשמים שלכם בתגובות.

בהעדר נוכחותו של Half Life 2: Episode Two (לפחות על המחשב שלי) – אני מחפש דרכים אלטרנטיביות להעביר את הזמן עד שהמחשב החדש שלי יגיע (או עד ש- Episode Two יסיים לרדת). הפתרון: Lumines Plus!

כרגע סיימתי משחק עם 596,000 נקודות. ניסיתי לחפש טבלאות שיאים באינטרנט, אבל אין לי מושג אם זה הרבה.

תקציר האירועים עד כה: באפריל, השנה, הוכרז ש- Intent Media החליטו לארגן טקס שבו הם יעניקו פרסים למבקרי המשחקים המוצלחים ביותר. הבעיה היתה שמעניקי הפרסים הם מפיצי המשחקים עצמם. קיירון גילן, כתב המשחקים החביב עלי, אמר שהדבר שקול לכך שאסירים בכלא יארגנו הצבעה על "מי הסוהר המוצלח ביותר". כמה חודשים אחר כך, הוא היה מופתע לגלות שהוא מועמד לפרס. בתגובה הוא אמר שהוא לא באמת הולך לזכות בכל מקרה, אלא אם המצביעים ימצאו את זה מאוד מצחיק.

ובכן, הוא זכה. ובכך הגיעה לסיומו סיפור ממושך ומעט-הזוי. בעוד שחברו למקצוע, ג'ון ווקר (כתב מוצלח מאוד בזכות עצמו) קורא לו (ולמעשה, לכל שאר הזוכים) לוותר על הפרס, קיירון גילן אומר שהפרסים הללו בכל מקרה לא משנים יותר מדי, ושהחרמה שלהם רק תתן להם חשיבות שלא ממש מגיעה להם, ומוציאה אותו כפוץ מנופח.

את רשימת הפרסים המלאה אפשר למצוא כאן. שימו לב לזוכים בקטגוריית ה- Specialist/Print: מגזין הפלייסטיישן הרשמי, מגזין האקס-בוקס הרשמי והמגזין הרשמי של נינטנדו. אהם.

בעודי עומד לשחק סוף סוף ב-Half Life 2: Episode Two, ועוד לפני שסיימתי להוריד את הדמו של Call of Duty 4, גיליתי שה-Beta Demo של UT3 שוחרר. אני לא יכול עם כל הדילמות האלה. Something's gotta give. ובנימה אחרת – ווהו! אפשר לשחק ב-UT3!

אז עכשיו אני עסוק בלמצוא הורדה נורמלית. ב-FilePlanet התור ארוך, אבל אתם מוזמנים לנסות בכל זאת. במקומות אחרים המצב אפילו פחות טוב. אני חושב שאלך לתור אחר איזה torrent. מדובר ב-741 מגה שחייבים להגיע למחשב שלי. ומהר.

עדכון: Vgames מציעים הורדה מהירה. ההורדה פתוחה לכולם, אבל דורשת הרשמה.

אז סיימתי את Portal, ואני יכול להגיד בלי בושה שזה כנראה משחק הפאזלים הטוב ביותר ששיחקתי בו. כן, הוא לא נמשך לנצח כמו טטריס או Peggle, אבל מגע הזהב של Valve הפך אותו ל-אהמ, זהב.

הקונספט פשוט. יש לכם ביד מכשיר שיוצר פורטלים. נכנסים בצד אחד של הפורטל ויוצאים בצד השני. מכאן והלאה זה נהיה פסיכודלי לחלוטין, כפי שהטריילר למשחק מדגים. המשחק בנוי מסדרה של פאזלים שיאלצו אתכם לעשות שימושים מקוריים בפורטלים, קוביות, מעליות נעות, turrets (מישהו מכיר תרגום טוב בעברית? אני חושב ש"צריח" לא מבהיר היטב את הנקודה שהדבר הזה יורה עליך) ושאר אלמנטים נייחים ו\או נעים.

Valve בנו את הפאזלים ביד אמן, כך שבכל פעם מלמדים אתכם טריק חדש אחד, ואחר כך מצפים מכם להשתמש בכל הטריקים שלמדתם עד כה. באופן זה המשחק נותר מאתגר, אך לא קשה מדי. צפו להמון פעמים בהן שפתיכם יהגו בלי קול את הברות הביטוי WTF, לאחר שתחזו בפאזל שנראה בלתי אפשרי לחלוטין. התוצאה המיידית היא המון רגעי רווחה בהם אתם יכולים להיות מאוד מרוצים מעצמכם, כיוון שיצאתם מהברוך בדרך מגניבה במיוחד.

אבל הפאזלים הם בכלל לא החלק הכי טוב במשחק. החלק הכי טוב במשחק הוא המחשב שמדבר – או יותר נכון מדברת – אליכם ברקע, ושהופכת את Portal למשחק קורע מצחוק. הדרך שבה היא הוגה בקול מכאני את כמה מהשורות המצחיקות ביותר ששמעתי במשחק מחשב – ואני כאן מתגבר על הצורך העז שלי לתת לכם דוגמא כדי שתוכלו ליהנות מהכל בעצמכם – מעלים אותה לפסגת ה-voice-overs הכלל עולמית, ממש ליד הקריין ב"החתולים הסמוראים".

הסיום של המשחק גאוני ומצדיק פסקה בפני עצמו. אבל אני לא באמת רוצה לספר לכם עליו שום דבר.

תלונות? לא ממש. יש שיגידו שהמשחק קצר מדי. אורכו בין 2.5 שעות, אם אתם חכמים, ל-4.5 שעות אם אתם איטיי מחשבה כמוני. לי זה לא הפריע, כי אני חושב שיש גבול לעד כמה ניתן למתוח את הקונספט ולהשאיר את האיכות ברמה כל כך גבוהה. מי שירצה פאזלים נוספים – אני בטוח שיוכל להוריד בהמשך אינספור שלבים שייצרו המעריצים.

לכו לשחק, וד"ש ל-Weighted Companion Cube. הו, Weighted Companion Cube, אני אוהב אותך כל כך.

Weeeeeeeeeeeee

יופי. זה היה צפוי. קצת אחרי שהתרברתי על כך שאת היום אני הולך לבלות ללא הפסקה עם Portal ו- Half Life 2: Episode Two, ה- Steam שלי החליט להתחרפן לחלוטין, מה שדרש התקנה של כל התוכנה מחדש והורדה של המשחקים האלה פעם נוספת. לרוע המזל, קצב ההורדה שלי מזעזע לחלוטין, והיא נתקעת ללא כל סיבה מדי פעם. אם לקצר סיפור ארוך – אני מחבב הרבה פחות את Steam עכשיו, ועדיין לא שיחקתי במשחקים שכל העולם ואחותו (כולל דורון, הפושטק הזה) מתלהבים מהם. אפילו את Team Fortress 2 אני צריך להוריד מחדש.

והכי גרוע? שכל המאמצים שלי להוריד את המשחקים עכשיו לא ישנו דבר, אם בתחילת השבוע הבא (בהתאם לציפיות), אני אכן אקבל את המחשב החדש שלי, ואבלה כמה ימים טובים בבדיקות והתקנות. מצד שני, כאמור, אני מקבל מחשב חדש. אז מי אני שאתלונן.

אבל אם נחזור לעיקר – העובדה שאת היום אני מבלה, בצורה די מוחלטת, מחוץ לכל משחק מחשב כלשהו (אם כי אני עלול לתפוס סיבוב ב- Lumines עוד מעט), אפשרה לי לוודא ששום דבר מיוחד לא עומד, ככל הנראה, מאחורי השמועות על החשיפה ההיסטרית שסוני היתה אמורה לבצע היום. אלא אם כן הם התכוונו להכריז היום על הפלייסטיישן 3 בגרסה ה- 40 ג'יגה החדשה. לא משהו מרתק יותר מדי בכל מקרה.

קיבינימט, שה- Steam הזה יעבוד כבר.

1. לא צחקתי כל כך הרבה במשחק מאז No One Lives Forever 2.

2. כואב לי הראש.

(אין לכם מושג על מה אני מדבר? לחצו כאן.)