אולי יצא לכם לשמוע בשבוע האחרון על משחק קטן בשם Flappy Bird. אולי לא. אולי מעניין אתכם לשמוע עליו עוד, אבל האמת היא שאתם לא הולכים לראות פה בבלוג שום ביקורת או רשמים מהמשחק. הסיבה לזה היא למעשה הרבה יותר מעניינת מהמשחק עצמו: Flappy Bird לא קיים יותר. והסיפור סביב ההיעלמות שלו הוא אחד הדברים היותר מוזרים ובלתי-צפויים שקרו בשנים האחרונות בתעשיית המשחקים.

למעשה, זו לא הסיבה היחידה. סיבה אחרת ויותר פשוטה היא שאין כל כך מה להגיד עליו. זה משחק מובייל פשוט להחריד, מהסוג שאנחנו מצביעים עליו וצוחקים כשאנחנו מתלוננים שוב ושוב שאין משחקים “אמיתיים” לאנדרואיד או iOS. יש ציפור שעפה על המסך, ואפשר לגרום לה לעוף גבוה ע”י לחיצות על המסך, או נמוך ע”י היעדר-לחיצות. זהו. זה לא בדיוק משחק מקורי או מושקע במיוחד; אפילו העיצוב “מבוסס” על, כלומר נגנב בלי בושה מ-, סופר מריו. הוא פותח במלואו ע”י בחור וייטנאמי בשם Dong Nguyen, ויצא במאי 2013 בלי שאף אחד שם לב אליו.

לפני שבועיים, לעומת זאת, Flappy Bird הגיע איכשהו לראש הטבלה של ה-App Store, ומשם מצבו רק השתפר. כמה ימים אחר כך, עם מיליוני הורדות ביום ודיבורים על זה שמדובר ב”Angry Birds הבא”, הסתבר שמי שהכי מופתע מכל הסיפור הוא המפתח בעצמו.

סיפור הצלחה מחמם לב? לא בדיוק. מפה זה רק נהיה יותר מוזר: אנשים אהבו את המשחק, אנשים שנאו אותו (לפי השמועות זה משחק ממש קשה, בטח בסטנדרטים של מובייל), אנשים תיעבו אותו, המשחק הרוויח 50 אלף דולר ביום מפרסומות – כל זה קרה בטווח של פחות משבועיים. ואז – במהלך שבדיעבד הוא כל כך מטורף שהוא היה חייב לקרות בסיפור כזה מוזר – לפני כמה ימים המפתח הכריז שהוא מוריד את המשחק מהחנויות (ואכן עשה את זה). יותר מדי תשומת לב? יותר מדי ביקורת? יותר מדי שנאה ונאצה? אף אחד לא יודע. בדיעבד הוא טען שזה כדי להציל את כולם מהתמכרות, אבל זה נשמע לא-סביר בערך כמו שאר האופציות.

האינטרנט, בינתיים, החליט שהסיפור הזה לא דפוק מספיק. דונג (המפתח) קיבל איומי מוות ואפילו איומי *התאבדות*. אנשים ניסו למכור ב-ebay טלפונים עם Flappy Bird מותקן עליהם במחירים שמגיעים עד 80 אלף דולר (ואז גילו שלפי המדיניות של איביי צריך למחוק את כל הנתונים מהטלפון כשמוכרים אותו). מפתחים באינטרנט הכריזו על Flappy Jam, שכולל בין השאר תרומה מוזיקלית וסופר-מופשטת כרגיל של Terry Cavanagh (המפתח של VVVVVV ו-Super Hexagon). אפילו להקת הרוק Fall Out Boy הצטרפה לחגיגה. בשלב הזה כבר לא יפתיע אותי אם ברק אובמה יכריז על יום אבל לאומי וממשלת ארה”ב תוציא clone רשמי של Flappy Bird.

מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה? בעיקר שאי אפשר לדעת מה יהיה הלהיט הבא. חברות כמו EA ואקטיביז’ן משקיעות הרבה מאמצים בקבוצות מיקוד ומחקרי שוק, ואז מגיע בחור לא-מוכר מוייטנאם ומוציא משחק שנכנס כל כך עמוק לתודעה שאנשים מפתחים לו clones לא כדי לתפוס טרמפ על הגל שלו, אלא רק כדי לשמר את הזכר אחרי שהוא נעלם במעמקי ההיסטוריה של ה-App Store. העולם הזה הוא מקום דפוק לחלוטין, והמציאות, לפעמים, באמת עולה על כל דמיון. ולקח אחרון לסיום: בין זה, Angry Birds ו-Tiny Wings, אנשים כנראה ממש אוהבים ציפורים.

נוחי על משכבך בשלום, ציפור ציקלופית מעוותת.