ביקורת: Sunless Sea

עידן זיירמן| ביקורת,פוסט אורח הוספת תגובה

זוכרים את Sunless Sea, המשחק הזה שערן מאוד אהב חוץ מהקטע הזה שלמה לעזאזל הוא Roguelike? אז גם שחר לנגבהיים שיחק בו, ואחרי שזה קרה, הוא עשה את הדבר הזה ששחר לנגבהיים עושה לפעמים – שלח לנו ביקורת אורחת.

אתמול בערב לקחתי תריסר ארונות קבורה לסיור נופים. אתמול בערב תמכתי במושבת חזירי ים ימי-ביניימים במאבקם כנגד עכברושים מודרניים. אתמול בערב שייטתי דרך שלדן של מפלצות ים ענקיות ולא מזוהות, כססתי ציפורניים כשבחנתי בקפידה את המפה, מנסה לתכנן נתיב מאי-לאי כדי להספיק לחזור לנמל לפני שייגמר לי הדלק, ואתמול בלילה, כמו בכל לילה השבוע, לא הפסקתי לשחק ב- Sunless Sea עד שספינתי עגנה בנמל הבטוח של לונדון, מתודלקת, מתוקנת ומוכנה למסע נוסף היום בערב.

Sunless Sea מזמן לא נסחפתי על ידי משחק כמו ש- Sunless Sea סוחף אותי. מזמן לא ביליתי שעות במהלך היום, מתכנן מה אעשה בערב, כשיתפנה לי זמן לשחק ואצא שוב לחקור את הים התחתון של לונדון השקועה. ואני מופתע, כי לאחר שהבנתי מה המוקד של המשחק, ציפיתי להשתעמם מהמשחק הזה, לא לאחת מהחוויות המשחק המהנות ביותר שהיו לי בשנים האחרונות. הביקורת הזו, כמו הביקורות המוקדמות שקראתי בחודשים האחרונים, היתה גורמת לי לפני שבוע להאמין ש- Sunless Sea לא בשבילי, כי המשחק עושה נכון את כל הדברים שחשבתי שפחות מעניינים אותי, ונכשל דווקא בדברים שחשבתי שהכרחיים להנאה שלי.

כך חשבתי לפני שבוע, כשהתחלתי לשחק. טעיתי. אני מקווה שאתם לא תחזרו על הטעות שלי.

Sunless Sea הוא משחק של מסע, גילוי, סחר וסיפורים בעולם פנטסטי, שבו לונדון שקעה אל מתחת לאדמה כשהיא נמכרה לשדים על ידי שליטיה המושחתים. כל זה מתואר ב-Fallen London, משחק דפדפן חינמי ומאוד מומלץ למי שמעוניין לטעום מהאווירה ומהסיפורים של Sunless Sea. לאחר שקיעתה לונדון מוקפת בים התחתון ותלויה בקברניטים שיצאו לחקור את האיים המקיפים אותה ואת הדברים התמוהים שקורים בהם.

עולם המשחק באמת פנטסטי, בכל חלק וחלק שלו. אלה לא רק האיים והמראות שבים, שמתארים דברים נפלאים ותמוהים כמו חברה שבה עוטים מסכות וכל מסכה קובעת את דרך ההתנהגות שלך. לא, המוזרות בנויה מהיסוד במכניקות המשחק. לוקח קצת זמן של משחק עד שמבינים שהדים הם כסף, ורסיסי סודות הם נקודות ניסיון שמצטברים לסודות, איתם אפשר לשפר את הדמות. כעבור זמן נוסף מבינים שבעצם, גם רסיסים וסודות יכולים לקנות מוצרים, יש מקומות שבהם אפשר לסחור גם בסודות, סיפורים וזכרונות ובעצם בעולם הזה הכל סחיר. זה פשוט משחק בו המופשט הופך למוחשי ובר שימוש, ואין הפרדה ברורה בין השניים. מצד אחד, זה יוצר כלכלה מאוד מעניינת, אבל מצד שני, "מאוד מעניינת" זה שם אחר ל"מבלבלת". אני בקושי מצליח לזכור באיזה אי אפשר לקנות איזה מוצר, והדרישה הנוספת, שגם אזכור באיזה מטבע קונים אותו תדחוף אותי במוקדם או במאוחר להשתמש בויקי כדי לעקוב אחרי כל הפרטים, וחבל. כל יציאה מהמשחק לבירור דברים על העולם רק שוברת את תחושת השקיעה ומורידה מההנאה מהמשחק.

Sunless Sea הצד השני של המטבע הוא שהעולם המופלא הזה עובר בעיקר בטקסט. בזמן שקטעי השיוט נעשים במרחב, רוב העשיה והתוכן של המשחק הם, הלכה למעשה, באינספור סיפורי "אתה הוא הגיבור" שפזורים ברחבי המשחק. בכל פעם שהספינה עוגנת באי מוצג הסיפור של אותו האי והשחקן יכול לבחור אחת מכמה תגובות כתובות מראש. הסיפורים מעניינים וכתובים היטב, אבל אני בהחלט יכול לראות שחקנים שנרתעים מכמות הקריאה שהמשחק דורש. זו גם הייתה התגובה הראשונית שלי, וחבל – כי כאשר התחלתי באמת לקרוא, לא היה קשה לשקוע בעולם המוצג בטקסט.

מעבר לסיפורים ולסחר, השיט בעולם הרחב גם כולל סכנות משלו – הים התחתון שורץ מפלצות ושודדי ים בהם צריך להלחם, ומעבר לכך יש יסוד חזק של ניהול משאבים. השיט דורש השגה של דלק ואוכל לצוות, מעבר באיזורים אפלים וחשיפה לצדדים המופרעים והנוראיים יותר של העולם גורם לאימה להצטבר, מה שיכול לגרום לצוות להשתגע ולהתחיל לחסל האחד את השני. את כל הגורמים האלה צריך לאזן, והמשחק דורש מהשחקן בכל פעם לא רק לחשוב על לאן הוא שט, אלא גם מה הוא צריך לעשות ואיפה להצטייד כדי לשרוד את המסע לשם.

מתוך כל היסודות המשחקיים, הקרב הוא הצד החלש ביותר. האויבים מתנהגים באופן כמעט זהה ושני ההבדלים המשמעותיים ביניהם הם כמה נזק הם מסוגלים לספוג ולגרום, ומה מקבלים כאשר הורגים אותם. גרוע מכך, האויבים לא יודעים להתנער מספינה שעוקבת אחריהם, ואחרי שמתאפסים על התנועה בזמן הקרב, ניתן להביס את רוב האויבים בלי לספוג ולו חבטה אחת, אבל מכיוון שהדרך להמנע מפגיעה היא להשאר מאחורי היריב, קשה מאוד להתנתק מקרב בלי לספוג נזק כבד. הקרב הפך די מהר לטרחה שמפריעה לזרימת שאר המשחק, במיוחד כאשר נתקלים באויב עם הרבה חיים, שדורש הרבה עבודה שחורה כדי להביס, בקרב שבעיקר מבזבז זמן ודלק.

אז שניים מתוך ארבעת יסודות המשחק, המסחר והקרב, יחסית חלשים. מעבר לכך, אלה שני היסודות ה"משחקיים" יותר, וזה מה שחשבתי שאני מחפש במשחקים. זו הנקודה עליה דיברתי, בה לפני שבוע הנחתי שאני לא הולך להנות מהמשחק יותר מדי, והחלטתי לשחק בו רק כי כבר היה לו עותק מכיוון שתמכתי בקיקסטארטר בעבר, בלי להבין איזה משחק יצא ממנו. מאז לא הפסקתי לשחק – שני היסודות בהם פחות התעניינתי, הסיפורים והמסע עצמו, מושכים אותי להמשיך ולחזור למשחק.

השורה התחתונה היא שבזמן שככלל אני לא אוהב משחקי טקסט, ב- Sunless Sea אני נסחף בקלות בעלילות הטקסט. השילוב בין עלילה אישית מתמשכת לקברניט אותו אני משחק, קווי עלילה אישיים לכל אחד מהקצינים שאספתי לאורך הדרך, ועלילות מקומיות לכל אחד מהאיים שבים, יוצרים סיפור מתמשך, מפותל ומרתק שמתרחש באחד מהעולמות הצבעוניים והמקוריים ביותר שראינו במשחק מחשב. אני מתחיל כל ערב עם רצון לסיים את מה שהתחלתי אתמול – לבנות את כלי הנשק האגדי שהתותחן המטורף שלי זוכר שהוא ראה פעם, ומסיים כל ערב עם זיכרונות, כמו איך הגעתי לאי שמאוכלס בפטריות תבוניות ועזרתי להן להפיץ את עצמן לאיים אחרים, ומטרות למחר. זה נכון שהכל עובר רק בטקסט, ואין שם הרבה מהרעש והצלצולים הגרפיים והמשחקיים אליהם התרגלנו במשחקים אחרים, אבל בזכות קיצור הדרך הזה Sunless Sea מכיל מגוון חוויות גדול יותר מכל משחק אחר בו שיחקתי בשבועות האחרונים.

תגיות: ,

תגובה אחת ל “ביקורת: Sunless Sea”

  1. שחקן מאת שחקן:

    נשמע מעניין. הייתי מנסה אותו אם העולם שלו לא היה עולם פנטזיה הזוי ומוזר עם טקסט שכולל אינסוף מילים מומצאות.

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS