טוב, נראה שהעניין הזה של חגיגות יום-הולדת "שלם כפי יכולתך" של משחקי אינדי בדרך להפוך לסטנדרט של התעשייה, והאמת היא שזה לא רע בכלל.
לפני שנה יצא לשוק ה-Physics Puzzle החמוד Crayon Physics, ועכשיו המפתח שלו, בחור (נראה לי, אני לא בטוח) פיני בשם Petri Purho הולך בדרכה של 2D Boy, ומציע אותו למכירה בכל סכום שבא לכם, עד ה-15 בינואר.
אני מאוד בספק אם תצליחו לקבל דיל טוב יותר.
(תודה ל-RPS).
שעשע אותי לשמוע היום בחדשות ערוץ 2, בכתבה על תערוכת CES בלאס ווגאס, את הכתב שוגה פעמיים במשפט אחד. לקח לי קצת זמן לאתר את זה, הודות לממשק האיום של mako VOD, אבל הנה הציטוט המדויק: “קונסולת המשחקים של מיקרוסופט, המכונה נטאל, מגדירה מחדש את האינטרקטיביות, והיא תושק כבר בחודש הבא”. לא רק שנטאל היא לא קונסולה בפני עצמה, בתערוכה נודע לתקשורת שהמוצר יצא רק בתקופת החגים של 2010. היה אפשר לצפות שגוף כמו חדשות ערוץ 2 ידע לבדוק עובדות בסיסיות, לא?
אז הנה סרטון התערוכה של “קונסולת המשחקים נטאל”, שבה, לצערי, עדיין לא נשחק בפברואר הקרוב.
בעוד שהשנה הקודמת מבחינתי אופיינה על ידי ריבוי קונסולת ופתיחת אפיקי משחק חדשים, השנה הייתה יותר סולידית. למרות זאת, בעיני הייתה שנה מוצלחת בה היו שיפורים משמעותיים למשחקים קיימים וגם כמה הברקות חדשות. למרות כל המשחקים המוצלחים, הדבר העיקרי שהייתי שמח לקבל ממנו יותר ב-2010 זה זמן לשחק בכולם.
1. Dragon Age: Origins
אם בשנה שעברה הזכרתי את Fallout 3 בסיכום, הפעם אני יותר משמח לציין את Dragon Age, שאמנם הגיח לו באיחור לתחרות אבל בהחלט הצליח לשדוד את המעט שנותר מזמני הפנוי. בעיני, הוא מהווה את ה-RPG המוצלח ביותר בשנים האחרונות, ומצטרף לפנתאון מכובד שכולל (בין היתר) את Knights of the Old Republic, Planescape Torment וכמובן המשחק האהוב עלי בכל הזמנים – Baldur's Gate 2.
Dragon Age מצליח ליצור עולם גדול ומפורט ששואב את השחקן לתוך האינטריגות הפנימיות שלו בקלות, ושופך בפניו ליטרים על גבי ליטרים של מלל ואווירה. החל מהרגע הראשון מתקבלת התחושה כי יש סיפור גרנדיוזי שאתה כשחקן חלק מניע בו, אבל באותו זמן ישנם כוחות רבים ומשונים הפועלים במקביל אליך ולא דווקא מתקיימים רק על מנת להושיט יד בעת צרה. דווקא העובדה שאתה לא כל יכול (אפילו בסוף המשחק), תורמת לאמינות של המשחק ולחשיבות של להתנהל בו בזהירות, כי להחלטות יכולות להיות משמעויות מהותיות גם שעות לאחר שקיבלת אותן.
בעוד שהמשחק לא מככב בגרפיקה בהתאם לסטנדרטים של היום, הוא מפצה על כך בכל שאר התכונות – אווירה, תסריט, דיבוב וכמובן מכניקת המשחק עצמה. אני חייב לפרגן במיוחד למשחק שהצליח לשאוב אותי לכמה עשרות טובות של שעות ועדיין השאיר לי טעם של עוד. אני ללא ספק אצפה לחידושים נוספים בגזרה הזו.
2. DLC 2009
הקונספט של תוספות ניתנות להורדה לא חדש או ייחודי ל-2009, אבל בעיני היו מספר כאלה שללא ספק הטו את הכף ושכנעו אותי לכלול אותם בדירוג הסופי. בעיני, כל תוספת שיכולה לקחת את המשחקים מהם אני הכי נהנה ולתת לי תירוץ לחזור ולהנות מהם שווה את ההשקעה. בחלק מהמקרים זכיתי לקבל עוד כמה שעות מגוונות ממשחק מסויים, ובמקרה היותר קיצוני אפילו התחלתי לשחק מנקודת ההתחלה במשחק.
אז על מה מדובר בעצם? אי אפשר שלא לציין את שתי התוספות המעולות שיצאו ל-GTA IV: מדובר כמובן ב-The Lost and Damned ו-The Ballad of Gay Tony. אמנם לא יצא לי לשחק ב-DLC השני, אבל הראשון היה מעולה ועל פי מה שבכל זאת יצא לי לראות נראה כי השני אפילו מתעלה עליו. כמו תמיד, GTA מככב בכל הנוגע לדמויות, האינטרקציה ביניהן והסיפור בו הן משובצות. וברקע נותרה אותה מכניקת משחק מעולה.
חבילת DLC נוספת היא זו של Fallout 3, אליו כבר התייחסתי קודם לכן. כשמסתכלים על כל אחד מההרחבות הקטנות בנפרד מדובר בתוספות צנועות יחסית למשחק, שמוסיפות לא יותר מכמה שעות ספורות עבור כל תוספת. השינוי באמת מורגש כשמסתכלים על כלל החבילה במצטבר, ואז מדובר בהרחבה משמעותית מאוד של עולם המשחק למקומות חדשים, גם אם הם בחלקם חוצים את גבול הגיחוך וחורגים מהעולם המקורי של Fallout, כפי שהיה ב-Mothership Zeta.
3. משחקי Windows Mobile
אמנם כבר התחלתי לבחוש בקלחת הזו כבר ב-2008, אבל מאז נעשו התקדמויות מרשימות שללא ספק מצדיקות התייחסות. נראה כי סוף סוף מתחילים מפתחים להבין כי יש ביקוש למשחקים באיכות גבוהה, ושבהרבה מקרים – לא מסובך לייצר כאלו. במקום clones שונים ומשונים של טטריס או Frozen Bubble, התחילו להופיע משחקים מרשימים יותר שמנצלים את ההאצה הגרפית המובנית לתוך חומרת המכשירים ואת כוח העיבוד החזק יותר.
בין היתר אפשר להזכיר את XTrakt ו-Experiment 13, שני משחקים שפותחו במקור עבור מכשירי Sony Ericsson המריצים Windows Mobile אבל במהרה נדדו להם גם למכשירים אחרים (בין היתר, שלי). בנוסף אפשר להזכיר גם את Palm Heroes אשר עליו כבר דיברתי בעבר, אבל הספיק להבשיל ולהשתפר משמעותית מאז. הרשימה עוד ממשיכה, אבל לצערי עדיין לא מספיק. אני עוד מחכה למפיצות הגדולות שיתחילו לקחת עניין אמיתי וכנה בשוק הסלולאר, ואז אולי נראה פחות אפליקציות נאדים ל-iPhone ויותר משחקים אמיתיים שיכולים להעביר נסיעה ברכבת במהירות.
ומצד שני…
אמשיך לעסוק בעולם הסלולאר, מאחר והוא קרוב במיוחד לליבי. התאכזבתי לראות שהיצרנית הגדולה ביותר של מכשירים מבוססי Windows Mobile, חברת HTC, ממשיכה לייצר מכשירים חדשים בעלי חומרה חזקה אבל ללא שום דרייברים למאיץ הגרפי. לא מספיק ש-Windows Mobile 6.5 לא נתן את קפיצת המדרגה שציפו שהוא ייתן, אלא בנוסף על כך המכשירים נותרו מסורסים בגלל שהפוטנציאל המלא שלהם נותר מחוץ להישג יד. מדובר בשיא האבסורד כשמשוחרר מכשיר לשוק שלמעשה חוסם את הביצועים של עצמו, ללא סיבה הגיונית.
אם HTC רוצים שמכשירי ה-WM שלהם ייתנו תחרות אמיתית ל-iPhone, הם חייבים לשים את הדגש על חוויית המשתמש. וזה אומר שני דברים – שינויים מהותיים ב-WM עצמו (בתקווה עם Windows Mobile 7), וניצול מיטבי של היכולות הגרפיות של המכשירים היוצאים לשוק. HTC צריכים להגיד תודה על כל יום בו ממשיכה להתקיים קהילת XDA-Developers, אשר שוקדת כל פעם מחדש על ביצוע Reverse Engineering למכשירים על מנת לתפור להם דרייברים.
Wired העלו מאמר מרתק על הכשלון של 3D Realms בהפקת Duke Nukem Forever. הכתב נעזר בראיונות עם מפתחים בחברה לשעבר, והתמונה שעולה היא שהגורם המרכזי לכשלון הוא הפרפקציוניזם של ג’ורג’ ברוסארד, אחד משני המייסדים, שפשוט לא הסכים לשחרר משחק שאינו מושלם. בתור מתכנת אני יכול להבין את זה: אפשר לעבוד על פיסת תוכנה לנצח בלי להפיק משהו גמור ועובד, אבל, כפי שאמרו חכמים ממני, Shipping is a feature.
בכל אופן, לכו לקרוא.
(ותודה ל-RPS).
כמידי שנה PC Gamer מפרסמים את 100 המשחקים הטובים בכל הזמנים, לדעתם. בניגוד למתלהמי ה”מה זה? איך משחק X לא מופיע ברשימה?”, מבחינתי זו בסך הכל הזדמנות טובה להיזכר במשחקים שאני עוד צריך לשחק בהם, ולא להתבכיין על מיקום כזה או אחר.
ועדיין. BioShock היה צריך להיות בטופ 10, אם תשאלו אותי.
אז יש אתר בשם Spike (אין קשר משפחתי) שמאז 2003 עורך את טקס פרסי משחקי המחשב (תחת השם מעורר ההשראה Spike Video Game Awards), ואתמול נערך הטקס השביעי במספר.
בניגוד לטקסים אחרים מעולם הבידור, כמו פרסי האוסקר והאמי, הדגש בטקס הזה הוא על משחקים כמוצר שלם, ולא על האנשים שעומדים מאחוריהם, לכן רוב הפרסים ניתנים למשחק הטוב ביותר בקטגוריה מסויימת (משחק ה-Xbox הטוב ביותר, משחק המוזיקה הטוב ביותר, ה-RPG הטוב ביותר וכן הלאה), ורק מיעוטם לקאסט הטוב ביותר, לפסקול הטוב וכו’. מסתבר גם שהם לא מתייחסים לעצמם ברצינות יתרה, ומוסיפים ומורידים קטגוריות בהתאם למשחקים שהם רוצים שיזכו (מה שמסביר מדוע Flower זכה בפרס, ואני מקווה שאני מתרגם את זה נכון, “המשחק הטוב ביותר המונע ע”י טל”).
אבל לא על זה אני רוצה לדבר. כמו בפרסים המוכרים יותר שהוזכרו למעלה, הפרסים עצמם הם החלק הכי פחות מעניין. הסיבה שאנשים צופים בשעמומונים בני ה-3 שעות ומעלה האלה היא מה שיש בין הנאומים המפרכים בהם אנשים שאתם לא מכירים מודים לאנשים אחרים שאתם לא מכירים ולסטיבן ספילברג, שבזכותם הם פה היום; וב-Spike VGA מדובר בטריילרים.
Joystiq איחדו בפוסט הזה את כל מה שהיה מעניין בטקס. אז כן, כל מיני משחקים זכו בכל מיני פרסים, אבל תראו אילו דברים מגניבים באמת היו שם:
הנה טיזר מסקרן ל-Batman Arkham Asylum 2 (שם זמני); הנה טיזר פחות מסקרן ל-Star Wars: The Force Unleashed 2; והנה טיזר ל-Prince of Persia: The Forgotten Sands (מוזר. הייתי בטוח שהם סיימו עם הסדרה הזאת. אולי זה Movie tie-in?); תמצאו שם גם טריילר למשחק החדש בסדרת Medal of Honor, שהמפתחים שלו כנראה קינאו בהצלחת Modern Warfare, ולכן יתרחש בימינו אנו.
טיזרים וטריילרים פחות מעניינים תמצאו גם ל-Tron Evolution, Crackdown 2 ועוד כמה משחקים אחרים.
בגזרת משחקי המוזיקה החדשות היחידות הן ש-Harmonix עובדים על Green Day: Rock Band. כמו הביטלס בזמנם, גם במשחק הזה שם הלהקה מופיע לפני שם המותג. הם לא היו צריכים להתקפל כ”כ מהר. אבל בניגוד לביטלס בזמנם, כל השירים במשחק יהיו ניתנים לייצוא למשחקי Rock Band אחרים. ולכו תדעו, אולי במשחק הזה גם ה-Whammy Bar יעבוד.
אוקיי, זה יהיה מעניין.
Team Fortress 2 כמעט הרגיל אותי לצפות להכרזות פסיכיות מצד Valve. אתם יודעים, כאלה שכוללות קומיקסים, סרטונים מצחיקים, או קרבות חורמה בין שחקנים. אבל ההכרזה הזאת הגיעה בצורת הודעה לעיתונות סטנדרטית לחלוטין: חבילת הרחבה ל- Left 4 Dead 2.
חבילת ההרחבה תקרא The Passing, ותכיל מערכת משחק חדשה, כלי נשק חדשים (לטווח קצר וארוך כאחד), Uncommon Zombies חדשים, וזירות חדשות לכל מצבי המשחק של Left 4 Dead 2. חוץ מזה, היא גם תכלול בצורה כלשהי את ארבעת הדמויות מ- Left 4 Dead הראשון, מה שעשוי לרמז גם על תוספת כלשהי למשחק הראשון.
מחרימי המשחק למיניהם (ויובל בירב) בטח ימצאו כל מיני דברים להתלונן עליהם, כמו השמועות על כך שההרחבה הזו עלולה לעלות כסף (ההימור שלי הוא שזה באמת יעלה כסף – על ה- Xbox), או שהם יראו בכך הוכחה ש- Valve מתכוונת לחסל סופית את המשחק הראשון. אבל אחרי ששעתיים בודדות של משחק ב- Left 4 Dead 2 גרמו לי להתלהב כמו ילדה קטנה, לא באמת אכפת לי. אני שמח.
לא הרבה קרה בזמן שהעזתי להתחתן ולטוס לטנזניה. Left 4 Dead 2 יצא, אבל כותבי הבלוג לא הצליחו לארגן לעצמם משחק בלעדיי. Lego Rock Band יצא, אבל הוא בכל מקרה נחת בתיבת הדואר שלי רק יומיים אחרי שנחתתי בארץ. בסך הכל, נראה שהחודש האחרון עבר כמעט ללא אירועים מיוחדים. חוץ מזה שמיקרוסופט שוב עדכנו את מערכת ההפעלה של ה- Xbox 360.
אם לומר את האמת, ציפיתי לעדכון הזה בקוצר רוח. בין רשימת העדכונים, מיקרוסופט הכריזה על שתי תוספות שעניינו אותי מאוד. הראשונה – האפשרות להאזין למוזיקה מ- last.fm דרך ה- Xbox. השנייה – קישוריות בין רשת ה- Xbox Live ל- Facebook. בתור מישהו שתמיד התעניין ב- Xbox Live כרשת חברתית, ופחות כאמצעי למשחקי מולטיפלייר, החיבור עם פייסבוק נראה לי מסקרן במיוחד, ובעל פוטנציאל להיות מעניין מספיק כדי לשכנע אותי לעשות סוף כל סוף מנוי Gold. אבל התוצאות בשטח, בלשון המעטה, לא היו מעניינות במיוחד.
נתחיל מ- last.fm. למי שלא מכיר, האתר last.fm בונה למשתמש פרופיל מוזיקלי על סמך השירים שהוא אוהב, ומחפש לו מוזיקה דומה שעשויה למצוא חן בעיניו. מלבד האפשרות להאזין לערוץ ההמלצות הזה של last.fm, האתר מכיל עוד מגוון עצום של תחנות רדיו, שמוקדשות לכל ז’אנר מוזיקלי ולהקה שאתם יכולים להעלות בדעתכם. שילוב של last.fm במערכת ההפעלה של ה- Xbox היה יכול לעבוד נהדר, למרות החוצפה של מיקרוסופט לדרוש ממני לשדרג למנוי Gold לפני שאני יכול להשתמש בו (גם אם יש לי חשבון בתשלום ב- last.fm עצמו).
הבעיה היא שמשום מה, הסיפור הזה לא עובד בשום מקום מלבד ארה”ב או בריטניה. נכון, זה לא חדש. כבר התרגלתי ליותר מדי אפשרויות חסומות במערכת ההפעלה של ה- Xbox 360. אבל זה תמוה במיוחד בהתחשב בעובדה ש- last.fm עצמו כן עובד מכל מקום בעולם.
מדוכדך וממורמר, פניתי לבדוק את החיבור בין Facebook ל- Xbox Live. אחרי שבחודש האחרון קיבלתי כל מיני הודעות בפייסבוק מחברים שלי על משחקי PSN שהם קנו ו- Trophies שהם השיגו, הנחתי שעדכון הפייסבוק של ה- Xbox יעבוד בצורה דומה. בפועל, אפליקציית ה- Facebook של ה- Xbox לא באמת מעדכנת את Facebook בנוגע לפעילות שלכם, לא מצאתי שום דרך לגרום ל- Achievement-ים שאני משיג להופיע על המסך, ואפליקציית ה- Facebook על ה- Xbox מסתכמת בלא-יותר מממשק קצת פחות נוח לאתר (ועוד אחד שלא תומך בעברית).
מאז שקניתי את ה- Xbox, למדתי בכל הזדמנות שמערכת ההפעלה שלו עושה את כל מה שמערכת ההפעלה של ה- Playstation 3 עושה, אבל טוב יותר. זה מאוד לא אופייני למיקרוסופט, להפסיד לסוני בצורה הזאת. חבל.