אז, כפי שסיפרתי לפני שעות בודדות, ה- Xbox 360 שלי נחת בארץ, ביחד עם GTA IV וכרטיס של 4000 נקודות ל- Xbox LIVE. מכיוון שמדובר בקונסולה הראשונה שקניתי אי-פעם (אם לא מחשיבים את ה- Gameboy האגדי שלי), אני די מתרגש.
תהליך ההתקנה, ברובו, היה קל וזריז. הבעיה העיקרית של רשת ה- Xbox LIVE היא שמהירות ההורדות שלה, כמו ב- Steam, היא לא-יציבה במקרה הטוב. וכך, בזמן שהקונסולה שלי נאבקה להוריד את Rez HD (כבר אמרתי שאני מקנא בבעלי Xbox 360 בגלל המשחק הזה, אחרי הכל), התחלתי לבדוק את כל מה שיש למכשיר הזה להציע.
ב- GTA IV, אני מוכחר להודות, בקושי נגעתי. כשאני מקבל צעצוע חדש כמו ה- Xbox 360, אני אוהב לבדוק קודם כל את כל הפינות הקטנות שלו לפני שאני חוזר למנה העיקרית. אז סיירתי ב- Marketplace. בדקתי גרסאות הדגמה של כל מיני משחקים. בדקתי איזה סרטוני פרסומת הגיעו ביחד עם הדיסק הקשיח של ה- Xbox שלי. הצמדתי תמונה של דוב פנדה לפרופיל שלי. דברים כאלה.
בסופו של דבר גם בדקתי את GTA IV עצמו. מוקדם מדי בשביל להסיק מסקנה כלשהי לגביו, אבל שלא במפתיע, הוא נראה מרשים ביותר. גם יצא לי לשחק עם גרסת ה- Xbox של Geometry Wars – משחק שהולך לזכות למקום של כבוד בשבוע ה- Arena Shooters שהולך להיות כאן בבלוג בקרוב. היא היתה יותר מוצלחת מזו של המחשב האישי. לפני שסגרתי את העסק, הספקתי לחבר את כל הסיפור למחשב שלי ולגלות שעכשיו יש לי דרך הרבה יותר קלה לראות סרטי DivX על הטלוויזיה, אם מתעלמים מהעובדה שיש כמו סרטים שמסרבים לעבוד מסיבה מסתורית.
הבעיה היחידה שלי, מלבד מהירות ההורדה הלא-יציבה, היא הג'ויסטיק של ה- Xbox 360. אני מניח שאני אתרגל אליו, מתישהו, אבל אני באמת לא מבין מי במיקרוסופט חשב שזה רעיון טוב למקם את שני הסטיקים האנלוגיים בגובה שונה. באמת, העובדה שסוני עיצבו את הג'ויסטיק שלהם בצורה מסויימת, לא מכריחה את מיקרוסופט לאמץ עיצוב פחות נוח רק בשביל להבדיל את עצמם. כאמור, אפשר להתרגל לזה, אבל בפעמים הראשונות – זה לא יותר מדי נוח.
כך או כך, נראה שמדובר בתחילתה של ידידות מופלאה.