מהרגע שה- Xbox 360 שלי הודלק וחובר לרשת, לי ולחברה שלי היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שנשתמש בו לצורך תדלוק האובססיה הותיקה שלנו: Lumines! הבעיה היחידה, שהתחוורה לנו זמן קצר אחרי שהורדנו את גרסת ה- Trial של Lumines Live! היתה שכמו גרסת המחשב האישי, גם גרסת ה- Xbox 360 של Lumines היא… לא מוצלחת במיוחד.

הרעיון של גרסת ה- Xbox 360 הוא כזה: Lumines Live! מגיע בזול. פעם הוא הגיע ב- 1200 נקודות (~50 ש"ח, לפי שער הדולר היציג), היום הוא מגיע ב- 800 נקודות (~פחות). אבל בתמורה למחיר הזה אתם לא מקבלים את החבילה המלאה. אתם מקבלים בסך הכל כתריסר "סקינים" (רובם מכוערים, אבל נדבר על זה עוד רגע), רק סקין בודדים למצב המשחק נגד המחשב, ורק כמות קטנה של "פאזלים" ו"משימות", לאלה שחושקים במצבי משחק מעט שונים ממצב המשחק הסטנדרטי. כל דבר מעבר לזה? יעלה לכם נקודות.

מה שיותר גרוע הוא שלא רק שהגרסה הזאת מגיעה עם פחות מחצי מכמות הסקינים של גרסת ה- PS2 או ה- PSP – אלא שגם רוב הסקינים האלה, כאמור, לא מוצלחים. אפילו סקינים שנלקחו היישר מתוך גרסת ה- PS2 (או ה- PSP) עברו תאונה מזעזעת בהמרה – הרקעים שלהם הפכו לפשוטים ומכוערים, וכמות האפקטים על המסך הצטמצמה פלאים. כל זה הפך את Lumines ממשהו צבעוני, כיפי ומטורף לחלוטין (או במילים אחרות: יפני) ל… ובכן, למשהו שמעוצב בצורה קצת פחות מוצלחת ממשחק של Popcap.

אז בסדר, חשבתי לתומי, הם ניצחו. בשביל לקבל Lumines נורמלי, אני מוכן לשלם עוד קצת כסף. הסקינים לא מספיק מופרעים? סבבה, נקנה את חבילת הסקינים של ה- Tokyo Club Mix ב- 350 נקודות. זה בטח יעזור, לא?

אבל מה שמיקרוסופט לא מספרים לי בעמוד המכירה הוא שהחבילה הזאת מכילה ארבעה סקינים חדשים בלבד. ארבעה! שניים מתוכם דווקא מאוד מוצלחים, אבל קיבינימט, הדבר הזה עלה לי 350 נקודות!

כמו כל ג'אנקי שלא מכבד את עצמו, ניסיתי שנית. לאחר וידוא שהחבילה הזו מכילה עשרים סקינים חדשים, קניתי את Rockin' Holiday Skin Pack ב- 400 נקודות. הפעם כבר התוצאה היתה טובה בהרבה. 20 הסקינים החדשים היו מעוצבים בצורה נהדרת, ואפילו יותר מוצלחים בכל מיני מובנים מהסקינים המקוריים של גרסאות הפלייסטיישן. זה היה מאוד משמח, אבל אז גיליתי בדרך הקשה (כלומר, חברה שלי גילתה) שאי אפשר לשלב באופן מוחלט בין עשרים הסקינים האלה לכל הסקינים הבסיסיים שמגיעים עם המשחק.

כמו שאמרתי, אני מאוד אוהב את Lumines. אבל זאת, ללא ספק, הגרסה הכי מעצבנת של המשחק שנתקלתי בה עד עכשיו. אם יש לכם פלייסטיישן 2 או PSP, עדיף לכם לקנות את הגרסאות "היקרות" יותר של המשחק לפלטפורמות האלה. אם לא – לכו על המשחק ועל ה- Rockin' Holiday Pack. זה יוצא כמעט בסדר.

את סוף השבוע האחרון ביליתי הרחק מהרעש, הצפיפות והאינטרנט הזמין של מרכז הארץ, במה שהיה אחת מתקופות המנוחה המוצלחות ביותר שלקחתי מזה זמן רב. אבל בשבת בצהריים, הטרידה הודעת SMS את מנוחת הג'קוזי שלי. לאחר ניגוב הקצף מהידיים שלי, גיליתי הודעה אחת מתומצתת מאחותי הקטנה: "הוכרז דיאבלו 3!!!".

אני לא אחזור שוב על מה שדני אמר. אני רק רוצה להקדיש עוד קצת מרחב לתרגיל היחצנות המבריק של בליזארד, שהרים את כל מעריצי הרשת המכורים שלהם (וגם כמה שיושבים על הגדר, כמוני) באוויר.

לחידה שלהם היו כמה חלקים: קודם כל, היה את התמונה עצמה שישבה בפתיחת האתר, וגילתה בהדרגה פנים של משהו לא ברור. כמו כן, היה את הרונות המסתוריות, שעיטרו את התמונה שנגלתה לאיטה. בנוסף אליהם, הושתלו בדף ה- CSS של האתר (אם אתם לא יודעים מה זה – אל תדאגו, זה לא באמת מעניין) מספרים תמוהים ורפרנסים לחלקים של תמונה שהציגה משהו… סגול. מעניין.

נראה שהמספרים היו הרמז החזק ביותר של בליזארד. מעריציה העשויים ללא-חת הסיקו במהרה שמדובר בקידוד של אותיות באנגלית. אחרי הכל, חלק מהקישור לתמונות הממוספרות הללו הכיל את המספרים 23,23,09 – WWI, למתקשים, שזה הכנס אותו בליזארד ערכה בפאריז. התמונה הראשונה שקושרה הכילה את המספר 4. 4 מייצג את האות D. יום אחר כך, נחשף המספר 15, שמייצג את האות O. ברור שזה DIABLO, אמרו המעריצים. ואז בליזארד הביאה להם זובור.

המספרים? סתם הרצף הלא-ברור של המספרים מ- Lost. התמונה החבויה? פינגווין סגול מרושע, חסר כל קשר ממשי למשחק. הרונות? גם חסרות כל קשר למשחק. אחת מהן אפילו היתה בצורת סמיילי. הפרצוף במסך הפתיחה? מעוצב בכוונה להראות יותר כמו ה- Lich King ופחות כמו דיאבלו, בשביל להטעות את המעריצים. אני מתנצל על השפה, אבל בליזארד הביאה לכל חובבי החידות ביננו זובור ענק.

בסוף נחשף דיאבלו 3, והעולם הריע. בליזארד תזכר לדורות בתור חברה עם חוש הומור אכזרי במיוחד, ואני מניח שעובדי החברה מאוד בסדר עם הדימוי הזה. בלי שום קשר ליחס שלי למשחק (שהוא, אגב, די מתלהב) – באמת כל הכבוד על הקמפיין הזה.

בהמשך לפוסט של עידן לפני כמה ימים, שתיאר את תרגיל היחצנות הנחמד של Blizzard, סוף סוף אפשר להגיד שהוסר הלוט וההרכזה יצאה – המשחק עליו דובר בסדרת הרמזים הארוכה  הוא Diablo III. כחלק מההכרזה, הורם אתר מלא בו מספר תיאורים נחמדים ורמזים למתקרב, בין השאר הסברים לכך שהסיפור יערב מספר סביבות ודמויות מהעבר כדוגמת Deckard Cain והעיר המקוללת האהובה על כולם, Tristram.

מבחינת המשחקיות, מסתמן שהכוונה היא להמשיך עם מה שעבד במשחקים הקודמים. יהיו סך הכול חמש סוגי דמויות שיהיה ניתן לבחור מהן, חלקן חדשות וחלקן חוזרות מהמשחקים הקודמים. בנוסף, במשחק יהיו סביבות דינאמיות יותר, משמע יהיה ניתן להרוס ולהשפיע עליה כנגד אלפי האויבים שללא ספק יזרקו את דמותם התלת-מימדית לכיוונך.

ממליץ בחום לבקר באתר שהוקם עבור המשחק ולחטט שם.
נשמע מבטיח.

מעריצי בליזארד רועשים. לקראת כנס ה- Worldwide Invitational של בליזארד בפריז, השתנה מסך הפתיחה של האתר לגוש קרח גדול, שמאחוריו יש אור לבן. מיום ליום, האור מתגבר, לקראת החשיפה של… מה, בדיוק?

תשאלו חלק מהמעריצים, והתשובה תהיה פשוטה: דיאבלו 3. תהליך הסקת המסקנות שלהם (שסוכם בצורה כה מוצלחת ע"י PC Gamer) כולל השוואת רונות, חפירה בקוד המקור של האתר כדי לחשוף תמונות סודיות, וניסיון לפענח קודים מספריים המושתלים באתר. ייתכן שהם פסיכופטים מוחלטים, אבל לאור ניסיון העבר המר שלי, אני מוכרח להודות: ייתכן גם שהם צודקים. הזמן בהחלט נראה מתאים להכרזה על דיאבלו 3 – בהחלט יותר מהפעמים הקודמות שבהן הושמעו השמועות האלה. אבל נצטרך לחכות כמה ימים בשביל לדעת בביטחון.

עברו לפחות שנתיים מאז הפעם האחרונה שהיה לי Gamepad למחשב. ה- Logitech WingMan Cordless Rumblepad שירת אותי במשך תקופה לא-קטנה, אבל בסופו של דבר התחיל לזלול את הבטריות שלו בקצב של 4 סוללות ביום, גם אם הוא היה כבוי. לאחר שמחיתי דמעה או שתיים, חזרתי לי לחיים נטולי Gamepad על המחשב האישי: רק אני, המקלדת והעכבר המוזר שלי.

אבל ההגעה של ה- Xbox 360 לביתי הקט שינתה את הכל. עכשיו לא רק שיש לי Gamepad (שניים, למעשה), גם מדובר ברכיב שליטה הכרחי לקונסולה שלי. כלומר, בניגוד ל- Gamepad הממוחשב שהיה לי, לא ייתכן שהוא יזנח בצד למשך כמה חודשים רק בשביל לגלות, עם צאתו של משחק חדש בסדרת טוני הוק, שהוא כבר לא עובד. כל מה שהייתי צריך בשביל להנות מהפלא החדש זה רק את ה- Xbox 360 Wireless Gaming Receiver for PC (שם קליט, אה?) הנהדר. וזהו.

את ה- Wireless Receiver הזה, לרוע המזל, לא הצלחתי למצוא בארץ, לא משנה את מי שאלתי. "באג" הואילו בטובם להציע לי אותו… ביחד עם פאד חדש ל- Xbox 360. ויתרתי. שניים זה מספיק בשבילי כרגע, תודה. לשמחתי, אחד מחבריי נסע לארה"ב במסגרת העבודה שלו, כך שכעבור שבוע וחצי (ועשרים דולר) מרגע ההחלטה על הקנייה, הרסיבר החדש כבר היה מחובר למחשב שלי, ויצאנו לדרך. אז כן, יש לי סוף כל סוף Gamepad למחשב. מצד שני, לא יכולתי שלא לשים לב לכמה בעיות, חלקן קטנות יותר וחלקן קטנות פחות.

• תפעול בסיסי: כדי לחבר את הגיימפאד למחשב שלי, אני צריך ללחוץ על כפתור ה- Connect על הרסיבר, ואז על כפתור ה- Connect בפאד. הבעיה הראשונה היא שהפאד חייב להיות דלוק בשביל זה. הבעיה השניה היא שלחיצה על ההדלקה של הפאד מדליקה גם את ה- Xbox שלי. הבעיה השלישית היא שהמחשב וה- Xbox שלי נמצאים באותו החדר, אז סדר הפעולות שלי, בכל פעם שאני רוצה לחבר פאד למחשב, הוא: להדליק את הפאד, לקום מהכסא, לכבות את ה- Xbox, להתיישב מול המחשב ואז לחבר את הפאד למחשב.
• לפעמים אני לא מבין את התמיכה החלקית-להחריד של משחקים מסויימים ב- Gamepad. ב- Audiosurf אין אפשרות לנווט בתפריט הראשי רק עם הפאד, Mutant Storm סובל מאותה המחלה וב- Everyday Shooter אי אפשר לחזור עם הפאד ממסך ה- Game Over לתפריט הראשי (ובכלל, גם עם הסטיק האנלוגי, אפשר לירות רק ב- 8 כיוונים שונים). אה, וטוני הוק 3 בכלל לא קיבל קלט מהפאד. אבל מילא, זה משחק ישן. אז מה אם X-Wing הצליח להתמודד איתו כהלכה.
• כפתורי ההדק של ה- Gamepad ממופים, משום מה, בתור ציר אנלוגי (ציר Z). נחמד מאוד שהם אנלוגיים, באמת, אבל המיפוי הזה הופך חלק מההגדרות לבלתי אפשריות, שזה קצת מעצבן.

בשורה התחתונה – אני דווקא מרוצה, כי הרסיבר עושה בסך הכל בדיוק מה שהוא אמור לעשות. אבל מחשבה של יותר מ- 3 שניות מצד מיקרוסופט (ותמיכה קצת מוצלחת יותר בג'ויסטיקים מצד מפתחי המשחקים) בהחלט היתה הופכת אותי לאדם שמח יותר.

מפיצי BioShock, יצירת המופת שהזכרנו לא פעם ולא פעמיים כאן בבלוג, עמדו בהבטחה שלהם וביטלו את ההגנה המעצבנת על המשחק שמגבילה את מספר ההתקנות.

עם כל הבלאגן והעצבים שעורר לאחרונה נושא ההגנה הדורסנית על משחקי מחשב בפני פיראטיות, נחמד לראות מפיצים שעומדים בהבטחה שלהם וטורחים להיות בסדר עם קהל הלקוחות שלהם.

העדכון החדש ל-Team Fortress 2 שוחרר, ואיתו Achievements וכלי נשק חדשים ל-Pyro, אחת הדמויות החביבות עליי במשחק. העדכון כולל גם שתי מפות חדשות, שפותחו על ידי הקהילה, והוא בא במסגרת סוף שבוע חינמי נוסף של המשחק.

כמו במקרה של חבילת ה-Medic, גם הפעם אתם יכולים לצפות לקבוצות המורכבות מ-10 Pyro-ים לפחות, כשכולם נואשים לקבל את ה-Achievements החדשים. גם לאחר שעה ארוכה בה ניסיתי להשיג את OMGWTFBBQ, שבו אתם אמורים להרוג אויב עם ה-Taunt שבו אתם יורים כדור אש (סטייל ליו קאנג ממורטל קומבט), אני מסרב להיכנע.

אך בניגוד לכלי הנשק החדשים שהגיעו ל-Medic, שבסופו של דבר התגלו כחביבים אך נטולי משמעות, השדרוג שה-Pyro מקבל הוא הרבה יותר רלוונטי. היכולת החדשה שלו להדף אוויר עם הירי האלטרנטיבי של הלהביור, מונעת ממנו, בשעה טובה, לשוב ולהיות בשר תותחים לחיילים עם הטילים שלהם. Pyro מיומן יכול לעתה לגרום להם לטעום מהחביתה שטיגנו לעצמם. או משהו. אני לא טוב בביטויים.

בכל אופן, Team Fortress 2! זה מגניב, זה כיף וזה בחינם לכמה ימים. יאללה, בואו.

עריכה: ושוב שכחתי משהו – Meet the Sniper שוחרר גם הוא, והוא אחד המוצלחים שלהם.

כמעט פספסתי את המאורע, אבל מסתבר שיוצר היצורים (לעזאזל, זה לא נשמע טוב) של Spore שוחרר לאוויר העולם. או לפחות, גרסת ההדגמה שלו, שמכילה רק רבע מכמות התוכן שצפויה במוצר הסופי, שוחררה. אם אתם רוצים את התוכנה המלאה, תצטרכו להזמין את המשחק בהזמנה מוקדמת, או לשלם עשרה דולרים עבור ה- Creature Creator.

מכיוון שאין הרבה דברים ביקום שיגרמו לי לשלם עשרה דולרים עבור רכיב ממשחק שאני הולך לקנות בכל מקרה במחיר מלא, הייתי ממש קרוב להזמין את המשחק המלא בהזמנה מוקדמת דרך החנות האלקטרונית של EA. אבל ברגע שגיליתי שאני צריך לשלם עוד כסף בשביל שהחנות הדיגיטלית תואיל בטובה לשמור לי עותק על השרתים שלהם רק למשך שנתיים (!), החלטתי לנטוש את הרעיון. שילמדו מ- Steam, ואחר כך נדבר.

אז… יוצר היצורים. הוא מוצלח ביותר. צריך קצת להתרגל אליו, ולפעמים צריך לשחק יותר מדי עם הזוויות של המצלמה לפני שמצליחים להזיז איברים או מפרקים בצורות הנכונות, אבל הוא נראה מאוד מרשים, בסך הכל. בניסיון הראשון שלי יצרתי יצור ארצי למדי, אבל בדרך עברתי דרך כמה מודלים… הזויים. והגורים שלו יצאו ממש חמודים.

את יוצר היצורים אפשר להוריד מהאתר הרשמי של המשחק, או מויגיימס, אם אתם רוצים.