כמו במקרה של No Man's Sky, כל כך רציתי להקליט סרטון "בואו נשחק" ב- Overcooked, שהייתי מוכן להזיז הרים (או יותר נכון, לגרור את החלק התל-אביבי אך מחוסר-הילדים של הבלוג לכפר סבא) בשביל להקליט את זה. אז לקחתי את שני הטירונים האלה, שאף פעם לא הכינו המבורגר וירטואלי בחייהם, צירפתי אותם לשני מאסטר-שפים (כלומר, אני ואשתי), וראיתי מה קורה אחר כך!
אגב, אם אתם רוצים, יש פה בבלוג גם ביקורת רגילה (עם טקסט והכל) ל- Overcooked, אבל שמעתי שזה פחות פופולרי בימינו.
2016 היתה שנה מלאת הפתעות. חלק מההפתעות היו הפתעות לטובה (הו, שלום לך DOOM!), חלק מההפתעות היו הפתעות לרעה (או לפחות זה מה שמספרים לי על No Man's Sky), אבל אף אחת מהן לא היתה מפתיעה כמו Overcooked. כי על הנייר, Overcooked הוא משחק בישול. בסך הכל משחק בישול! אתם יודעים, מהקטגוריה הזאת שמתחילה ב״מלך הפלאפל״ ומלאה במיליוני משחקי פלאש ומשחקי פייסבוק וכל מיני דברים שהשיא שלהם הוא Cook, Serve, Delicious, שאמנם ערן אבירם מאוד אהב, אבל הוא עדיין בסך הכל משחק בישול! מה אתם כבר יכולים לצפות ממשחק בישול?
ובכן, אני אגיד לכם למה אני לא ציפיתי. לא ציפיתי לחווית המולטיפלייר הכי כיפית של שנת 2016. זה היה די מפתיע. המשך »
בדרך כלל כשאנחנו מקליטים את הפרק שבוע מראש זה יוצא יחסית בסדר. וזה לא יוצא, אתם יודעים, שבוע שבו חושפים את Red Dead Redemption 2, את הריבוט ל- Star Control ואת ה- Nintendo NX באופן רשמי. לא תמיד יש לנו מזל.
להורדה (54:09 , 49.5 מגה)
נתחיל בדיסקליימר. לא שיחקתי באף אחד משחקי Gears of War הקודמים ל-Xbox 360. אז אם אתם שחקני Gears of War ותיקים שרוצים לשמוע כיצד המשחק החדש משתווה לקודמיו, זו כנראה לא הביקורת בשבילכם. הניסיון היחיד שלי עם הסדרה היה כשקניתי את גרסת ה-PC של המשחק המקורי, אי שם ב-2007, ופשוט לא הצלחתי לשחק בה בגלל בעיות טכניות. מאז, לא חשתי צורך לחזור למשחקים האלה. עוד Cover Shooter גנרי ומצו’איסטי, חשבתי. לא תודה. לכן אני מודה שהייתי קצת פסימי כשניגשתי לשחק בגרסת ה-PC של Gears of War 4. המשחק רץ תחת פלטפורמת ה-UWP של חלונות 10, שהתפרסמה לאחרונה הודות לכמה פורטים בעייתיים למדי. לכל הפחות, חשבתי, גם אם המשחק עצמו לא יהיה כמו פרק משעמם של ‘כוח המחץ’, הוא בטח יפעל כמו תחת על המחשב שלי.
ובכן, אני שמח לבשר שטעיתי, ודי בגדול. לא נתקלתי בשום בעיה בזמן ההורדה (העצומה – 70 פאקינג ג’יגה) וההתקנה של Gears of War 4. המשחק רץ נהדר ונראה נהדר על המחשב הרק-סביר שלי (GTX 970, מעבד i5 עתיק, 8 ג’יגה זיכרון). אם יש לכם מחשב גיימינג מהשנים האחרונות, אני מעריך שהוא יפעל על 1080p60 ללא בעיות מיוחדות. הבעיות הטכניות היחידות שנתקלתי בהן היו במולטיפלייר, שם סבלתי מלאגים קשים ולא באמת הצלחתי לשחק. העדר server browser או אפילו תצוגה של הפינג אחרי שמתחברים למשחק מקשים כאן עוד יותר. לי זה פחות מפריע כי אני מעדיף משחקי סינגל פלייר בכל מקרה, אבל אם זה חשוב לכם אולי כדאי לחכות שיתקנו את זה, כדי שלא תתחרפנו.
והמשחק עצמו? אין ספק שבבסיסו אין פה הרבה ייחוד. זהו משחק פעולה מגוף שלישי רגיל למדי. רצים ממחסה למחסה ויורים מחסנית אחר מחסנית אחר מחסנית במפלצות. ומה אין בו? אפשרות לקפוץ, אפשרות להתכופף, שדרוג של הדמות או כלי נשק, חידות, ולמעשה שום דבר שהוא לא לירות, להסתתר מאחורי מחסה ולרוץ. אם הוא לא היה כל כך יפה היה אפשר לחשוב שמדובר במשחק מ-2008. והאמת? מלבד חוסר היכולת לקפוץ (כי רבאק, יש פה סלע קטן, אין מצב שמי שהרגע הרג חמישים מפלצות במו ידיו לא יכול לעלות עליו), הדברים האלה לא חסרים אפילו קצת. Gears of War 4 לא מתיימר להיות מתוחכם. הוא עושה מעט, אבל הוא עושה את זה בענק. המשך »
רוצים לדעת מה קרה בפרקים הקודמים? לחצו כאן בשביל להגיע לרשימת כל הפוסטים שכתבתי בנושא עד עכשיו. בקצרה – ה- Viper King חוסל, החיילים שלי רוצים להרוג אותי, פרויקט ה- Avatar מתקרב לסיום, ולמרות כל אלה – אני אופטימי.
9/6/2035, Operation Outer Cry
פעמוני אזעקה התחילו לצפצף בכל האוונג'ר. שוב. זאת הפעם ה- 37 או משהו כזה. גיא נפל ממיטת בית החולים שלו והתחיל לזחול לעבר העציץ הקרוב (אגב, תקשיבו, בזמן שהוא היה חולה במיטה ולא מסוגל לברוח ניסיתי לשאול אותו כל מיני שאלות בפיזיקה, ואני מתחיל לחשוד שהוא בכלל לא היה מדען כפי שהוא הציג את עצמו במקור!). עידן דקל וטל הופיעו אשמים כאילו תפסתי אותם במשהו (אולי הם שוכבים ביחד, או משהו, לא יודע). אלון קפץ לאוונג'ר, חמוש, מוכן לבעוט בתחת חייזרי. אדם בא לשאול אותי מה לעזאזל קורה פה.
"זה פרויקט ה- Avatar," הסברתי, "מסתבר שאם בכלל לא עושים שום דבר בשביל לעצור את הפרויקט, הוא ממשיך! איזה קונספט מעניין!"
"אז מה אנחנו הולכים לעשות?"
"ובכן, אנחנו לא יכולים לתקוף אף מתקן שמשויך לפרויקט, בגלל שכולם רחוקים מדי מהשטחים שבהם יש לנו השפעה ולא קיבלנו מודיעין מדויק לגבי אף אחד מהם… וה- Skulljack עדיין לא מוכן, אבל השארתי לנו על המפה את ה- Blacksite הראשון בתור גיבוי למקרה שפרויקט ה- Avatar יתקרב להשלמה. אז אנחנו יכולים לתקוף אותו"
"מעולה! אז אנחנו תוקפים אותו?"
"לא, כי החייזרים תוקפים את אחד מבסיסי המחתרת במערב אירופה, אז אנחנו צריכים לצאת לשם, עם הכוח הלא-אופטימלי כל כך שיש לנו עכשיו, ולקוות שתשרדו את זה בצורה מספיק טובה בשביל שנוכל לארגן מתקפה על ה- Blacksite בעשרה ימים הקרובים!"
"אני לא רואה מה יכול להשתבש בתוכנית הזו המפקד!"
"נראה לי שאתה משקר, אדם"
"זה נכון! יש סיכויים ממש גבוהים שהתוכנית הזו תשתבש המפקד!"
"זה יותר טוב"
(כהערת שוליים, שמתי לב שהשדרוג ל- Predator Armor גרם לכך שטל לובש עכשיו משהו שנראה כמו מכנסיים. אני אצטרך לטפל בזה)
טוב, אז זה לא שיש לי הרבה ברירות – עם גיא בבית החולים אני לא יכול לקחת שני רימונאים, ובגלל שבוריס בבית החולים אין לי שום Specialist ראוי שאני יכול לקחת. זה אומר שני דברים. הראשון הוא שאני הולך לשלוח את ה- Specialist הצעיר החדש לשדה הקרב – אור קומלוש! מי ייתן ותזכה לראות את אור היום שנית!
השני הוא שאני מוציא את יונדב צבקר מהמבחנה שלו.
מלבד יונדב ואור, אני שולח למשימה את הרימונאי אלון שוורץ, הריינג'ר-בעל-המכנסיים טל הורוביץ, הצלף בעל לב הזהב (נניח) אדם זיירה וערימת המתכת הפציפיסטית עידן דקל.
אחלו לי בהצלחה. אני אזדקק לזה.
הרבה קרה בפרקים הקודמים של יומן המשחק שלנו, ואתם יכולים ללחוץ כאן אם אתם רוצים להשלים את זה. בקצרה: בפרקים האחרונים מתו לי אנשים ואני במצב קשה. אבל אני אופטימי!
כמו כן, דקל רובוט עכשיו.
"המפקד, אני יודע שאתה לא במצב רוח לקבל חדשות, אבל… כדאי שתראה את זה"
עקבתי אחרי בראדפורד להנדסה, מבואס. לא ידעתי מה הוא רוצה להראות לי, אבל באמת שלא עניין אותי. העדפתי לשקוע באומללות על מותם בטרם עת של שקד ומקס (ודקל, כמובן, גם דקל. רימונאי מהולל, הדקל הזה). אבל מה שראיתי הצליח להוציא אותי מהאומללות שלי לכמה רגעים.
בפינה האדומה – בוריס. ה- Specialist המנוסה היחיד שלי עכשיו כששקד הפכה למזון לתולעים. זכור, בין השאר, מכך שבמשימה הראשונה שלו עבורי הוא צפה בעידן דקל מת לו מול העיניים. בפינה הכחולה – רובוט אדום ועצום שטוען בתוקף שהוא עידן דקל. בוריס ניסה מגוון מחוות דתיות שהוא ראה לאחרונה ב- DVD מהמאה ה- 20 של "מגרש השדים", תוך כדי שהוא צועק "צא דיבוק צא! חזור לשאול שממנו הגעת?!", ודקל בתגובה ניסה להתגונן עם כל מיני טיעונים כמו "שאול? באמת? לשם אתה חושב שהגעתי?!".
שעות מאוחר יותר, כשבוריס סיים לעבור על טקסי גירוש שדים מ- 38 דתות שונות, 22 כתות וחליטת צמחים הומאופטית אחת, הוא סוף כל סוף הסכים להתיישב ליד דקל. דקל בהה בו, במבט מתכתי וריקני, ובוריס שאל אותו "איך?"