<נוסטלגיה>
הפעם הראשונה בה נתקלתי ב"זיגזג 2000" היתה לפני עשור, כמעט.
בין סיום התיכון לגיוס זכיתי בסכום כסף צנוע, שהחלטתי להשקיע בשדרוג המחשב שלי למחשב מולטימדיה (!) – לקנות לו מסך 17” ענק, ארבעה רמקולים היקפיים, כונן DVD שיידע לקרוא דיסקים מהפורמט החדש, וכמובן מעבד חדיש, שיוכל לעבד את זרם הביטים האדיר שנפלט כל שנייה מתקליטור DVD.
בחיפושי אחר חנות להוציא בה את הכסף נתקלתי בזיגזג, שהציעו רכיבי שדרוג של חברת Powerleap. מבלי להכנס לפרטיים טכניים (כי אני ממש לא זוכר אותם, ולא בטוח שבכלל הבנתי אותם בזמנו), הרכיבים האלה אפשרו להתקין מעבדים מדגמים חדשים על לוחות אם שבדרך–כלל לא היו מתאימים להם. ראיתי כי טוב, וקניתי שם את כל הרכיבים, מוכן ומזומן לפצוח בחיי החדשים וליהנות מכל מה שיש למדף ה-DVD היחיד בספריית הוידאו הקרובה לביתי להציע.
לצערי, המחשב עשה בעיות. כנראה יש סיבה לכך שלוחות אם ישנים לא תומכים במעבדים חדשים.
לשמחתי, הבעיות הללו אפשרו לי להכיר את הגישה של זיגזג לשירות לקוחות, כזו ששמה את הלקוח מעל לכל, אבל באמת, ולא כסלוגן חסר תוכן. אורן (הבעלים דאז והמנכ"ל היום, אם הבנתי נכון) דאג לתת לי תמיכה טלפונית, וכשזה לא עזר נסע אלי הביתה (חצי שעת נסיעה בערך) לאסוף את המחשב ולקחת אותו למעבדה לבדוק מה הבעיה איתו, ובסופו של דבר החליף לי את לוח האם ללוח חדש, והכל בלי לקחת שקל נוסף.
</נוסטלגיה>
כזה דבר נוטים לזכור הרבה זמן, ולכן היה לי ברור שאני אבדוק במסגרת הפרוייקט הזה מה יש לזיגזג להציע.
לא ראיתי את השם שלהם ב"זאפ" יותר מדי, ונראה שהם כמעט אף פעם לא מופיעים בהמלצות על החנויות הכי זולות, אבל אני עדיין רואה את השם הזה צץ אצל "מביני עניין", שתמיד מזכירים את השירות המשובח שלהם. אני שמח שלמרות הזמן שעבר, מנהלי החנות לא איבדו את העקרונות עליהם בנו אותה.
על שירות משובח אני מוכן לשלם אקסטרא. השאלה הגדולה היא רק עד כמה גדול האקסטרא.
זיגזג ממוקמת באיזור התעשיה ביהוד. הם עברו לבניין הזה לפני כ-9 חודשים, אבל זה נראה כאילו הם הגיעו רק בשבוע שעבר. איזור קבלת הקהל עדיין עירום ברובו, אבל מסודר, עם עמדות למוכרים וקיר מלא ציוד היקפי מאחוריהם, אבל אם נכנסים קצת פנימה לחדרים הפנימיים (שם ישבתי, כי כל העמדות האחרות היו תפוסות) מגלים בעיקר בלגאן.
התיישבתי מול שגיא, שכמו כפיר מ"קוברה" לפניו, השקיע בי הרבה מאוד זמן, גם אחרי שעת סגירת החנות, ובאף נקודה לא גרם לי להרגיש שאני מעיק עליו, גם כששאלתי שאלות שאולי הרגישו מיותרות. כשסיפרתי לו את הסיפור שלי עם זיגזג אמר שהוא לא ממש מופתע, וגם הוא הגיע אליהם כלקוח בזכות השירות, ולאחר כמה שנים זה מה שמשך אותו לעבור צד ולהתחיל לעבוד בחברה.
(הערת ביניים: אני מתנצל אם הפוסט הזה נשמע כמו פרסומת. זו לא הכוונה שלי, ולצערי אף אחד לא משלם לי או נותן לי טובות הנאה בשביל לכתוב את הדברים האלה. אני באמת התרשמתי מאוד לטובה מהחנות).
אז התחלנו עם המפרט עצמו. אמרתי לשגיא, כרגיל, שאני מחפש מחשב לגיימינג. המחיר לא ידוע, ואני סומך עליו.
שגיא פתח עם השאלה באיזה מעבד אני מעוניין. מאחר שזו כנראה השאלה שהאני הכי מתחבט בה, החזרתי אותה אליו. הוא, מסתבר, שייך למחנה ה-Dual Core. חברי אותו מחנה חושבים שעדיף לקנות מעבדים כפולי ליבה זולים יחסית, שיריצו את המשחקים של היום בצורה הטובה ביותר, במקום לשלם הרבה כסף על מעבד שהמשחקים יידעו איך להשתמש בו רק מנקודה לא ידועה כלשהי בעתיד. המעבד כפול הליבה החזק ביותר הוא ה–E8500, אבל עדיף לחסוך קצת כסף, ולרכוש את ה–E8400, שזול ממנו ב-150 ש"ח בערך, וההבדל היחיד ביניהם הוא 160MHz לטובת הראשון.
זיגזג מציעים את המעבד הזה בבאנדל עם גוף קירור Freezer 7 Pro של Arctic Cooling, במחיר של 896 ש"ח.
הלאה ללוח אם: השאלה העיקרית לדעת שגיא היא Asus או Gigabyte. אין לי העדפה אמיתית בין שתי החברות, ואני רק זוכר שבימי התיכון Asus היו שם נרדף ללוחות אם יוקרתיים ויקרים. אני לא יודע עד כמה הדבר הזה נכון גם היום, אז שוב הלכתי עם הבחירה של שגיא. לא מדובר בבן–אדם שחי על הקצה, לכן הוא הלך על הלוח הסולידי שכבר הופיע פעם או פעמיים פה בבלוג, ה–GA-EP45-DS3 של Gigabyte. הוא עבר איתי קצת על כל הדגמים שהחברה מציעה, הסביר לי את ההבדלים ביניהם, ובסופו של דבר נתן לי לבחור בין לוח עם תמיכה ב–RAID לאחד ללא תמיכה. לאחר שהסביר לי מה זה RAID (לא ידעתי על זה שום דבר קודם, למעט העובדה שמדובר בשיטה לגרום לשני דיסקים קשיחים לעבוד מהר יותר), החלטתי לוותר על התענוג, וללכת על הלוח הזול יותר.
עכשיו תור כרטיס המסך. בעקרון, לדעת שגיא הבחירה היא בין ה-4870 של ATI ל-260 של nVidia. לשניהם יתרונות וחסרונות, אבל היתרון הגדול של ה-ATI הוא בעיבוד הקול שהוא מבצע, מה שמאפשר לחבר אותו לטלויזיית HD (דרך מתאם DVI to HDMI) ולצפות בסרטים בלי להסתבך עם חיבורים לכרטיס הקול. מה אני אגיד לכם – קנה אותי.
שגיא חיפש את הכרטיס הזול ביותר שמבוסס על השבב הזה (כל היצרנים אותו דבר בסופו של דבר, לטענתו), ומצא את ה– AX4870 PCS PLUS של PowerColor. מדובר בכרטיס שעבר OC במפעל, ומגיע עם קירור רציני יותר מהסטנדרט. למרות שבד"כ הוא לא ממליץ להעביר את כרטיס המסך OC, כי זה פוגם ביציבות שלו, שגיא הוציא את הכרטיס הזה מהכלל כי הוא מגיע מומהר מלכתחילה. וחוץ מזה הוא זול יותר, אז זהו.
הבחירה בדיסק הקשיח היא לא ממש דילמה, אבל סוף סוף הבנתי למה הנטייה לכיוון Seagate – הם פשוט מציעים נפח cache כפול. בעוד הדיסק של WD מציע רק 16MB ב-cache, זה של Seagate מציע 32, ולכן הוא יותר מומלץ. זה הכל. לכן, שוב, כרגיל, המפרט מכיל את ה–ST3500320AS של Seagate.
הבחירה בצורב עוד פחות בעייתית מזו של הדיסק הקשיח. בכל מקרה "כולם ימותו תוך שנה ויום" לפי שגיא. אז שוב, נלך על הזול ביותר. Samsung DVR-S223F במהירות של X22 נבחר. נקווה שהוא ישרוד קצת יותר. תהיתי שוב לגבי כונן Blu-ray, והחלטתי לוותר לאור המחירים הנוכחיים. שגיא שיבח אותי על הבחירה הנכונה.
עכשיו נותר לסגור את הכל במארז. אני לא מעוניין במארז מוציא עיניים, אלא בסך הכל במשהו שיחזיק את כל החלקים ביחד, ולא ירעיש במיוחד. למרות זאת שגיא המליץ לי על מארז עם חלון, כי מסתבר שהחלונות פוגעים בתהודה של המארז, וזה מפחית מהרעש הכולל של המערכת.
הסתכלתי על כמה מארזים, באתר ובחנות עצמה, ובסוף הלכתי על (שוב, בהמלצתו של שגיא) על ה-Thermaltake M9 עם חלון. זה מארז שחור, גדול ולא יקר, עם מקום לעד 9 כוננים, “כלוב" דיסק קשיח ניתן להסרה, חיבורי USB וסאונד עליוניים (שזה נוח למי שרוצה לשים אותו על הרצפה, כמוני) וזוג מאווררים גדולים.
הערת אגב אנקדוטלית: זיגזג הם היבואנים הרשמיים של Thermaltake ו-Arctic Cooling, אבל הם לא מציעים את המחירים הזולים ביותר על מוצרי החברות הללו. לטענת שגיא, לא משתלם בהכרח לקנות ישירות מהיבואן כי יש לו אינטרס לדחוף את המוצרים שלו אצל הספקים, ולכן לתת להם למכור אותו במחירים נמוכים יותר. לא יודע, אותי זה מעניין.
אם נחזור למפרט, כספק שגיא המליץ על ה–EMD525AWT של Enermax, עם Active PFC והספק מקסימלי של 525W, כמשתמע משמו. גם במקרה הזה זו לא הפעם הראשונה שהדגם הזה מופיע בפרוייקט, ואפילו זיירמן ממליץ עליו (בערך), אז אני מסופק.
הדבר האחרון שנשאר זה זכרון. זכור לי שישבתי הרבה זמן עם שגיא, מנסה לבחור את הזכרון המתאים, ולא מגיע להחלטה. ראשית, תהיתי לגבי הטענה של כפיר – האם באמת עדיף לקנות 2GB, ואולי לשדרג בהמשך, כשהמערכות יתמכו במלוא הזכרון? בפירוש לא, ענה שגיא. עם הפרשי המחירים שקיימים כיום אין סיבה ללכת על נפח קטן יותר מ-4GB, גם אם ייקח זמן עד שאני אוכל להשתמש בכולו. כמו–כן, אם אני ארצה לשדרג בעתיד, מתוך הנחה שהמחירים של מודולים כאלה יהיו מאוד זולים כי מדובר בטכנולוגיה ישנה, אני עלול לגלות בדיוק את ההיפך. עם הכניסה של DDR3 לשוק והדחיפה של DDR2 מחוצה לו, מחירי DDR2 דווקא יעלו בסופו של דבר, כי כמעט לא מזמינים אותם מהספקים. הוא הראה לי איך 1GB של DDR עולה היום כמו 1GB של DDR3, כשה-DDR2 זולים באופן ניכר. אבל גם ככה, נשארתי עם הדילמות – זכרון מהיר או איטי? CL5 או CL4? גופי קירור מאסיביים או לא?
בסופו של דבר, זו בחירה אישית. מאחר שאני לא מתכנן OC, אין לי צורך בגופי קירור ומהירות מטורפת, אז הלכתי על בחירה סולידית – OCZ2T800C44GK, זוג מודולים בני 2GB האחד, במהירות של 800MHz עם CL-4-4-4-15, שמכוסים במפזרי חום דקים. אם תשאלו אותי למה הלכתי דווקא על זה אני אאלץ להשאיר אתכם נטולי תשובה, ויש מצב שאם אני אחזור לבנות את המפרט מחדש אני אבחר בדגם אחר.
בזה סיימנו עם רכיבי החומרה, אבל עדיין נותרו מסך, מקלדת ועכבר.
הדבר הראשון ששגיא אמר כששאלתי אותו על אמצעי קלט הוא "לא אלחוטיים, נכון?” הוא טוען שלמרות שהוא לא גיימר, הוא מרגיש את ה-Lag במשחקים. ואני חשבתי שכבר עברנו את התקופה הזאת. הוא הראה לי כמה קיטים שיש להם בחנות, והמליץ מאוד על עכבר הגיימרים G5 של Logitech ועל מקלדת Comfort Curve Keyboard 2000 של מיקרוסופט, שאיתה הוא גם עובד בחנות. אבל בסופו של דבר, אמר לי, ההעדפות במוצרים כאלה הן מאוד אישיות, והוא ממליץ לי לבדוק חנויות כמו באג, שיש להן מבחר גדול של ציוד היקפי, ולראות מה יושב לי הכי טוב ביד.
מבין מסכי ה-22", המסך ששגיא הכי ממליץ עליו הוא ה–2243BW של Samsung. הוא עדיף על פני ה–2253BW וסדרת T החדשים יותר, בעיקר כי אין לו את מנגנון ה-Overdrive, שנועד למנוע מריחות תמונה אבל כנראה פוגם בה יותר משהוא עוזר.
חוץ ממנו, יש גם את ה-Asus MW221C, שזכה במבחן המסכים של HWZone כזכור, וגם הוא עדיף על פני הדגם המחליף שלו, ה–VW222U, לטענת שגיא. אבל בתכל'ס, גם כאן מדובר בהעדפות מאוד אישיות, והוא ממליץ לי לבדוק את המסכים בעצמי, באופיס דיפו או אצל אנשים שיש להם את אחד הדגמים בבית, ולראות מה הכי מתאים לי.
הנה ההצעה הכוללת:
מחיר סופי: 4,877.18 ש"ח
תשמעו, זה פחות מ-5,000 ש"ח. המפרט הכי זול שהציעו לי בכל הפרוייקט, ואחד שאני מאוד שלם איתו. זוכרים כשאמרתי שעל שירות משובח אני מוכן לשלם אקסטרא? אני מוכן גם לשלם פחות בשביל אותו שירות. אז אלא אם תצוץ לה סיבה לא ללכת על זה, נראה לי שמצאתי את המחשב הבא שלי.
