נוב 13

עידן קונה מחשב – פי.סי. סנטר

עידן דקל|עידן קונה מחשב 9 תגובות »

התחנה השנייה שלי בגיחה הראשל"צית היתה פי.סי. סנטר.

יצאתי מגולדטופ בעשרה לשבע, כשבשבע פי.סי. סנטר נסגרת. למזלי, שתי החנויות מספיק קרובות זו לזו, והצלחתי אפילו למצוא חניה בקרבת מקום.

לקח לי קצת זמן עד שמצאתי את קניון ערי החוף, בו נמצאת פי.סי. סנטר. לאחר מה שהיה בטח שתי דקות אבל הרגיש כמו, אהם, יותר (נגיד, ארבע), מצאתי את המקום. עברתי מהר את השומר והשתחלתי לתוך החנות, נושם לרווחה.

החנות עצמה היתה אכזבה ביחס לחנות ממנה בדיוק יצאתי. היא נראית אפורה למדי ולא ממש מזמינה אנשים פנימה. כמה מסכים כבויים, לצד מספר דומה של מארזים, ציוד היקפי גנרי ומאווררים. סולידית. אין שם שום דבר שמושך את העין, ואני מאמין שאם לא הייתי מתכנן להגיע אליה מראש, וסתם הייתי במקרה באיזור, הייתי חולף על פניה בלי מחשבה שנייה.

התיישבתי מול נציג מכירות, ואמרתי לו שאני רוצה לקנות מחשב. מאחר ששנינו היינו קצרים בזמן (הוא רצה ללכת כבר הביתה, ולי היתה עוד חנות לעבור דרכה. וללכת הביתה), לא בזבזנו זמן על שיחות חולין, או על היכרות. אני חושב שקראו לו יוני או ברק. הצעת המחיר לא ממש ברורה בקטע הזה.

אמרתי לו שאני מחפש מחשב לגיימינג, לא במחיר ספציפי. משהו שייבנה סביב ATI 4870, ויתאים לו מבחינת הביצועים. יוני/ברק בנה לי מחשב מאפס, ועבר איתי רכיב רכיב – שאל אותי לדעתי, ואז אמר על מה הוא ממליץ. בסופו של דבר, תמיד הלכתי על ההמלצה שלו. זו הפעם הראשונה שנציג המכירות לא הציע לי מפרט מוכן ואמר את דעתו עליו רק בדיעבד, ואני הרבה יותר אוהב את הדרך הזו מאשר את הקודמות. למרות שהתוצאה הסופית יכולה להיות זהה בשתי הדרכים, אני מרגיש הרבה יותר מעורב בדרך הזאת, ולכן גם יותר שלם עם המפרט.

ברק/יוני התחיל עם המארז. מאחר שאני ממשיך עם גישת ה"אין לי מושג במארזים" שעבדה כל–כך טוב עד עכשיו, אמרתי לו שאין לי שום העדפה. הוא הציע את ה–Thermaltake Soprano VX VD6000BNS. זה מארז שחור וסולידי, כמו החנות, עם הרבה מקום לכוננים, כרטיסים ואוויר שיזרום. אמרתי לו שבסדר.

הספק שהוא המליץ עליו הוא ה–Thermaltake 550W W0134RI. גם עם ההמלצה הזאת הסכמתי. עם זאת, במבט לאחור, לאחר בדיקה באתר של Thermaltake, אני חושב שהייתי צריךך ללכת על ספק מסדרה שונה. לאו דווקא חזק יותר, אבל יותר מותאם לגיימרים. Purepower, לדוגמא. הספק הזה הוא מסדרת ה-TR2 של Thermaltake, שמיועדת יותר לשוק המיינסטרים ופחות לגיימינג. יש לה PFC פסיבי, בניגוד לאקטיבי של סדרת Purepower, וזרם נמוך יותר באופן יחסי.

אחר–כך הגיע זמנו של לוח האם. ברקוני הציע את ה–Gigabyte GA-EP45-DS3, בדיוק אותו אחד שהציע לי אופיר מגולדטופ, חצי שעה לפני–כן. שוב, אין לי הרבה מה להגיד עליו – לוח אמצע הדרך שכזה. לא זוהר, לא מציע פיצ'רים נוצצים. סולידי. מה שכן, עכשיו אני שם לב שכרטיס הקול שלו, ALC889A HD audio, מציע תמיכה מלאה ב-Blu-ray, מה שאומר 7.1 ערוצי קול לא מכווצים (או בכיווץ lossless, לחובבי הניטפוק), שזה טוב לתוכניות שלי לעתיד.

אחרי לוח האם בא המעבד. בריוני תפס אותי לא מוכן, כשבניגוד לכל הקודמים לו המליץ לי לקחת מעבד כפול ליבה, ולא מרובע ליבות. אין להם תמיכה אמיתית נכון לעכשיו, והתוספת במחיר לא שווה את זה, לטענתו. חוץ מזה, תמיד אפשר לשדרג בעתיד. המעבד שהוא המליץ עליו הוא ה–Core 2 Duo E8400. יש לו מהירות שעון של 3GHz, מטמון של 6MB וכאמור – זוג ליבות. מה המילה שאני מחפש? אה, כן. סולידי.

לקירור המעבד המליץ בוני על Big Typhoon VX CL-P0310 של Thermaltake, גרסא משודרגת של ה–Big Typhoon P0114 מהמפרט שהוצע לי בגולדטופ. זה נשמע לי אחלה. אישרתי.

ועכשיו – זכרון. יונרק הציע קיט בן שני סטיקים של OCZ OCZ2G8004GK, שמהווים 4GB של זכרון בסה"כ, CL-5 במהירות של 800MHz. אני, כרגיל, אישרתי.

כשאמרתי לו שאני רוצה דיסק של 500 ג'יגה, כבר ידעתי שהוא יציע לי את ה–ST3500320AS של Seagate. זה הדיסק שכולם מציעים, כל הזמן, כאילו אין חברות כמו WD או Maxtor יותר. אבל הי, אם כולם ממליצים עליו, כנראה שהוא לא יכול להיות גרוע.

למפרט הזה התווסף מאוורר Zalman ZM-F3 לקירור המארז, כרטיס מסך Sapphire ATI RADEON 4870 512MB (שוב, נראה שזו החברה היחידה שמייצרת כרטיסי מסך של ATI. כל חנות שלא עובדת עם יצרן ספציפי מציעה את הכרטיס הזה) וצורב AD-7200S של חברת Sony NEC (אותו אחד מהמפרט הראשון של גולדטופ).

כדובדבן על הקצפת, ביקשתי מבני שיכניס גם רשיון ל-Vista Home Premium להצעה. הוא הכניס, בלי שאלות או הצעות אחרות.

אז מה היה לנו:

מחיר סופי: 5,378 ש"ח.

וואו. מחיר שנמוך ביותר מ-600 ש"ח מההצעה הנמוכה של גולדטופ, וזה כולל מערכת הפעלה!

מצד שני, כשנזכרים שלקחתי מעבד שנמכר בחצי מהמחיר של המעבד שהוצע לי ע"י גולדטופ, הפערים מצטמצמים. אבל אם נוריד את מערכת ההפעלה מההצעה (סך של 475.32 ש"ח. זול בצורה משמעותית מהמחיר של גולדטופ) נקבל, גם עם ה-Q9550, מחשב שזול בכ-400 ש"ח מזה של גולדטופ.

יוניברק הוציא לי הצעת מחיר, והתחיל לעשות קולות של "היה נחמד, עכשיו תן לי לצאת מפה." אז אמרתי לו תודה רבה והלכתי, ממהר לחנות האחרונה לערב. בסופו של דבר יצאתי עם הצעה משובחת במחיר טוב מאוד, לדעתי. כאן כבר נכנס לשיקול האופי של החנות. אין מה להגיד – גולדטופ הרבה יותר מרשימה מפי.סי. סנטר,  אבל האם ההבדל הזה שווה את ההפרש במחיר? את זה אני לא יודע. האם אני מוכן להוציא עוד 400 ש"ח רק תמורת הרגשה שקניתי במקום איכותי ואמין יותר (הרגשה שהיא לא בהכרח מוצדקת, דרך אגב. אין לי מושג מה רמת השירות של פי.סי. סנטר, וכבר למדתי שיש דברים יותר חשובים מאיך נראה הקנקן)? אין לי מושג. מה דעתכם?

נוב 13

עידן קונה מחשב – גולדטופ

עידן דקל|עידן קונה מחשב 6 תגובות »

במהלך הפרוייקט חלפו מול עיני לא מעט שמות של חנויות, בתגובות פה בבלוג, בזאפ או בפורומים השונים. זה מה שציפיתי שיקרה, כמובן. הפרוייקט לא היה נחשב כאחד ממממשי הפוטנציאל שלהם אם זה לא היה ככה (מתנצל על המבנה הבעייתי משהו של המשפט, אבל לא הצלחתי להתאפק מלהכניס מילה עם כל כך הרבה מ"מים ברצף). מה שלא ציפיתי לו זה שכל-כך הרבה מהחנויות המומלצות יימצאו בראשון לציון. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל חוץ מקניונים, מה יש בעיר הזאת? יש סיבה שהעיר הזאת מופיעה ביותר מדי עמודי "אודותינו" של החנויות השונות?

בכל מקרה, הקדשתי את ערב יום חמישי לגיחה לראשון. סימנתי לעצמי ארבע חנויות ממערב ראשל"צ שדי קרובות זו לזו, ויצאתי לדרכי, בתקווה להספיק לבקר בכולן. ספוילר: זה לא עבד. ביקרתי רק בשלוש מהן, וגם זה בקושי.

החנות הראשונה בה ביקרתי היא גולדטופ מחשבים.  למרות שהבניין בו היא נמצאת נראה ישן וזנוח, החנות עצמה מרשימה מאוד. למען האמת, האסוציאציה הראשונה שהיא העלתה בי היא חנויות הפיות שאפשר למצוא באי אילו קניונים – מקום עם אווירה קסומה, מלא עד אפס מקום במוצרי צריכה שגורמים לחובבי הז'אנר לרטיבות קלה, ולכל השאר לגלגל עיניים ולחלוף על פניהם במהירות.

על שולחן בכניסה לחנות יושב לו מארז עמוס לדים שמחובר לטלוויזיית LCD מרובת אינצ'ים. מאחוריו, מעליו ומצדדיו אפשר למצוא מחשבים נישאים, אריזות של כרטיסים, מקלדות, עכברים, גאדג'טים ועוד כיד הדמיון הטובה. בהמשך נמצא קיר ה-Overclocking, עם שלל מאווררים, צלעות קירור, צינורות וכו'.

ההבדל בגישה בין החנות הזאת לשתי החנויות הקודמות בהן ביקרתי קופץ לעין כבר מהשנייה הראשונה, וברור לי מיד שהייתי שמח להיות לקוח של החנות הזו.

כעשר דקות אחרי שנכנסתי התפנה אלי אחד מנציגי השירות, ששמו, אם אני זוכר נכון, אופיר. אמרתי לאופיר שאני רוצה מחשב לגיימינג בסביבות 6-7K ש"ח, והוא הוציא לי מיד מפרט בסכום המבוקש. זה מחשב שהוא בנה ללקוח לפני שבוע, ומאז מכר לא מעט מחשבים במפרט זהה.

הנה מה שהוא הציע (הערת שוליים: הפעם אני לא צריך לנחש או להסתמך על הזכרון שלי – אני פשוט מעתיק את המפרט שכתוב בהצעת המחיר שאופיר נתן לי. מסתבר שחנויות שמעריכות את הלקוח שלהן מסוגלות להוציא הצעות מחיר):

מחיר כולל: 6,764.53 ש"ח.

 

מאחר שהמחיר נראה לי גבוה למדי (מעל 8,000 ש"ח אם אני אוסיף מסך, מקדלת ועכבר, שלא לדבר על מערכת הפעלה), תהיתי איפה אפשר לקצץ, בשביל להפוך את המחשב לפחות מחורר–כיסים.

הזכרון היה הראשון להפגע. אופיר הסכים עם הצעתי לקצץ אותו בחצי ל-4GB, תמורת הפחתה של 400 ש"ח במחיר הכולל.

במעבד אופיר המליץ לא לגעת. למרות שמעבד כפול הליבות הפופולרי היום (E8500) עולה בערך מחצית מה-Q9550, החלפת המעבדים תפגע מאוד בביצועים של המחשב, לטענת אופיר.

לוח האם הוא לוח סולידי, שמבוסס על הצ'יפסט P45. לא משהו לכתוב עליו הביתה או בבלוג. אופיר טוען שלוחות המבוססים על צ'יפסטים מתקדמים יותר ייקרו את המחשב בצורה ניכרת, ולא ישפרו את הביצועים עד כדי כך. אני לא ממש מעוניין בזה, אז השארתי את הלוח במקומו.

על כרטיס המסך אין מה להרחיב. מי שעוקב אחרי הפרוייקט יודע שזה הכרטיס ששמתי עליו את העין עוד מלפני שהפרוייקט התחיל, ואני אשמח לראות אותו יושב בגאון על לוח האם שלי. כאילו, לראות אותו מטאפורית. אני לא בקטע של חלונות.

העברתי מבט מהיר על שאר הרכיבים, והעדפתי שלא לגעת בהם. במארזים, ספקים וקירורים למיניהם אני עדיין לא מבין, אבל מהקצת שלמדתי כאן בבלוג נראה שמדובר במוצרים איכותיים, מחברות ידועות ופיצ'רים מגניבים כמו Active PFC. הצורב לא באמת משנה לי, וגם לאופיר לא, מסתבר. זה הרכיב היחיד שנזרק כלאחר יד לתוך המפרט. רק צריך משהו שיצרוב DVD במהירות של X20. לא משנה של איזו חברה, או מה התכונות הייחודיות של כל כונן. זה היחס שצורבים מקבלים בכל חנות אליה הגעתי. על כל רכיב אחר, החל מהמעבד ועד המאוורר של המארז, אפשר באופן תיאורטי לפתח דיון שלם, אבל על צורבים אין לאף אחד מה להגיד.

שאלתי את אופיר לגבי כונן Blu-ray, שמאוד קוסם לי לצרף למחשב, אבל במחיר של 800-900 ש"ח, עדיין מוקדם מדי להכניס אותם למחשבים ביתיים. אולי בשנה הבאה.

אופיר בנה לי מפרט חדש, שמבוסס על הקודם עם מעט שינויים שהוזילו את המחשב כמעט ביותר מ-700 ש"ח. הנה הוא לפניכם:

מחיר כולל: 6,023.69 ש"ח

 

ההבדלים בין שני המפרטים כוללים, חוץ מהזכרון כמובן, ספק עם הספק מקסימלי נמוך יותר, צורב מחברה שונה וקירור מעבד של Thermaltake, במקום זה של Zalman.

אין לי בעיה עם אף אחד מהשינויים, וזה מפרט שאני הרבה יותר שלם איתו.

אם תרצו להוסיף גם מערכת הפעלה, רשיון ל-Windows Vista home Premium יעלה לכם 618 ש"ח. זה המחיר הכי יקר לרשיון שנתקלתי בו, במאתיים ש"ח בערך, ואני חייב להודות שאני לא מבין למה בכלל יש הבדלים. מיקרוסופט לא מפקחים על המחירים של התוכנות שלהם? בכל מקרה, אופיר לא ממליץ על ויסטה כי היא כבדה מדי, והציע שאני אשאר עם XP. אני נוטה להסכים איתו. אין סיבה לקנות את ויסטה כרגע, בטח שלא במחיר כזה, ובטח לא כש-windows 7 מעבר לפינה.

אגב, בלי קשר למפרט שלי, בסוף השיחה אופיר הפנה את תשומת לבי לערימה של רכיבים שנמצאה ממש מאחורי. לא שמתי לב אליה, כי היא השתלבה בין שאר המארזים והרכיבים שהיו על הרצפה בחנות (סוף היום, מארזים מורכבים מתחילים לצאת מהמעבדה לקראת משלוח ללקוחות). היו שם מארז ענק, זוג כרטיסי 4870X2 עדיין באריזתם המקורית, מאווררים, כוננים וכו'. מסתבר שמדובר ברכיבים שייכנסו כולם למחשב בשווי כ-27,000 ש"ח, שאמור להיות מורכב ברגע שאחרון הלקוחות (שזה אני) יעזוב את החנות, ומיועד ללקוח שיש ללו כנראה יותר מדי זמן וכסף על הידיים (ואני שונא אותו באופן רשמי).

כשמולי עומד מחשב שהמעבד שלו (QX9770) עולה יותר מכל המחשב העתידי שלי, קיבלתי קצת פרופורציה בקשר למיקומו של הבייבי שלי על הציר, כמו גם הגדרה מחודשת למושג "מפלצת".

בסופו של דבר, אני מסמן את הביקור ב"גולדטופ" כהצלחה. הוא הצליח למחוק את החוויה המשותפת משתי החנויות הקודמות שביקרתי בהן, הראה לי שעדיין יש מוכרים שמבינים מה שהם עושים, והיווה פתיח מצויין להמשך הערב, שעליו יסופר בפוסטים הבאים.

התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS