עידן קונה מחשב – TMS

עידן דקל|עידן קונה מחשב 2 תגובות »

למרות הטון בו סיימתי את הפוסט הקודם, רציתי לבדוק לפחות עוד חנות אחת, כדי לדעת שאני לא עושה טעות גדולה.

יש לא מעט חנויות שקיבלתי החלצות חמות עליהן ולא ביקרתי בהן במסגרות הפרוייקט, כמו IQPC, FOXPC, SKYPC ועוד, ובסופו של דבר בחרתי בTMS. מהחנות הזו זיירמן קנה את המחשב הנוכחי שלו, והוא יצא מאוד מרוצה מהקנייה הזאת, בזכות המחירים והשירות. אז החלטתי שגם אני רוצה לבדוק אותה.

מאחר שהחנות נמצאת אי שם בצפון הרחוק (קרי: מעבר להרצליה), לא רציתי לכתת את גלגלי האוטו שלי עד חיפה, אז הרמתי להם טלפון. ענה לי בחור בשם אלכס, שאמר לי שאין בעיה להרכיב מפרט לבקשתי. לאחר שהסכמנו (בהמלצתו של אלכס) על מחשב שמבוסס על ה-E8400, מכל הסיבות שכבר עלו פה בעבר, אלכס הבטיח לי שמפרט יישלח אלי בקרוב למייל, והוא יתקשר אלי מאוחר יותר, לענות על כל השאלות שיתעוררו אצלי לגביו.

אחרי חצי שעה הג'ימייל שלי הודיע על מייל חדש מ-TMS, שכלל שני מפרטים:

סה"כ (כולל משלוח): 5,204 ש"ח.

סה"כ (כולל משלוח): 4,782 ש"ח.

אז מה יש לנו בשני המפרטים?

על המעבד כבר הרחבתי מספיק בעבר, אז אני לא רואה צורך לחזור על דברים שכבר כתבתי. כנ"ל לגבי הדיסק הקשיח.

שני פתרונות הקירור שאלכס בחר מאוד דומים זה לזה, גם מבחינה חיצונית וגם מבחינת הביצועים. שניהם מקבלים בחו"ל ביקורות מצויינות, ונמצאים בראש רשימות פתרונות הקירור המומלצים למחשבים תקציביים. בארץ, לעומת זאת, ה-Vendetta עולה יותר מפי 2 מה-Freezer (עלות של 245 ש"ח לעומת 109 ש"ח), מה שמוריד הרבה מהמשיכה שלו. הוא אמנם יקרר את המעבד שלכם בעוד כמה מעלות בודדות, אבל הוא מרעיש הרבה יותר מה-Freezer במהירויות גבוהות (מה שמאוד חשוב אם אתם אוברקלוקרים, ובכלל לא חשוב אם אתם לא). באופן אישי, הייתי הולך על ה-Freezer.

גם שני לוחות האם די דומים זה לזה, כשההבדל העיקרי ביניהם הוא שה-Asus מגיע עם צינורות קירור מובנים עליו (ועם שלל תוכנות ופיצ'רים אחרים, כמו ה-Five Seconds Boot Time). עם זאת, במחיר של 798 ש"ח הוא גם יקר יותר בכ-130 ש"ח מזה של Gigabyte, שעולה רק 671 ש”ח. אני לא מבין למה אלכס הכניס אותו למפרט הזול יותר, ונראה לי שהוא ירגיש הרבה יותר בבית במפרט הראשון.

שני המארזים המוצעים גם הם לא קוטלים קנים. ה-Antec כבר כיכב בבלוג במפרט של קוברה, וה-Coolermaster מומלץ גם הוא (אפילו בתגובות כאן בבלוג). הם שניהם שקטים, מאווררים וגדולים (מקום לעד 9 כוננים). ה-CM 690 מגיע עם 3 מאווררים, בניגוד ל-2 איתם מגיע ה-300, לכן אלכס הוסיף עוד מאוורר למפרט של ה-300. בסופו של דבר, ההפרש בין המארזים הוא כ-50 ש"ח (ה-CM 690 נמכר ב-399 ש"ח; ה-300 + מאוורר נמכרים ב-348 ש"ח). עם הפרש כזה, אני הייתי נוטה לבחור ב-690, פשוט בזכות המוניטין שלו.

בכל מה שנוגע לספקי הכח, אני לא רואה סיבה ללכת על יותר מה-550W שנותן הספק במפרט השני. אלא אם אתם מתכננים להוסיף עוד כרטיס מסך בעתיד, ה550VX יספק אתכם בהחלט.

הזכרונות של G.Skill עושיים הופעת בכורה בפרוייקט הזה. מדובר בחברה שמציעה מוצרים שלא נופלים באיכותם מאלו של OCZ או Corsair, ושני הקיטים שהציע לי כאן אלכס זולים יותר מאלו של החברות המתחרות, וגם נראים טוב יותר, לדעתי. הקיט הראשון הוא מסדרת PI של G.Skill, ומגיע עם גופי קירור אימתניים שיושבים על כל אחד מהמודולים שלו. הקיט השני נראה יותר סולידי. לשני הקיטים CAS 4, וההבדל ביניהם, חוץ מגופי הקירור, הוא שהזכרונות בקיט הראשון פועלים במהירות של 900MHz לכאורה. זו הפעם הראשונה ששמעתי על זכרונות שפועלים במהירות כזו, בין 800MHz ל-1066MHz, ולא הצלחתי למצוא סימוכין לטענה הזאת.

כרטיסי המסך בשני המפרטים מבוססים על אותו צ'יפסט, HD4870 המשובח והמוערך, ונבדלים זה מזה בעיקר בכמות הזכרון. מי שמעוניין בכרטיס חזק מאוד, שלא יתחיל לבכות גם אם מבקשים ממנו להריץ משחקים ב-Full HD, עדיף שיילך על האופציה הראשונה. הכרטיס הזה גם מגיע עם שני מאווררים, לקירור מקסימלי. לשאר, מומלצת האופציה השנייה. אתם לא תתאכזבו.

הפריטים האחרונים בשני המפרטים הם הצורבים. שוב, אין התייחסות מיוחדת לתכונות שלהם או לחברות שהם נושאים את שמן. מה שכן, הצורב הראשון עולה 35 ש"ח יותר מהשני כי הוא מציע את אופציית הLightScribe (צריבת תמונות על גבי תוויות הדיסקים). אם אתם לא מעוניינים בזה, לכו על הצורב השני.

(הערה: נכון לעכשיו, TMS לא מציעים את ה-GH20NS למכירה באתר שלהם. במקומו, קישרתי ל-GH22NS שזהה לדגם הקודם למעט העובדה שהוא צורב במהירות של X22).

בסופו של דבר, שני המפרטים מאוד דומים ברמתם, ונותנים תמורה מצויינת למחיר שלהם . ההבדלים הגדולים ביניהם הם בכרטיס המסך ובספק, ומדובר בתכל'ס בעניין של העדפה אישית. המפרט השני נותן יותר כח פר שקל, בעוד המפרט הראשון מיועד יותר לאוברקלוקרים, ולאנשים שאוהבים את המחשב שלהם עמוס פיצ'רים.

מה שאני אוהב אצל TMS זו העובדה שהם מציעים להעביר את המחשב Overclocking אצלם, ללא תוספת תשלום ובאחריות מלאה. לטענת אלכס, הם יאיצו את המעבד עד למהירות של 3.6GHz, וזה פשוט רווח נקי. נכון, זה לא משהו שאני לא יכול לעשות בעצמי, אבל זה נחמד לקבל מחשב מומהר מהאריזה, כשאני יודע שאם הוא יעשה לי בעיות בעתיד אף אחד לא יוכל להתנער מאחריות בגלל ה-OC.

לסיכומו של עניין, TMS מציעים מפרט מצויין במחיר נמוך. אם הם לא היו רחוקים כלכך (הם אמנם שולחים את המחשב עם שליח לכל הארץ, אבל אני מעדיף לדעת שהמעבדה נמצאת קרוב לבית שלי, לכל בעיה שלא תצוץ), ואלמלא כבר התרגלתי לרעיון של לקנות את המחשב בזיגזג 2000, יש סיכוי טוב שהייתי בוחר בהם.

הכניסה לישראלים אסורה

עידן זיירמן|כללי 15 תגובות »

לא קל להיות שחקן Xbox ישראלי. כשפותחים משתמש ב- Xbox Live, מדינת ישראל אפילו לא מופיעה ברשימת האפשרויות, ואם רוצים לקנות משחקים ב- Xbox Live Arcade או לקנות מנוי Gold, צריך להשתמש בכל מיני טריקים מלוכלכים. וכל זה – בשביל שתהיה לנו את הזכות לשלם למיקרוסופט כסף.

אבל עם ההצקות הקטנות האלה אין לי בעיה. הבעיה שלי מתחילה בנקודה שבה מיקרוסופט מגבילה חלק מהתוכן שהיא מאפשרת להוריד בצורה כזאת שמונעת ממשתמשים ישראליים להוריד אותו.

התלוננתי כבר בבלוג, בעבר, על הצורה השרירותית לכאורה שבה חברות ההפצה בוחרות להגביל תכנים מסויימים לאזורים מסויימים בלבד. זה מעצבן כש- Steam עושה את זה, אבל כשמדובר במשחקי מחשב, בדרך כלל יש לי אופציות אחרות לרכישה חוקית של המשחק. כשרשת ה- Xbox Live מגבילה תכנים בצורה שרירותית ומעצבנת (למשל, מונעת ממני לקנות את הפרק הראשון של Penny Arcade Adventures, אבל מאפשרת לי לקנות את הפרק השני), אין שום דבר שאני יכול לעשות נגד זה בלי לפרוץ את ה- Xbox שלי.

אבל העדכון החדש הביא איתו תקווה מסויימת: אתר האינטרנט של ה- Xbox Live Marketplace, שמאפשר לקנות את המשחק דרך האינטרנט, ואז להוריד אותם מה- Xbox בפעם הבאה שתתחברו. ניסיון להזמין באמצעותו משחקים שחסומים לאזור שלנו לא עלה יפה – האתר דיווח על "שגיאה בלתי-צפויה". אבל לאחר כשעה של מחקר, הצלחתי להשתמש ברשימה של שרתי Proxy חינמיים על מנת לגרום לאתר של ה- Marketplace לחשוב שאני גולש בו מתוך שטח ארה"ב. חמש דקות אחר כך, כבר הזמנתי משחק "ניסיון" ב- 400 נקודות, והתחלתי להוריד אותו, תוך כדי תהיה משועשעת בנוגע לעד כמה זה מוסרי לעשות טריקים "לא-חוקיים" כאלה רק בניסיון לקנות משחקים בצורה לגיטימית.

אבל לרוע המזל, ה- Xbox שלי מחובר לרשת דרך ראוטר-מודם. כלומר, כל מה שצריך זה רק בדיקה קלה שתרוץ על ה- Xbox בשביל לגלות שאני לא מריץ את המשחק מאותו האזור שממנו הורדתי אותו. קיוויתי שאם ה- Xbox נתן לי להוריד את המשחק, הוא גם ייתן לי להריץ את המשחק. אבל ברגע שהסתיימה ההורדה, הודיע לי ה- Xbox הנאמן כי הוא "לא מסוגל להוריד את התוכן שנבחר", והמשחק נעלם מהדיסק הקשיח של ה- Xbox שלי, משאיר אחריו חור בצורת 400 נקודות בחשבון שלי.

בדרך כלל, לא הייתי מתעצבן כל כך על הנושא, כי אף על פי שיהיה נחמד לשחק את Doom על הקונסולה שלי, באמת לא מדובר במשהו שלחוץ לי יותר מדי לעשות. אבל אחד המשחקים שחסומים להורדה מהארץ הוא GTA: San Andreas. במחיר של 15 דולר, מדובר בדרך משתלמת ביותר להשלים את אחד החורים הגדולים יותר בהשכלה שלי (במיוחד בהתחשב בעובדה שבארץ עדיין מוכרים אותו במחיר מגוחך של 150 ש"ח). למעשה, מדובר בעסקה מספיק משתלמת בשביל לגרום לי להמשיך להשקיע אנרגיה מוחית בניסיון לחשוב איך לעקוף את ההגבלה המפגרת הזאת. כרגע, אלא אם אני מוצא ספקית אינטרנט ישראלית שתתן לי כתובת IP אמריקאית, אין לי רעיונות.


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS