[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod012-26.1.2011.mp3|titles=Episode 12: Hacks and Viruses]

להורדה

הפרק השבוע הוקלט ונערך תחת השפעה כבדה של מחלות לא-סימפטיות. עמכם הסליחה. אבל לפחות אפשר לשמוע את עידן דקל.

00:40 – מי זה יוגב סיטון ומה הוא עושה פה?

2:30 – ב"בית הסטודנט" החדש בטכניון אפשר לשחק במשחקי Xbox. זה נחמד.

4:30 – עופר שיחק ב- Bayonetta – משחק מוצלח עם יותר מדי סרטוני קישור (לפי החישוב שלי, עלה לו בערך 4 ש"ח לחכות שהמשחק יתחיל).

11:20 – עידן זיירמן שיחק ב- Alan Wake, וב- DLC של Alan Wake, שהכיל את פיסת ה- Product Placement הכי מזעזעת שהוא שמע עליה במשחק כלשהו.

13:00 – חוץ מזה, הוא גם שיחק ב- ilomilo – משחק פשוט מקסים שנראה כאילו הוא מיועד לילדים, אבל אחד מהדברים היותר תובעניים שאתם יכולים למצוא עבור המוח שלכם.

15:40 – יוגב שיחק ב- Heavy Rain. איזה קטע, לשחק במשחקים ישנים זה לא רק קטע שלנו.

22:00 – חוץ מזה, הוא גם שיחק ב- Need for Speed: Hot Pursuit. שזה יפה, כי הוא לא אוהב משחקי מירוצים. ומסתבר שזה ממש כיף ללגלג על החברים שלך.

26:30 – דקל שיחק ב- God of War של ה- Xbox. כלומר – Dante's Inferno.

27:30 – ואז הוא עבר ל- Enslaved, וכולנו תהינו מה בדיוק הקשר בינו לבין Dragonball Z.

33:00 – זה אמנם קרה כבר לפני כחודש, אבל אתם שמעתם שפרצו את הפלייסטיישן 3?

34:50 – סוני ניסו לתבוע את הבחור שפרץ את הפלייסטיישן 3, אבל נכון לזמן כתיבת שורות אלה, זה לא הולך להם כל כך. (עדכון, 28/1/2011: השופטת חזרה בה מההחלטה הקודמת שלה, והוציאה צו מניעה כנגד ג'ורג' הוץ', aka Geohot)

43:50 – בינתיים, Modern Warfare 2 על ה- PS3 נהיה בלתי-שחיק לחלוטין לכל מיני אנשים. אנחנו עוברים לדבר על צ'יטרים במשחקי מולטיפלייר, בין השאר.

52:30 – Valve הכריזו שגרסת ה- PS3 של Portal 2 תגיע ביחד עם Steam, ותאפשר לשחקני PC לשחק ביחד עם שחקני PS3. שזה מגניב.

57:20 – יש תאריך יציאה ל- L.A Noire. שזה קצת צמוד מדי לזה של Duke Nukem Forever (היי! יש תאריך יציאה ל- Duke Nukem Forever!)

59:20 – אנחנו מדברים קצת על Sands of Time, שזה סתם תירוץ בשביל לקשר לביקורת של יאצי עליו.

1:01:30 – Bizarre Creations, החברה שעומדת מאחורי Geometry Wars (ועוד כמה דברים, אם אתם באמת מתעקשים) – נסגרו סופית.

1:04:20 – הודעות לסיום: ה"פאנבויז" חוזרים! מתישהו במהלך השבוע הקרוב, כנראה. Stay Tuned.

1:05:00 – חוץ מזה, יוגב והחברה שלו הולכים לעשות סקירות וידאו למשחקים ב- techtv.co.il.

1:05:30 – ולבסוף – כבר הזכרנו שיש לנו דף בפייסבוק? ושאם תעשו לו "Like" אתם עשויים לזכות במשחק Xbox כלשהו? סתם בשביל לוודא, וכאלה.

זהו. אנחנו חוזרים להיות חולים.

למפיצות המשחקים יש קטע חדש: לשחרר דמואים לכל הפלטפורמות שאינן PC. הדוגמאות העדכניות ביותר הם הדמואים ל-Crysis 2 ו-Bulletstorm שיצאו אתמול ל-Xbox Live, אך נעדרים מהמחשב האישי. והם ממש לא הראשונים. Dead Space 2, Need for Speed: Hot Pursuit, Call of Duty: MW 2 – לכולם יצאו דמואים לקונסולות, אך לא ל-PC.

זה מעצבן ממש, כי מכל הפלטפורמות, דווקא ב-PC הדמואים הם הכי חשובים. כשאתה קונה משחק לאקס בוקס אתה יודע שהוא ירוץ בסדר, או לפחות, לא פחות טוב מאיך שהוא רץ אצל המפתחים שלו. אחרי הכל, להם ולך יש את אותו המכשיר בדיוק. אבל ב-PC משחק יכול לא לעבוד מאלף ואחת סיבות: גרסאות שונות של מעבדים, כרטיסים גרפיים, מערכות הפעלה, אנטי וירוסים ומה לא. זה הימור די גדול לקנות משחק מחשב בלי לבדוק אותו קודם, הימור שכבר כשלתי בו לא אחת.

כיום הדבר היחיד שיגרום לי לקנות משחק שאין לו דמו, הוא מחיר ממש טוב ב-Steam. אבל זה אני. אנשים אחרים “יבדקו את המשחק” דרך דוד טורנט, ומתחיל להיות לי קשה להאשים אותם.

יש הרבה חדשות בזמן האחרון על כל מיני משחקים שנמצאים כרגע בפיתוח. על חלק מהם יש לי דברים להגיד, וחלק מהם סתם מעניינים וכדאי שתתוודעו אליהם (אם אתם לא מסוג האנשים שקוראים באופן קבוע אתרים כמו The Escapist או RPS). כל אחד מהדברים האלה הוא קצת ארוך מדי בשביל פייסבוק, קצת קצר מדי בשביל פוסט נפרד, ואיכשהו אנחנו אף פעם לא מספיקים להגיע אליהם בפודקאסט (אני מאשים את זיירמן). אז החלטתי לרכז את כל ה"מבזקים" האלה בפוסט אחד, ולראות איך זה ייצא.

---

L.A. Noire, המשחק הבא של Rockstar (שהביאו לכם את GTA ואת Red Dead Redemption, מה שכבר הופך אותו למלהיב), הוא משחק בילוש. ורוקסטאר, כמו רוקסטאר, לקחו את העניין הזה ברצינות והחליטו לעשות משחק בילוש אמיתי. לא כמו Tex Murphy או Heavy Rain או כל המשחקים האלה שבהם אתם הולכים ממקום למקום והבלש כבר מבין בעצמו את כל הדברים, אלא משחק שבו אתם צריכים לפתור את התעלומה.

החידוש המהפכני שהופך את L.A. Noire לסוג חדש לגמרי של משחק, הוא טכנולוגיית motion capture מרשימה שמצליחה ממש לתפוס את כל הניואנסים של הבעות הפנים של השחקנים. זה אומר שאם תצליחו לקרוא את שפת הגוף של הדמויות נכון, תוכלו לדעת אם משקרים לכם, אם מישהו מסתיר משהו וכו', וכמובן להשפיע על התקדמות המשחק בהתאם. אני ממליץ לראות את הטריילר שמציג את הטכנולוגיה המדוברת, הוא מאוד מרשים.

עוד אין יותר מדי פרטים על המשחק (שיוצא ב-17 או 20 במאי, תלוי באיזו יבשת אתם נמצאים), רק שני טריילרים קצרים פלוס הוידאו של MotionScan, אבל זה בהחלט נראה כמו משחק שאני ארצה לשחק בו, ואני לא מתלהב בדרך כלל מהקונספט של משחקים סינמטיים.

---

Skyrim, המשחק הבא בסדרת The Elder Scrolls, רק הוכרז לא מזמן וכבר מקבל המון כותרות. ובצדק – נראה ש-Bethesda השקיעו הרבה מחשבה במשחק הזה, ושינו המון דברים שהיו בעייתיים ב-Oblivion, כמו המנוע הגרפי, מערכת ה-skills (בעיקר הוספה של perks כמו ב-Fallout 3), השיחות שמתנהלות ב-extreme close up מפחיד, מערכת הקווסטים (שהיא עכשיו הרבה יותר דינמית), ועוד ועוד (ב-NeoGAF יש רשימה די ארוכה, למי שמעוניין). האמת, כשחושבים על זה, היו ממש הרבה דברים בעייתיים ב-Oblivion.

מה שמעניין אותי במיוחד הוא הדבר שהכי הפריע לי ב-Oblivion, ומה שגרם לי להפסיק לשחק בו בסופו של דבר – מערכת הקרבות. GameInformer פירסמו סקירה מקיפה של המערכת החדשה, ונראה שיש המון שיפורים בכל התחומים. למשל, לוחמים יכולים לבחור perks שישפרו את הלחימה בנשקים ספציפיים, להשתמש במגן כדי לדחוף אויבים וליצור מרווח להתקפה, ולהפעיל finishing moves מגוונים בהתאם לסוג הנשק וסוג האויב. קוסמים עכשיו "מציידים" את הקסמים כמו plasmids בביושוק, כך שכל קסם "תופס" יד אחת, מה שמאפשר שילובים בין קסמים שונים או בין קסם ונשק. בנוסף, לכל אחד מה"יסודות" (אש, קור, חשמל) יש השפעה קצת שונה, ובכל קסם אפשר להשתמש בכמה דרכים (למשל, קסם של אש יכול להתגלם ככדור אש, כלהביור או עוד כמה אופציות). חובבי ההתגנבות גם ייהנו משיפורים מסיביים למנגנון ה-stealth המזעזע של Oblivion, כשעכשיו חצים עושים הרבה יותר נזק, אבל לוקחים יותר זמן בשביל כיוון וירייה, ואם תצליחו להתגנב מאחורי אויב תוכלו לדקור אותו עם הפגיון שלכם ולעשות נזק מסיבי.

אני אישית ניסיתי את כל הגישות הנ"ל ב-Oblivion והתבאסתי מכל אחת ואחת מהן; אבל נראה שבתסדה מודעים לפשלות שלהם, כי הם תיקנו את רוב הדברים שהפריעו לי.

---

BulletStorm הוא משחק שזוכה להמון הייפ בזמן האחרון, בעיקר מצד אתרים כמו The Escapist ו-PC Gamer שמתלהבים ממנו כמו ילדות קטנות. למי שלא שמע על המשחק, זה shooter ששם דגש מאוד חזק על skill shots, כלומר להרוג מפלצות בדרכים כמה שיותר מרשימות. אני אישית לא התלהבתי יותר מדי, אבל אתמול יצא הדמו אז החלטתי לנסות בכל זאת, לפחות כדי לראות אם זה שווה את כל ההייפ.

התשובה: This offer is exclusive to Xbox LIVE Gold members.

באמת? כבר טרחתם ועשיתם דמו של המשחק, אתם לא רוצים שכמה שיותר אנשים ישחקו בו? טוב, לא צריך.

---

Square Enix הכריזו על Final Fantasy XIII-2. בתור מעריץ מושבע של סדרת פיינל פנטסי, אני חייב לשאול: למה? Final Fantasy X-2 אמנם קיבל ביקורות טובות, אבל הוא בלי ספק היה הכי חלש מכל הסדרה. זה, כמובן, עד ש-XIII יצא. אז לקחתם את הקונספט הכללי של משחק המשך ישיר – שלא עבד משהו – ועשיתם המשך למשחק הכי גרוע שהוצאתם עד היום. שמישהו יסביר לי איך זה רעיון טוב?

וזה עוד נהיה יותר גרוע: ל-Final Fantasy X היה עולם עשיר, סיפור מדהים ודמויות טובות. מה יש ל-XIII? ילדי אימו בכייניים וסיפור שאף אחד לא הצליח להבין? ועל זה הם רוצים לבסס משחק המשך? עצוב לי להגיד את זה, אבל אני חושב שהגיע הזמן להכריז רשמית על Time of Death לסדרת פיינל פנטסי. RIP.

---

אהבתם את הפורמט? לא אהבתם? חושבים שאני מברבר יותר מדי? כתבו בתגובות!

כבר כמה ימים אני קורא עדכונים על הסיפור הזה, ובכל פעם שמח מחדש על העובדה שלא היה לי באמת זמן לכתוב עליו, כי נראה שהוא לא ממש הגיע לסוף שלו. אבל עכשיו, לאחר מספר ימים, נראה לי שהוא הסתיים. אז זה הזמן לדבר על מה שגרם לכל מיני אנשים לקלל את אקטיויז’ן-בליזארד קצת יותר מהרגיל בימים האחרונים.

הסיפור התחיל ביום שלישי האחרון. Modder חובב בשם ריאן ווינזן פרסם ביוטיוב סרטון קונספט שמציג את המוד שהוא יצר באמצעות עורך השלבים שבליזארד סיפקה עבור Starcraft II. הרעיון היה לספק למעריצים את המשחק הממש-מתבקש, World of Starcraft.  בשביל להדגים את הרעיון הזה, הוא פרסם את הסרטון הבא:

רק שאת הסרטון הזה לא ממש יכולתם לראות ביום רביעי. סוללת עורכי הדין של בעלי הזכויות (כלומר, אקטיויז’ן-בליזארד) החליטה שהסרטון הזה מפר את הזכויות שלהם בצורה שהם לא יכולים לעבור עליה בשתיקה, והסירו את הסרטון הזה מיוטיוב. וזה הקטע שבו הייתי בטוח שבליזארד איבדו את זה סופית.

ריאן פרסם בפורומים שלו מכתב פתוח שלדעתי מציג את כל הבעייתיות והג’יפה שבמהלך הזה (ההדגשות שלי):

You created a tool that allowed us to do anything with your assets. You encouraged us to use your assets and were eager to see what we might come up with. You had to have seen this coming?

I know it’s hard to trust someone you’ve never met to piggyback on your own legacy. The brilliance of StarCraft combined with the multiplayer focus of World of Warcraft. You might be a little worried about your lore being butchered… or even more-so worried about a guy with no supervision tainting the name of your company with poor product.

Let me assure you that I am in no way shape or form going to deliver anything less than complete perfection. I’ve been following your work since Warcraft. I’ve worked with every editor you’ve put out since I was 13 years old.

If you have a problem with what I am doing… or would like to talk about it. I’m all ears. But please don’t send me some messenger with a cease and desist letter.

אם לתמצת את הבעיות שלי עם המהלך הזה:

1. אם לבליזארד יש בעיות עם אנשים שמנצלים את המותג שלהם, שחרור כלי עריכת שלבים לציבור הרחב והתגאות בחופש הפעולה שהוא מעניק לקהילה הוא לא הצעד ההגיוני ביותר לעשות. לתת כלים לקהילה ביד אחת ולאיים עליה בתביעות משפטיות עם היד השניה (ועוד בלי שהוא הפר את תנאי השימוש ויצר תוכן פורנוגרפי או משהו, כן?) זה משהו מגעיל לעשות.
2. להודיע ליוצר המוד שאתם לא מרוצים מהפעולות שלו באמצעות מכתב שנשלח דרך Youtube זו עצלנות, ועוד עצלנות מטופשת במיוחד, שמבטיחה את זה שלא משנה מה תעשו אחר כך (ובליזארד עשו הרבה דברים אחר כך) – אתם תתפסו בצורה רעה במיוחד ע”י הקהילה.

שני דברים קרו מאוחר יותר. הראשון הוא שריאן קיבל הצעת עבודה מ- Riot Games. זה נראה לי כמו חדשות טובות מאוד עבורו, אבל אני לא יכול שלא לחשוד שהסיבה העיקרית שהם עשו את זה היא בשביל להרוויח קצת יחסי ציבור מוצלחים בעקבות כל הסיפור עם בליזארד. הדבר השני הוא שבליזארד יצרו קשר עם ריאן, הסבירו לו בעדינות שהבעיה שלו היא עם השם “World of Starcraft”, הרשו לו להמשיך לפתח את המוד תחת השם “Starcraft Universe”, והזמינו אותו לבקר במשרדים שלהם. אתם יודעים, כמו חבר’ה נחמדים במיוחד, שתומכים בקהילה, וכאלה.

זהירות, המשפט הבא הולך להכיל שפה בוטה.

אקטי-בליזארד, אני מצטער, אתם לא תומכים בקהילה. למעשה, אתם די חארות.

יש הרבה דרכים להסתכל על כל הסיפור הזה. חלקן ציניות יותר, וחלקן ציניות פחות. הדרך שמוציאה את בליזארד בצורה הכי טובה היא אם מניחים שמלכתחילה לבליזארד לא היו שום בעיות עם המוד של ריאן, וסתם מדובר בעורך-דין נלהב יתר-על-המידה מאקטיויז’ן-בליזארד ששלח את המכתב דרך יוטיוב וביקש להוריד את הסרטון.

אבל גם במקרה הזה בליזארד יוצאים גרוע. אם באמת אין לכם משהו נגד המוד, דרך הפעולה הנכונה היחידה שעמדה לרשותם היא לפרסם מיד התנצלות באופן פומבי (אפילו אם אתם לא מחזירים את הסרטון של ריאן לאוויר), ובמקרה הכי גרוע, להגיד בנוסף להתנצלות הזאת שיש לכם איזו בעיה משפטית קלה עם הסרטון ואתם מנסים לפתור אותה עם יוצר המוד, ובעוד כמה ימים הוא יחזור לאוויר. להביא את יוצר המוד למצב שבו הוא היה צריך לשלוח לכם מכתב פתוח זה מעשה מנוול במיוחד.

כמובן, אפשר לנקוט בגישה שמוציאה את בליזארד אפילו יותר נבלות, ולהגיד שהסיבה היחידה מלכתחילה שהם התנהגו בצורה כל כך נחמדה לריאן ואפשרו לו להעלות את הסרטון לאוויר מחדש (וגם הזמינו אותו למשרדים שלהם) היא שהם ראו את יחסי הציבור הגרועים שהמהלך הזה גורם להם. ואנחנו צריכים לזכור שאת כל הבלגן הזה הם עושים בלי שבאמת יש להם כוונה לפתח בשנים הקרובות משחק שיקרא World of Starcraft, כן? נציגי בליזארד התבטאו בנושא במספר הזדמנויות, וטענו בתוקף שזה לא יהיה ה- MMORPG הבא שהחברה הולכת להפיץ.

השורה התחתונה של כל הסיפור הזה היא מאוד פשוטה. מאוד התלבטתי אם לקנות את Starcraft II או לא, כשהוא יצא (התלבטויות שרוכזו בפוסט שגרם להמוני טוקבקיסטים ב- Vgames להחליט שאני נמושה חסרת-עקרונות). בסוף קניתי אותו, אבל הולך ומסתמן שלא תהיה עוד פעם נוספת שבא אני אתן לבליזארד את הכסף שלי. ודיאבלו 3 יכול לקפוץ לי.

כנגד כל הסיכויים וההיגיון הבריא, יש ל- Duke Nukem Forever תאריך יציאה! תושבי ארה”ב הולכים לקבל אותו ב- 3/5, וכל שאר תושבי העולם – ב- 6/5. ואם זה לא מספיק – יש לו גם טריילר! והוא אפילו די מגניב! וכולל המון איברים מפוקסלים!

על מנת לחגוג את המאורע, “גיימפאד” גאה להציג בפניכם כתבת “בקרוב” שנכתבה על המשחק בסוף 1999 – לפני יותר מעשור, וכשנה וחצי לאחר תחילת הפיתוח של המשחק (קצת לאחר שמפתחי המשחק ביצעו את החלפת המנוע הראשונה שלהם – מהמנוע של Quake למנוע של Unreal). כדי לתת לכם קצת מושג לגבי סקלת הזמן שאנחנו מדברים עליה – אחד מכרטיסי המסך שזוכים לסיקור בגיליון הזה הוא Voodoo 3 3500, משחק החודש הוא Freespace 2, מדור הצ’יטים מכיל מדריך מפורט ל- GTA 2, והעמודים הראשונים של הגיליון חושפים לראשונה, באופן בלעדי ל- PC Gamer, את המשחק המבטיח ביותר שצפוי לצאת למחשב האישי בעוד כחצי שנה – Halo. ברצינות.

הציטוט הכי מזעזע מתוך הכתבה הוא ללא ספק הפנינה הבאה:

Today, games get hyped from their announcement. Then there’s a steady stream of screenshots until it’s released, which may be up to two years away. How can any fan be expected to follow a game that long and maintain interest?

אכן, שאלה מוצלחת.

ורק בשביל להגדיל עוד קצת את רמת השעשוע שלכם, שימו לב לקטע הקצרצר הבא, שמספר על דחייה בתאריך היציאה של משחק אחר שפותח באותם ימים – Team Fortress 2:

אבל אל תדאגו, PC Gamer בהחלט מבינים עם מה הם מתעסקים פה. למרות הדחייה הם מגיעים למסקנה ש- Team Fortress 2 יצא, לפני Duke Nukem Forever. בקיץ של שנת 2000. אתם יודעים, בערך באותו הזמן כמו Max Payne.

אני באמת לא יודע אם זה יותר מצחיק או עצוב.

כשגייב נוול עמד על הבמה והכריז שגרסת הפלייסטיישן 3 של Portal 2 תהיה הגרסה הטובה ביותר ביקום כולו, משכתי בכתפיים בחוסר התעניינות. נכון, יש לי Xbox, אבל בפורטל 2 בכל מקרה תכננתי לשחק על המחשב האישי הישן והטוב שלי. לא היה לי אכפת.

אבל ההודעה הרשמית בדבר הפיצ’רים שיאפיינו את גרסת הפלייסטיישן 3 של פורטל 2 בהחלט גרמו לי להתנער מהאדישות שלי. אם לתקצר את ההודעה לעיתונות: Portal 2 על הפלייסטיישן 3 יאפשר לשחקן שישחק בו להתחבר ל- Steam (ולכל רשימת החברים שיש לו על Steam), לקבל עדכוני תוכן באמצעות Steam (עד כאן ידענו הכל גם מקודם), לשמור משחקים שמורים ברשת באמצעות ה- Steam Cloud, ולצרף לחשבון שלו את גרסת ה- PC והמק של Portal 2 בחינם. אה, והוא גם יאפשר לשחקן שישחק בו לשחק על אותם השרתים במשותף עם שחקני ה- PC.

הכאב שלי מההכרזה הזאת לא נובע ספציפית מההשלכות שלה לגבי Portal 2. מזה, כאמור, לא מאוד אכפת לי. זה לא שהתכוונתי לשחק בו על ה- Xbox בכל מקרה. אבל ההשלכות הרחבות יותר של ההכרזה הזאת מאוד מדאיגות אותי, בתור שחקן Xbox.

אני מאוד אוהב את רשת ה- Xbox Live. היא מאוד נוחה ומלוטשת, וחסרים לי בה ממש מעט מאוד פיצ’רים בשביל שהיא תהיה מושלמת, בעיני. אני גם מאוד אוהב את Steam. היא קצת פחות מלוטשת, אבל אף חנות אלקטרונית/רשת חברתית מבוססת-משחקים אפילו לא מתקרבת אליה מבחינת ההיצע והפונקציונלית שהיא מכילה. הבעיה העיקרית שלי היא שההפרדה הזאת בין שתי הרשתות היא כבר פאסה. אין שום סיבה שאני לא אקבל הודעה על כך שחבר שלי התחבר ל- Xbox Live בזמן שאני משחק במשחק דרך Steam, ולהיפך. אני לא מדבר כאן על משהו קיצוני כמו אפשרות לשלוח צ’אט בין שתי הרשתות (למרות שת’כלס, אם אפשר לפתוח דרך ה- Xbox Live שיחה עם אנשים שמחוברים ל- MSN Messengar – למה לא?). אני רק רוצה איחוד קל של מנגנון ה- Notifications. ואם אפשר – לחסוך לי את הצורך לזכור שני זוגות של שמות משתמש וסיסמאות.

אבל האיחוד הזה לא יקרה לעולם. כי מיקרוסופט, בניגוד לסוני, לא מוכנה לתת לגורמים זרים לשחק להם יותר מדי עם ה- Xbox Live. בטח כשהגורמים האלה הם Steam, המתחרה הכי גדול לתירוץ העלוב לחנות דיגיטלית על המחשב האישי שנקראת “Games for Windows Live”. אם מיקרוסופט מתכננים לאחד באיזושהי צורה את חווית המשחק על ה- PC וה- Xbox, זה יהיה רק באמצעות אותה הרשת המעצבנת שהם הקימו. Steam יישאר מחוץ לתחום. הוסיפו לכך את ההתבטאויות שכבר היו לגייב נוול בעבר על כך שפיתוח ועדכון משחקים ל- Xbox זה טירוף, ותקבלו תמונת מצב מאוד עגומה.

וזה היה כואב קצת פחות אם סוני לא היו מראים לנו שיש אלטרנטיבה. שהם מוכנים לפתוח את הפלטפורמה שלהם בצורה שתאפשר לחבר בין שחקני ה- PC והפלייסטיישן 3. לעומתם, מיקרוסופט נשארת לשמור על רשת  ה- Xbox Live שלה במגדל השן שבו היא ממוקמת. מפיצי המשחקים צריכים להכנע לתכתיבים המיקרוסופטיים לגבי כמות ומחיר העדכונים שהם רוצים להוציא, והדבר פוגע, בסופו של דבר, בשחקני ה- Xbox המסכנים, שהיו שמחים להנות מיכולת שמירת המשחקים בענן ש- Steam היתה יכולה לספק להם, או שרק רוצים שכמות זעומה מתוך עדכוני ה- Team Fortress 2 שהופצו למחשב האישי יגיעו גם לרשת ה- Xbox.

כאמור, אני מאוד אוהב את ה- Xbox Live. אחת הסיבות שקניתי Xbox 360 ולא פלייסטיישן 3 היא שבבירורים שעשיתי, הגעתי למסקנה שהרשת הזו עליונה על ה- PSN בכל דרך אפשרית. אבל אם העניינים ימשיכו להתנהל בכיוון שבו הם מתנהלים עכשיו, מיקרוסופט עלולה למצוא את עצמה, לראשונה, מפסידה בקרב הזה. אני לא בטוח מה תהיה ההשפעה הכלכלית (אם בכלל) של ההפסד הזה, אבל מה שכן אפשר לנחש זה שיהיה לנו הרבה פחות כיף.

כל אחד אוהב שמחבבים אותו. חוץ מעופר. אבל חוץ ממנו, אנשים אוהבים שאנשים אחרים מחבבים אותם. בשביל זה, כנראה, המציאו את כפתור ה”לייק” בפייסבוק, אני לא יכול לחשוב על שום סיבה אחרת. אז זה לא ממש אמור להפתיע אתכם שאנחנו ממש רוצים שתעשו “Like” ל- Gamepad בפייסבוק. אחרי הכל, זה די הגיוני. צורך אנושי להפגנת רגשות, או משהו.

אבל יש עוד סיבה, האמת. והסיבה הזאת היא שאנחנו רוצים להשתמש בדף הפייסבוק שלנו כדי לארגן כל מיני פעילויות נוספות בקרוב. כמו חידות בנושאי משחקים (חלק מהם אולי אפילו יהיו עם פרסים, או משהו). או משחקי “גיימפאד נגד העולם” כמו שארגנו פעם ב- Left 4 Dead 2. ובשביל הדברים האלה, אנחנו צריכים שדף הפייסבוק שלנו יהיה קצת פחות נטוש.

אז הנה מה שנעשה: אתם תעשו “Like” לעמוד של “גיימפאד” בפייסבוק, ואנחנו נגריל בין כולכם, בסוף החודש, שלושה משחקי Xbox 360,מתנת “מדיה גיים”. שלושה אנשים מאושרים שעשו לנו “Like” (והם לא, במקרה, קרובי משפחה של אחד מכותבי האתר, או כותבי האתר בכבודם ובעצמם) יקבלו את Quake Wars, Frontlines ו- Alone in the Dark. הולך?

אתמול חזרתי ל- Call of Duty 4 אחרי שלא נגעתי בו כמה שבועות. הסיבה העיקרית לזה היא שהייתה לי תקופה עמוסה במיוחד בלימודים; אבל כן יצא לי לשחק כמה דברים בזמן הזה (למשל, להתחיל ולסיים את Tyrian 2000), ובאמת היה עוד משהו שמנע ממני לחזור ל- Modern Warfare.

אלה מכם ששיחקו Left 4 Dead (אני מקווה שמדובר ברוב מכריע) מכירים את הקטעים של ה-Horde: אלה קטעים שבהם צריך להתבצר באיזה מקום ולחכות כמה זמן עד שיקרה משהו, ובינתיים באים עשרות עד מאות זומבים שכל מה שהם רוצים זה קצת מוח. ארבעה אנשים מסכנים נגד המון המון זומבים. רוב הקטעים האלה מאוד קשים, כמובן. עכשיו קחו את התיאור הזה, תחליפו "ארבעה אנשים" ב"איש אחד ובוט אחד", ותנו לזומבים רובים. זה המצב שבו הייתי תקוע.

אין לי בעיה עם משחקים קשים – אני אפילו מעדיף אותם, ובדרך כלל משחק ברמת קושי גבוהה. אבל יש דרכים טובות ודרכים רעות לעשות את זה. Arkham Asylum לדעתי הוא משחק שעושה את זה בצורה מושלמת: משחק מאתגר, שנהיה יותר ויותר קשה עם הזמן, וממש מכריח אתכם להתאמן ולהכיר טוב את כל הכלים שברשותכם ככל שמתקדמים בו.

אני יודע שליצור משחק שיהיה קשה-אבל-לא-מתסכל גם לשחקנים מתחילים וגם למטורפים כמוני זה לא פשוט. אבל זה משהו ששווה להשקיע בו, כי האתגר מוסיף הרבה מאוד למשחק , ומצד שני אם המשחק קשה מדי אנשים פשוט יפסיקו לשחק בו. שתי דוגמאות קיצוניות שעולות לי לראש הן Just Cause 2 – שהוא משחק מאוד כיפי, אבל כל כך קל שלדעתי הוא פשוט לא מעניין, ולכן אני לא חושב שאשחק בו – ומהצד השני Oblivion, שבו כשה-slider של רמת הקושי נמצא על 66% כבר צריך 50 ומשהו חצים כדי להרוג כל שועל מסכן.

אבל זו בדרך כלל לא הבעיה העיקרית. משחק טוב צריך שתהיה לו עקומת קושי (Difficulty curve). זה אומר שהמשחק מתחיל ברמה סבירה, נהיה יותר ויותר קשה עם הזמן, ולקראת הסוף מתחיל להאיץ את הקצב, עד הבוס האחרון שממש דורש התמקצעות והכרה של כל המנגנונים של המשחק כדי להצליח. וזה משהו שאפילו משחקים מצוינים נוטים לפשל בו. Arkham Asylum, כאמור, עשה את זה מצוין. גם God of War זכור לי לטובה מהבחינה הזו.

מה שהפריע לי ב-MW הוא לא רמת הקושי שלו. נכון, יש בו קטעים קלים מדי ויש בו קטעים מעצבנים, אבל רוב הזמן הוא מאתגר ונחמד. ובכל זאת, עקומת הקושי שלו דפוקה.

כשאני אומר שאפילו משחקים מצוינים חוטאים בנושא הזה, זה כולל חלק מהמשחקים האהובים עלי אי פעם:

כפי שאפשר להבין מהדוגמאות שנתתי, עקומת קושי גרועה לא הופכת מיד משחק לגרוע, או אפילו לבלתי-מצוין. אבל זה יכול לבאס (כפי שציינתי פעם בגיימפוד, זה די הרס לי את הסופים של ביושוק ודרגונאז'), ומהצד השני משחק יחסית פשוט, עם עלילה מטופשת, voice acting מסריח והרבה פגמים יכול להחזיק את עצמו כמעט באופן בלעדי על משחקיות טובה ועקומת קושי מוצלחת (שוב, Arkham Asylum ו-God of War).

אני לא חושב שיש לי נקודה ספציפית שרציתי להעביר. אבל אם אתם מתכוונים לפתח איזה משחק בעתיד, תדאגו שיהיו לו רמות קושי טובות ועקומת קושי הגיונית, כי זה ישמח אותי. ואם אתם Rocksteady Studios אז יאללה, תוציאו כבר את Arkham City.