אני לא יודע ממתי לויגיימס יש שרת של Team Fortress 2 Beta. אני גיליתי על זה רק היום, והייתי מאוד מרוצה: סוף כל סוף הזדמנות לשחק בפינג שנמוך מחמישים (ובכך לוודא שאם מישהו הורג אותי, זה לא בגלל שהחיבור שלי לשרת גרוע, אלא בגלל שאני גרוע), ולשמוע קצת עברית בערוץ התקשורת הקולית של המשחק. כל זה גורם לי לתהות אם כדאי לי להשיג לעצמי מיקרופון, סוף כל סוף.

חוץ מזה, בשעות המשחק הנוספות שצברתי ביממה האחרונה על המשחק, אני גאה להגיד שהרמה שלי השתפרה מ"גרוע מאוד" ל"גרוע". לפחות חלק מהקרדיט על זה צריך ללכת ל- Achievements. בחיים לא הייתי משחק עם ה- Scout או ה- Demoman יותר מדקה או שתיים מלכתחילה אם לא הייתי רוצה לנסות להשיג את ה- Achievement של "Head of the Class" (שדורש ממני לשחק סיבוב שלם עם כל Class במשחק). אבל ברגע ש"נעלתי את עצמי" לאחד מה- Class-ים הכיפיים פחות, פתאום אני מגלה שאני מסוגל להנות מאוד גם ממשחק שלם בתור Scout.

החסרון? ההתלבטות באיזה Class לבחור בכל נקודה ונקודה במהלך המשחק הפכה להיות קשה הרבה יותר. מדי פעם צץ צורך טקטי בולט של הקבוצה (למשל, אין בכלל Medic, אבל יש משהו כמו 3 שחקנים שמשחקים Heavy) – אבל כשאין אחד כזה, אני מתלבט הרבה יותר.

בסך הכל, בתור מי שהצהיר על עצמו בפוסט הקודם ש"אני לא אוהב משחקים מרובי משתתפים", אני מוצא את עצמי מאוד מכור למשחק הזה.

אני לא אוהב משחקים מרובי משתתפים.

יש הבדל גדול בין ההצהרה הזאת לבין "אני לא נהנה ממשחקים מרובי משתתפים". אני מאוד נהנה ממשחקים מרובי משתתפים, אני פשוט חושב שבסולם ההנאות שלי, הם מדורגים נמוך יותר ממשחקים "קלאסיים". אני יכול לשחק במשחקים מרובי-משתתפים. אני יכול אפילו להתמיד בהם לאורך זמן – למשך תקופה מסויימת שיחקתי Warcraft III מספיק זמן בשביל להיות, תאמינו או לא, ברמה סבירה. אבל מרבית המשחקים מרובי-המשתתפים עברו לי מהר מאוד מול העיניים. אפילו Unreal Tournament 2003, שקניתי, בעיקר העלה לי אבק על המדף.

לא נכנס לסיבות בנוגע ל"למה". זה נושא לפוסט אחר, בזמן אחר. את ההצהרה הזו אני אמרתי רק בשביל להבהיר את הנקודה הבאה: כמות השעות שהשקעתי ב- Team Fortress 2 עד עכשיו (לפי Steam Community – קצת יותר מארבע שעות) היא לא טריוויאלית בכלל. למעשה, העובדה שאני משחק במשחק הזה יותר משעה ועדיין רוצה לשחק בו יותר היא עדות לעד כמה הוא מוצלח.

יש  המון דברים שאני אוהב ב- Team Fortress 2. העובדה שהמצלמה מציגה את השחקן שהרג אותך בכל פעם שאתה מת. העיצוב דמוי הסרט-המצויר של המשחק, שלא עושה הנחות (כל נקודה במשחק, מהקרבות עצמם ועד לתפריט בחירת הקבוצה, מעוצב בצורה נהדרת). הצורה שבה האפשרות להשיג Revenge Kills הופכת את כל העסק הזה לאישי הרבה יותר. ההומור. העובדה שאין אף Class שלא כיף לשחק. העובדה שהמפות מעוצבות בצורה חכמה, עם שלטים בולטים וצעקניים שמאפשרים גם לשחקן המתחיל להתמצא בסביבה בקלות. העובדה שלא רק שיש למשחק עושר טקטיקות עצום – אלא המבנה של המשחק מעודד את יצירת הטקטיקות האלה בקבוצה אפילו אם השחקנים לא מתקשרים ישירות אחד עם השני. אין מה להגיד, Team Fortress 2 הוא משחק מצוין.

אבל מה שאני הכי אוהב ב- Team Fortress 2 הוא מה ששחקני ה- X-Box למדו לקבל כבר כמובן מאליו. אני אוהב את Steam Community. אני אוהב את העובדה שלא רק כמות השעות ששיחקתי במשחק בשבועיים האחרונים חשופים לציבור, אלא גם כל הסטטיסטיקות המפורטות שלי: מהעובדה שלא שיחקתי בכלל בתור Pyro ועד העובדה שבתור Soldier השיא שלי הוא קצת יותר מ- 700 נזק לפני שנהרגתי. דף הסטטיסטיקות הזה מעוצב בצורה נהדרת: אין בו אף סטטיסטיקה שלילית. יש בו המון נתונים שצועקים "אתה לא טוב מספיק! אתה יכול להשתפר!", אבל שום נתון שמציג באופן מובהק את העובדה שאני, מה לעשות, די רע במשחק הזה. כן אפשר לראות מה מספר הנקודות המקסימלי שהשגתי בסיבוב. אי אפשר לראות מה מספר הפעמים שמתתי ביחס למספר הפעמים שהרגתי. כל זה הופך את דף הסטטיסטיקות שלי למשהו שאני מרגיש איתו הרבה יותר בנוח. למעשה, זה רק מדרבן אותי לשחק עוד יותר כדי שאני אוכל להציג דף סטטיסטיקות מוצלח יותר לעולם. וכדי שאני אוכל להשיג כמה Achievements.

אבל כאמור, יש עוד הרבה דברים שעובדים לטובתו של Team Fortress 2. המקצוע שהכי כיף לשחק, לדעתי, הוא ה- Spy. הטקטיקה הבסיסית שלו פשוטה מאוד: להעלם משדה הקרב, להופיע מחדש בתוך חדר שסמוך לבסיס הקבוצה היריבה, אבל נסתר משדה הראייה שלה, להתחזות לאחד מאנשי הקבוצה היריבה, ואז להשתולל עם הסכין. אבל הטקטיקה הבסיסית הזו מקבלת המון טוויסטים אפשריים. אם, למשל, תדקרו מהנדס שעומד ליד ה- Turret שלו, ה- Turret מיד יפנה אליכם בעקבות הסרתה של התחפושת שלכם. זה מכריח אתכם, למשל, להעלם מיד ולברוח מטווח הראייה של ה- Turret. אפשרות אחרת היא לסמוך על קומבינציית ה- Medic/Heavy המפורסמת בשביל להתקרב בקלות ל- Heavy בלי לעורר חשד, ועוד לדחוף אותו יותר קדימה לשדה הקרב (אם כי בדרך כלל ברגע שהם שמים לב שאף אחד לא מרפא אותם, זה זמן מוצלח לעשות Cloak ולהסתלק במהירות מהמקום).

אבל גם ה- Class-ים האחרים, כאמור, מאוד מהנים. אני מחבב את ה- Scout, שהמהירות שלו מאפשרת לעשות תמרונים כמו ריצה מהירה לעבר קבוצת האויב, ירייה מהירה של Shotgun בפנים של ה- Medic התורן, ואז בריחה מהירה אחורה. אני אוהב את ה- Engineer, שבעזרת תחזוקה נכונה של טלפורטרים יכול להטות את מאזן הקרב. אני אוהב את ה- Heavy, מסיבות ברורת מאליהן (מכונת הירייה הענקית, למשל). אני לא אוהב כל כך את ה- Pyro, אבל חוץ מזה, באמת שהכל סבבה.

התלונה היחידה שלי לגבי המשחק קשורה כנראה לזמני הטעינה האיטיים להחריד שלו. אבל היי, כנראה שהבעיה היא אצלי. אחרי הכל, בקרוב אני צריך להחליף מחשב.

אלעד קפלן מ- Gamer תפס לשיחה את ינון צור – בחור ישראלי שעובד כבר עשור על יצירת מוזיקה למשחקי מחשב, ולאחרונה תרם בעיקר ל- Crysis. כתבה מומלצת על תחום שבדרך כלל, מה לעשות, לא זוכה לתשומת הלב שמגיעה לו – וחבל.

אני לא יכול עם זה, באמת. אני מתרוצץ ממקום למקום, מנסה למצוא זמן לכל החובות שלי שאין-קשר-ביניהם-לבלוג, ומצד שני – בכל מקום ברשת צצים דברים שאני רוצה לקרוא או לכתוב עליהם. וזה עוד בלי להתייחס לעובדה שאני עדיין חייב פה איזשהו פוסט על Team Fortress 2.

אז בשביל להקהל קצת את העומס שלי, הנה נושא אחד שאני הולך להתעלם ממנו בבלוג. לא מדובר בחרם גורף, סטייל ההתעלמות שלי מכל דבר שקשור בצורה כלשהי לג'ק תומפסון, אבל באמת שנמאס לי לעקוב אחרי הנושא הזה. הנושא המדובר הוא, למי שלא התייחס בשום צורה שהיא לשם של הפוסט, המחיר של הפלייסטיישן 3. כל הכבוד לחברת האב של Eidos על זה שהיא מדברת על כך שצריך להוריד את המחיר של הפלייסטיישן 3, באמת. כולם יודעים שצריך להוריד את המחיר של הפלייסטיישן 3. אף אחד לא יודע מתי זה יקרה, אם זה יקרה, ומה תהיה ההשפעה של זה על השוק. ובאמת נמאס שכל מיני אנליסטים מתנהגים כאילו יש להם תשובות כלשהן בעניין. שסוני תעשה מה שהיא רוצה. אני בכל מקרה אקנה Wii ו- X360 לפני שאני אתקרב למכשיר הזה.

אבל הפעם, אני מבטיח לכם, גם אם נמאס לכם לשמוע על Peggle אתם הולכים להתפוצץ מצחוק.

הבלוג העשוי-ללא-חת Rock, Paper, Shotgun הפנה את תשומת לבי לכתבת ה"וידאו" החדשה ב- The Escapist. הנושא הוא בעיקר Peggle, אבל גם קצת תעשיית משחקי ה- Casual באופן כללי. גם אם אני לא מסכים איתו – עדיין מדובר בכתבה מומלצת בחום וקורעת מצחוק.

דורון יעקובי, חבר למקצוע, בחיים ואחד-שכותב-בלוג-על-תכנות (אבל אני לא מחזיק את זה נגדו – אחרי הכל, אני חנון-על, וכאלה), הסכים לתרום לבלוג שלי פוסט על התופעה המטורפת שנקראת Halo 3. זה לא מקרי. באמת שרציתי שיתפרסם על זה פוסט בבלוג, אבל לי, כמו לבחורה מ- The Girl Gamer, פשוט נמאס מהדבר הזה. אז דורון כתב.

טוב, חסל סדר הקדמות. דורון, תתפרע:

אז Halo 3 יצא, והעולם בהיסטריה. הסיבה לקיומה של ה-Xbox360, יגידו חלק. המשחק זוכה, נכון לכתיבת שורות אלה, לממוצע ביקורות אבסורדי של 96, גבוה במעט אפילו מזה של BioShock. על כן, יחשוב כל גיימר, וודאי מדובר במהפכה. אחד המשחקים הטובים ביותר בכל הזמנים. המשחק שישנה את הדרך שבה אנו חושבים על משחקים.

אז זהו, שלא בדיוק.

אני מזמין אתכם לעיין בביקורת למשחק ב-Eurogamer שהעניקה למשחק, כמובן, 10/10. שימו לב למשפטים הבאים מתוך הביקורת: "אם היינו צריכים לבקר את המשחק בקופסא של 200 מילים, היינו מגדירים אותו כ'עוד מאותו הדבר', אבל עם שיפורים מחושבים שאנחנו מאוד אוהבים'. "הגרפיקה של המשחק מרגישה כמו גרסה משופרת של Halo 2… הדגש היה לדאוג לכך שהמשחק ירוץ חלק" . "השלבים המאוחרים של Halo 3 סובלים מעיצוב מתסכל וחלוקה לא הוגנת של checkpoints". "אתם יורים בחבר'ה רעים, אם זה כל מה שאתם רוצים לעשות, Halo 3 הוא מושלם".

הגדילו לעשות Gamespot, שנתנו למשחק ציון של 9.5. ל-BioShock, לשם השוואה, הם העניקו 9.0. ביתרונות של המשחק הם מציינים את הדברים הבאים: עלילה, Co-Op של 4 שחקנים, עורך שלבים שמאפשר לכם לעשות דברים מטורפים, אינטגרציה טובה עם ה-Web להורדת מפות. וזהו. אלה הדברים שהם בחרו לציין במשחק שלו נתנו ציון של 9.5. משחק שלדעתם הוא טוב בחצי ציון שלם מאשר BioShock, להערכתי ה-FPS הטוב ביותר מאז Half Life 2.

אם כן, המוטיב החוזר בכל הביקורות הוא: עוד מאותו הדבר, הגרפיקה ככה ככה, ה-Multiplayer ממש טוב. לא צריך להיות חד עין במיוחד כדי לזהות שמקורם של הציונים האבסורדיים הוא הייפ נטו. מהביקורות שקראתי, נראה שהמבקרים בעצמם מתקשים להצדיק את ההתלהבות שלהם מהמשחק. הרושם הוא שהם קודם החליטו על ציון למשחק, לאחר מכן שיחקו בו, ואז במשך 2-4 עמודים הם ניסו, ללא הצלחה, לגרום לציון שהעניקו להיראות הגיוני. ראוי להודות שלא שיחקתי ב-Halo 3, ואין לי בכלל Xbox 360, אך כל גיימר עם עיניים בראשו צריך לראות שיש כאן משהו חשוד.

אם תשאלו אותי, מבקרי הקונסולות צריכים להתעורר מהסרט אכול ההייפ שבו הם נמצאים. הם כנראה חלמו כל כך הרבה זמן על הרגע שבו יניחו ידם על דמותו המנצנצת של המאסטר צ'יף בעטיפת המשחק, והדבר משבש את ראייתם הביקורתית, אם הייתה קיימת. הרי לכולם ברור שאם נסתכל אחורה בעוד 5 שנים על המשחק הבולט של 2007, זה לא יהיה Halo 3. מישהו צריך לבוא ולחשוף את המשחק הזה בתור מה שהוא: עוד FPS. מלוטש? וודאי. אבל מה מיוחד בו? מה מבדיל אותו מעוד מיליון שוטרים אחרים מלבד השם Halo? עורך השלבים? כפי שקופמן היה אומר ב"ארץ נהדרת", תעשו לי טובה. אפילו הגרפיקה לא משהו.

תשאלו כל שחקן PC שהתקין בטעות את ויסטה, שיחק ב-Halo 2, ושאל את עצמו – אז מזה הם כמעט הרטיבו? Mark my words, עם Halo 3 זה הולך להיות בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר.

חג שמח.

הבטחתי לעצמי שברגע שאני מצליח לבלות מספיק זמן על גרסת הבטא של Team Fortress 2, אני אכתוב על זה כאן בבלוג. לרוע המזל, ביליתי יותר מדי זמן בגרסת הבטא של Team Fortress 2, מה שמנע ממני… אה… לכתוב על זה פוסט בבלוג. אז הפוסט על Team Fortress 2 יגיע קצת יותר מאוחר. בינתיים, שני עדכונים קצרצרים לפוסטים ישנים שלי:

1. גרסת ההדגמה של Crysis נדחתה בערך בחודש. זמן ההפצה הנוכחי שלה הוא 26 באוקטובר. זה מרשים – זה כמעט כאילו שהמפתחים של המשחק עושים כל שביכולתם כדי שאני אספיק לקנות מחשב חדש לפני שהיא מופצת.  "ההפתעה הענקית" שהבטיחו לנו, אגב, היא עורך שלבים שיופץ ביחד עם גרסת ההדגמה של המשחק. עשיתי בצדק שהנמכתי ציפיות.

2. המקלדת החדשה שלי, כך הבטחתי לכם, מאוד נוחה וכיפית – אבל עדיין הייתי חייב לכם עוד פיסת מידע בנוגע לתפקוד שלה במשחקים. ובכן, לאחר משחק ממושך (ב- Team Fortress 2, כן?) – אני מוכרח להגיד שהיא מאוד נוחה וכיפית גם למטרות שהן לא הקלדה נטו. מצד שני, היא כן דורשת מכם הרבה מאוד פעמים לשנות את סידור המקשים שמגיע כברירת המחדל של המשחק. המבנה שלה אומר, בת'כלס, שרק החצי השמאלי של המקלדת באמת זמין עבורכם, וקשה לכם להשתמש במקשים שנמצאים מימין למקשים T, G ו- B. המקרה היחיד שבו זה מהווה בעיה הוא המקרים בהם אי אפשר להקצות מקש קיצור חדש לפעולה מסוימת. ב- Team Fortress 2, למשל, זה קורה כשאתם מנסים לבחור את התחפושת של המרגל – וארבע האפשרויות האחרונות דורשות מכם גישה למקשי הספרות משבע ועד אפס. לא משהו שקל לעשות בקלות בזמן קרב. למעשה, אני חושד שבכל משחק מרובה משתתפים, אם אני ארצה להגיע למהירות מקסימלית, אני אצטרך להשתמש במקלדת רגילה. או, כאמור, לשחק המון עם סידור המקשים.

זהו. עדכון על Team Fortress 2 – בקרוב.

אני מאוד אוהב את Steam. העובדה שכל המשחקים שלי מאוחסנים במקום אחד ברשת עושה לי את החיים לקלים הרבה יותר – והמבחר של Steam מאפשר לי לקנות כל מיני דברים שבימים כתיקונם, לא בהכרח היו זמינים בחנויות בארץ.

ובכל זאת, ככל שהשימוש שלי במערכת הופך לאינטנסיבי יותר, ככה היא מצליחה יותר ויותר לעצבן אותי. הבאג החדש, שאני אשמח לדעת אם הוא קורה רק לי או שעוד כל מיני אנשים נתקלו בו, הוא ש- Steam עולה, אבל מסך המשחקים נתקע על הכיתוב "Scanning for Steam game updates…" במשך שעה ארוכה.

מכיוון שזה מונע ממני גישה לרשימת המשחקים שלי, ועקב כך – לגרסת הבטא של Team Fortress 2 ול- Geometry Wars, זה די מכעיס.