יש לי המון מחשבות מנותקות לחלוטין זו מזו בעקבות המשחק בגרסת ההדגמה של Duke Nukem Forever (שקיבלתי גישה אליה תודות לאודי יוגב, מ- Games.co.il. תודה אודי!) הנה הן:

• להגביל את הגישה לגרסת ההדגמה לקבוצה מסויימת שכוללת אנשים שהזמינו את המשחק בהזמנה מוקדמת זה קצת הורס את הרעיון של גרסת הדגמה, לא?
• ואם כבר אנחנו בקטע: למה אלה שהזמינו את המשחק בהזמנה מוקדמת דרך Steam לא מקבלים גישה לדמו? הטמטום כאן בולט אפילו יותר כשמסיימים את תהליך ההרשמה לדמו דרך האתר של Duke Nukem Forever (תהליך שדורש קוד, שקיבלתי אותו, כאמור, תודות לאודי יוגב), ואז מקבלים מהאתר… קוד להורדה של הדמו דרך Steam. די טיפשי.
• בתור דמו, הדמו של Duke Nukem Forever די מסריח. שני מסכים שמופיעים כאן מנותקים לחלוטין מהקשר כלשהו הם לא בדיוק מה שעושה לי חשק עצום לשחק במשחק.
• המם. מצד שני, עושה רושם שהמשחק עצמו הוא לא ממש גרוע. זה קצת מפתיע.
• למה, למה, למה דיוק מוגבל לסחיבה של שני כלי נשק בלבד? למה?! בתור משחק אקשן שהתכונה שבעזרתה הוא מנסה למכור את עצמו הוא אקשן טפשי “over the top”, המיקרו-ניהול הזה של כלי הנשק והתחמושת שלי הוא הדבר האחרון שאני מצפה למצוא בו. זו האכזבה העיקרית שלי מהמשחק.
• האכזבה הקטנה יותר שלי היא בתחום הסאונד. לרוב כלי הנשק יש אפקטים קוליים לא מספיק מספקים. וזה חבל.
• האכזבה השלישית שלי היא שאין ב- Duke Nukem Forever שמירות מהירות, ועד כמה שהדמו קצרצר, כבר במהלכו יש לפחות נקודה אחת שבה נקודות השמירה לא מאורגנות בצורה מוצלחת. מפחיד אותי לחשוב כמה כאלה יהיו במשחק הסופי.
• חוץ מהאכזבות הללו, הוא די בסדר. באמת. אולי אפילו יצא ממנו משהו סביר.
• אני לא יודע אם זה כי אני התבגרתי, או סתם פיתחתי בשנים שעברו יותר מודעות פמיניסטית, או משהו כזה, אבל הסקסיזם המתפרץ של דיוק ממש לא עושה לי את זה. הוא לא מצחיק אפילו קצת. מעניין אותי מה יהיה האיזון במשחק הסופי בין הומור מהסוג הזה להומור שנובע מהמצ’ואיסטיות מתפרצת והזחיחות של דיוק.
• וואו, שיחקתי ב- Duke Nukem Forever. לא האמנתי שהיום הזה יגיע.