אוקיי, אז כמובטח, החלטנו לשחק נגדכם ב- Left 4 Dead 2. לרוע המזל, הקבוצה של s0meGuy שהיתה אמורה לשחק נגדנו נקלעה לקשיים, ורק שניים מהשחקנים הופיעו. אז s0meGuy צירף שחקן שלישי, ואני שידכתי להם את דור שמר בתור שחקן חיזוק. נראה איך זה יילך.

בשעה/שעתיים הקרובות אני אעדכן את הפוסט הזה בהתאם למהלך המשחק. שיהיה לכולם בהצלחה.

16:24 – אנחנו יוצאים לדרך. הקמפיין הנבחר: The Parish. "גיימפאד" מתחילים בתור השורדים. נראה איך זה יילך.

16:35 – סוף סיבוב ראשון! שתי הקבוצות שרדו במלואן, אבל בסופו של דבר, שובר השוויון העניק לנו 25 נקודות נוספות. המצב כרגע הוא 525 נקודות לנו, 500 להם. זה נראה מותח.

16:56 – זה הלך לנו קצת פחות טוב. בעקבות שימוש מאוד מוצלח בטנק, הם מובילים עלינו עכשיו, 919 מול 863 נקודות. אנחנו נראה להם מה זה.

17:17 – בעיות טכניות. זה היה חייב לקרות מתישהו. המיקרופון של דקל הפסיק לעבוד. אז אנחנו מחכים לו עכשיו. בינתיים, אנחנו אחרי הסבב הראשון במסך השלישי, שבו הפגנו חוסר יכולת מוחלט להרוג שני Survivors אחרונים שנשארו במשחק. עכשיו אנחנו ה- Survivors, ומעניין אם נדביק את הפער.

17:31 – אחרי שסוף סוף חזרנו לשחק, הם די שחטו אותנו. המצב כרגע הוא 1370 מול 1228 נקודות, לטובתם. לא נעים.

17:58 – והפער מתרחב… 1934 נקודות להם, 1625 נקודות לנו. מתחיל עכשיו המסך האחרון, בתקווה שנצליח לצמצם את הפער כמה שיותר.

18:13 – ו… זהו. הסיום היה מרשים במיוחד. אנחנו הרגנו אותם ברגע שהיה לנו טנק, כמו שקורה בדרך כלל כשמשחקים Versus בסיום של The Parish, ואז, בניסיון לצמצם את הפער כמה שי ותר (ואולי אפילו לעקוף אותם?), ברגע שראינו שהטנק שלהם מגיע כולנו התחלנו לרוץ קדימה כמו מטורפים. זה הלך די טוב, אבל לא הספיק בשביל לעקוף אותם. בסופו של דבר אני ועופר נתפסנו בירידה מהגשר. הניקוד הסופי? 2253 נקודות לנו, 2399 נקודות להם.

זה היה כיף. בהחלט ננסה לארגן עוד משחק של "גיימפאד" נגד העולם בקרוב, בהתאם לכמות הביקוש. כמו כן, ננסה להעלות בקרוב כמה סרטונים מתוך המשחק. אבל עד אז, אני רק רוצה להודות לכל המשתתפים, ובמיוחד על כך שלא השפילו אותנו יותר מדי.

נכון, עדיין יש סיכוי ש- Valve ידחו שוב את Portal 2, אבל הם הכריזו בכנס ה- gamescom המרגש שמתרחש ברגעים אלה בגרמניה שתאריך היציאה הנוכחי שלו הוא ה- 9/2 (ב- 2011, כמובן).

אוקיי, אולי זה קצת מעפן להעלות פוסט שאני רושם בו רק את זה, אבל היי, כבר אמרנו שאני פאנבוי זב-חוטם.

רוב הפוסטים שהם ביקורת מכל סוג מתחילים בהסבר קצר על מהות המשחק המבוקר. במקרה של Starcraft 2, אלא אם כן הקורא המזדמן נחטף על ידי חייזרים בילדותו (טרום 1998 כמובן) והוחזר רק עכשיו, אין באמת צורך בהקדמה למשחק. אז אני אדלג על כך באלגנטיות, ואתייחס ישר למשחק עצמו.

לכל אלו שדואגים או כועסים מכך ש-Blizzard חילקו את המשחק לשלושה חלקים כאשר כל אחד מהם מורכב מקמפיין אחד ויחיד, הסירו דאגה מלבכם. אין ספק שאחרי שסיימתי את עיצוב-כוכבים שתיים: כנפיים של חירות, אפשר בכנות להגיד שמדובר במשחק באורך סביר. הקמפיין, אשר סובב סביב עיסוקיו של ג'ים ריינור, אחת מהדמויות הראשיות מהמשחק הראשון, מקיף סדר גודל של 10 שעות משחק. לכך, כמובן, נוסף ה-Multiplayer.

דרום-קוריאה יכולה גם כן לנשום לרווחה; המשחק שומר באופן מובהק ומכוון על אופי הסדרה. הגרפיקה אמנם שופרה משמעותית, אך שומרת בדיוק על אותו המראה וההרגשה. הגיימפליי גם כן נותר מאוזן עד למילימטר האחרון בין שלושת הגזעים במשחק, למרות הכנסה של יחידות חדשות והוצאה של חלק מהישנות. אני מודה שלא יצא לי לשחק יותר מדי סיבובים מרובי-משתתפים, אבל ממה שבכל זאת יצא לי הרגשתי שהמשחק צוות אותי עם אנשים ברמה שלי (להלן: לא משהו).

למרות שאני לא מתקרב אפילו לרמות העליונות של התחתית בסולם של סטארקרפט, הקמפיין ברמת הקושי הנורמלית היה קל מדי, וריחם עלי בנקודות בהם הגיע לי להפסיד.  בכל זאת, היתרון הכי גדול של הקמפיין הוא הגיוון האדיר שבו, סטייה משמעותית מרוב משחקי ה-RTS המוכרים, בהם לרוב יש נוסחה אחת או שתיים בה נדרש השחקן לשלוט על מנת להצליח בכל המשימות. ב-SC2:WoL, חלק גדול מהמשימות דורשות טקטיקות ייחודיות, לאור אילוצים שונים שמכניס המשחק – החל מנהרות לבה הגועשים כל מספר דקות וכלה במחזורי יום-ולילה המשפיעים על היכולת לפעול בשטח.

אלמנט חדש נוסף שהוכנס הוא ההתנהלות בין המשימות, המתרחשת כולה על ספינה בה ניתן לדבר עם חלק מהסובבים, לחקור טכנולוגיות חדשות ולרכוש שדרוגים ליחידות הזמינות. השיחות עם אנשי הצוות על הסיפון הן חביבות אבל קלישאתיות, לא פוגעות באווירת המשחק אבל גם לא תורמות יותר מדי. למרות הטקסטים הדרמטיים מדי, הדיבוב לדמויות עשוי כהלכה ולא צורם, כפי שכבר התרגלנו לצפות מ-Blizzard.

לסיכום, אצטרף למבקרים אחרים ואומר ש-Starcraft II: Wings of Liberty הוא בדיוק מה שציפו ממנו להיות – הפרק ההגיוני הבא בסדרה המוצלחת. אך בתור תשובה לשאלה: האם הוא שווה 60 דולר? לטעמי, רק אם אתם מעוניינים לשחק גם ברשת.

קצת הסטוריה: פעם היה Unreal Tournament 2004. קבוצה של מפתחים עצמאיים הוציאו מוד שנקרא Alien Swarm, שבו עד 8 חיילים נשלחים למשימות במושבות/ספינות שורצות בחייזרים. לא שיחקתי במוד המקורי, אבל כנראה שהוא היה מוצלח, כי Valve העסיקה את כל צוות הפיתוח שלו, ולפני חודש הם הוציאו משחק מלא של Alien Swarm, הפעם מבוסס על מנוע Source של Valve. המשחק מופץ חינם דרך Steam, כולל SDK מלא שגם הוא חינם.

ב- Alien Swarm אתם משחקים אחד מ-8 חיילים, בעלי 4 סוגי התמחות שונים (מפקד, טכנאי, חובש, או מומחה נשק), ויחד עם עד 7 אנשים נוספים יוצאים לחלל להרוג חייזרים. אנחנו (כותבי הבלוג וחברים) ניסינו  בחודש האחרון כמה וכמה פעמים לארגן משחק ניסיון, ואיכשהו כל פעם שהיו לנו מספיק אנשים יצא ששיחקנו Left 4 Dead 2 במקום. אתמול, אחרי שסיימנו קמפיין של L4D2 במהירות מפתיעה, מצאנו את עצמנו דני, אני ועוד שני חברים משחקים סוף סוף ב- Alien Swarm.

המשחק מגיע עם סוג של tutorial לשחקן יחיד, ועשיתי אותו לפני חודש כשהמשחק יצא; זה לא שינה את העובדה שלא היה לי מושג קלוש מה הולך שם. לאלה מבינינו שלא עשו את ה-tutorial בכלל לא היה סיכוי. המשחק לא טורח להסביר מה אמורים לעשות, חוץ מכמה טיפים מאוד נקודתיים (למשל “Don’t shoot your squad mates”, שהופיע הרבה מאוד). במשחק פשוט כמו L4D2 (“תהרגו את הזומבים, אל תמותו”) זה עובד מצוין, אבל זה משחק משמעותית יותר מורכב. יש בו בחירה של דמויות, צבירת ניסיון, כל מיני חפצים מיוחדים ועוד. כשאתם מוקפים בעשרות חייזרים ואף אחד לא יודע איך להתרפא, זה בעייתי.

כל זה, וכמובן עשרות החייזרים שצצים משום מקום, עושים את המשחק מאוד כאוטי. אבל זה לא נגמר כאן. המשחק פשוט מלא באלמנטים הזויים שהופכים אותו למין טריפ מוזר, שאני חושב שכולנו היינו שמחים לסיים איתו:

• לפעמים המשחק נכנס, בלי סיבה נראית לעין, למצב של slow motion. זה נמשך בערך דקה, ואז המצב הרגיל חוזר.
• מדי פעם אחד החיילים (בדרך כלל המפקד) מתחיל לברבר ברקע, ואף אחד מאיתנו לא מצליח להבין מילה ממה שהוא אומר.
• מסתבר שהחיילים יודעים לעשות גלגולים. לא ברור למה. לקפוץ הם לא יודעים, אבל להתגלגל כן.
• באחד השלבים מצאנו מין “מגפי סילון”, שכל מה שהם עושים זה להקפיץ את מי שלובש אותם ממש גבוה. לאן? לשום מקום, כי בכל מקרה אי אפשר לכוון את הקפיצה הזו.

בקיצור, היה מאוד משעשע, אבל אנחנו בהחלט מעדיפים להרוג זומבים מאשר חייזרים. וגם, מעדיפים להבין מה אנחנו עושים בכל רגע.

היום יצא סוף סוף הטריילר המובטח, והוא גרוע:

(לאנשי ה-RSS: הנה לינק ישיר)

מצד שני, דבר כן מעניין שגיליתי היום הוא ריאיון עם היוצרים שעשו GameInformer, ושם נותנים הרבה מאוד פרטים על המשחק. למשל:

• המשחק יתחיל ב- Ferelden, הממלכה שבה התרחש המשחק הראשון, אבל מהר מאוד אחרי ההתחלה ינדוד צפונה למקום שנקרא Free Marches, איזור של ערי-מדינה.
• הגיבור, Hawke, יכול להיות מכל class שתבחרו, ולמעשה יכול להיות גם בחורה.
• הסיפור המרכזי במשחק למעשה יסופר ע"י אחת הדמויות תוך כדי המשחק, מין סיפור-בתוך-סיפור (היוצרים נתנו כדוגמה את "החשוד המיידי"), מה שיאפשר למשחק לדלג על קטעים לא מעניינים בסיפור ולהתמקד בקטעי המפתח, וכך למעשה לגלול סיפור שנמשך על פני עשור שלם.
• המשחק ישים הרבה יותר דגש על בחירות של השחקן, והתוצאות של הבחירות שלכם יהיו הרבה יותר מהירות ומשמעותיות.
• ממשק השליטה יהיה שונה לחלוטין בין הפלטפורמות. הממשק ב-PC יתמקד יותר בטקטיקה ושליטה על שדה הקרב, בעוד שהממשק בקונסולות יתמקד בעיקר בתגובות מהירות ובחירה מהירה של פעולות.
• מערכת הקרבות ב-PC תהיה דומה לזו של Origins, אבל מאוד משופרת. בפרט, היוצרים מבטיחים הבדל הרבה יותר משמעותי בין הלוחמים לגנבים (מה שבקושי קיים ב-Origins), כשהלוחמים יהיו יותר בכיוון של טנקים ומכונות נזק, והגנבים יותר בקטע של נינג'ות והתגנבות.

בכל מקרה, נשמע שהולך להיות מעניין, וגם נשמע שהם מתכוונים להוציא עוד הרבה משחקים בסדרה הזו.

(הריאיון המלא ב-GameInformer)

אני אוהב טיזרים מגניבים למשחקים. אבל הטיזר ל- Project Icarus, המשחק החדש של Irrational Games (או שם הקוד שלו, בכל אופן), הוא לא מגניב.

ובכל זאת אני לא יכול להפסיק לבדוק אותו פעם בשעתיים/שלוש.

והוא מאיץ.

תעשיית משחקי הוידאו הכריזה מלחמה על משחקים משומשים.

זה התחיל עם Project Ten Dollar של EA, שכלל כל מיני משחקים (הראשונים מביניהם היו Dragon Age ו- Mass Effect 2) שכללו DLC שיצא ממש יחד עם המשחק, כשהרעיון הוא שמי שקונה את המשחק מקבל את ה-DLC בחינם, ואילו מי שקונה עותק משומש יצטרך לשלם $10. דרך פחות יפה לנסח את זה היא שמי שקונה עותק משומש יקבל רק חלק מהמשחק. כמה חודשים אחר כך, הם השיקו רשמית את Online Pass, שהוא בעצם שם רשמי יותר לאותו דבר. בצירוף מקרים חשוד, בדיוק למחרת צוטט אחד המייסדים של Blitz Games באומרו ש"משחקים יד-שניה הם בעיה יותר חמורה מפיראטיות".

כעבור שבוע הסתבר ש-EA לא לבד, כש-Ubisoft ו-THQ הצטרפו גם הן למאבק. מאז עברו 3 חודשים יחסית שקטים, עד שביום שישי גם Activision הצטרפה למערכה. אני חושב שאפשר להכריז על זה באופן רשמי: חברים, אנחנו במלחמה – ואנחנו מפסידים.

משחקי וידאו נוטים להיות מאוד יקרים, ויד-שניה היא דרך נוחה, חוקית ומוסרית להשיג אותם במחיר סביר. אין כאן שום דילמה מוסרית, משפטית, או אידאולוגית: ברגע שקניתם מוצר כלשהו, הוא שלכם וזכותכם לעשות איתו מה שאתם רוצים, כולל למכור אותו.

המלחמה פה היא לא נגד פיראטים, האקרים, גנבים או שום סוג של פורעי חוק. המלחמה היא נגדנו. מה שחברות המשחקים מנסות לעשות הוא להרוויח על חשבוננו, ובניגוד להרבה דברים מעצבנים אחרים שהן עושות (DRM למשל), הפעם זה לא לגיטימי, לדעתי.

איך נלחמים חזרה? קונים משחקים משומשים בכל זאת. בדרך כלל ההפרש במחיר הוא יותר מ-$10. לחלופין, בחלק מהמקרים אפשר להסתדר מצוין בלי התוכן הנוסף, ואז תקבלו 90% מהמשחק בחצי מהמחיר, עסקה משתלמת לחלוטין לדעתי. פוסט של דורון מלפני שנתיים מסביר איך לקנות משחקים בזול מ-eBay, ויש גם חנויות בארץ שעושות trade-in למשחקים, למשל גאמא גיים בתל אביב.

נכון, תהיה לזה מעט השפעה ביחס לשוק העולמי, אבל בתקווה גם גיימרים בחו"ל יצטרפו למאבק (בארה"ב, למשל, שוק המשחקים המשומשים הרבה יותר מפותח) וביחד ננצח.

[התמונה באדיבות יואב לרמן, ברישיון CC-BY-NC-SA]