כמו כל אחד שבני משפחתו ביקרו לאחרונה באמריקה הצפונית, גם לי יש IPod. וכמו כל אחד שמכיר את עידן זיירמן, גם לי הוא גרם להתמכר ל-Peggle. מה שמביא אותי להכרזה המרגשת ביותר של השבוע (כן, גם יותר מהטיזר החדש ל-Duke Nukem Forever. תירגעו, הוא לא באמת יצא אף פעם): Peggle מגיע ל-IPod!

כשגיליתי זאת, מיהרתי לעלוז, לשנות את שמו של האייפוד שלי מ"פודי" (ככה אני קורא לו כשאנחנו לבד) ל"Peggle" ולשלוף את כרטיס האשראי. התענוג עולה 5 ירקרקים. למרבה האימה גיליתי שאת המשחק אפשר לקנות רק דרך ITunes, ו-ITunes לא מוכן למכור לכם שומדבר אם אתם מישראל. אם אתם לא שייכים לאחת מ-20 ומשהו המדינות בהן השירות פעיל (ואתם לא), אז די נדפקתם. ועל זה נאמר, כוס אוחתוק.

אפל, אפל. הייתם חייבים לדרדר אותי לפעילות בלתי חוקית? אני רציתי לשלם, באמת! 20 שקלים על מנת להפוך את ה-IPod למכונת Peggle? אין התלבטות בכלל. מלבד האזנה למוסיקה, לשחק ב-Peggle זה הרבה יותר שימושי מכל פיצ'ר אחר של ה-Peggle שלי (מישהו באמת רואה וידאו בדבר הזה?). ארורים תהיו.

כמה טיפוסי – יום אחרי שאני כותב שממש משעמם לנו עכשיו ואין שום דבר מעניין לספר עליו – מתרחש אירוע שקרה בפעם האחרונה לפני יותר מחצי עשור. שוחרר טריילר (טיזר-טריילר, אבל בכל זאת) ל- Duke Nukem Forever.

יש שני דברים שקצת מפתיעים אותי כרגע:

1. היחס הישראלי: בעוד שאתרי המשחקים בחו"ל עדיין טרחו לדווח על כל פיפס של המשחק (גם על ההודעה המקדימה לטיזר, שפורסמה לפני כיום, וגם על הטיזר עצמו), נכון לזמן כתיבת שורות אלה אין בשני האתרים הישראליים הגדולים כל התייחסות לטיזר. אני תוהה אם זה בגלל שהם לא הספיקו, או בגלל ש- Duke Nukem Forever לא נחשב לחדשות מעניינות ואף אחד לא רוצה להקדיש לו תשומת לב. אם זה בגלל הסיבה השנייה, אני מוכרח להביע מרמור כלפיה. נכון, Duke Nukem Forever לא ממש מעניין אף אחד – עבר מספיק זמן מתחילת הפיתוח שלו כדי שאפילו בדיחות על כך שבדיחות על Duke Nukem Forever הן לא מצחיקות – כבר יהיו לא מצחיקות. אבל בכל זאת – סימן חיים ראשון מזה כמה שנים הוא לא עניין של מה בכך. במיוחד בהתחשב בכך שדווקא כשפורסמו התמונות מהמשחק (ברזולוציה מדהימה של 160×100) – כן היתה התייחסות כלשהי.

2. הטיזר עצמו: אם לומר את האמת, כנראה מתוך קיבעון מחשבתי על כך שהחבר'ה ב- 3D Realms לא עושים שום דבר עם הזמן שלהם, ציפיתי לפחות. הטיזר הזה לא הופך אותי לאופטימי יותר בנוגע לתאריך ההפצה של המשחק, או גורם לי לצפות לו בקוצר רוח – אבל הוא כן יצר אצלי את הרושם שאולי בכל זאת הדבר הזה לא יהיה כשלון, וזה גם הישג בפני עצמו.

אז מה אנחנו לומדים מהטיזר? שום דבר בכלל, מלבד העובדה שהמשחק הזה עדיין קיים. וזה גם משהו, אני מניח.

עריכה: 5 עשיריות שניה אחרי (או לפני – קשה לדעת, עם העשיריות-שניה המעצבנות האלה) שהעליתי את הפוסט הזה, ויגיימס העלו ידיעה על הטיזר. כמו שצריך.

אני מצטער על המחסור בעדכונים בימים האחרונים. הסיבה שזה קרה היא בעיקר שלא קרה שום דבר מעניין. מלבד העובדה ש- EA אישרה את השמועות על Tiberium, הימים האחרונים היו די מנומנמים.

ואז, החלה התרגשות. מארגני E3 הודיעו כי התערוכה שלהם חוזרת הביתה. לאחר הנמנום המוחלט של השנה הקודמת – E3 תחזור למרכז הכנסים בלוס אנג'לס, כתחליף לשרשרת המלונות בסנטה מוניקה.

אבל אז הגעתי לשורה שמדברת על כך שהתערוכה עדיין תהיה "תערוכה קטנה למוזמנים בלבד" – משהו שאמור ליצור אווירה עסקית יותר. ואז ההתרגשות נעלמה. חבל, לרגע זה נראה מבטיח.

Command & Conquer 3: Tiberium!

מסתבר ש- Electronic Arts עובדים על משחק פעולה חדש בעולם הבדיוני של Command & Conquer. המשחק, שאמור להתרחש יותר מעשור לאחר המלחמה הגדולה שמוצגת במשחק השלישי, יהיה משחק פעולה מבוסס-צוות (סטייל Ghost Recon, אני מניח, אם כי באמת שהפרטים האלה לא בטוחים) ויכיל כלי רכב מעולם המשחק, שהשחקן יוכל לנהוג בהם להנאתו ולשמחתו.

ההתרגשות שלי, איך נגיד, לא בשמיים. דורון יעקובי, בתקופה שבה הוא עדיין עבד עבור "גיימר", אהב את המשחק (בניגוד מוחלט לדעתו של אלעד קפלן – כתב אחר מצוות האתר), אבל הנקודה המנצחת עבורו היתה, בסופו של דבר, המשחק מרובה-המשתתפים שהכיל אלמנטים מתוך משחק האסטרטגיה (האפשרות לבנות בניינים ולייצר יחידות). זה נחמד, אבל מאז כל משחק פעולה שני הכיל את אותם אלמנטים – ובדרך כלל עשה אותם מלוטשים יותר וטובים יותר יותר. מה שמשאיר ל- Command & Conquer 3 רק את היקום שלו… ומה אני אגיד לכם, עולם המד"ב הקלישאתי של Command & Conquer לא בדיוק גורם לי לחכך את הידיים בהתרגשות. אלא אם לנדו קלריסיאן יופיע בתפקיד אורח גם במשחק החדש.

אה, ואני מצטער, אבל אחרי Command & Conquer 3: Tiberium Wars, לקרוא למשחק הפעולה החדש בעולם C&C בשם "Command & Conquer 3: Tiberium" זו החלטה מטופשת בערך כמו לקרוא למשחק הבא בסדרה אחרי Half Life 2 בשם Half Life 2: Episode One.

עקב עודף חובות בעבודה (ומעבר דירה ממשמש ובא), לא יכולתי להגיע לאירוע הגדול של vGames. השמועות אומרות שהיה סבבה. מישהו מקוראי הבלוג מעונין לאשר או להכחיש?

אני כל כך כועס עכשיו.

כבר כתבתי איך Gears of War גורם לי להיות פרנואידי בקשר לשמירות שלי. מסתבר שהפרנויה היתה מוצדקת. היום טענתי את המשחק בכדי לקבל את ההודעה "לא שמור אף Checkpoint על המחשב שלך". WTF?! כבר עברתי חצי משחק!

שיטוט באינטרנט גילה לי שאני לא היחיד, כפי שמראה הדיון בן 27 העמודים בפורום של המשחק. עכשיו, Gears הוא לא בדיוק RPG שבו השקעתי ובניתי איזו דמות ייחודית. אני וחבריי לצרה בסך הכל צריכים איזה צ'יט שמאפשר לנו לקפוץ כמה שלבים קדימה במשחק. אין בנמצא. אין גם אף פתרון סביר אחר. למעשה, עדיין לא ברור בכלל איפה נשמרת ההתקדמות של השחקן. תיקיית ה-Checkpoints תחת C:..\Gears of War תמיד ריקה, גם כאשר השמירות עובדות. לכן, גם אם ארצה להתחיל מחדש, לא אדע איזה תיקייה לגבות כל חמש דקות.

אז אני עצבני. זהו כלל ידוע בתחום התוכנה שאין דבר חשוב יותר מאשר הנתונים שיצר המשתמש. יש דברים שהם קדושים. להעלים אותם? ככה סתם? ועוד אחרי ששילמנו מחיר מלא תמורת המשחק? למה שלא תירקו לי בפנים וזהו?

אני מפסיק לשחק ב-Gears of War ברגע זה, עד אשר יימצא פתרון לבעיה. ולכם, אם אתם שוקלים לרכוש את גרסת ה-PC של Gears, אל תעשו זאת. לפחות עד שייצא טלאי שיתקן את שלל הבעיות הטכניות.

"הנסיכה הקסומה", אחד הסרטים הטובים ביותר בעולם (מקום 151 ברשימת ה-Top 250 של IMDB. מקום טוב בשלישיה הראשונה ברשימת ה-Best Films Evar!!!1 של עידן דקל) יזכה ב-2008 להפוך למשחק מחשב.

שמחה והילולה אחזו בקהל הגיימרים שוחרי הסרט, וגרמו להם לצאת לרחובות בצהלולים וקריאות גיל? אז זהו, שלא ממש. קשה להגיד שהאתר המינימליסטי של המשחק נותן לי תחושה טובה לגביו. מדובר במשחק קז'ואל, שמכיל 5 משחקונים המבוססים (בצורה חופשית, אני מניח) על סצינות מפתח מהסרט (אם כי בסרט הזה, כל סצינה היא סצינת מפתח). אין תמונות מהמשחק עצמו, אבל המפתחים מבטיחים 15 דקות (וואו!) של אנימציה ברמת סרט (מה זה אומר, בכלל?), והטריילר אכן מכיל אנימציה חביבה מאוד, ודמויות שמזכירות קצת אבל לא באמת את הדמויות מהסרט.

אבל המשחק נופל, ככל הנראה, בנקודה בה מעט מאוד משחקים מבוססי-זכיון נופלים – מחסור חמור במוזיקה ובציטוטים המקוריים מהסרט. הרי כל העקרון של משחקים מבוססי סרטים הוא שקהל המעריצים יהיה מוכן להפרד מסכום כסף לא מבוטל , בעבור משחק עם משחקיות לוקה בחסר ותחושה כללית של "שוב עבדו עלי", בתמורה לזה שהוא ישחק עם הדמויות מהסרט / בעולם של הסרט / עם הקולות מהסרט וכו'. ובעוד שנראה ש"הנסיכה הקסומה – המשחק" עונה על שתי הדרישות הראשונות (מחיר מומלץ של 20$ במקרה הזה), הוא נכשל לגמרי בתמורה שהוא אמור לספק (לדעתי. זה לא ששיחקתי בו או משהו).

אז אם ללמוד ממקרה "המשרד", נראה שמשחקי קז'ואל מציבים רף נמוך חדש בתחום הותיק והלגמרי לא מוערך (ובצדק) של משחקים מבוססי-זכיון.

שיטוט אקראי בוויקיפדיה (לא, עדיין אין ערך על שמי. יום אחד, חברים, יום אחד) הוביל אותי לדף של וורן ספקטור, היוצר האגדי של Deus Ex, System Shock, Thief ומשחקים רבים אחרים. בדף זה מובאת רשימת 12 המשחקים האהובים על ספקטור, כפי שכתב בבלוג שלו. אני אחסוך לכם את הלחיצה על הלינק. זו הרשימה:

1. Diablo
2. Guitar Hero
3. Half-Life
4. The Legend of Zelda: A Link to the Past
5. Legend of Zelda: Ocarina of Time
6. Suikoden
7. Super Mario 64
8. Tetris
9. Ultima IV
10. Warcraft II
11. Ico
12. The Legend of Zelda: Twilight Princess

אז מה יש לנו פה? לא פחות משלושה משחקי זלדה, אבל הכי מפתיע הוא מיקומו של לא אחר מאשר Guitar Hero, שהוא המשחק השני (!) הכי אהוב על ספקטור, אולי מפתח המשחקים המוכשר ביותר שראתה התעשייה הזאת. גם אני מאוד מחבב את המשחק, אבל מקום שני? לפני Half Life? גאונים זה עם מוזר.