כולנו ישראלים, וכפי שבמקרה כתב היום יאיר לפיד בעיתון, הדבר שהכי חשוב לנו בעולם הוא לא לצאת פראיירים. ומי שקונה משחקי קונסולות בחנויות בישראל הוא פראייר ממדרגה ראשונה. כל עוד היה לי PC בלבד, קניתי בישראל ללא חשש. ההבדל בין המחירים בארץ לחו"ל אינו משמעותי. אבל ב-XBox 360, אותה רכשתי זה מכבר, מדובר בהבדל של שמיים וארץ. ולכן, אני מעניק כשירות לציבור את המדריך הבא: כך תקנו משחק קונסולה בזול.

הפיראטים שביניכם וודאי יעירו שהם "משיגים" משחקים בחינם, והתשובה שלי אליהם תהיה "אז מה, אני משיג את אמא שלכם בחינם". לבעלי המוסר שבינינו, השער המרכזי שלכם לעולם מוזל של משחקי קונסולה, הוא eBay. אזהרה קטנה לבעלי Xbox: מרבית המוכרים ב-eBay הם אמריקאים, אז גרסאות המשחקים שהן מוכרים הן לרוב NTSC. אם יש לכם קונסולת PAL אירופאית, מומלץ לוודא שהמשחק יעבוד לכם. אני, אגב, קניתי קונסולה אמריקאית בדיוק בגלל הסיבה הזו. לבעלי PS3 אין דאגות, כל המשחקים לקונסולה הזו הם Region Free.

אז בואו נגיד שאנחנו מעוניינים לקנות את המשחק NBA Street: Homecourt ל-XBox 360. זהו משחק מ-2007, שזכה לביקורות חיוביות למדי, ואני מאוד נהנה לשחק בו בימים אלה. בישראל מחיר המשחק הוא 299 ש"ח. ב-eBay אפשר לקנות אותו, חדש לגמרי, כולל משלוח, תמורת פחות מ-70 ש"ח. הפרש נאה, לא?

אז בואו נראה איך עושים את זה. אחרי שמחפשים את המשחק (אפשר להקיש בתיבת החיפוש NBA Street Homecourt Xbox 360) מקבלים רשימה ארוכה של תוצאות. הדבר הראשון שתרצו לעשות הוא למיין לפי "Price + shipping – lowest first" ולבחור את Israel כיעד המשלוח. כך תוכלו לראות מיד מה עלות המשלוח לישראל לכל פריט. אם ליד פריט מסויים כתוב Unspecified, כנראה שהמוכר לא מוכן לשלוח לישראל.

לאחר מכן עוברים על רשימת התוצאות מלמעלה למטה. בתור התחלה, נחפש מוצר שכתוב לידו Buy It Now, שזה אומר שאפשר לרכוש אותו, ללא מכירה פומבית, במחיר המוצג. ברגע כתיבת שורות אלה, אחד המוכרים מוכן למכור לכם עכשיו את המשחק, באריזתו הסגורה, תמורת 4$, ומחיר המשלוח לישראל הוא 13$. סה"כ 17$, שזה כ-68 ש"ח. בצד ימין ניתן לראות שלמוכר יש 10948 פידבקים, מתוכם 99.5% חיוביים, מה שמעיד שכנראה ניתן לסמוך עליו ולקנות ממנו (ובכל מקרה, הקנייה שלכם בדרך כלל מוגנת, כפי שאסביר מיד). מבט קצר נוסף מעלה שהמשחק הוא NTSC, ולכן מתאים לקונסולה שלכם אם היא אמריקאית.

החלטתם לקנות? נהדר. אתם צריכים שני דברים: להירשם ל-eBay, כמובן, ולהירשם ל-PayPal. כיוון שב-eBay אתם קונים מאנשים וחנויות שאינכם מכירים, הרוב המוחלט של התשלומים מתבצעים דרך PayPal, שהוא גוף צד שלישי שגם הקונה וגם המוכר סומכים עליו. ל-PayPal נותנים את מספר כרטיס האשראי שלכם פעם אחת, ומעתה תוכלו לבצע את כל הקניות שלכם ב-eBay (ובחנויות רבות אחרות, כולל Steam) באמצעות החשבון שלכם. מבחינתי זה עדיף בהרבה מאשר לתת את מספר הכרטיס שלי בכל מקום, לכן אני משתדל לבצע את כל הקניות שלי בחו"ל באמצעות חשבון זה.

כאשר אתם קונים ב-PayPal גם יש לכם ביטוח. אם המוצר לא מגיע אליכם, או מגיע שבור, אתם יכולים להתלונן תוך 30 יום, ובמידה שטענתכם אכן מתבררת כנכונה, תפוצו במלוא המחיר. למרבה השמחה, לי זה עוד לא קרה, וקניתי לא מעט דברים דרך eBay.

אחרי שפתחתם את שני החשבונות הנ"ל אתם יכולים ללחוץ על כפתור ה-Buy It Now ולרכוש אותו. בין שבוע או שבועיים לאחר מכן – המשחק אצלכם.

עכשיו ראוי לציין שלא כל המשחקים נמכרים במחיר כל כך זול. השבוע הזמנתי את GTA 4 תמורת 24$ (33$ כולל משלוח), וגם זה עבור גרסה משומשת (Like New, כהגדרת המוכר). זה עדיין הרבה פחות ממחיר המשחק בארץ (כ-350 שקלים), ואם למוכר ממנו אתם קונים יש פידבקים חיוביים רבים, סביר להניח שהוא לא שיחק עם המשחק שהוא מוכר לכם פריסבי.

את GTA 4 לא קניתי באמצעות Buy It Now, אלא במכירה פומבית רגילה. המכירות ב-eBay עובדות באופן די סטנדרטי, כאשר זה שהציע את המחיר הגבוה ביותר בתום המכירה זוכה במוצר. כל מוצר שלא כתוב לידו "Buy It Now" מוצע למכירה פומבית רגילה (וחלק מן המוצרים אפילו מוצעים למכירה בשתי השיטות).

לפני שקונים משהו במכירה פומבית, מומלץ לבדוק מה המחיר הממוצע שבו הוא נמכר. אפשר לעשות זאת באמצעות כפתור "Watch this Item" שיש לכל פריט. הפעולה תאפשר לכם לצפות במוצר בפורטל my-ebay, שמרכז את כל הפעולות שלכם באתר. לאחר שמכירתו תסתיים, תוכלו גם לראות באיזה מחיר הוא נמכר (בניגוד למכירות פומביות בארץ, שתמיד מסתירות את מחיר המכירה ברגע שהיא מסתיימת). ראיתם מה המחירים? זה בתקציב שלכם? יופי, תתחילו להרביץ ב-Bidding. זה כיף.

עם זאת, שימו לב שבניגוד למכירות פומביות באתרים אחרים, כאן מועד המכירה הוא קשיח. אם הגשתם את הצעתכם 10 שניות לפני תום המכירה, והיא הגבוהה ביותר – בעוד 10 שניות הניצחון בכיסכם. זאת ועוד, הוכח מדעית שמשתלם לכם להגיש את ההצעה ברגע האחרון, כי כך אתם לא מסייעים לעליית מחיר הפריט ונגררים לקרב בין הקונים, שבו המוכר מרוויח ואתם מפסידים. לשיטה הזו קוראים Sniping, ויש אתרים רבים שיסייעו לכם בכך. אחד חינמי כזה הוא QuickSnipe, והוא זה שסייע לי לזכות ב-GTA 4.

לפנ

אחד מהפיצ'רים שעיטרו את Peggle Nights היה היכולת "להתקין מסכי בונוס מהאינטרנט". הצצה קצרה בעמוד ש- Popcap סדרו באתר האינטרנט שלהם לרגל המאורע העלה אצלי חשש מעצבן למדי: שמדובר בדרך לסחוט עוד קצת כסף מהמכורים הקשים ל- Peggle (כלומר, ממני).

אבל הנה, חבילת המסכים הראשונה עבור Peggle Nights שוחררה. והיא בחינם. איזה יופי.

כבר כמעט שבועיים אני רוצה לכתוב על זה, אבל שרשרת אירועים מצערת שהחלה בעקבות חיבורו של דיסק קשיח חדש למחשב שלי (מה זאת אומרת איזה? Seagate Barracuda 500 GB, כמובן) גרמה לכך שהמחשב שלי היה כמעט משותק, במשך מרבית השבוע-וחצי האחרונים.

אבל נו, מוטב מאוחר מאשר מעולם לא. גם השנה, Vgames מארגנים אירוע גדול במהלך חנוכה – "אליפות ישראל במשחקי מחשב לשנת 2008". יהיו תחרויות, יהיו פרסים, ובאופן כללי צפוי להיות כיף גדול. והפעם, בניגוד לשנה שעברה, צוות "העולם על פי אינטל" (או יותר נכון – אני) יהיה שם.

אם אתם גם מתכוונים להגיע – ספרו לנו על זה. אולי אפילו נפגש.

טוב, למען האמת אני לא יודע מה טווח הזמן של ההצעה הזאת, אבל נכון לעכשיו Peggle extreme, עשרה שלבים של Peggle Goodness שמעוצבים בסגנון הקופסה הכתומה, זמין להורדה ב-Steam בחינם.

נכון, כל מי שקנה את הקופסה הכתומה קיבל אותו כחלק מהחבילה ויכל לשחק בו בחינם כבר לפני יותר משנה, אבל זה לא תירוץ להיות כאלה מרוצים מעצמכם.

תבלו (אם תצליחו להתחבר לחשבון שלכם, that is).

היום התפרסם בקפטן אינטרנט, מוסף המחשבים של "הארץ", אייטם על פרוייקט "עידן קונה מחשב", תחת הכותרת "מסע התלאות של עידן בדרך למחשב החדש".

הנה האייטם בגרסא המקוונת של המוסף. יש פה מישהו עם גישה לגרסת הפרינט ולסורק שמוכן לסרוק את האייטם ולהעלות אותו לרשת?

ולכל מי שהגיע לכאן בזכות הכתבה – ברוכים הבאים. שמח לראות אתכם פה. אתם מוזמנים להתרשם מהבלוג, או פשוט ללחוץ כאן כדי להגיע לרשימת כל הפוסטים שקשורים לפרוייקט (בסדר כרונולוגי הפוך).

היום קפצתי לבאג בקניון וביצעתי הזמנה מוקדמת למשחק. אפילו שמתי מקדמה של 20 שקלים. אני כנראה אבטל את ההזמנה הזו.

Gamespot מדווחים על גיימרים רבים שסובלים מבעיות ביצועים, באגים, וקשיים עם החיבור של המשחק ל-Games For Windows Live. שלא לדבר על השימוש בתוכנת ההגנה SecuROM, שאין לה ברשת מעריצים רבים. הדף של המשחק ב-Amzon כולל עתה ממוצע ביקורות של 1.5 כוכבים. הביקורות ברשת נראות חיוביות בינתיים, אך מצד שני כך גם היה במקרה של הפורט הנוראי של Gears of War. גם אז כולם התלוננו על קריסות, קצב פריימים נמוך ושאר כאבי ראש המקושרים לשירות המיותר של מיקרוסופט, אך הביקורות הרשמיות היו חיוביות להפליא.

הסיבה היחידה שעדיין לא שיחקתי בגרסת ה-Xbox 360 של GTA 4 היא שרציתי את האפשרות לשחק בו עם עכבר ומקלדת, וברזולוציה יותר גבוהה (מה שלפי טענות של כאלו שיש להם מעבדי Quad וכרטיס גרפי חדיש, לא באמת הולך לקרות עבורי). כעת אולי בכל זאת אתפשר על גיימפאד. עידן, נכון שאתה גם ככה לא משחק בעותק שלך?

הטריילר הרשמי ל-Black Mesa, הפרויקט השאפתני של שחזור Half Life 1 עם המנוע של Half Life 2, שוחרר לרשת לפני מספר ימים. ככה הוא נראה:

בדרך כלל מודים המיועדים למשחק יחיד סובלים מאיכות בינונית, אבל עושה רושם ש-Black Mesa באמת יחזיר אותי לעוד סיבוב ב-Black Mesa. המוד הזה בפיתוח כבר מ-2004, ותאריך השחרור שלו נדחה שוב ושוב, מה שגרם לרבים (טוב, לי לפחות) לחשוב שהוא לא באמת יצא אף פעם. אז יחד עם הטריילר, המפתחים שחררו הודעת הרגעה – המוד ישוחרר מתישהו בשנת 2009. אמן סלע.

אחרי ההתנסות שלי עם גרסת ההדגמה של Tom Clancy's EndWar, הבטחתי לעצמי שאני אזמין את המשחק רק אם לא יהיו לי בעיות קיצוניות של מחסור בזמן פנוי. ובכן, בין Left 4 Dead ל- Far Cry 2 לדבר הזה שאני קורא לו "חיים" – לא נשאר לי הרבה זמן פנוי. ובכל זאת, קניתי את EndWar. ושיחקתי בו לא-מעט. והוא לא רע.

הנטייה הטבעית שלי היא לדבר, כמו כולם, על נקודת המכירה העיקרית של המשחק: העובדה שמדובר במשחק אסטרטגיה בזמן-אמת שנשלט באמצעות פקודות קוליות. אבל את הנושא הזה אפשר לסכם בשורה אחת: הפקודות הקוליות עובדות מצוין, האסטרטגיה – פחות.

הסיבה לכך היא שהתרגלתי, עם השנים, לכך שמשחקי האסטרטגיה בזמן-אמת שאני משחק בהם נמצאים בנקודה כלשהי על הסקלה שבין "מהיר" ל"מסובך" – כלומר, משחקים רדודים יותר בדרך כלל ניסו לפצות על כך באמצעות דרישה של תגובות מהירות והמון Micromanagement (או "מיקרו", כמו שחובבי הז'אנר נוהגים להגיד) מצד השחקן התמים. EndWar יוצא קירח מכאן ומכאן. מצד אחד – מדובר במשחק אסטרטגיה מאוד פשטני: יש בו מעט סוגי יחידות ומכניקת אבן-נייר-מספריים מאוד פשוטה ובנאלית. מצד שני, כדי לא להפחית בחשיבותו של הפיקוד הקולי (ביחס ללחיצות מהירות על השלט), הקצב של המשחק נוטה לא להיות מהיר מדי.

אבל בעוד ש- EndWar קצת מאכזב בתור משחק אסטרטגיה, הוא בהחלט לא רע. עיקר הקרב ב- EndWar הוא מסביב לנקודות אסטרטגיות במפה ("Uplinks"), ומיעוט היחידות (או האפשרות לתגבורות) שיש לכל צד ממקד את המשחק סביב הצורך שלכם להביא את היחידות הנכונות למיקום הנכון בזמן הנכון, ולא לנסות ליצור גוש יחידות בלתי-חדיר אחד שינוע במפה וישמיד כל צבא שהוא עומד מולו. הנסיון ליצור גוש כזה, בסופו של דבר, ימקד את הכוח הצבאי שלכם רק בנקודה אחת או שתיים – ויקשה עליכם להתמודד מול צבא זריז שמפזר את הכוחות שלו.

מסביב למשימות עצמן נמצא מנגנון חביב למדי שנקרא "Theater of War". עדיין קשה לי להעריך אותו, כי המערכה הראשונה (אותה סיימתי) לא מכילה אף התייחסות אליו, אבל מדובר במנגנון שמאפשר לכם להעביר את היחידות המנוסות שלכם ממשימה למשימה ולבחור את הטריטוריה הבאה שתתקפו בכל פעם. כל זה עטוף בעלילה תמוהה למדי על קונספירציה סובייטית להצית מלחמה בין האיחוד האירופאי לארה"ב – עסקים כרגיל בעולמו של טום קלנסי.

שום דבר כאן לא ממש הפיל אותי מהכסא. EndWar הוא לא משחק מבריק. את רוב הנקודות שלו, בינתיים, הוא קיבל בקטגוריית ה"איזה מגניב זה לשבת ולפקד על היחידות שלי עם פקודות קוליות". השבועיים הקרובים, אני מניח, יגידו לי האם הרמה של המשחק גבוהה מספיק בשביל לזכות לגישה חיובית מצידי גם אחרי שההתלהבות מלצעוק "Airstrike hostile one!" למיקרופון תשקע קצת. אני מבטיח לעדכן.