אוהבים להרוג זומבים? בטח שאתם אוהבים. עכשיו דמיינו שאתם הורגים זומבים בעזרת מעודדת מתלהבת בת 18 עם מסור חשמלי צבעוני. עדיין לא מתלהבים? דמיינו שברקע מתנגן “Hey Mickey”. זו בערך התמצית של חוויית המשחק ב-Lollipop Chainsaw.
בלי הקדמות מיותרות, כי התעכבתי מספיק בכתיבה על היום הזה:
על קונצרטים כמו Video Games Live שמעתי כבר לפני שנים, אבל אף פעם באמת לא הזדמן לי להיות באחד כזה, ונראה שהמופעים האלה לא כל כך להוטים לבקר בארץ. אבל בערב היום השני של התערוכה (או השלישי אם, כמוני, אתם סופרים גם את היום של מסיבות העיתונאים ואין לכם כוח לקלקל לעצמכם את הספירה באמצע), היתה לי הזדמנות לשנות את זה, כשבאולם מופעים סמוך לאזור התערוכה העלו את Video Games Live.
Video Games Live הוא מופע שהופק ע”י טומי טלריקו וג’ק וול, שניהם מלחיני משחקים עם לא-מעט שמות גדולים בביוגרפיות שלהם. הרעיון שלו הוא להעלות על הבמה, בליווי סימפוניה שלמה (ולעתים קרובות – גם גיטרה חשמלית), מוזיקה מפורסמת ומוצלחת במיוחד מעולם משחקי המחשב והוידאו.
חזרתי! אחרי הלילה הראשון שבו ישנתי משהו שמזכיר שינה ראויה באיזושהי צורה. והירידה ברמת העייפות שלי אומרת דבר אחד עיקרי – זה הולך להיות פוסט ארוך הרבה יותר מהחלק הקודם.
היום השלישי של התערוכה היה עמוס בטירוף, והסתיים מאוחר במיוחד, מה שגרם לי להתמוטט לחלוטין בסופו לשינה קצרה של מעט-מדי שעות. בגלל זה הוא מגיע באיחור, וגם אז – באופן חלקי. עמכם הסליחה. אני מבטיח שבימים הקרובים אני אסיים לדבר פה בבלוג על כל המשחקים שרציתי לדבר עליהם. ואז אני עוד אחזור על זה בפודקאסט.
זהו, התערוכה נפתחה רשמית. דוכנים, ראיונות, כל הג’ז הזה. אבל קודם כל – מסיבת העיתונאים של נינטנדו.
ההחלטה הזו נפלה מתישהו בתחילת 2011. בכל שנה מחדש אני עוקב אחרי תערוכת E3. קורא דיווחים חיים. מוריד את מסיבות העיתונאים וצופה בהן. מקבל באינפוזיה לוריד Press Releases וטריילרים חדשים. אבל זהו. נמאס לי להסתכל על התערוכה הזאת מרחוק בכל שנה. לפחות פעם אחת בחיים, אני רוצה להיות שם. זה לקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר, תודות לעזרתו של דניס ויטצ’בסקי (חבר, עורך מדור הטכנולוגיה של “וואלה!”, ועונה לשם “רוסי גדול ומפחיד”) זה קרה – נחתתי בלוס אנג’לס, נפגשתי עם דניס, ויצאנו שמחים וטובי-לבב לדרך, בשביל לסקר את תערוכת E3.
ואז נתקענו בפקקים וכמעט פספסנו את מסיבת העיתונאים של מיקרוסופט.
אז התערוכה עוד לא באמת התחילה, ואני ודניס רק התרוצצנו ממסיבת עיתונאים מקדימה אחת לשנייה, אבל בכל זאת יש לי כמה מסקנות, ומחשבות על מסיבות העיתונאים שראינו היום.