אני והדנטונים

עידן זיירמן|חפירות תגובה אחת »

בסוף השבוע האחרון מצאתי את עצמי, לראשונה מזה זמן רב, ללא משחק לביקורת. בלי לחשוב פעמיים, מיד הכנסתי את Deus Ex: the Invisible War לכונן ה- DVD, וחזרתי לסגור חשבון עם האויב הותיק שלי.

הסיפור הוא כזה: מאוד אהבתי את Deus Ex. אני חושב שזה אחד המשחקים הטובים ביותר ששיחקתי בהם אי-פעם. אבל את ההמשך שלו, כפי שאמרתי בעבר, אף פעם לא סיימתי. נכון, מדובר במשחק הרבה פחות טוב – אבל עדיין מוצלח. ועדיין, מתוך פרפקציוניזם טיפשי וילדותי, רציתי לסיים אותו. לרוע המזל, לעולם היו תוכניות אחרות עבורי. לעולם לא הצלחתי לעבור יותר מחצי משחק לפני שקרה משהו נוראי ואיום למחשב שלי שהכריח אותי לאבד את כל המשחקים השמורים שלי מהמשחק. אני חושב ששיחקתי במסך הפתיחה של המשחק הזה לפחות ארבע פעמים. ברצינות. בכל מקרה, זה לא מה שרציתי להגיד. זה סתם חומר רקע. המשך »


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS