גיימפוד, פרק 21: פנטזיה פולנית

עידן זיירמן|גיימפוד 3 תגובות »

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

להורדה

אנחנו חיים בתקופה מרגשת. לאבישי יש נטבוק חדש. לזיירמן עוד מעט יהיה אקס-בוקס חדש. ודני, בניגוד לשניהם, ממש שיחק במשהו יותר מתוחכם ממשחק סמארטפון.

1:20 – אחרי שהוא מסיים להשוויץ בסמארטפון החדש שלו, דני מתחיל לדבר על The Witcher 2, שיצא ממש לא מזמן. הוא מדבר על כמה הוא יפה, הוא מדבר על מערכת הקרב, והוא מדבר על כמה אין למשחק הזה שום Tutorial.

9:10 – זיירמן המשיך לשחק ב- Portal 2. והוא השיג ביחד עם אשתו את כל האצ'יוומנטים! כבוד! או משהו!

10:10 – חוץ מזה, קצת בזכות המשחקים החינמיים של החנות של אמזון, הוא גם שיחק בממש הרבה דברים על האנדרואיד שלו.

11:10 – למשל, Death Worm.

13:10 – או המשחק בעל השם הסימפטי, The Impossible Game. בין השאר, אנחנו מזכירים את הוידאו הזה מיוטיוב. גם שם מזכירים את Super Meat Boy.

21:20 – אבישי לא שיחק במשהו מעניין, אז הוא מדבר על האייפוד שלו, וספציפית, על משחק בשם Boost 3D.

25:20 – ואנחנו עוברים לחדשות. ואז מדברים על זה שגייב נוול רמז שהוא רוצה לעודד שחקנים "טובים" במשחקי רשת בצורה… מעניינת.

31:20 – העדכון הראשון של The Witcher 2 דרך Steam דורש הורדה של… 9 GB.

35:20 – ועוד בענייני באגים ועדכונים – ה- DLC הראשון של Fallout: New Vegas מכיל בתוכו באגים קטלניים. לא סימפטי. וזה מצחיק, כי זה קרה גם עם העדכון של New Vegas שיצא לפני חודש.

37:10 – L.A Noire יצא! יש כל מיני אנשים שהיו מתרגשים מזה הרבה יותר, אם זה לא היה תוקע להם את הפלייסטיישן 3. עכשיו השאלה היא האם זה אשמת העדכון החדש ל- Firmware של הפלייסטיישן, אשמת L.A Noire, או לא אשמת אף אחד, וזה בכלל צירוף מקרים מצער.

39:20 – Duke Nukem Forever הזדהב!

42:20 – ובינתיים, קיבלנו טריילר ראשון ל- Call of Duty: Modern Warfare 3. אנחנו לא בטוחים אם להתרשם או לא.

49:50 – ואנחנו מסיימים! הפעם, בנוסף לקישור הרגיל שאנחנו עושים לדף שלנו ב- iCast ולבלוג, אנחנו גם מייחצ"נים קצת את חשבון הטוויטר החדש שלנו.

Portal 2: הביקורת, חלק ב’

עידן זיירמן|ביקורת 8 תגובות »

אם קראתם את חלק א’ של הביקורת, אתם בוודאי יודעים את הדברים העיקריים שאתם צריכים לדעת. אם אני שופט רק את חווית המשחק לשחקן יחיד, Portal 2 הוא משחק ענק. גם בפרספקטיבה של חודש מאוחר יותר (ואחרי שסיימתי אותו פעם נוספת), אני עדיין חושב שמדובר באחד המשחקים הטובים ביותר של השנים האחרונות. אבל יש אנשים שהטיחו בו ביקורת אחת שאני לא ממש יכול להגיד שהיא לא נכונה: הם טוענים שהוא לא קשה מספיק.

ובכן, אני מקווה מאוד שהאנשים האלה לא חיכו לחלק ב’ של הביקורת לפני שהם ניסו בעצמם את ה- Co-op.

Portal 2 Co-opבמשחק ה- Co-op של פורטל 2 אתם (ואחד מחבריכם הטובים יותר או פחות) משחקים זוג רובוטים, שנדרשים לבצע שורה של מבחנים שנוצרו עבורכם ע”י GLaDOS, ה- AI הפסיבית-אגרסיבית שכולם אוהבים לשנוא. לצורך המבחנים האלה, יעמוד לרשות כל אחד מכם רובה פורטלים משלו, מה שמאפשר לכם למקם 4 פורטלים שונים ברחבי השלב.

כמות החידות החדשות והמעניינות שהדבר הזה יוצר היא בלתי-נתפסת. מחידות פשוטות של העמדה (מכל מקום כל אחד יכול לירות פורטלים רק למקומות מסוימים, ולכן שני השחקנים צריכים לעמוד בנקודות ספציפיות בשביל לירות את 4 הפורטלים שיאפשרו להם לעבור את השלב), דרך העברות מומנטום מתוחכמות במסלול לא-שגרתי, ועד למצבים מופרעים לגמרי (למשל, שחקן אחד צריך לנווט בעזרת הפורטלים שלו בתוך מבוך, בשעה שהשחקן השני צריך לשנות את מבנה המבוך באמצעות לחיצה על כפתורים מבחוץ).

המשמעות העיקרית של זה היא שהמשחק השיתופי הרבה יותר קשה מהמשחק לשחקן היחיד. מפתחי המשחק חשבו, ובצדק, שעצם העובדה ששני שחקנים יושבים ביחד על חידה מסויימת ומדברים על דרכים אפשריות לפתור אותה תסייע להם להגיע לפתרון יותר מהר, ולכן אפשר להקשות עליהם יותר. את התוצאה רואים די מהר במצב המשחק השיתופי. למרות שהוא יותר קצר (בערך 4-5 שעות) מהמשחק לשחקן יחיד, היו בו הרבה יותר נקודות שפשוט נתקענו בהן למשך כמות זמן לא-מבוטלת.

Portal 2 Co-opלמרות רמת הקושי הגבוהה יותר, המשחק השיתופי כמעט לא מתסכל אף פעם. אולי זה רק בגלל שאשתי היא שותף מוצלח במיוחד לביצוע מבדקים המסתמכים על רובי-פורטלים, אבל יש משהו במבנה של השלבים ובאתגרים שהם מציבים מולכם שמעודד חילופי רעיונות והסתכלות על בעיות מכמה זוויות, והופך את השלבים למאתגרים בלי להיות מתסכלים. הממשק של המשחק השיתופי הופך את תהליך חילופי הרעיונות להרבה יותר פשוט וקל: כל שחקן יכול “לסמן” אזורים מסוימים במסך, (וכך למשוך אליהם את תשומת הלב של השחקן השני), להתחיל ספירה לאחור (כדי לעזור בתזמון פעולות רגישות במיוחד), או פשוט לראות מה השחקן השני רואה עכשיו מנקודת המבט שלו. כל הפיצ’רים האלה לא בדיוק מחליפים את מקומה של השיחה הקולית הישנה והטובה, אבל הם בהחלט הופכים אותה ליותר קלה לניהול.

אבל משהו הוקרב בכל החוויה הנהדרת הזו של המשחק השיתופי. והמשהו הזה הוא העלילה. זה לא שציפיתי שלמצב המשחק השיתופי תהיה עלילה שתשתווה לגאונות שהיא מצב המשחק לשחקן יחיד של פורטל 2, אבל כן ציפיתי למשהו שמגרד את מצב המשחק הזה קצת מבחינת איכות הכתיבה והמבנה העלילתי הכולל. המצב, בפועל, רחוק משם מאוד. המצב השיתופי בפורטל 2 מכיל עלילה מבולבלת, לא-מעניינת, ועם כל מיני חצאי רעיונות שחלקם נזנחים באמצע לפני שהם הובילו למשהו מעניין, או גרוע מכך, מסתיימים בצורה מאכזבת ומסורבלת במיוחד. פה ושם יש כמה משפטים מצחיקים שנאמרים ע”י GLaDOS, וגם ההתנהגות של שני השחקנים עצמם עלולה ליצור כמה סיטואציות משעשעות, אבל בזה זה מסתכם, פחות או יותר.

Portal 2 Co-opזה הופך את המשחק לשחקן יחיד והמשחק השיתופי לשתי חוויות שונות לחלוטין זו מזו. המשחק לשחקן היחיד הוא עם רכיב עלילתי חזק במיוחד, המון אירועים סינמטיים ומרשימים, וחידות יחסית קלילות ומהירות לפתרון. המשחק השיתופי הוא עם חידות מדהימות, כשחלק מהן קשות במיוחד, אבל עם רכיב עלילתי מאכזב. לא ברור לי למה שני הדברים האלה חייבים לבוא אחד על חשבון השני. לדעתי, יש כאן החלטה בעייתית במיוחד של Valve, ואני מקווה שלפחות במשחקים הבאים שלהם הם יעשו קצת חושבים על הנקודה הזו, ואולי יפסיקו לדלל כל כך את הרכיב העלילתי במשחקים מרובי-המשתתפים שלהם.

אבל כל זה לא יותר מדי מפריע. כמו שאמרתי כבר בחלק א’ של הביקורת, מצב המשחק לשחקן יחיד הוא מספיק, בעיני, בשביל להמליץ לכל מי שאני מכיר לקנות את המשחק, ועכשיו. מצב המשחק השיתופי הוא עוד דובדבן שהתווסף על העוגה המוצלחת במיוחד שהיא פורטל 2. הוא משלים את המשחק בכמה אזורים בהם הוא היה עלול להיות חלש במיוחד, והוא עושה את זה טוב.

תגיות:

נרדמים בשמירה

עופר שוורץ|Rant 34 תגובות »

אז שיחקתי בפורטל 2. נכון, זיירמן כבר כתב ביקורת, ודיברנו עליו איזה 40 דקות בפודקאסט, אבל הפוסט הזה לא מוקדש למשחק עצמו אלא לדבר אחד ספציפי שהציק לי: השמירות. הן מתנהגות מאוד מוזר. יש כפתור quicksave, אבל הוא לא באמת עושה quicksave אלא שמירה רגילה (מה שמעלה את התהייה למה קיימת האופציה הנפרדת לשמירה שאינה quick), וכל שמירה תופסת slot נפרד, וזה סתם גורם להמון שמירות מיותרות לחלוטין. זה מוזר, אבל נו, זה משחק פאזלים, השמירות הן לא דבר נורא קריטי שם, וגם אפשר להתחיל מתחילת פרק מסוים מתי שרוצים. עדיין, זה גרם לי לתהות.

אתמול התחלתי את The Witcher. שמעתי עליו הרבה דברים טובים והרבה דברים רעים, אבל גם שמעתי שאת רוב הדברים הרעים תיקנו ב-Witcher 2 (שיוצא בשבוע הבא, בצירוף מקרים לחלוטין לא מכוון, נשבע), והחלטתי לנסות את המקור (ב-$5 בסטים, כמובן) כדי להחליט אם שווה לקנות את משחק ההמשך.

The Witcher הוא משחק תפקידים. יש לו הרבה מוזרויות, אבל גם הרבה רעיונות מעניינים, ובסופו של דבר הוא משחק תפקידים קלאסי לא רע. זה בפרט אומר שיש הרבה החלטות חשובות, הרבה דברים שיכולים להשתבש, והרבה תוצאות לדברים שעושים. יש לו גם את מנגנון השמירות הכי מעצבן שיצא לי להיתקל בו מאז ה-save points של פיינל פנטסי.

קודם כל, יש את השמירות הרגילות. אי אפשר לתת להן שם, או איזשהו תיוג מיוחד, אז אין באמת דרך לזהות שמירות קריטיות שתרצו אולי לחזור אליהן. זה כשלעצמו לא היה מאוד מפריע, אם ה-quicksave לא היה דופק את הכל.

Quick Save, צילום אילוסטרציהבתור התחלה, ה-quicksave אינו מהיר. הוא לוקח כמה שניות, ועובר למסך אחר תוך כדי, מה שגורם לו להרגיש אקסטרה-איטי וגם קוטע את הזרימה של המשחק. בנוסף, הוא גם יוצר שמירה חדשה כל פעם. עכשיו, אולי זה רק אני וה-OCD שלי, אבל אני רגיל לשמור כל הזמן. גם כשאני עובד וגם כשאני משחק. אני כותב משפט – שומר. הורג קבוצה של אויבים – שומר. ככה אם אני עושה טעות קטלנית, אני לא צריך להתחיל את כל הקווסט/איזור/מסמך מההתחלה, ומצד שני אם אני מגלה שפספסתי משהו קריטי בתחילת האיזור אני יכול בקלות למצוא את השמירה המתאימה, וזה עובד מצוין בכל משחק ששיחקתי עד היום.

The Witcher, לעומת זאת, הוא זונת שמירות. אם הוא היה בצבא, הוא היה ש"ג. אבל הוא הוציא גימלים, ואני נדפק במקומו. אז יוצא שיש לי עשרות שמירות בכל איזור, ואם במקרה אני צריך למצוא אחת ספציפית הדרך היחידה לעשות את זה היא חיפוש בינארי, כשכל בדיקה דורשת טעינה מלאה. בפעם האחת שזה קרה לי, לקח לי בערך 10 דקות למצוא את השמירה הנכונה. ואם זה לא מספיק, כל שמירה גם תופסת 10+ מגה, אז אחרי 4 שעות משחק כבר יש לי כמעט ג'יגה של שמירות, שבערך 95% מהן הן לא סתם לא נחוצות, אלא ממש מזיקות.

בשביל מה זה טוב? אף אחד לא צריך שיהיו לו 5 שמירות לדקה. שמירה בכל נקודה קריטית + שמירה מהירה אחת מהשניות האחרונות זה מודל מצוין, שעבד טוב מאוד בעשרות משחקים עד היום. quicksave היא לא טכנולוגיה חדשה ומהפכנית. זה לא קונספט מסובך. זה הכי פשוט בעולם: לוחצים F5 כדי לשמור, F9 כדי לטעון. זהו, סיימנו. (ואם אנחנו כבר בנושא, מה הקטע של משחקים בזמן האחרון עם להזיז את quicksave ל-F6? מה, אתם ברוגז עם F5? זה כמו שפתאום יחליטו שהחצים צריכים להיות esdf במקום wasd)

ואז בא The Witcher ומנחית את מכת הסיום: ה-autosave. השמירה האוטומטית עובדת כשעוברים בין איזורים שונים, אבל רק לפעמים. עוד לא הצלחתי לפענח לפי איזה אלגוריתם המשחק מחליט איפה לשמור ואיפה לא, אבל באחת משתי הפעמים שחזרתי אחורה ל-autosave, קלטתי להפתעתי שחזרתי יותר אחורה ממה שהתכוונתי…

אני יודע שאלה תלונות קטנוניות אפילו יחסית לסטנדרטים שלי, אבל לעזאזל, אנחנו לא מדברים פה על הפצה דיגיטלית או Achievements או אפילו DirectX. אנחנו מדברים על פאקינג שמירות. יש פה קוראים בבלוג שיותר צעירים מהקונספט של שמירות במשחקים. אפילו quicksave זה משהו שאני זוכר כבר ב-Might & Magic VI, לפני 13 שנה, ובטח היה קיים עוד לפני זה. אני רוצה לקרוא ל- CD Projekt חבורה של חובבנים מפגרים, אבל כאמור גם Valve חטאו בעניין הזה, וחוץ מזה CD Projekt אחראיים ל-GOG.com, אז מפגרים או חובבנים הם בטוח לא. אז מה השתבש פה? לא יודע. אולי מישהו לא הצליח למצוא את השמירה הנכונה.

תגיות: ,


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS