Dead Island: ביקורת

עופר שוורץ| ביקורת הוספת תגובה

אהההה, זומבים. אי אפשר לחיות איתם, אי אפשר למות איתם. אנחנו בגיימפאד מאוד אוהבים זומבים, ובפרט להרוג אותם, ומאוד התרגשנו כששמענו על Dead Island, משחק הזומבים שיצא לפני שבוע וחצי. אני אגיד דבר אחד כבר מההתחלה – אחרי שבעבר יריתי בזומבים, הרבצתי להם, זרקתי עליהם פצצות ונלחמתי בהם עם צמחים – Dead Island הוא ללא ספק סימולטור הריגת הזומבים הכי מוצלח שיצא לי לראות.

"נו באמת, מי ריסס צבע אדום על החול?"

Dead Island, כפי שהשם מרמז, מתרחש על אי. אי טרופי שחלקו כפר נופש, חלקו עיר מוכת פשע וחלקו ג’ונגל. ויש גם זומבים, כמובן. השילוב של נופים טרופיים ואפוקליפסת זומבים יוצר תמונות מאוד מורבידיות, ובאופן כללי האווירה של המשחק מצוינת ומעבירה טוב מאוד את התחושה הכללית של אפוקליפסת זומבים. הגרפיקה לא מפילה מהכיסא אבל בהחלט יפה, הסביבות מעוצבות בהקפדה ומאוד נחמדות, וגם הפסקול מאוד תורם. קצת חבל שכל האנשים והחפצים נראים כאילו הם עשויים מפלסטיק מצופה לקה, אבל הנוף יפה והזומבים מפחידים, וזה מה שחשוב.

אתם משחקים אחד מארבעה חסרי מזל שחסינים ל”מחלה” של הזומבים ולכן נגזר עליהם להיות העבדים של כל שאר האנשים על האי. המשחק הוא בגדול sandbox, רק שזה סוג של שקר, ובעצם אין הרבה מה לעשות מעבר לקווסטים. פה ושם יש אנשים לכודים שצריך להציל, או כל מיני דהמכוניות האלה לא ניתנות להריסה, אגבברים מפוזרים בעולם שאפשר לאסוף, אבל הם חוטאים בשני דברים קטלניים: 1) צריך להיות ממש קרובים לדברים האלה כדי לראות אותם, מה שאומר שאם אתם באמת רוצים למצוא את כולם זה יהיה בזבוז זמן בסדרי גודל יותר מאשר sandbox סטנדרטי; 2) רובם לא נותנים שום יתרון גיימפליי. אספתם 50 תעודות זהות? יופי לכם, עכשיו יש לכם 50 תעודות זהות. לכו תמצאו מה לעשות איתן. אפילו XP זה לא נותן.

הקרבות הם בגדול melee, והאמת שהמכניקה שלהם ממש מוצלחת. המכות מרגישות מאוד ריאליסטיות, הזומבים מגיבים להן מאוד יפה (כולל זעקות כאב!), ויש הבדלים משמעותיים בין סוגים שונים של נשקים, נשקים באורכים שונים, ומכות בחלקי גוף שונים. למשל, אפשר להרביץ לזומבי ברגליים, להפיל אותו על הרצפה, ואז לרסק לו את הראש. או לחלופין, לכרות לזומבי את שתי הידיים ואז לצחוק עליו כשהוא מנסה לנגוח בכם כמו ה- Black Knight. ואז לערוף לו את הראש.

חוץ מזה, יש גם באר של stamina, שיורד לא רק כשרצים אלא גם כשנותנים מכות, מה שאומר שכל מכה חשובה ואי אפשר סתם להרביץ באקראי ולקוות לטוב, כי מהר מאוד תמצאו את עצמכם מתנשפים ולא מסוגלים להרים את הנשק שלכם, ותרגישו כמו זקנים לכמה שניות לפני שתמותו. תוסיפו לכל זה מערכת skills מוצלחת ועוד כמה התקפות מיוחדות שצוברים במשך המשחק, ותקבלו קרבות שהם כיף גדול.

הנשקים עצמם מאוד מגוונים, ואפשר גם לשדרג ולשפצר אותם בכל מיני מודים מתוחכמים יותר או פחות, החל מלתקוע מסמרים במחבט בייסבול ועד לחבר בטריות ואלקטרוניקה לחרב כדי לחשמל איתה אויבים. נשקים של פנים-אל-פנים נהרסים בקצב די מהיר כשמשתמשים בהם (אפילו חרבות וכאלה, באופן מוזר) וצריך לתקן אותם כל הזמן. בתחילת המשחק הנשקים נהרסים תוך שניות וצריך לאגור נשקים ספייר כל הזמן, אבל בהמשך בטח תמצאו את עצמכם נשארים עם אותם 2-3 נשקים לאורך זמן, ופשוט מתקנים אותם כל פעם שעוברים ליד workbench. כל התיקונים והשדרוגים האלה עולים כסף, אבל המשחק יודע שזה עלול להיות בעייתי, וידאג להרעיף עליכם כמויות מטורפות של כסף שלא באמת יהיה לכם מה לעשות איתו חוץ מלאבד 10% ממנו כשאתם מתים.

חשמל זורם בכפות ידיך, כפות רגליך, ראשך וכו'

זוכרים את 3 הפסקאות האחרונות? כל זה נכון בערך בחצי הראשון של המשחק. איפשהו בנקודת האמצע, המשחק מחליט שבעצם בא לו להיות shooter, וקצת זונח את עניין הזומבים לטובת אויבים אנושיים (חיים) עם אקדחים. בהתחלה חשבתי “טוב, קצת גיוון”, אבל לאט לאט זה נהיה פחות “גיוון” ויותר “טוב די, איפה הזומבים שהבטחתם?”. וזה אפילו לא shooter טוב. האויבים בקושי עושים נזק, ממש קל להרוג אותם, ואין שם שום תחכום, כי המכניקה של המשחק לא באמת בנויה לזה. בקיצור, WTF?

עוד משהו שכדאי להזכיר הוא ש-Dead Island בעצם מתוכנן לקואופ. יש 4 דמויות לבחור ביניהן, והמשחק מאפשר בצורה מאוד נוחה ופשוטה לחבור לאנשים אחרים ולשחק ביחד. זה קורה ע”י פופ-אפ קטן שמופיע בפינה של המסך כל פעם שיש מישהו שמשחק כרגע ונמצא באותו איזור כמוכם, ובאותו מקום בעלילה, ואז עם לחיצה פשוטה על J אפשר להצטרף למשחק שלו.

הכירו: ארבעה דבילים שלא אכפת לי מהםהבעיה הראשונה עם זה היא שהקואופ לא באמת יותר מוצלח מהסינגל. נכון, יש עוד אנשים שאפשר לדבר איתם על דברים לא קשורים ברקע, או להשוויץ על דברים מגניבים שעשיתם. אבל מעבר לזה אין באמת ערך מוסף לקואופ. הקרבות לא יותר קשים, ולעיתים רחוקות בכלל מגיעים מספיק זומבים ביחד כדי להצדיק עבודת צוות.

הבעיה השנייה היא שהסינגל הוא לא באמת סינגל. אני התחלתי משחק לבד, וציינתי במפורש שאני רוצה לשחק לבד. המשחק ראה את זה והחליט להתעלם מהקטע הזה לחלוטין. במצב “סינגל” אני עדיין מקבל בלי הפסקה את ההודעות “לחץ J כדי להצטרף למשחק של מישהו אקראי שאתה לא מכיר”. כל ה-NPCs עדיין פונים לדמות שלי בלשון רבים. כל ה-cutscenes עדיין מראות את כל ארבע הדמויות ביחד, מדברות ביניהן על איך חשוב להישאר ביחד ולעבוד כצוות.

האמת, התכוונתי להתלונן גם על זה. לידיעת המפתחים של Dead Island: אם אתם לא משקיעים מאמץ בלהכיר לנו את הדמויות ולפתח אותן, אתם לא יכולים לצפות שיהיה לנו אכפת מהדיאלוגים ה”מרגשים” שלהן. את הדמויות הראשיות (כולל הדמות שלי) אני רואה אך ורק ב-cutscenes, שהן מאוד נדירות. הן לא מדברות חוץ מזה, אף אחד לא באמת מדבר איתן חוץ מכדי לתת קווסטים, וגם אז תוך התעלמות מוחלטת מהאופי של הדמות.

אז לסיכום, יש לנו sandbox שהוא סוג של שקר, עם קמפיין סינגל שהוא סוג של שקר, דמויות שהן סוג של שקר ומיקוד melee שהוא סוג של שקר. אבל כמו שאמרתי, האווירה מאוד מוצלחת והקרבות (לפחות בחצי הראשון) מאוד מוצלחים, וזה מה שבאמת חשוב בסופו של דבר. זה היה יכול להיות משחק ממש מעולה, אם הוא לא היה גם מפוצץ בבעיות דיזיין, ממשקים מעצבנים, ובאגים.

זומבי שהוא גם רוח רפאיםבפרק של הגיימפוד שיעלה עוד כמה ימים אני נותן רשימה מאוד ארוכה (וחלקית, באופן עצוב) של בעיות שנתקלתי בהן. היו לי באגים משעשעים, דברים שממש דפקו לי את המשחק, דברים קצת מציקים שחוזרים על עצמם כל כך הרבה שהם נהיים נוראיים – כל סוג אפשרי של “דברים”. בפחות מ-30 שעות משחק, הצלחתי להקריס את המשחק, להיתקע במקום שאין לי איך לצאת ממנו (פעמיים), לאבד קווסט ולאבד נשק שהרגע שפצרתי. ולעבור דרך קיר פעם אחת. וכל זה אחרי שכבר יצא פאץ’ אחד. למעשה, המשחק כל כך מלא באגים שהמפתחים החליטו להקפיא את העבודה על ה-DLC לטובת פתירת באגים. נחמד מצידם, אבל לא היה עדיף להשקיע את הזמן הזה ב-QA לפני שהמשחק יצא?

עד כמה שהדברים האלה מעצבנים וגורמים לי לשנוא את המפתחים, שום דבר מזה הוא לא dealbreaker, והמשחק מספיק מוצלח כדי שאני ארצה להמשיך לשחק בו אפילו אחרי שהוא איבד את הזהות שלו והפך ל-shooter, בתקווה שהזומבים יחזרו בקרוב. אם לא – 30 שעות הן בהחלט תמורה יפה. וזה לא שחסרים משחקים טובים שיוצאים בעתיד הקרוב.

תגיות: ,

6 תגובות ל “Dead Island: ביקורת”

  1. אלון שוורץ מאת אלון שוורץ:

    רק הערה קטנה על עניין איסוף ה-ID Cards וכו' – כשאוספים את כל ה-Collectible Items זה מסיים את אחד ה-Challenges של המשחק ונותן איזה 10000 או 15000 XP.
    חוץ מזה, אני מסכים עם הכל, למרות שאני בינתיים יותר על הצד הנהנה ופחות על הצד המתעצבן של הספקטרום. אם כי זה בטח קשור לזה שאני בשלב יותר מוקדם של המשחק, והוא רק קצת shooter-י ולא לגמרי.

  2. SPIPO מאת SPIPO:

    אני דיי מתעניין במשחק הזה, כדאי לי לחכות שהמחיר שלו יירד, או שהוא מצדיק קנייה במחיר מלא?

  3. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    לדעתי הוא מצדיק קנייה במחיר מלא (שהוא אגב 50 דולר, כמו שצריך). לחלופין, אם אתה מכיר עוד אנשים שמעוניינים, אפשר לקנות ארבעה עותקים ב-$150.
    האם כדאי לחכות שהוא יהיה במבצע? כמו כל משחק, זה תלוי כמה בא לך לשחק בו. לחכות שהמחיר *יירד*? בטוח לא, לך תדע כמה זמן זה ייקח.

  4. swym מאת swym:

    כמה זמן זה יקח? חודשיים עד שלושה חודשים. סביר להניח שנמצא אותו במחיר מופחת משמעותית במבצעי סטים של הthanksgiving או של סוף השנה. בטח אחרי הביקורות שהמשחק קיבל.

  5. עופר שוורץ מאת עופר שוורץ:

    קרא בבקשה את כל התגובה שלי. בכוונה עשיתי הפרדה בין "יהיה במבצע" ל"המחיר יירד".

  6. SPIPO מאת SPIPO:

    עופר- כשכתבתי "כשהמחיר שלו יירד" התכוונתי למבצע בסטים. בכל אופן תודה על הביקורת

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS