בפברואר 2006, כחודש לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה, כתבתי כתבה ב- Gamer שמאז אני לא מצליח למצוא (עד ששלומי מ- Gamer מצא אותה עבורי, לפחות). הכתבה הציגה ארבע בקשות סובבות-גיימינג מהפוליטיקאים העתידיים של מדינת ישראל: שיפור תשתית האינטרנט המהיר של ישראל (כגון האפשרות למהירות העלאה נורמלית), עידוד יבוא של מכשירים כמו קונסולת ה- Xbox לארץ, שיפור המעמד של הספורט הווירטואלי בארץ ולבסוף – תמיכה כלכלית בפיתוח של משחקי מחשב ישראליים, בדיוק כפי שתעשיית הקולנוע מקבלת.
הכתבה הסתיימה במילים הבכייניות "אנחנו רק רוצים שלשם שינוי יתייחסו אלינו קצת". אבל כצפוי, היחס אלינו לא השתפר פלאים בשנים שעברו מאז. הסטטוס קוו נשמר. וה- Xbox 360 עדיין לא הגיע לארץ באופן רשמי, לעזאזל.
אבל אז בא אלעד קפלן, אחד מכתביו הותיקים ביותר של Gamer, והחליט להפסיק להתלונן ולהתחיל לעשות. והצורה שבה הוא עושה את זה? רץ לכנסת.
חברים וחברות יקרים,
החלטתי שצריך נציגות לגיימרים בכנסת ישראל ולכן החלטתי לשנס מותניים ולרוץ ברשימת "התנועה הירוקה-מימד" בבחירות הקרובות.
אחד הדברים אותם אני מתכוון לקדם בעזרת המפלגה הוא נושא התמיכה הממשלתית בבידור אינטראקטיבי. תעשיית המשחקים היא הגורם הבידורי החשוב ביותר של המאה ה-21 וככל שהשנים חולפות יותר ויותר אנשים מעדיפים להעביר את שעות הפנאי שלהם במשחקי מחשב ווידאו. במדינות מערביות רבות פיתוח משחקים זוכה להטבות מס ומענקי תרבות. אין שום סיבה שמדינת ישראל תגרר מאחור. המציאות היום היא שמוחות ישראלים רבים וטובים בורחים לחו"ל על מנת לפתח משחקים (World of Goo… ) ובעזרת מענקים כספיים (כמו שמקבלים סרטים) ניתן לקדם ולפתח את התעשייה המקומית ולהפוך אותה לשם דבר בזירה העולמית.
אני מסכים איתו לחלוטין. זריקת מרץ מהמדינה היא מה שהפך את תעשיית הסרטים הישראלית מאוסף שמורכב ברובו המכריע מסרטי בורקס מטופשים ("אסקימו לימון: החגיגה נמשכת", מישהו?) לתעשיה שסוחפת שבחים (ואפילו עושה קופה נאה) בכל העולם. אין שום סיבה שמפתחי משחקים ישראליים לא יזכו לאותו התמריץ. אלעד קפלן לא ממוקם במקום שמבטיח את כניסתו לכנסת בשום צורה שהיא (אלא אם "התנועה הירוקה – מימד" תזכה לתמיכה סוחפת בקרב מצביעי מחאה למיניהם, בסגנון "הגימלאים" של בחירות 2006), אבל הוא מבטיח שהוא שומר על קשר רציף עם ראשי המפלגה בניסיון לקדם את הנושא ככל האפשר.
התגובות, לרוע המזל, צפויות לחלוטין. גם ב- Gamer וגם ב- Vgames, נשמעים, לא פעם ולא פעמיים, קולות של "יש דברים אחרים שצריך לטפל בהם", "ביטחון זה יותר חשוב", וכו'. אני לא מתכוון להטיף לאף אחד כאן בבלוג לתמוך במפלגה כזאת או אחרת – מטבע הדברים, כאן בבלוג אנחנו מאוד מתעניינים בנושאים שאלעד קפלן מקדם, אבל אני לא חושב שנרוויח משהו משילוב של דעות פוליטיות פה בבלוג. ובכל זאת, מעייף לקרוא את הטיעונים הללו, אחרי שנתקלתי בהם כבר כשכתבתי את הכתבה ההיא במהלך 2006. אני לא אומר לאף אחד שלא כדאי להצביע למפלגות הגדולות – אבל האם באמת כל אלה מאמינים שאין שום משמעות להתייחסות לנושאים תרבותיים במצע המפלגה?
אנחנו, בכל אופן, נעקוב מקרוב אחרי אלעד קפלן, ונעדכן אתכם בהתפתחויות בהמשך. ועד שיהיה לנו משהו חדש להגיד, תרגישו חופשי לסייר באתר המפלגה.