נדמה שהתמודדות עם משחקים ממכרים היא אחת מהחוויות שכל גיימר חייב לעבור במהלך חייו. במהלך שנותיי כגיימר, נאלצתי להתמודד עם האפקט הממכר-להחריד של Civilization, Master of Orion, Diablo, ובזמן שעבר מאז פתיחת הבלוג הזה, גם עם Darwinia, Peggle, Geometry Wars, Spore, Gemcraft וכמובן: Audiosurf (מדובר, כמובן, ברשימה חלקית בלבד).

אבל למרות האובססיה הלא-לחלוטין בריאה שלי עם משחקי מחשב, ולמרות שאני נוטה לזרוק את המילה "התמכרות" בהקשר שלהם לא פעם ולא פעמיים, אני מתיימר להגיד שהתופעה, במלוא המימדים שלה, די פסחה עלי. כמו רוב הקוראים בבלוג הזה, אני מניח, גם אני מצאתי את עצמי הולך לישון 3 שעות מאוחר מדי בגלל שלא רציתי לעזוב משחק מסוים, אבל לא מצאתי את עצמי במצב בו אני מזניח חברים ומשפחה לטובת התחביב שלי (לימודים, לעומת זאת, כן… אבל).

אבל לא כולם יכולים לזקוף לזכותם את האמירה הזו. The Escapist פרסם (כבר לפני שבוע, אבל אני איטי קצת) טור של גיימר בשם Jorge Garcia, שמספר כיצד התמכרות ל- Quake II חיסלה את הלימודים האקדמיים שלו, וגרמה לו לאבד בערך עשור מהחיים שלו. הקריאה מומלצת.