בשנה-שנתיים האחרונות אני מוצא שיש לי סבלנות הולכת ופוחתת למשחקים. אם פעם הייתי נחוש לסיים כל משחק שקניתי, ויהי מה, היום לעיתים קרובות אני מגיע למסקנה שיש לי דברים יותר טובים לעשות מאשר להילחם בבאגים או בעיצוב שלבים דפוק.
על Gears of War וויתרתי אחרי שנמחקו לי כל הסייבים. 20% לתוך Far Cry 2 נתקלתי בבאג שלא אפשר לי לסיים משימה כלשהי, וגם אותו השארתי בצד. אני כעת בשלב החמישי של Mirror's Edge, ואחרי שנפלתי בפעם ה-36 לתהום כלשהי, לא בטוח בכלל שאחזור גם אליו. אפילו GTA 4 גורם לי לכבות את ה-Xbox בתסכול פעם אחר פעם (או לחילופין, ללכת לנגן איזה שיר ב-Rock Band). כי באמת, להיפסל בשניה האחרונה של המשימה ולעשות את כולה מחדש (כולל הנסיעה – גרר), רק כי אחד משלושת החברים ש"עזרו" לי במשימה החליט למות, או כי השליטה הלא נוחה גרמה לי לרסק את המסוק על הקרקע – זה ממש לא לעניין.
על GTA 4 כנראה לא אוותר, כי יש בו יותר מדי דברים טובים מכדי שאוכל לעשות זאת, אבל אני תוהה אם זה הפתיל שלי שנהיה קצר יותר, או שהמשחקים נהיו יותר מעצבנים. כנראה שהאופציה הראשונה. ובכל זאת, ממש בא לי עכשיו איזה Half Life 2 או Call of Duty שאפשר פשוט "לזרום" איתם לעבר כתוביות הסיום. וזה לא שאילו משחקים לא מאתגרים – הם פשוט עוצבו כך שלא יגרמו לכם לכעוס על המשחק, אלא רק על עצמכם. אם אתם נכשלים, זה כי אתם לא מספיק טובים. כמה ניסיונות נוספים ובסוף תצליחו. ויש בהם Quick-save, אז אתם יכולים לשחק רק בקטע הקשה עוד פעם, ולא בכל השלב שקדם לו.
אני מקווה ש-2009 עוד תוליד משחקים שהם לשם שינוי, נו, פשוט כיפיים.