מדהים עד כמה שזה צפוי. PopCap מוציאים משחק חדש, ואני ישן שלוש שעות ומגיע מאוחר לעבודה למחרת בבוקר. נכון, לאורך השנים האחרונות היו להם כמה נפילות קטנות, אבל בדרך כלל ההודעות שלהם על כך שהם מפיצים משחק חדש מטילות בספק את כל האינטרקציות האנושיות שצפויות לי בימים הקרובים.

Plants vs. Zombies הוא הניסיון של PopCap להתמודד עם ז'אנר משחקי ה- Tower Defense – ז'אנר ממכר-עד-אימה בפני עצמו. הגישה של PopCap לנושא היא מאוד פשוטה: בצד שמאל של המסך נמצא הבית שלכם. בצד הימני – הרבה זומבים. ביניהם לבין הבית שלכם נמצאים ששה נתיבים של "דשא", שעליו אתם שותלים צמחים באמצעות שימוש במשאב היחיד שקיים במשחק הזה – שמש. רשימת הצמחים מכילה דברים בסגנון של "יורה אפונים" סטנדרטי וחלש, חמניות שמייצרות עבורכם עוד "שמש", וצמחי טורף ענקיים שמעכלים זומבי שלם. זה פשוט קצת יותר מאיך שזה נשמע לכם, ובמשך המסכים הראשונים התחלתי לחשוד שאולי, הפעם, PopCap לא הצליחו לעמוד בציפיות שתליתי בהם. אולי הפעם, חשבתי לעצמי, אני אוכל ללכת לישון מוקדם.

אבל האמת לאמיתה היא ש- Plants vs. Zombies הוא משחק מבריק. משחקי Tower Defense בדרך כלל נוטים להיות מאוד משעממים מהרגע שמפצחים את הנוסחה שלהם. אמנם רמת הקושי שלהם עולה, אבל רמת העניין שלי בהם – יורדת. מהר מאוד אני מרגיש שכבר ראיתי את כל מה שיש להם להציע לי, וכל מה שנשאר לי זה להמשיך לעשות את אותו השטיק שעשיתי עד עכשיו, ופשוט לעשות אותו מהר יותר וחזק יותר.

אבל כמעט בכל מסך, Plants vs. Zombies יציע לכם משהו חדש. בכל מסך, תקבלו צמח חדש לשחק איתו. בכל מסך שני, Plants vs. Zombies יציב מולכם יריב חדש. בכל מסך עשירי, Plants vs. Zombies ישנה את זירת הקרב. בשביל להתקדם במשחק, תצטרכו לשנות כל הזמן את הטקטיקות שלכם, וללמוד שיטות חדשות להתמודד עם האיום החי-מת.

לדוגמה, קצת אחרי תחילת המשחק, תקבלו צמח שחוסם את תנועת הזומבים לאורך הדשא למשך זמן מסוים. הצמח הזה יהיה מאוד אפקטיבי במשחק, בדיוק עד השלב שבו הזומבים ילמדו להשתמש בסולמות או מקלות קפיצה לגובה, ואחריו הם יוכלו לזנק מעל הצמח הזה. נכון, בשלב מסוים במשחק תקבלו צמח חוסם חדש, שהזומבים לא יוכלו לזנק מעליו, אבל זה יעזור לכם בדיוק עד שהזומבים יתחילו להגיע עם כלי רכב שמסוגלים לשטח אותו, או עד שהם ילמדו להשתמש בחבלי באנג'י על מנת לעקוף את ההגנות שלכם. בתחילת כל מסך תזכו בהצצה על סוגי הזומבים שהולכים לתקוף אתכם, ותצטרכו להכין את ארסנל הצמחים שאתם לוקחים לקרב בהתאם – החלטה פשוטה שהולכת ומסתבכת ככל שתתקדמו במשחק.

גם זירת הקרב הסטנדרטית תתחלף במהרה בזירת קרב לילית, בה תאלצו להסתמך בעיקר על פטריות ליליות על מנת לשרוד. וברגע שתתחילו להרגיש בנוח עם הזירה החדשה, תצטרכו להתחיל להגן על החצר האחורית של הבית, שחלק מהדשא שלה חסום ע"י בריכה. גורמים נוספים נכנסים לתמונה בהמשך, ורק הופכים את ההחלטה למסובכת יותר, וגורמים לכמות הצמחים שאתם יכולים לקחת אתכם לקרב להרגיש מוגבלת-אימים.

גם לאחר שתסיימו את מצב המשחק ה"רגיל", Plants vs. Zombies מציע לכם עוד כמה עשרות "משחקונים" נוספים (למשל, שילוב בין Plants vs. Zombies ל- Bejeweled, או משחק שבו אתם הודפים את התוקפים באמצעות גלגול כדורי באולינג). בשורה התחתונה, Plants vs. Zombies צפוי להציע לכם כמה שעות טובות של משחק, ולא לשעמם אתכם כמעט לרגע. כל זה טבול בכמויות מכובדות של הומור, מצופה באנימציה מקסימה, ובאמת שהייתי ממשיך, אבל יש גבול לכמות הסופרלטיבים שאני יכול לדחוף לפוסט אחד.

זה לא שאין ל- Plants vs. Zombies כמה חסרונות קלים. בתור התחלה, הוא פשוט קל מדי: שחקנים שהתנסו ב- Tower Defense אחד או שניים במהלך חייהם יוכלו כנראה לעבור את כל מצב המשחק הרגיל מבלי להפסל יותר מפעם או פעמיים. חוץ מזה, מתוך חמישים המסכים של המשחק ה"רגיל", העשירייה האחרונה היא מעצבנת למדי, כי היא מוציאה משימוש את מרבית הצמחים שאספתם לאורך המשחק כולו. אבל החסרון העיקרי של המשחק הוא העדר של כפתור בודד – כפתור שנמצא בכמעט כל משחק Tower Defense שמכבד את עצמו, והיה יכול לסייע מאוד להפוך את המשחק לחוויה מבדרת אפילו יותר: כפתור האצה.

האם אתם צריכים לתת למשהו מהחסרונות האלה להפריע לכם? בוודאי שלא. Plants vs. Zombies בקלות שווה את מחירו המלא (קצת יותר מ- 80 ש"ח, באתר הרשמי של PopCap).  ומאחר שעדיין ניתן לקנות אותו בעשרה דולרים בלבד דרך Steam, לא אמורה להיות בכלל שאלה בעניין. בטלו את הפגישות שלכם לימים הקרובים, התקשרו לחברים שלכם ותודיעו להם שחטפתם הצטננות קשה, נתקו את הסוללה מהטלפון הסלולרי שלכם, ואז קנו את Plants vs. Zombies, ועזרו להדוף את האפוקליפסה הפרברית שלו. יהיה כיף.