ינו 06
דצמ 29
שנת 2014 היתה השנה השלמה הראשונה שבמהלכה הייתי אבא. זו היתה שנה מרגשת, מעניינת, מאתגרת – ולפרקים גם מתסכלת. זו היתה השנה שבה גיליתי שאפשר להרגיע תינוק ולהעלות פוסט לבלוג במקביל, השנה שבה גיליתי שכשיש לכם רק יד אחת פנויה כי אתם מאכילים תינוק – Geometry Wars 2 הוא דרך נהדרת להעביר את הזמן, והשנה שבה, לרוע המזל, היה לי הרבה פחות זמן לשחק בדברים.
וזו היתה שנה מצויינת. כן, נו, היו בה כמה אכזבות. זה תמיד ככה. אנחנו לא חיים בעולם מושלם. היא גם התחילה קצת חלש. אבל ככל שהיא התקדמה, היא התחילה להשתפר. היא התחילה… להפתיע. אם הייתם אומרים לי לפני השנה שהמפתחים של Serious Sam ינסו לעשות משחק פאזלים בגוף ראשון, שהמפתחים של סדרת Total War ינסו לעשות משחק אימה, שמישהו ינסה לעשות משחק עלילתי מ- Candy Box, ש- Five Nights at Freddy’s זה משהו שיהיה קיים ושהפרק השני של Bioshock Infinite: Burial at Sea יהיה גרוע (נו, לא כל ההפתעות מוצלחות), הייתי אומר שאתם משוגעים. וזה עוד לפני שהייתם אומרים לי שכמה מיליוני אנשים ינסו לשחק ביחד בפוקימון. את זה יש אפילו פחות סיכוי שהייתי קונה.
אבל תנו לי להיות ספציפי. הנה שלושת הדברים שעשו לי את 2014, בסדר עולה.
מרץ 30
לא היה לנו פרק כבר חודש שלם, אז היו לנו המון דברים לדבר עליהם. למעשה, היו לנו כל כך הרבה דברים לדבר עליהם שנאלצנו לעשות קצת הקרבות ולוותר על חלק מהמשחקים ששיחקנו בהם.
ואתם יודעים כמה אנחנו טובים בלא לדבר על דברים. במיוחד כשעופר מעורב בעניין.
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod088-30.3.2014.mp3|titles=Episode 88: Not talking about Marvel Puzzle Quest]