רוצים לשמוע את הסיפור על איך הרגתי את האיש שהרג את האחים שלי? זה היה בסאלון בעיירה קטנה; עמדנו זה מול זה, דרוכים, כל אחד עם היד על האקדח שלו. הזמן הרגיש כאילו הוא האט לחצי מהקצב הרגיל שלו, ושמעתי את הלב שלי דופק כאילו הוא נמצא ממש ליד האוזן. כנראה שכל העניין לקח כמה שניות, אבל אני יכול להישבע שעמדנו שם לפחות 10 דקות, ממוקדים, מחכים–
רגע. אתם בטח תוהים איך הגעתי לנקודה הזו בכלל. טוב, בואו נחזור קצת אחורה.
הכל התחיל לפני קצת יותר משנה, כשיצא Call of Juarez: Gunslinger – אהה, see what I did there? – אז כן, יצא Gunslinger, ולי לא היה אכפת. אפילו לא טיפה. אה, כן, עוד shooter גנרי לחלוטין מהסדרה שהמשחק הקודם בה היה כל כך מזעזע ש-Extra Credits הקדישו פרק שלם כדי לכעוס עליו. נשמע מרנין. אבל לפני כמה חודשים קרה משהו מוזר: התחלתי לשמוע ביקורות ממש טובות על המשחק הזה. גם מה-Diecast – הפודקאסט של שיימוס יאנג וחברים, שאני מאוד מעריך את הדעות שלהם – וגם מדורון, שדיבר עליו בגיימפוד. אז קניתי אותו במבצע סטים האחרון, ותקשיבו – זה אחד המשחקים הכי טובים ששיחקתי השנה.
אז לגמרי בטעות, מסתבר שיצא לנו את אחד מהפרקים הכי מיינסטרימיים של "גיימפוד" אי-פעם, בו אנחנו מדברים גם על ה- Call of Duty הכי חדש, גם על ה- Battlefield הכי חדש, וגם על Flappy Bird. כי זה בכל זאת אנחנו, ומתאים לנו יותר מדי להגיע למשחק רק אחרי שהוא מוסר לחלוטין מה- Play Store וה- App Store.
חוץ מזה, גם דיברנו הרבה יותר מדי זמן על Twitch Plays Pokemon. אבל בואו נעשה את זה מסודר.
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod087-28.2.2014.mp3|titles=Episode 87: Hail the Helix Fossil!]