עולם המשחקים כמרקחה בעקבות E3, אבל תודו שבסך הכל התאכזבתם מהמספר הקטן של הכרזות מעניינות באמת. כדי לשפר את מצב רוחכם, אני הולך לספר לכם על משחק חביב משנת 2010.

Singularity הוא המשחק האחרון של Raven לפני שאקטיוויז’ן הפכה אותה לעוד מכונת Call of Duty משומנת (תוך כדי פיטורין של אחוז נכבד מהעובדים שם). סיום עצוב לתהליך ההדרדרות שחל בחברה בשנים האחרונות. אם בעבר כמעט כל FPS ש-Raven הוציאה זכה להצלחה, בדור החדש הם הוציאו בעיקר כותרים בינוניים שהמבקרים והקהל לא חיבבו במיוחד. נדמה שהם פשוט לא הצליחו לרכב על הגל החדש של משחקי פעולה ונשארו קצת תקועים בעבר. זה חבל: Jedi Knight 2 ו-Star Trek: Voyager – Elite Force היו משחקים מצוינים, ולעומתם Quake 4 ו-Wolfenstein היו פשוט חלשים מדי.

מה שמביא אותנו ל-Singularity. אז האם הניסיון האחרון של Raven לפתח FPS מודרני צלח? במילה אחת: כן. ובשתי מילים: סוג של. בשורה התחתונה נהניתי מהמשחק, כי הוא עושה את כל הדברים הבסיסיים נכון. כלי הנשק כיפיים ומרגישים “נכון”. האווירה האפלה-אם-כי-הומוריסטית מצליחה להלחיץ לעיתים. האויבים לא מפגרים מדי. זהו shooter כמו ש-shooter צריך להיות, וכנראה ש-Raven עדיין יודעת לעשות כאלה.

ובכל זאת, אי אפשר בימינו לעשות “סתם” FPS. אז Singularity מנסה להיות יותר מזה. הוא מנסה להיות BioShock. מאוד. כולל הקלטות אודיו שמפוזרות ברחבי השלב, מנגנון שדרוגים נרחב, וכמובן – כוחות על טבעיים שבהם אתם יכולים להשתמש כדי להרוג אויבים באופן משעשע יותר. הגימיק התורן הפעם הוא מניפולציה של זמן. יש לכם כפפה מיוחדת ואתם יכולים להשתמש בה כדי לעוות את הזמן – לחדש או ליישן גרם מדרגות, לגרום לאויבים להזדקן ולמות, ליצור “בועת זמן” שבה הזמן איטי יותר וכיוצא בזה.

הבעיה עם אלמנטים כאלה היא שהם עובדים רק אם יוצרים עבורכם סיטואציות רבות שבהן אפשר להשתמש בהם – כפי ש-BioShock 2 עשה בצורה נהדרת. Singularity, לעומת זאת, נכשל בכך באופן מוחלט. כך, לדוגמא, כפפת הזמן תשמש אתכם בפאזלים שונים, אך למעשה מדובר תמיד באותו הפאזל בדיוק. נדמה שמעצבי המשחק ישבו וחשבו על הנושא “אילו חידות אפשר לעשות עם מניפולציה של זמן” והצליחו ליצור רשימה שמכילה בדיוק שני פריטים. בקרבות המצב דומה: קל יותר, וכיף יותר, פשוט לירות בכל האויבים. מאוד הייתי רוצה ליישן את הקרקע שעליה עומדים האויבים ולגרום להם ליפול אל מותם, אבל המשחק לא מרשה את זה. האובייקטים שעליהם הכפפה עובדת הם ספורים ומצומצמים.

שלא כמו BioShock, המשחק הוא לינארי לחלוטין, ונוקט בשיטה הידועה של “המשך ישר כדי להתקדם בשלב, בדוק את ההתפצלות כדי להגיע לחדר עם כל התחמושת והבריאות”. חדרים סודיים עמוסי כל טוב? באמת? מה זה פה, Doom? זה לא מפריע לי באמת, אך רק מראה איך במובן מסויים, Raven תקועים בשנות ה-90. העיקר שהם אימצו את ההגבלה הפופולרית לאחרונה של שני כלי נשק בלבד בכל רגע נתון. אם רק הייתי יכול להשתמש בכפפה כדי לחזור בזמן ולחסל את מעצב המשחקים הראשון שחשב על הרעיון ה”מוצלח” הזה.

בעיה נוספת היא רמת הקושי של המשחק. בדרך כלל משחקים שמאפשרים לכם לשדרג את עצמכם בנויים כך שהם הולכים ונהיים קשים יותר ככל שהמשחק מתקדם ואתם הופכים לחזקים יותר. Singularity לא עושה זאת, ולמעשה הופך קל יותר ככל שמתקדמים בו. לבד מכמה קטעים באמצע המשחק שבהם אתם מותקפים על ידי קבוצה ארורה של יצורים קטנים המכונים “Ticks”, האתגר כמעט ולא קיים בו (לפחות ברמת הקושי האמצעית, שבה שיחקתי). ציפיתי לאיזשהו קליימקס גדול בסוף המשחק, אך הוא פשוט לא מגיע.

בצד החיובי יותר: נקודות השמירה קרובות אחת לשניה, בדרך כלל. ושוב בצד השלילי: הגרפיקה לא משהו, אין אפשרות לכתוביות, וכבר ציינתי שה-Ticks ממש מעצבנים?

ולמרות הכל, אני ממליץ. אין כמו FPS מהנה ללילות הקיץ החמים, ו-Singularity נמצא בקטגוריה הזו. הוא בהחלט הרגיש מרענן יותר מכל משחקי Call of Duty האחרונים. חבל שזה כל מה שאנחנו הולכים לראות מ-Raven בעתיד הנראה לעין.

תערוכת E3 באה, והלכה, ואני עוד לא הספקתי לעבור באופן מסודר על כל החומר שהיא ייצרה עבורנו לפני ש- Duke Nukem Forever יצא ותבע את תשומת הלב המיידית שלי. אבל בכל זאת פיניתי לעצמי כמה שעות יקרות-ערך, צפיתי בטריילרים, קראתי סיקורים, והצלחתי לאסוף ולרכז את ההתרשמות שלי מהתערוכה. זה לא הולך להיות סיקור מקיף – הרשימה המתוקצרת של “דברים שקרו ב- E3” שכתבתי לעצמי תפסה שלושה וחצי עמודים, וגם היא מפספסת המון. אבל כן ניסיתי לדבר בקצרה על כל הדברים החשובים, או הדברים שאני חושב שהם חשובים, או סתם הדברים שמשכו את תשומת הלב שלי יותר מאחרים.

בהמשך, אני הולך לכתוב פוסט שידבר על כמה דברים שהשמטתי מהפוסט הזה (כי בחייכם, הוא ארוך מספיק גם ככה), אנחנו הולכים להקדיש את כל הפרק הקרוב של “גיימפוד” (שישוחרר בלילה שבין יום רביעי לחמישי) ל- E3, ואולי נספיק גם להעלות איזשהו פוסט עם טריילרים, כי אתם יודעים, תוכן כתוב זה כל כך המאה הקודמת.

המילה המנחה של הכנס

נראה כאילו כל אחת מיצרניות הקונסולות הגדולות בחרה לעצמה איזו מילה אחת או שתיים שהשתלטו לחלוטין על כל מסיבת העיתונאים שלהם. אצל מיקרוסופט זה היה “קינקט”. אצל סוני זה היה “3D”. בהצגה של נינטנדו זה היה “זלדה”. וגם קצת “מריו”.

מיקרוסופט

למרות שכולנו פה ב”גיימפאד” מאוד ממוקדי-מיקרוסופט (לכולנו יש אקס-בוקסים, אחרי הכל), אנחנו  מאוד לא שייכים למיינסטרים של חובבי האקס-בוקס (טוב, נו, אני אדבר רק בשם עצמי, אחרת זה יהיה ממש לא מנומס). כך שהחשיפה של Halo 4 או ההצגה של Gears of War 3 די עברה לי מעל לראש. Halo Anniversary Edition דווקא מעניין אותי יותר, כי זו קצת נראית לי כמו הזדמנות לקפוץ על עגלת ה- Halo שפספסתי.

אבל המוקד של ההצגה הגדולה של מיקרוסופט לא היה Gears of War 3 או Halo. זה היה הקינקט. הנסיון הגדול של מיקרוסופט לפנות לקהל הגיימרים הכבדים שלהם, ולשכנע אותם למה גם להם אכפת מהקינקט. ואני מוכרח להגיד – אם קודם חשבתי שהקינקט זה גימיק מטופש, עכשיו אני משוכנע בזה הרבה יותר. הניסיון של מיקרוסופט להראות לנו שאנחנו צריכים מצלמה תלת-מימדית שעולה 150$ בשביל ש- Mass Effect 3 יוכל להבין את מה שאנחנו אומרים לו אולי היה עובד יותר טוב אם EndWar לא היה מדגים את אותו הקונספט בדיוק כבר לפני כמעט שלוש שנים, תוך שימוש ב- Headset הסטנדרטי שמחולק ללא תוספת תשלום עם כל קונסולת אקס-בוקס. הדבר הזה חל גם כמעט על כל הדגמה אחרת שמיקרוסופט עשתה תוך שימוש בפונקציית הזיהוי הקולי של ה- Xbox (כמו חיפוש ב”בינג” בעזרת הקול, וכו’).

אני הרבה יותר מתעניין באפשרות לשמור משחקים ופרופילים בענן. במיוחד אם בניגוד לסוני, השירות הזה לא יהיה סגור רק למשתמשים משלמים. בכל מקרה, כל דבר שיהפוך את תהליך ה- “Recover Gamertag” שאני צריך לבצע לפעמים כשאני מבקר חברים לפחות מעיק הוא מבורך.

אה, וכצפוי לחלוטין, ההבטחות של מיקרוסופט על זה שהם ממש הולכים להשקיע בגיימינג על ה- PC שוב התבררו כחסרות-תוכן ממשי. אפילו ה- SDK של הקינקט למחשב האישי או המשחקים שכבר אנחנו יודעים שהם מפתחים לא זכו להתייחסות בהצגות של מיקרוסופט.

סוני

סוני קשקשו על תלת-מימד וה- Move לא פחות מהכמות שמיקרוסופט קשקשו על הקינקט, אבל למזלנו, תלת-מימד ו- Move הן טכנולוגיות שמשתלבות בצורה קצת יותר סבירה במשחקים שמעניינים אותנו. אז נכון, Resistance 3 מעניין אותי קצת פחות מכמה ש- Gears of War 3 מעניין אותי, אבל Uncharted 3 נראה מדהים.

מצד שני, אני קצת מפחד מהנטייה של סוני לקחת כל מיני מפתחי משחקים מפורסמים שאמרו בעבר כמה שהפלייסטיישן (או ה- Move) זה לא-משהו, ולהעלות אותם על הבמה ב- E3 כדי להראות כמה הם שינו את דעתם והם מהללים את סוני עכשיו. בשנה שעברה הם עשו את זה עם גייב נוול וגרסת הפלייסטיישן 3 של פורטל 2, והשנה הם עשו את זה עם קן לווין ו- BioShock Infinite. אם זה יקרה גם בשנה הבאה, אני אתחיל לחשוב שהם פשוט חוטפים את כל מי שמתבטא כנגד החומרה שלהם ומשתילים להם שבב מיוחד במוח. ובמקרה הזה: סוני, ה- Move זה אחלה! וגם תלת מימד!

לגבי משחקים אחרים: אני יודע שאת חובבי הפלייסטיישן 3 זו אחת ההכרזות שהכי פחות מעניינת, אבל אני מאוד סקרן לגבי Dust 514, והנסיון של חברת CCP להתיך את היקום שלו ביחד עם זה של EVE Online.

מבחינת החומרה, מאוד אהבתי את הרעיון של טלוויזית תלת-מימד שמאפשרת לשני שחקנים לראות עליה תמונה שונה לחלוטין (יותר בגלל האפשרויות המעניינות למשחקים לשני-שחקנים, פחות בגלל התלת-מימד). אבל זה היה סתם מתאבן. הקלף המנצח האמיתי של סוני היה ה- PS Vita (כן, נו, עוד חומרה שזוכה לשם מטופש. נתרגל. לפחות זה הרבה יותר טוב מ- “NGP”). מחירים של 250$ (או 300$ עבור גרסת ה- 3G) הם שפויים לחלוטין. וכשאני אומר “שפויים לחלוטין” אני מתכוון ל”לעזאזל, זה יקר, אבל לפחות זה תחרותי מול ה- 3DS”.

נינטנדו

וואו, כמה שהם בלבלו בשכל על זלדה. זלדה להורדה מהחנות האונליינית של ה- 3DS. רימייק של Ocarina of Time ל- 3DS. זלדה ל- DSi. זלדה ל- Wii. שלט ווי בצבע זהב עם הלוגו של Zelda. קונצרט זלדה. פסקול זלדה. המוח שלי נמס לחלוטין.

בכלל, נינטנדו איבדו אותי לחלוטין בהצגה שלהם אחרי 5 דקות בערך. יאצי מ- Zero Punctuation ממש אוהב לרדת עליהם על זה שהם כל הזמן ממחזרים את המותגים המפורסמים שלהם, וההופעה שלהם ב- E3 הולכת לתת לו ממש הרבה חומר. משחקי הדגל שלכם ל- 3DS הם זלדה, Mario Kart, Star Fox ומעין אתחול מחדש של Super Mario? אל תבינו אותי לא נכון – כל יצרניות הקונסולות הגדולות ממחזרות מותגים, כמובן, אבל נראה שבמקרה של נינטנדו המצב קשה במיוחד.

Super Mario הנ”ל, אגב, נשמע מאוד מרשים על הנייר. אהבתי את הרעיון, ונינטנדו ידעו ללחוץ על הכפתורים הנכונים בשביל להזכיר לכולנו את Super Mario Bros. 3 המפורסם (חליפת דביבון!), אבל בפועל, לראות את המשחק בתנועה… לא עשה לי כלום. חבל.

ואז הגיעה הקונסולה החדשה. ה- Wii U.

כנגד כל הסיכויים, כמעט כל שמועה ששמעתם על השלט שלה היתה נכונה. יהיה לו מסך מגע של 6.2 אינץ’, סטיקים אנלוגיים, D-Pad, כפתורים מפה ועד הודעה חדשה, רטט, מיקרופון, ג’ירוסקופ ומצלמה. מה שנינטנדו לא אמרו במצגת זה כמה זמן הסוללות שלו הולכות להחזיק. אני צופה שזה יהיה באזור השעתיים-שלוש.

כן אהבתי את העובדה שנינטנדו מנסה להתחנף מחדש לקהל הגיימרים הכבדים יותר שלה. המונטאז’ של משחקי ה- Wii U שהציגו לנו היה מאוד ממוקד במשחקים כמו Assassin’s Creed, Darksiders II, או אפילו Aliens: Colonial Marines (אחד המשחקים המסקרנים ביותר בתערוכה, מבחינתי). אבל מה, הגימיק שלה לא ממש הרשים אף אחד. המניה של נינטנדו צללה בצורה די קשה אחרי מסיבת העיתונאים הזו

בפעם הבאה…

יש לי עוד כל מיני דברים להגיד על EA, Ubisoft, וכל מיני משחקים אחרים שהוצגו במהלך התערוכה. אבל לבינתיים, אני רוצה לחזור קצת ל- Duke Nukem Forever. נתראה בקרוב.

יש לי המון מחשבות מנותקות לחלוטין זו מזו בעקבות המשחק בגרסת ההדגמה של Duke Nukem Forever (שקיבלתי גישה אליה תודות לאודי יוגב, מ- Games.co.il. תודה אודי!) הנה הן:

• להגביל את הגישה לגרסת ההדגמה לקבוצה מסויימת שכוללת אנשים שהזמינו את המשחק בהזמנה מוקדמת זה קצת הורס את הרעיון של גרסת הדגמה, לא?
• ואם כבר אנחנו בקטע: למה אלה שהזמינו את המשחק בהזמנה מוקדמת דרך Steam לא מקבלים גישה לדמו? הטמטום כאן בולט אפילו יותר כשמסיימים את תהליך ההרשמה לדמו דרך האתר של Duke Nukem Forever (תהליך שדורש קוד, שקיבלתי אותו, כאמור, תודות לאודי יוגב), ואז מקבלים מהאתר… קוד להורדה של הדמו דרך Steam. די טיפשי.
• בתור דמו, הדמו של Duke Nukem Forever די מסריח. שני מסכים שמופיעים כאן מנותקים לחלוטין מהקשר כלשהו הם לא בדיוק מה שעושה לי חשק עצום לשחק במשחק.
• המם. מצד שני, עושה רושם שהמשחק עצמו הוא לא ממש גרוע. זה קצת מפתיע.
• למה, למה, למה דיוק מוגבל לסחיבה של שני כלי נשק בלבד? למה?! בתור משחק אקשן שהתכונה שבעזרתה הוא מנסה למכור את עצמו הוא אקשן טפשי “over the top”, המיקרו-ניהול הזה של כלי הנשק והתחמושת שלי הוא הדבר האחרון שאני מצפה למצוא בו. זו האכזבה העיקרית שלי מהמשחק.
• האכזבה הקטנה יותר שלי היא בתחום הסאונד. לרוב כלי הנשק יש אפקטים קוליים לא מספיק מספקים. וזה חבל.
• האכזבה השלישית שלי היא שאין ב- Duke Nukem Forever שמירות מהירות, ועד כמה שהדמו קצרצר, כבר במהלכו יש לפחות נקודה אחת שבה נקודות השמירה לא מאורגנות בצורה מוצלחת. מפחיד אותי לחשוב כמה כאלה יהיו במשחק הסופי.
• חוץ מהאכזבות הללו, הוא די בסדר. באמת. אולי אפילו יצא ממנו משהו סביר.
• אני לא יודע אם זה כי אני התבגרתי, או סתם פיתחתי בשנים שעברו יותר מודעות פמיניסטית, או משהו כזה, אבל הסקסיזם המתפרץ של דיוק ממש לא עושה לי את זה. הוא לא מצחיק אפילו קצת. מעניין אותי מה יהיה האיזון במשחק הסופי בין הומור מהסוג הזה להומור שנובע מהמצ’ואיסטיות מתפרצת והזחיחות של דיוק.
• וואו, שיחקתי ב- Duke Nukem Forever. לא האמנתי שהיום הזה יגיע.

[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod021-2.6.2011.mp3|titles=Episode 21: Polish Fantasy]

להורדה

אנחנו חיים בתקופה מרגשת. לאבישי יש נטבוק חדש. לזיירמן עוד מעט יהיה אקס-בוקס חדש. ודני, בניגוד לשניהם, ממש שיחק במשהו יותר מתוחכם ממשחק סמארטפון.

1:20 – אחרי שהוא מסיים להשוויץ בסמארטפון החדש שלו, דני מתחיל לדבר על The Witcher 2, שיצא ממש לא מזמן. הוא מדבר על כמה הוא יפה, הוא מדבר על מערכת הקרב, והוא מדבר על כמה אין למשחק הזה שום Tutorial.

9:10 – זיירמן המשיך לשחק ב- Portal 2. והוא השיג ביחד עם אשתו את כל האצ'יוומנטים! כבוד! או משהו!

10:10 – חוץ מזה, קצת בזכות המשחקים החינמיים של החנות של אמזון, הוא גם שיחק בממש הרבה דברים על האנדרואיד שלו.

11:10 – למשל, Death Worm.

13:10 – או המשחק בעל השם הסימפטי, The Impossible Game. בין השאר, אנחנו מזכירים את הוידאו הזה מיוטיוב. גם שם מזכירים את Super Meat Boy.

21:20 – אבישי לא שיחק במשהו מעניין, אז הוא מדבר על האייפוד שלו, וספציפית, על משחק בשם Boost 3D.

25:20 – ואנחנו עוברים לחדשות. ואז מדברים על זה שגייב נוול רמז שהוא רוצה לעודד שחקנים "טובים" במשחקי רשת בצורה… מעניינת.

31:20 – העדכון הראשון של The Witcher 2 דרך Steam דורש הורדה של… 9 GB.

35:20 – ועוד בענייני באגים ועדכונים – ה- DLC הראשון של Fallout: New Vegas מכיל בתוכו באגים קטלניים. לא סימפטי. וזה מצחיק, כי זה קרה גם עם העדכון של New Vegas שיצא לפני חודש.

37:10 – L.A Noire יצא! יש כל מיני אנשים שהיו מתרגשים מזה הרבה יותר, אם זה לא היה תוקע להם את הפלייסטיישן 3. עכשיו השאלה היא האם זה אשמת העדכון החדש ל- Firmware של הפלייסטיישן, אשמת L.A Noire, או לא אשמת אף אחד, וזה בכלל צירוף מקרים מצער.

39:20 – Duke Nukem Forever הזדהב!

42:20 – ובינתיים, קיבלנו טריילר ראשון ל- Call of Duty: Modern Warfare 3. אנחנו לא בטוחים אם להתרשם או לא.

49:50 – ואנחנו מסיימים! הפעם, בנוסף לקישור הרגיל שאנחנו עושים לדף שלנו ב- iCast ולבלוג, אנחנו גם מייחצ"נים קצת את חשבון הטוויטר החדש שלנו.