עברו שבועיים מאז אוסף המבזקים הקודם, הגיע לו עוד פרק של הגיימפוד, ושוב זיירמן סירב לדבר על כל מיני נושאים מעניינים שהעליתי. אני חושב שהוא עושה את זה בכוונה כדי להכריח אותי לכתוב עוד פוסטים. בכל מקרה, הנה כל מיני הכרזות שהיו לאחרונה על כל מיני דברים שיקרו בקרוב.

הספוטלייט היומי: משחק אינדי בשם Primal Carnage, שנמצא עכשיו בשלב אלפא-כלשהו, כנראה הולך להיות אחד המשחקים המגניבים ביותר שנעשו אי פעם. הקונספט הוא FPS מולטיפלייר שבו בני-אדם נלחמים נגד דינוזאורים. נשמע גנרי למדי? לא כשהדינוזאורים הם גם שחקנים!

יש חמישה קלאסים של בני-אדם וחמישה סוגי דינוזאורים, כולל T-Rex וראפטור כמובן. בני האדם הם יחסית סטנדרטיים, אבל כמובן שהטקטיקות של לוחמת אנטי-דינוזאורים קצת שונות מאלה של Call of Duty או Team Fortress.

זה נראה אחד מהמשחקים האלה שפשוט חייבים לקנות. הוא מקורי, נראה ממש כיף, מלוטש ועשוי טוב, והוא כאמור אינדי ולמעשה מפותח ע"י צוות אקראי של אנשים מכל העולם. המשחק בנוי על Unreal Development Kit ונראה מאוד מרשים. הנה הטריילר האחרון שפורסם, שמכיל בעיקר וידאו in-game.

אין כרגע תאריך יציאה רשמי, ואפילו לא תאריך בטא רשמי, אבל נמשיך לעדכן כשיהיו התפתחויות.

גם ל-Deus Ex: Human Revolution – המשחק השלישי בסדרה, אבל בעצם שני כי אף אחד לא באמת סופר את Deus Ex 2, אבל בעצם הוא בכלל prequel אז זה לא משנה – עוד אין תאריך יציאה רשמי ("2011" היא ההערכה הכי מדויקת כרגע), אבל כבר מתחילים לצוץ הרבה פרטים. למעשה, הרבה יותר מדי פרטים בשביל לכתוב את הכל פה.

Eidos, המפתחים, הזמינו את החבר'ה מ-Rock, Paper, Shotgun ומ-PC Gamer לסשן קצר של משחק, ויש הרבה מאוד התרשמויות ראשוניות, שנראות מאוד מרשימות. חוץ מזה יש גם ראיון עם הכותבת הראשית של המשחק על הסיפור והדמויות, וטריילר חדש שמתמקד יותר בגיבור.

בגדול: הכל נראה מאוד מרשים, ושומר די טוב על התחושה הכללית של המשחק הראשון (חוץ מהגרפיקה המזעזעת, ששודרגה כראוי ועכשיו היא מאוד יפה), ואם אתם יודעים מה טוב לכם כנראה שתשחקו בו בכל מקרה, אז יכול להיות שחבל לקרוא את כל הכתבות הארוכות האלה. אם אתם בכל זאת אוהבים לדעת מה מצפה לכם (אל תדאגו, אין שם ספוילרים), לכו על זה.

Dragon Age 2 יוצא עוד חודש, ויש חדשות משמחות: יהיה לו דמו.  בדיוק לא מזמן דורון התלונן שלא עושים דמואים יותר, וכנראה שמישהו שמע אותו, כי הידיעה הזו פורסמה בדיוק שבוע אחר כך. גם ל-Dragon Age: Origins לא היה דמו, וזה היה מאוד מעצבן, ובהחלט טוב שהם תיקנו את העוול הזה.

אה, ויש עוד טריילר חדש. גם הוא, כמו הקודמים, לא באמת מכיל אינפורמציה על המשחק.

אני יודע שכבר עדכנתי פעם קודמת (באריכות) על Skyrim, אבל באמת שהם מרשימים אותי כל פעם מחדש עם ההכרזות שלהם. הם כבר הכריזו שהם הולכים להחליף את המנוע הגרפי, לתקן את מערכת השיחות המזעזעת, לשדרג משמעותית את מערכת הקרב ועוד כל מיני דברים שהפריעו לי ב-Oblivion. עכשיו הם חשפו בנוסף גם פרטים על הממשק החדש, שלטענתם שואב השראה דוקא מ-iTunes, וכנראה יהיה יותר טוב מהממשק של Oblivion, כי ממש קשה להיות פחות טוב. מה שכן, עדיין לא נראה שמתוכנן ממשק נפרד ל-PC, שזה לדעתי מטופש.

יש עוד כל מיני דברים שהופיעו בגיליון האחרון של Official Xbox Magazine בבריטניה, ושני דברים במיוחד שעניינו אותי:

1. זוכרים איך ב-Oblivion כל מקום בעולם נראה בדיוק אותו דבר? כנראה שבתסדה הבינו (בשעה טובה) שזה מפגר. למשל, בעוד של-Oblivion היה איש אחד שהיה אחראי על העיצוב של כל ה-dungeons, ב-Skyrim העבודה הזו מתחלקת בין 8 אנשים.

2. ה-AI נראה הרבה יותר מושקע. למשל, זאבים מתנהגים כמו זאבים (מפתיע, נכון?). זה אומר שיש להם מאורה שהם חיים בה, וכמה פעמים ביום הם יוצאים בלהקה לצוד משהו. ברגע שהם הצליחו לצוד טרף כלשהו הם יעמדו במקום וישמרו עליו, ולא יעוטו על כל שחקן שעובר לידם. כי הם זאבים.

עדכון: יש גם תמונות חדשות מהמשחק.

ודבר אחד אחרון: ה-PC מוכיח שוב שהוא "פלטפורמה מתה" וש"לאף אחד לא באמת אכפת יותר מ-PC", בזכות ההכרזה האחרונה ש-Battlefield 3 יתמוך במשחקים של עד 64 שחקנים ב-PC, לעומת 24 שחקנים בלבד בקונסולות. לא, לא ברור למה. לאלה מכם שמצפים בכיליון עיניים ל-BF3, יש בלינק שנתתי עוד כל מיני פרטים חשובים, למשל שהמשחק יכיל שימוש נרחב במילה "Fuck".

זהו להפעם. פעם קודמת לא היו כל כך תגובות, אז אני לא יודע מה אתם חושבים על הפורמט הזה. כל עוד אין תגובות, אני פשוט אניח שאתם כל כך אוהבים אותו שקשה לכם להתנסח לידו.

במבט ראשון, ilomilo נראה כמו משחק תמים למדי. יש לו מוזיקה חמודה. יש לו עיצוב ילדותי. אתם שולטים בו על יצורים קטנים בשם safkas שנראים כמו בוהן שמישהו צייר עליה שתי נקודות בתור עיניים (ושערה בודדת שמזדקרת להם על הראש). גם הפאזלים הראשונים שהוא מציע לכם, לא נראים מאתגרים במיוחד. אתם צריכים להפגיש את ilo ו- milo. שחיים בעולם של קוביות שמרחפות להן באוויר. לשם כך, כל אחד מהם יכול לסחוב על גבו קוביה, ובאמצעות הנחה של הקוביות האלה במקומות אסטרטגיים, תוכלו לבנות מסלול שיפגיש אותם זה עם זה. זה קל. זה חביב. וזה לא מרשים במיוחד.

אבל ilomilo חשף את פרצופו האמיתי עוד לפני סוף גרסת ה- Trial. כמו Portal האגדי, גם הוא מלמד אתכם בהדרגה כל מיני טריקים קטנים, ומכריח אתכם מהר מאוד ליישם אותם במגוון רחב של סיטואציות. התוצאה היא עלייה מאוד חדה ברמת הקושי, שכמעט ולא מורגשת ע”י השחקן. לפחות עד הרגע שבו תפתרו פאזל אכזרי במיוחד, ולא תוכלו שלא להתפעל כשתקלטו מה בדיוק הצלחתם לעשות כרגע.

בשביל לתת לכם קצת מושג על האתגרים שעומדים מולכם, אני יכול לספר שבמהלך המשחק תצטרכו להתמודד עם שינוי מתמיד של מישור הייחוס שלכם (חצים אדומים שפזורים ברחבי המסכים השונים “יעבירו” אתכם לפאה אחרת של הקוביה שאתם מהלכים עליה, והפאה הזו תקבע את המישור החדש שהדמות שלכם יכולה ללכת עליו), קוביות מרחפות (והכיוון שבו הן מרחפות תלוי במישור היחוס שבו אתם נמצאים, כן? כך שמה שמשמש כמעלית עבור דמות אחת, יכול לשמש כגשר בין שתי נקודות עבור הדמות השנייה), קוביות ש”הופכות” את המישור שאתם נמצאים עליו ויצורים מוזרים בעלי חיבה לתפוחים שאתם יכולים ללכת להם על הגב.

ורק למקרה ש- 37 המסכים שהמשחק מציע לכם יעברו לכם מהר מדי, כל אחד מהמסכים הללו מציע לכם כמות מכובדת של דברים שאתם יכולים לאסוף, שיכולים, מאוחר יותר, לפתוח בפניכם עוד 12 מסכי בונוס שמכילים כמה אתגרים אכזריים במיוחד. ilomilo הוא לא משחק ארוך, אבל שחקנים אובססיביים במיוחד שבאמת ינסו למצוא את כל מה שהמשחק מנסה להחביא, הולכים לבלות איתו שעות ארוכות.

כל זה עטוף בעיצוב מקסים. אמנם קראתי לעיצוב של ilomilo “ילדותי” בפסקה הראשונה, ואני מניח שיהיו כמה אנשים חסרי-לב (אני מסתכל עליך, דקל) שעבורם העיצוב של ilomilo יהיה ילדותי מדי, אבל אני לא יכולתי שלא להתמוגג מהמוזיקה, מהמראה של העולם, מהיצורים שמאכלסים אותו (ובמיוחד ממפלצת גנבת-הקופסאות הנפלאה) ומהריקוד הקטן ש- ilo ו- milo מבצעים בכל פעם שמצליחים להפגיש אותם ביחד.

החסרון העיקרי של המשחק הוא המולטיפלייר שלו. ilomilo מציע רק מצב משחק מרובה-משתתפים שיתופי, שזו לא בעיה בפני עצמה, אבל המסכים במצב הזה זהים לחלוטין למסכים במצב המשחק לשחקן היחיד. אפילו זו לא היתה בעיה גדולה מאוד, אם מפתחי המשחק לא היו מחליטים לשכפל את המכניקה של המשחק לשחקן-יחיד באופן מושלם. כלומר, גם במשחק מרובה-משתתפים, השחקן שמשחק את ilo והשחקן שמשחק את milo לא יכולים לזוז בו-זמנית. מה שהופך את זה פחות למשחק מרובה-משתתפים, ויותר למשחק לשחקן-יחיד עם ממשק מחורבן.

חוץ מזה, כמו כל מיני משחקי אינדי אחרים, גם ilomilo מתעקש לתקוע קצת סאבטקסט בתוך העלילה שלו. בסדר, הבנו, יש למשחקי אינדי איזה קטע כזה. אבל זה באמת הכרחי לנסות לדחוף סאבטקסט גם במשחק שלא צריך את זה בכלל? התוצאה הסופית, עם כל הכבוד, נראית מאולצת ומיותרת. וחבל.

אבל אף אחד מהחסרונות האלה לא הופך את ilomilo למשהו ששווה פחות מ- 10$. מדובר באחד ממשחקי הפאזלים המוצלחים והמעניינים ביותר שיצא לי לשחק בהם בזמן האחרון, והוא מומלץ בחום.

ilomilo זמין לקנייה דרך ה- Xbox Live Arcade. שמעתי גם על גרסה ל- Windows Phone 7, אבל אין לי באמת מושג איך היא.

מי שהקשיב לפרק האחרון של הפודקאסט שלנו כבר ידע שזה הולך לקרות, אבל לכל השאר: לאחר סופו בטרם-עת, “פאנבויז”, פודקאסט המשחקים של יוגב סיטון וחבריו, חזר לאוויר. אתם יכולים למצוא אותם, בינתיים, בעמוד שלהם בפייסבוק, או ב- iCast. האזנה נעימה!

עוד קורבן למה שיאצי קורא "The Resident Evil school of sequel numbering". כבר איבדנו מזמן את GTA, גיטר הירו ועוד הרבה סדרות טובות. היום הוכרז Battlefield 3, והמחשבה הראשונה שלי כשראיתי את זה הייתה "רגע, לא היו כבר קצת יותר משני משחקים בסדרה?"

מבט מהיר בויקיפדיה העלה את הרשימה הבאה:

• Battlefield 1942
• Battlefield Vietnam
• Battlefield 2 (אוקיי, דילגו על אחד, זה עוד איכשהו סביר)
• Battlefield 2: Modern Combat
• Battlefield 2142 (על זה אני מוכן לסלוח להם, כי זה בעתיד)
• Battlefield: Bad Company
• Battlefield: Bad Company 2
• Battlefield 3

וזה עוד בלי לספור את BF 1943 (שהוא משחק XBLA/PSN), את BF Heroes שהוא קצת מנותק מהסדרה, וכמובן expansion packs למיניהן.

מה, נגמרו השמות המקוריים בעולם? או שהמשחק הזה כל כך גנרי שלא הצלחתם למצוא שום צירוף מילים ספציפי שמתאר אותו?

וואו. מאז Bioshock, שכבש את ליבי ב-2007, לא אהבתי אף משחק כפי שאהבתי את Mass Effect 2. סיימתי אותו אתמול, אחרי תקופה קלנדרית של חודש שלם, ונותרתי עם תחושה שאף משחק אחר לא הותיר בי מעולם: בא לי לשחק ב-DLC. וזה עוד משחק ארוך יחסית. משחקים אחרים באורך דומה (GTA 4, נגיד) השאירו אותי עם הלשון בחוץ. לעומת זאת, Mass Effect 2 הוא כמו תוכנית טלוויזיה מעולה, שגורמת לי לרצות לצפות רק בעוד פרק אחד. יחד עם זאת, אני חייב לומר שקצת הפריע לי שמבחינה עלילתית לא קורה הרבה בתוכנית הזאת. אולי כי זה הפרק האמצעי של הטרילוגיה והם בחרו להשקיע יותר בפיתוח דמויות, אבל לאורך רוב המשחק העלילה המרכזית לא זזה מילימטר.

אני לא הראשון [לינק עם ספוילרים] שמשווה את Mass Effect 2 לתוכנית טלוויזיה, שכן זה די מתבקש. המשחק מתמקד בכל דמות בנפרד, על ידי משימות הגיוס וה-Loyalty. כל משימה כזו היא כמו פרק בסדרה, כאשר מדי פעם הסדרה חוזרת לעלילה המרכזית, בדמות משימות הקשורות ל-Collectors. הדמויות נפלאות (חוץ מג’ייקוב המשעמם) ומשימות ה-Loyalty מצליחות לעבות את כל אחת מהן. אין ספק שבאף משחק אחר לא ביליתי כל כך הרבה זמן בשיחות לב אל לב עם חברים, ובטח שלא התעניינתי בהם כל כך. אח, מורדין הזה. זמר הוא לא יהיה, אבל בהחלט מגיע לו חיבוק.

הכתיבה היא באופן מובהק הדבר הכי טוב ב-Mass Effect 2, אבל הוא מצויין גם בתור משחק שיורים בו בדברים. סחתיין ל-Bioware שהצליחו להפוך את מערכת הלחימה המסורבלת והמעצבנת של המשחק הראשון למוצלחת ומהנה. אני שיחקתי בתור Vanguard, שיש לו את היכולת הכי כיפית לדעתי – להסתער על אויבים ממרחק רב ופשוט להתנגש בהם. חברי הצוות שלך באמת עוזרים לך במשחק הזה, והרבה יותר קל לשלוט בהם ולהשתמש בכוחות שלהם. ואין את רכב המאקו יותר. תודה לאל.

נראה שב-Bioware לקחו כל דבר שהיה דפוק במשחק הקודם והפכו אותו למעולה. חוץ מהמיני-גיימס המעצבנים של ההאקינג ומציאת משאבים. על זה הייתי מוותר בשמחה. אבל היי, עוד לא הומצא המשחק שלא היו לי טענות כלפיו, והמשימה האחרונה כל כך טובה שהייתי סולח ל-Bioware גם על טבילת מצות בדם נוצרי.

הממ, המשימה האחרונה. יהיו פה ספוילרים רציניים עכשיו.

בעוד שאני הצלחתי לסיים אותה עם כל חברי הצוות שלי מינוס ג’ייקוב, אותו שלחתי די בכוונה אל מותו, חבר שדיברתי איתו על המשחק איבד כמעט את כולם. מחקר קטן העלה שעבור כל שדרוג לספינה שלא קונים בזמן הפלישה לשטחי ה-Collectors חבר צוות אחד מת. אם בוחרים את האיש הלא מתאים למטלה כלשהי (הובלת צוות התקיפה השני, לדוגמא) הוא ימות. לחברי צוות שלא זכיתם בנאמנותם במהלך המשחק יש סיכוי די גבוה למות גם כן. בכלל, זה מרחץ דמים רציני שבו בזה אחר זה יכולים לצלול למותם כל אחד מהאנשים שלמדתם להכיר ולחבב במשך זמן רב למדי. ואם כולם מתים לכם? לא יהיה אף אחד שיתפוס לכם את היד כשתקפצו לעבר הנורמנדי ברגע האחרון, ואתם תקבלו סוף די עצוב.

שזה די מגניב, כשחושבים על זה. יוצרי המשחק מוכנים, בנונשלנטיות, להרוג לכם את כל הדמויות הראשיות. והיתרון של Mass Effect 2  על סדרות טלוויזיה, הוא שכאן אתם יכולים להציל אותן. זה גורם לסיום המשחק להיות אפי באמת, והלב שלי דפק חזק לכל אורכו.

[סוף ספוילרים]

איזה אושר זה שעושים משחקים כמו Mass Effect 2. הוא ריגש אותי, הצחיק אותי, הלהיב אותי. הוא הוכיח לי, שוב, שמשחקי מחשב הם פלטפורמת הבידור הטובה ביותר.

כתבתי לפני שבוע על Bulletstorm, ה-shooter החדש של Epic Games, שנוטש (תודה לאל) את כל הקונספט של ריאליזם, ומתמקד במקום זה בדרכים משעשעות ומגניבות להרוג מפלצות. עדיין לא שיחקתי בדמו, כי אני כרגע בתל אביב נטולת-האקסבוקס, וכפי שדורון התלונן אין דמו ל-PC.

בינתיים Epic הוציאו את Duty Calls, משחק חינמי קצר שהוא פרודיה על כל משחקי המלחמה הריאליסטיים (כפי שהשם מרמז, בעיקר Call of Duty), ונועד בעיקר לקדם את בולטסטורם. זה בדיוק כל מה שהייתם מצפים מפרודיה כזו – שמות גנריים ומטופשים, רובים שעושים קולות של "Boring" וכו'. ב-700 מגה, לא באמת שווה להוריד את המשחק הזה, ולדעתי מספיק לראות את הטריילר ואת התמונות שפירסמו ב-PC Gamer. אבל הקונספט הכללי של משחק שלם שכל התכלית שלו היא לקדם משחק אחר משעשע אותי, במיוחד כשהוא מתגלם כפרודיה מטופשת על ז'אנר שממש דורש פרודיה כזו.

ראוי לציין שאת Bulletstorm מפיצה EA, אותה חברה שמפיצה גם את Medal of Honor ואת Battlefield, אז יש משהו הזוי בכל הרעיון הזה, אבל באופן כללי כל העסק הזה די הזוי, ובצורה טובה, אז מה אכפת לי.

למפיצות המשחקים יש קטע חדש: לשחרר דמואים לכל הפלטפורמות שאינן PC. הדוגמאות העדכניות ביותר הם הדמואים ל-Crysis 2 ו-Bulletstorm שיצאו אתמול ל-Xbox Live, אך נעדרים מהמחשב האישי. והם ממש לא הראשונים. Dead Space 2, Need for Speed: Hot Pursuit, Call of Duty: MW 2 – לכולם יצאו דמואים לקונסולות, אך לא ל-PC.

זה מעצבן ממש, כי מכל הפלטפורמות, דווקא ב-PC הדמואים הם הכי חשובים. כשאתה קונה משחק לאקס בוקס אתה יודע שהוא ירוץ בסדר, או לפחות, לא פחות טוב מאיך שהוא רץ אצל המפתחים שלו. אחרי הכל, להם ולך יש את אותו המכשיר בדיוק. אבל ב-PC משחק יכול לא לעבוד מאלף ואחת סיבות: גרסאות שונות של מעבדים, כרטיסים גרפיים, מערכות הפעלה, אנטי וירוסים ומה לא. זה הימור די גדול לקנות משחק מחשב בלי לבדוק אותו קודם, הימור שכבר כשלתי בו לא אחת.

כיום הדבר היחיד שיגרום לי לקנות משחק שאין לו דמו, הוא מחיר ממש טוב ב-Steam. אבל זה אני. אנשים אחרים “יבדקו את המשחק” דרך דוד טורנט, ומתחיל להיות לי קשה להאשים אותם.

כבר כמה ימים אני קורא עדכונים על הסיפור הזה, ובכל פעם שמח מחדש על העובדה שלא היה לי באמת זמן לכתוב עליו, כי נראה שהוא לא ממש הגיע לסוף שלו. אבל עכשיו, לאחר מספר ימים, נראה לי שהוא הסתיים. אז זה הזמן לדבר על מה שגרם לכל מיני אנשים לקלל את אקטיויז’ן-בליזארד קצת יותר מהרגיל בימים האחרונים.

הסיפור התחיל ביום שלישי האחרון. Modder חובב בשם ריאן ווינזן פרסם ביוטיוב סרטון קונספט שמציג את המוד שהוא יצר באמצעות עורך השלבים שבליזארד סיפקה עבור Starcraft II. הרעיון היה לספק למעריצים את המשחק הממש-מתבקש, World of Starcraft.  בשביל להדגים את הרעיון הזה, הוא פרסם את הסרטון הבא:

רק שאת הסרטון הזה לא ממש יכולתם לראות ביום רביעי. סוללת עורכי הדין של בעלי הזכויות (כלומר, אקטיויז’ן-בליזארד) החליטה שהסרטון הזה מפר את הזכויות שלהם בצורה שהם לא יכולים לעבור עליה בשתיקה, והסירו את הסרטון הזה מיוטיוב. וזה הקטע שבו הייתי בטוח שבליזארד איבדו את זה סופית.

ריאן פרסם בפורומים שלו מכתב פתוח שלדעתי מציג את כל הבעייתיות והג’יפה שבמהלך הזה (ההדגשות שלי):

You created a tool that allowed us to do anything with your assets. You encouraged us to use your assets and were eager to see what we might come up with. You had to have seen this coming?

I know it’s hard to trust someone you’ve never met to piggyback on your own legacy. The brilliance of StarCraft combined with the multiplayer focus of World of Warcraft. You might be a little worried about your lore being butchered… or even more-so worried about a guy with no supervision tainting the name of your company with poor product.

Let me assure you that I am in no way shape or form going to deliver anything less than complete perfection. I’ve been following your work since Warcraft. I’ve worked with every editor you’ve put out since I was 13 years old.

If you have a problem with what I am doing… or would like to talk about it. I’m all ears. But please don’t send me some messenger with a cease and desist letter.

אם לתמצת את הבעיות שלי עם המהלך הזה:

1. אם לבליזארד יש בעיות עם אנשים שמנצלים את המותג שלהם, שחרור כלי עריכת שלבים לציבור הרחב והתגאות בחופש הפעולה שהוא מעניק לקהילה הוא לא הצעד ההגיוני ביותר לעשות. לתת כלים לקהילה ביד אחת ולאיים עליה בתביעות משפטיות עם היד השניה (ועוד בלי שהוא הפר את תנאי השימוש ויצר תוכן פורנוגרפי או משהו, כן?) זה משהו מגעיל לעשות.
2. להודיע ליוצר המוד שאתם לא מרוצים מהפעולות שלו באמצעות מכתב שנשלח דרך Youtube זו עצלנות, ועוד עצלנות מטופשת במיוחד, שמבטיחה את זה שלא משנה מה תעשו אחר כך (ובליזארד עשו הרבה דברים אחר כך) – אתם תתפסו בצורה רעה במיוחד ע”י הקהילה.

שני דברים קרו מאוחר יותר. הראשון הוא שריאן קיבל הצעת עבודה מ- Riot Games. זה נראה לי כמו חדשות טובות מאוד עבורו, אבל אני לא יכול שלא לחשוד שהסיבה העיקרית שהם עשו את זה היא בשביל להרוויח קצת יחסי ציבור מוצלחים בעקבות כל הסיפור עם בליזארד. הדבר השני הוא שבליזארד יצרו קשר עם ריאן, הסבירו לו בעדינות שהבעיה שלו היא עם השם “World of Starcraft”, הרשו לו להמשיך לפתח את המוד תחת השם “Starcraft Universe”, והזמינו אותו לבקר במשרדים שלהם. אתם יודעים, כמו חבר’ה נחמדים במיוחד, שתומכים בקהילה, וכאלה.

זהירות, המשפט הבא הולך להכיל שפה בוטה.

אקטי-בליזארד, אני מצטער, אתם לא תומכים בקהילה. למעשה, אתם די חארות.

יש הרבה דרכים להסתכל על כל הסיפור הזה. חלקן ציניות יותר, וחלקן ציניות פחות. הדרך שמוציאה את בליזארד בצורה הכי טובה היא אם מניחים שמלכתחילה לבליזארד לא היו שום בעיות עם המוד של ריאן, וסתם מדובר בעורך-דין נלהב יתר-על-המידה מאקטיויז’ן-בליזארד ששלח את המכתב דרך יוטיוב וביקש להוריד את הסרטון.

אבל גם במקרה הזה בליזארד יוצאים גרוע. אם באמת אין לכם משהו נגד המוד, דרך הפעולה הנכונה היחידה שעמדה לרשותם היא לפרסם מיד התנצלות באופן פומבי (אפילו אם אתם לא מחזירים את הסרטון של ריאן לאוויר), ובמקרה הכי גרוע, להגיד בנוסף להתנצלות הזאת שיש לכם איזו בעיה משפטית קלה עם הסרטון ואתם מנסים לפתור אותה עם יוצר המוד, ובעוד כמה ימים הוא יחזור לאוויר. להביא את יוצר המוד למצב שבו הוא היה צריך לשלוח לכם מכתב פתוח זה מעשה מנוול במיוחד.

כמובן, אפשר לנקוט בגישה שמוציאה את בליזארד אפילו יותר נבלות, ולהגיד שהסיבה היחידה מלכתחילה שהם התנהגו בצורה כל כך נחמדה לריאן ואפשרו לו להעלות את הסרטון לאוויר מחדש (וגם הזמינו אותו למשרדים שלהם) היא שהם ראו את יחסי הציבור הגרועים שהמהלך הזה גורם להם. ואנחנו צריכים לזכור שאת כל הבלגן הזה הם עושים בלי שבאמת יש להם כוונה לפתח בשנים הקרובות משחק שיקרא World of Starcraft, כן? נציגי בליזארד התבטאו בנושא במספר הזדמנויות, וטענו בתוקף שזה לא יהיה ה- MMORPG הבא שהחברה הולכת להפיץ.

השורה התחתונה של כל הסיפור הזה היא מאוד פשוטה. מאוד התלבטתי אם לקנות את Starcraft II או לא, כשהוא יצא (התלבטויות שרוכזו בפוסט שגרם להמוני טוקבקיסטים ב- Vgames להחליט שאני נמושה חסרת-עקרונות). בסוף קניתי אותו, אבל הולך ומסתמן שלא תהיה עוד פעם נוספת שבא אני אתן לבליזארד את הכסף שלי. ודיאבלו 3 יכול לקפוץ לי.