פחות, אבל עוד עובד

דורון יעקבי|כללי אין תגובות »

בתחילת החודש זכיתי בעותק של Halo 2 בכנס Teched של מיקרוסופט. יכולתי לבחור בינו לבין Zoo Tycoon לבין עכבר ללפטופ, אבל אין לי לפטופ. אמנם כל הרעש השלילי סביב גרסת ה-PC של המשחק קצת הוריד לי את החשק ממנו, אבל נו טוב, מי אני שאסרב למשחק בחינם.

למי שזוכר, המשחק מיועד למערכת ההפעלה ויסטה בלבד, מהלך די מפוקפק של מיקרוסופט, שכן אין שום דבר במשחק הזה שמסתמך על DX10 או שום פיצ'ר אחר של מערכת ההפעלה. היה זה ניסיון כושל בלבד לגרום לעוד כמה אנשים לעבור לויסטה. עכשיו זה כבר לא משנה, כיוון שפאטץ' שמאפשר לשחק במשחק על Windows XP קיים מזה מספר חודשים.

הפאטץ' עובד לא רע, והספקתי להתקדם כבר כמה שלבים ב-Halo 2. הרושם הראשוני שהוא עושה הוא איום ונורא. הוא מתחיל בהמון Cut Scenes משעממים. הגרפיקה מחורבנת בסטנדרטים של היום, ולמרות זאת המשחק די כבד. גם איכות הסאונד מאוד ירודה – משום מה זה תחום שנוטה להיות מוזנח בפורטים (Gears of War אינו שונה).

למרות כל זאת, אם מחזיקים מעמד לאחר השלב הראשון, מגלים שוואלה, דווקא מסתתר פה משחק ממש כיפי. המון תחכום אין כאן, אבל יש בהחלט המון חייזרים לירות בהם. כמו במשחק הקודם הקטעים שמשלבים נהיגה בכלי רכב הם מצוינים, וחופשיים במידת מה. ניתן לבחור בין לירות בחייזרים מהג'יפ שבו נוהגים חבריכם הנחתים, או לגרש איזה חייזר מהחציל המעופף שלו – GTA סטייל – ולהשתמש בו כדי לירות בהם.

אפשרות ה-Dual Wield החדשה גם מגניבה – זה משום מה עושה לי נעים מבפנים להחזיק ביד אחת נשק אוטומטי אנושי רגיל, ובו בזמן גם לירות ברובה פלזמה חייזרי. באמת שאין לי מושג למה. חוץ מזה, במשחק יש טוויסט [ספוילר בן 4 שנים עד סוף הפסקה] – לא משחקים בו רק את המאסטר צ'יף אלא גם את אחד מחייזרי ה-Covenant. המון הבדל אין בין השניים. הם עושים פחות או יותר את אותו הדבר – הורגים חייזרי Covenant, אבל לחייזר יש את הנשק הכי מגניב במשחק (בינתיים לפחות) – חרב הפלזמה. אני אוהב את חרב הפלזמה.

בקיצור, אני יכול להבין למה המשחק היה ללהיט באקס בוקס. עיצוב השלבים מוצלח, יש הרבה פיצוצים, וטוב נו, גם העלילה לא רעה. רואים שפעם השקיעו בו הרבה כסף. מהבחינה הזאת Halo 2 הוא קצת כמו [הכנס סרט אקשן מתחילת שנות ה-90]: בזמנו הוא היה מרשים, מהנה וטיפשי. היום הוא רק מהנה וטיפשי.

אז שווה 200 ש"ח? ממש לא. אבל אם עוד לא שיחקתם בו, שווה להרים אותו כשהוא יגיע למוזלים.

השלולית העמוקה ביותר

דני מור|כללי תגובה אחת »

מחשבי הקט קיבל בשמחה רבה עותק של Warhammer 40,000: Dawn of War: Soulstorm.

מעבר לזה שיש לזה שם ארוך במיוחד וקליט עוד יותר, החלטתי ששווה להגיד על המשחק כמה מילים. בתור פתיחה, שווה לציין שהוא מהווה הרחבת Standalone ל-Warhammer 40,000 : Dawn of War, משחק אסטרטגיה מוצלח שכבר ראה שתי הרחבות בימיו. המשחק זורק אותך בצורה פשטנית למדי באמצע קונפליקט לכיבוש מערכת הכוכבים Kaurava, שבה חושקים מספר לא מבוטל של גזעים (אם אפשר לקרוא לזה ככה) מסיבות שונות ומשונות. בסופו של דבר, המשחק מתנהל כמו RTS סטנדרטי למדי בשני מישורים:

  • מפת כוכבים: החלק הניהולי של המשחק; מתמקד במפה דו-מימדית המתארת את המערכת שבה נלחמים. יש סך הכול ארבעה כוכבים גדולים ועוד שלושה ירחים, כאשר כל אחד מארבעת הכוכבים מחולקת לטריטוריות שאותן מאכלסות הקבוצות השונות.
  • קרבות RTS על שטח: כצפוי, כל פעם שמנסים לכבוש שטח או להגן על שטח מצבא אויב עוברים סטנדרטי של בניית צבא, בסיס ואז השמדה של האויב במיטב המסורת ה-RTSית.

הייתרונות של המשחק מתבטאים בגמישות שלו. יש סך הכול תשעה גזעים בהם אפשר לבחור, שלכל אחד בהחלט יש צורת משחק קצת שונה ויחידות שמאוזנות בצורה אחרת. זה מוסיף עומק למשחק גם כאשר נלחמים מול אויבים שונים ומשונים, וגם כאשר בוחרים לשחק גזע שונה. ההשפעה על האסטרטגיה היא יחסית משמעותית ל-RTS, מאחר והמשאבים מתנהלים שונה, יחידות מגיבות אחרת, ואפילו הבניינים לא מציעים את אותם הדברים. הקרבות גם כן סך הכול מוצלחים, ובהחלט אפשר להגיד שהם זורמים מהר ומציעים סיפוק רציני למנצח.

החסרונות הם שלמרות המגוון הרחב של הגזעים, מצבי המשחק הם מוגבלים מאוד. בשביל שחקן שמעדיף Single-Player כמוני, יש מעט מאוד היצע. הקמפיין שמציע המשחק הוא למעשה נטול סיפור או הסבר לחלוטין, ופשוט מציין כי צריך לכבוש את מערכת הכוכבים כי צריך. כל שאר הגזעים הם רעים, ולא ישתמשו בה כראוי. ובפועל, מבחינת המשחקיות, יש סך הכול שלושה סוגי שלבים. שטחים רגילים נופלים לקטגוריית ה-Annihilate (בנה-תקוף-השמד רגיל), שטחים המכילים שערי מעבר לעולמות אחרים משוחקים בשלבים בהם צריך להחזיק את רוב הנקודות הקריטיות במפה לזמן מסויים, ורק בשטחים המכילים את "עיר הבירה" של גזע מסויים יש חווית משחק קצת שונה, עם אירועים מתוסרטים במהלך השלב וכד'.

סך הכול , המשחק מאוד מהנה. אבל אני הייתי שמח אם מעבר להשקעה בגזעים הם גם היו זורקים אלמנטים של עלילה.


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS