גיימפוד, פרק 15: עיזים

עידן זיירמן|גיימפוד 7 תגובות »
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod015-10.3.2011.mp3|titles=Episode 15: Goats]

להורדה

שוב אנחנו כאן! והפעם שיחקנו בממש הרבה דברים, לשם שינוי. אז אנחנו מדברים בעיקר עליהם. אבל גם קצת על דברים אחרים. כמו על Valve.

1:30 – דני שיחק ב- Bulletstorm, המשחק הסופר-אלים שגרם ל- Fox News לצאת קצת טמבלים. הוא די מרוצה.

7:20 – דורון, לעומת זאת, שיחק בשבועיים האחרונים ב- The Ballad of Gay Tony, אחד הפרקים להורדה של GTA IV. גם הוא די מרוצה.

15:00 – חוץ מזה, דורון שיחק גם בגרסת ההדגמה של Crysis 2 – שלא ממש הרשים אותה מבחינה גרפית כמו Crysis הקודם, אבל בכל זאת, גם מזה הוא היה מרוצה. אני אומר לכם, משהו פה לא בסדר. יש לי תחושה שהיקום יקרוס אם לא נתחיל להתלונן על משהו, בקרוב. אנחנו צריכים מישהו כועס.

20:00 – שניה אחרי שעופר אומר שאין לו מה להגיד על Red Dead Redemption, הוא מתלונן על Red Dead Redemption. הסדר חזר על כנו.

21:30 – חוץ ממנו, עופר שיחק גם ב- Magicka, ששוחרר לאחרונה. זהירות, ספוילר: הוא חושב שהמערכה לשחקן יחיד של המשחק מסריחה.

25:50 – חכו! זה עוד לא נגמר! הוא גם הספיק לשחק ב- Stacking, משחק הבבושקות של טים שייפר (שאגב, זמין בחינם למנויי ה- Playstation Plus)

28:30 – ולבסוף: עופר מתנסה עוד קצת עם ה- Playstation Move. בחתונה. ברצינות.

31:50 – זיירמן שיחק ב- Bejeweled Blitz Live שיצא במסגרת חודש ה- "House Party" ב- Xbox Live Arcade. אבל עזבו. במסגרת החודש הזה הגיעו ל- Xbox דברים מוצלחים הרבה יותר.

34:00 – יש לכם אנדרואיד? חשבתם שאין משחקים של Popcap לאנדרואיד? ובכן, מסתבר שיש לאנדרואיד את Bejeweled 2, אבל אתם צריכים לעשות כל מיני משחקים מרושעים עם הטלפון כדי לקנות אותו.

35:30 – זיירמן ניצל סופסוף את חזרתו של Kongregate Arcade ל- Android Marketplace.  מתוך עשרות אלפי המשחקים של Kongregate, יש כרגע בערך 300 ב- Kongregate Arcade, ומתוכם זיירמן שיחק בערך בארבע. אבל הוא בכל זאת מדבר עליהם. בפרט, הוא מזכיר את Bloody Fun Day (מומלץ), Monster Slayers (Rip-off של Patapon, לא מומלץ), ו- Ninja Hamsters vs. Robots (מאוד מומלץ). כל הקישורים כאן, אגב, הם קישורים לגרסאות ה"רגילות" של המשחקים ב- Kongregate.

39:30 – אחרי הטיפשות הרגעית בפרק הקודם, דורון כן הזמין את Portal 2 ב- Pre-order! ניצחון!

41:10 – ה- PC לא מת! ה- PC Gaming Alliance אמרו את זה! והם בטוח יודעים על מה הם מדברים! אם אתם רוצים עוד קצת הוכחות – גם המפתחים של Super Meat Boy מתלהבים מהמכירות של המשחק על המחשב האישי, ומיקרוסופט אמרו שתעשיית משחקי ה- PC לא מתה, והם בטח יודעים על מה הם מדברים.

45:10 – Valve, בינתיים, הבטיחו שהם ידברו ב- GDC על חיבור של Steam למסכי טלוויזיה. אבל הם לא באמת עשו את זה. יופי Valve.

48:40 – Valve מכריזים על Steam Guard – מערכת האבטחה החדשה על חשבונות ב- Steam. הם כל כך בוטחים בה, עד שלגייב נוול אין בעיה לפרסם את שם המשתמש והסיסמה שלו.

51:00 – ולבסוף: המפתחים של Crysis 2 לא רצו להשתמש במערכת ה- Online Pass של EA כדי להגביל אנשים שקנו עותק משומש של המשחק. הם בטח מרגישים קצת פראיירים אחרי שהמשחק שלהם דלף לאינטרנט.

וזהו! אנחנו מסיימים. אוסף של קישורים זריז, לשימושכם:

ולסיום: עזים.

מבזקים: כרישים, עזים ומערות

עופר שוורץ|כללי 9 תגובות »

עכשיו כשהפורמט הזה נהיה מסודר ויחסית קבוע, נראה הגיוני לתת איזשהו תקציר בתחילת הפוסט. הפעם: רוקסטאר מעצבנים, אלטוס מפתיעים, הקינקט מאכזב ועוד.


ספוטלייט: זוכרים את משחק הדינוזאורים-נגד-בני-אדם מפעם קודמת? אז הפעם מגיע משחק אינדי מגניב אחר, שמעמת כרישים מול צוללנים. המשחק נקרא Depth, והוא משחק מולטיפלייר שבו קבוצה של צוללנים צריכה לאסוף אוצרות ממעמקי האוקיינוס בזמן שקבוצה של כרישים רוצה לאכול אותם. אוצר זה טוב, אוכל זה טוב, וכולם יוצאים שמחים, except the ones who are dead.

הצד של הצוללנים מתמקד מאוד בהתחמקות והתגנבות – הכרישים יודעים לזהות בעיקר תנועה, אז קשה להם לראות את הצוללנים כשהם עומדים במקום – והצד של הכרישים מתמקד כמובן בחיפושים ובציד. בכנס GDC (בשמו המלא Game Developers Conference, וכן, אני מודע ליתירות של כנס-Conference) שנערך בשבוע שעבר פורסם טריילר של המשחק, והוא נראה מאוד אפל ומותח, ובאופן כללי מעניין. חבל מאוד שלא רואים וידאו מנקודת מבט של כריש.


עוד מ-GDC: סוף סוף Alice: Madness Returns, ההמשך למשחק המצוין של אמריקן מקגי מ-2000, קיבל תאריך יציאה רשמי (14.6), וסוף סוף יש טריילר שמכיל קצת גיימפליי (אחרי ארבעה טריילרים מבאסים שלא נותנים שום אינפורמציה על המשחק). ועוד שני סרטונים שמכילים הרבה גיימפליי. העיצוב נראה יפה ומעוות כמו במשחק הראשון (אבל ב-HD, כמובן), והמשחק עצמו נראה מעניין, למרות שקשה לדעת מקטע כל כך קצר. בקיצור, 14 ביוני.


משחקים שנותנים בונוסים לאנשים שעושים preorder זה דבר מקובל ולגיטימי, אבל מה שרוקסטאר עשו עם L.A. Noire זה מוגזם ומעצבן. קודם כל, חלק מהבונוסים הם משימות נוספות, מה שאומר שמי שלא עושה preorder מאבד חלק ממשי מהמשחק. אבל הדבר הנוראי באמת הוא שיש 6 בונוסים שונים – אחד לאמאזון, אחד ל-GameStop וכו' – מה שאומר שגם מי שכן עושה preorder מאבד חלק מהתוכן. אם אתם רוצים לקבל את כל המשימות הנוספות, תצטרכו להזמין את המשחק גם מ-Walmart וגם מגיימסטופ. רוקסטאר אפילו הלכו עוד יותר רחוק והוציאו טריילר למשימה הנוספת של גיימסטופ, כדי להיות מעצבנים במיוחד. בין הבונוסים השערוריתיים האלה וכל ה- launch day DLC שנהיה יותר ויותר נפוץ – מה קרה לימים שבהם משחקים היו מכילים את כל התוכן שלהם?


Catherine, ה"מותחן-אימה-אירוטי" של Altus, שעד עכשיו היו לו רק טריילרים הזויים ביפנית, סוף סוף קיבל טריילר הזוי באנגלית. עם עזים. זה קצת מפתיע (לא העזים, האנגלית), כי המפתחים הצהירו בעבר שאין להם תוכניות להביא את המשחק למערב. בינתיים, לאור העובדה שהמשחק יצא ביפנית בלבד, לא יודעים עליו יותר מדי בעולם דובר-האנגלית, אבל דבר אחד שאפשר להגיד זה שהוא כנראה היה קשה מדי, כי לא מזמן הוציאו פאץ' שמוריד את רמת הקושי.


שני משחקי יריות לקינקט הוכרזו לאחרונה, ולדעתי הם מוכיחים בדיוק את מה שטענתי מההתחלה – הקינקט פשוט לא מעניין בתור פלטפורמה לגיימינג. המשחק הראשון, Gunstringer של Twisted Pixel (החברה של 'Splosion Man), נראה חביב מבחינת עיצוב ורוח כללית, אבל מבחינת גיימפליי כולל בעיקר לסמן דברים עם היד ואז לעשות תנועה אחת שיורה בכולם (יש וידאו של רבע שעה מהמשחק). המשחק השני, Zombie Holdout של חברה אחרת עם Pixel בשם (Pixel Ninja), הוא רק דמו שזמן הפיתוח הכולל שלו היה קצת יותר משבוע, שזה מרשים לכל הדעות, אבל לא נראה שיש עוד הרבה מה לפתח בו מעבר למה שרואים בטריילר המשעמם. אתם מוזמנים לראות את הסרטונים ולשפוט בעצמכם.


נסיים ברוח טובה: Spelunky, משחק אינדי מ-2008 ברוח משחקי הפלטפורמה של תחילת שנות ה-90 שזכה להרבה ביקורות טובות, ובו אתם צריכים לחקור מערה (שנוצרת באופן דינאמי ע"י המשחק ומשתנה בצורה אקראית כל פעם שמשחקים בו) ולמצוא אוצרות למיניהם, מגיע ל-XBLA, ומה שמעניין במיוחד הוא שיתווסף לו מצב מולטיפלייר מקומי. עוד אין תאריך יציאה, נעדכן בעתיד.

Achievements צריכים להיות הישגים

עופר שוורץ|Rant 36 תגובות »

אז סיימתי את Bayonetta לפני כמה ימים. בסוף המשחק קיבלתי לא פחות משלושה Achievements: אחד על סיום המשחק, אחד על הריגת הבוס האחרון ואחד על סיום הרבע האחרון של המשחק. יחד עם המחשבה של "What the fuck", עברה לי בראש עוד מחשבה, והיא שקצת שכחנו מה המילה achievement אומרת.

Achievement Unlocked - Blogged About Achievements

סבבה, לסיים את המשחק זה סוג של הישג. במיוחד במשחק קשה יחסית כמו באיונטה. אפשר להתווכח על האם זה מצדיק Achievement (ואני אעשה את זה עוד רגע), אבל זה בטח לא מצדיק שלושה. וזו לחלוטין לא הדוגמה הכי גרועה שאפשר למצוא היום. יותר ויותר משחקים מחלקים אצ'יבמנטים על דברים מגוחכים כמו "ללכת לצד השני של החדר", "לסיים את ה-tutorial" וכו'. דברים כאלה, ולדעתי גם כל האצ'יבמנטים של "לסיים את המשחק" או "לסיים את פרק X", מפספסים לחלוטין את הנקודה.

Achievements נולדו כמנגנון גאוני, וזה לדעתי אחד הרעיונות הכי מבריקים שהגיעו לגיימינג בעשורים האחרונים. מאז ומתמיד היו כל מיני אתגרים נוספים במשחקים, מעבר למשחקיות הרגילה, שהוסיפו עוד מימד למשחק ועוד עניין לאנשים שמחפשים דברים כאלה, ובלי לכפות את עצמם על אנשים שרק רוצים את המצב הרגיל. מנגנון האצ'יבמנט נתן אפשרות למפתחים להפוך את האתגרים האלה לרשמיים, ולתת לשחקנים איזושהי חותמת רשמית שהם אכן סיימו את האתגר הזה, מה שנותן הרבה יותר מוטיבציה לחובבי האתגרים.

הדוגמה הכי טובה לדעתי היא Left 4 Dead (מישהו אמר זומביפסט?). למרות שהוא גם חוטא קצת באצ'יבמנטים כמו "להשתמש ב-ammo upgrade", כמעט כל ה-achievements שם הם יצירתיים, מאתגרים, ודורשים איזושהי מחשבה מעבר למוד הרגיל של המשחק. אפילו האצ'יבמנטים הבסיסיים של "לשרוד את קמפיין X" דורשים קצת השקעה, וכבר לא מעט פעמים יצא לנו לעבוד מאוד קשה כדי שמישהו ספציפי יצליח להגיע לרכב החילוץ בסוף הקמפיין, כי היה חסר לו האצ'יבמנט של הקמפיין הזה. אבל מעבר לזה יש מלא אתגרים שמכריחים אתכם לשחק את המשחק בדרך שונה לגמרי, או לחשוב בצורה שונה, ומוסיפים עוד המון כיף למשחק שהוא המון כיף בפני עצמו.

ומהצד השני: Half Life 2. כן, כן, זה משחק מעולה. אבל מעט האצ'יבמנטים המעניינים שיש בו נבלעים בין שטויות כמו "לקבל את ה-crowbar" ו-"לקבל את ה-gravity gun" (בואו נקרא להם "Over-achievements"). אני השגתי 64% מהאצ'יבמנטים במשחק בלי לנסות בכלל. זה גורם לכל השאר, לאלה שהם באמת אתגרים מעניינים, להיראות זולים ומיותרים. וזה חבל, כי באמת יש שם כמה דברים מוצלחים. למשל, לעבור את כל Ravenholm בעזרת ה-Gravity Gun בלבד: זה נראה אתגר מגניב, אבל אם אני אנסה ואצליח אותו, כל מה שאני ארגיש זה "נו טוב, עוד אצ'יבמנט אחד. meh."

אני לא מצליח להבין בשביל מה ה-over-achievements האלה קיימים. זה לא בשביל לתת תחושה של התקדמות במשחק, כי זה התפקיד של המשחק; אם המשחק עצמו לא נותן תחושה של התקדמות במשחק, אצ'יבמנטס הם least of your problems. זה בטח לא בשביל אנשים שרוצים להשיג 100% (או פלטינום, או איך שלא תקראו לזה), כי בוודאי במקרה כזה פחות אצ'יבמנטס זה יותר טוב. אם זה בשביל אנשים שאשכרה אכפת להם מ-Gamer Score (שאגב, בכלל לא קיים ב-Steam), אפשר לעשות פחות אצ'יבמנטס ששווים יותר נקודות. ואם יש אנשים שכל מה שמעניין אותם זה כמות האצ'יבמנטס שהם מקבלים, שיילכו לשחק ב-Achievement Unlocked.

כל פעם שמקבלים achievement זה צריך ליצור תחושה של "יש! הצלחתי!". אבל כשכל אחד כזה מתחבא בין 10 אצ'יבמנטים שהתחושה שהם נותנים היא "WTF? למה קיבלתי עכשיו אצ'יבמנט?!", זה הורס את הכיף. וכל זה בשביל מה? כדי שיהיו למשחק יותר אצ'יבמנטים? זה כמו לקחת למבורגיני ולבנות לה על הגג פירמידה של ארגזי קרטון ריקים, כדי שהיא תהיה יותר גבוהה. זה נראה מגוחך, לא מוסיף כלום, ומקלקל את מה שהיה מוצלח עד עכשיו. תפסיקו עם זה בבקשה.

פוסט אורח: Battlefield: Bad Company 2

עידן זיירמן|פוסט אורח 17 תגובות »

בפרק האחרון של “גיימפוד”, דורון יעקובי סירב להתלהב מ- Battlefield: Bad Company  (שחוגג היום את יום הולדתו הראשון) תוך כדי ציון העובדה שכל הרשמים שלו מהמשחק מבוססים על המערכה לשחקן יחיד. בעקבות הדברים האלה, או סתם כי התחשק לו,  קורא ותיק בשם טל אלון החליט לחלוק איתנו מה הוא חושב על Battlefield: Bad Company 2 בכלל, ועל המשחק מרובה-המשתתפים שלו בפרט. וזה נחמד, כי כבר די הרבה זמן לא היה לנו פוסט אורח.

טל, עכשיו תורך.

imageהרבה כבר נאמר על Battlefield Bad Company 2 (או בקיצור BC2) שחוגג יום הולדת שנה בדיוק היום. עוד לפני צאתו, לאחר יציאתה של גרסת ה- Beta, התקיימו ברשת ויכוחים עזים (הנמשכים עד לימינו) בין אוהדי המשחק לבין שחקני Modern Warfare 2, שניסו להבהיר מי מבין שני המשחקים טוב יותר. אני חושב ששני המשחקים טובים במה שהם עושים, שניהם מהנים מאוד, ובכל זאת כשאני מסתכל על חווית המשחק, ברור לי שאם אני צריך להחליט על אחד מהמשחקים בלבד, או להמליץ למישהו שיקנה רק את אחד מהם, הבחירה שלי היא BC2. למעשה אני אעדיף אותו על פני כל שאר ה- FPS שיצאו עד כה לקונסולות, וכאן אני אסביר למה.

אין לי הרבה מה להגיד על המערכה לשחקן יחיד של המשחק שהיא סטנדרטית למדי רק עם סביבה הריסה (כמעט כל דבר אפשר לפוצץ ולהרוס, כולל קירות של בתים) ושימוש בכלי רכב בקטעים מסוימים. מאוד מהנה, אבל סובל מאותן בעיות שיש לטעמי בכל המשחקים מסוגו, שמונעים ממני לשחק את המערכה פעמים נוספות לאחר שסיימתי אותה (יוצא דופן מבחינתי היה Gears of War… כשהוא יצא שיחקתי בו לפחות 7 פעמים בגלל מצב ה- Co-op המעולה).

אבל בתור אחד שאוהב משחקי FPS ומשחק בהם שנים רבות, ולאחר זמן לא מבוטל שביליתי במולטיפליירים של המשחקים השונים (And kicked some ass), אני יכול להגיד ש- BC2 מספק חווית מולטיפלייר אחרת, חדשה ומשופרת שגורמת לכל הז'אנר לעלות כיתה. זה לא אומר שאני לא נכנס לטבוח בשחקני MW2 לפעמים, דבר שמספק לי שעות של הנאה מסבלם של אחרים, אבל מבחינתי אין על המולטי של BC2.

אני אנסה לספר קצת על החוויה ועל הדברים החדשים ש- BC2 הביא לנו.

מעבר למפות הענקיות, למשחקיות המגוונת, לכלי הרכב המטורפים ולסביבה ההריסה, הדבר העיקרי לטעמי ש- BC2 חידש הוא שיפור יכולות המשחק הקבוצתי. כל מי ששיחק ברשת במשחקים מהסוג יודע שברוב רובם של המקרים, ברגע שמתחיל המשחק כל אחד מהשחקנים יוצא למסע הרג אישי ואין לו שום קשר עם שאר חברי הקבוצה. אפילו במודים עם משימה מאוד מוגדרת יש לא מעט אהבלים שמשחקים זאבים בודדים. בדרך כלל אני אחד מהם. למה? כי כשאני משחק עם קבוצה של אנשים זרים אין לי כוח להתחיל לנסות לתקשר איתם בעזרת המיקרופון, ביחוד אם הם מדברים באנגלית עם מבטא גרמני כבד. חוץ מזה שברגע שאני מת אני מופיע מחדש במקום שבכלל לא קשור לקבוצה שלי וגם אם קודם זזתי יחד איתם, אני שוב לבד. ב- BC2 המצב הוא שונה כי ישנם מנגנונים שמאפשרים שיתוף פעולה איכותי וקל.

המנגנון הראשון הוא מנגנון דיווח המטרות: ראיתם חייל אויב רץ בין העצים? בלחיצה על כפתור ה- back (אם אתה משחקים ב- Xbox כמוני) תגרמו למיקום האויב להופיע אצל כל חברי הקבוצה שלכם בליווי משפט כמו "אויב מתחבא מאחורי העץ". ראיתם טנק אויב ואין לכם מה לעשות נגדו כי כל מה שיש לכם זה M16 וכמה רימונים? סמנו אותו ומהנדס עם RPG שרץ במסך ואומר לעצמו "איפה הטנק?!?!" יוכל להגיע למקום ולהפוך את הטנק לכדור אש וערימה של מתכת שתאסף יותר מאוחר ע"י בדואים (סתם, אין במשחק בדואים), ומה שמדהים זה שאתם תקבלו חלק מהניקוד על ההריגות. הכפתור הזה מאפשר לכם גם לבקש מחברי הצוות שלכם עזרה: הסתכלו לכיוון של חובש ולחיצה על הכפתור תקרא לו וגם תסמן את מיקומכם על המפה. הסתכלו לכיוון של לוחם ובקשו בנימוס תחמושת, ואם אתם בטנק שנפגע מ- RPG קראו למהנדס שיתקן אותו. בנוסף אפשר לסמן אזור מטרה (בניין שצריך לכבוש וכו') והכפתור יקרא לחברי הקבוצה לתקוף או להגן ביחד אתכם. בקיצור זהו כפתור קסם שמאפשר לכם לתקשר בצורה חופשית ועניינית עם חברי הצוות שלכם מבלי לצעוק לתוך המיקרופון באחת בלילה או לנסות להבין איזה אוסטרלי בן 15 עם מבטא.

המנגנון השני שמקל על ההתנהגות הקבוצתית הוא שיטת ה- Respawn החכמה. אחרי שנהרגתם תאלצו להמתין מספר שניות כמקובל (שזה דבר חכם מאוד) ואח"כ תוכלו לבחור היכן אתם רוצים להופיע ויינתנו לכם מספר אפשרויות: להופיע במקום רנדומלי במסך, להופיע בבסיס, או להופיע ליד שחקן אחר מהצוות שלכם שנמצא בחיים (כאשר ניתן לצפות בשחקן ובמצב בו הוא נמצא לפני שבוחרים). האפשרות האחרונה מאפשרת להמשיך לעבוד כצוות ולהפעיל לחץ ממושך על אזור מטרה, זאת דרך נהדרת לחזור מהר לאזור האקשן ואם אחד מחברי הצוות שלכם נמצא בכלי רכב, למשל בטנק, תוכלו להופיע ישירות בתוכו ולאייש את אחת מעמדות הקרב (מקלעים וכו').

המנגנון השלישי הוא הניקוד שמקבלים על שיתוף פעולה: אם תרפאו או תחיו שחקן אחר, תתקנו כלי רכב, תספקו תחמושת וכו' תקבלו ניקוד עצום שיעלה בהרבה על הניקוד שתקבלו מהריגה של חיילי אויב. שתי הקבוצות שבמשחק מחולקות למספר צוותים כל אחת, כאשר בכל צוות עד ארבעה שחקנים להם יש קשר מיוחד, ועזרה לחברי הצוות האישי שלכם תזכה אתכם בניקוד גבוה יותר. הניקוד כמובן יקדם אתכם בדרגות ויפתח לכם כלי נשק ויכולות מיוחדות.

יש עוד הרבה מה לכתוב ולא נראה לי שעידן יעלה את הפוסט אם הוא יהיה פרוס על שלושה עמודים (מ’כפת לי, זה לא עולה לי כסף –עידן), אז אני אנסה לתמצת בפסקה אחת את הדברים העיקריים שעושים את BC2 למשחק המולטי המועדף עלי… תחזיקו חזק:

מגוון מפות גדול יחסית עם מפות נוספות בחינם למי שקנה את המשחק המקורי; מפות ענקיות שמאפשרות הרבה דרכי גישה לאזורי מטרה והרבה מקומות להתחבא בהם או לנוע בהם עם רכבים; כמה סוגי טנקים; כמה סוגי מסוקים (שעד היום לא ממש למדתי איך להטיס כמו שצריך), האמרים וטרקטורונים; מסוק זעיר ללא טייס (כיייף); כלי נשק נייחים שאפשר להפעיל; קרבות טנקים כאשר בכל קבוצה יש כמה טנקים שנוסעים ביחד כשלמעלה יש ליווי אווירי של מסוקים; 4 מקצועות שאפשר להתמחות בהם ולחשוף להם נשקים ויכולות מיוחדות: לוחם עם רובה סער ומטול ויכולת לספק תחמושת, מהנדס עם תת-מקלע ונשק נגד רכבים שיכול לתקן ציוד, חובש עם מקלע שיכול לרפא ולהחיות, וסייר (RECON) שמשמש בדרך כלל כצלף עם יכולת לאתר אויבים ויכולת להזמין בחופשיות אש מרגמות על מקומות לבחירתו; ממש כיף לסמן טנק של האויב (מאפשר לכל מי שרוצה לבצע עליו נעילה עם נשקים מסוימים), להתחבא במקום בטוח, לקבל נעילה, לשגר טיל לשמים ואחרי 3 שניות לקבל את הניקוד על השמדת הטנק; הכל ניתן להריסה ואין כמו לראות איזה טמבל מציץ מחלון של בית ואז להוריד את כל הקיר עם החלון, או להפיל את כל הבניין עליו אם הוא כבר הרוס מספיק; אקשן מטורף כאשר כל פעם, גם אם אתם משחקים באותה המפה, המשחק הוא שונה ולא חוזר על עצמו; סאונד מטורף! ואיזה כיף להיות צלף (טוב, זה גם בשאר המשחקים).

לשם ההגינות יש לציין כי למשחק ישנם גם כמה חסרונות, אבל הם באמת מתגמדים לעומת שלל האוצרות שהמשחק מציע. למשל ישנו מצב מולטיפלייר מסוים שבו, אם הקבוצה היריבה טובה במיוחד, היא יכולה לגרום לכך שאתה וחבריך תוכלו לעשות Respawn רק בבסיס האם כאשר כל הכוחות שלה נמצאים במקום כדי להרוג מיד את האומללים שמופיעים שם שוב ושוב (קורה בדרך כלל כאשר לקבוצה השנייה יש טייס מסוק טוב ותותחן טוב שהצטרף אליו ובקבוצה שלך אין) – יש דרך להחלץ מהמצב, אבל הוא בהחלט לא נעים. חיסרון נוסף הוא שאין מצב משחק שנמשך זמן קצר ומאפשר להעביר עשר דקות בכיף (כמו משחקי האון-לין של MW).

אבל, בשורה התחתונה, BFBC2 מספק חווית מלחמה כללית נהדרת וסוחפת והוא מומלץ בחום לכל אוהבי המולטיפליירים הצבאיים.

הנה כמה סרטונים קצרים שמראים קטעי אקשן מהמולטי:

וסרטון מגניב ומצחיק שמסביר איך לא להיות noobs במשחק ומראה תוך כדי הרבה מהמשחקיות:


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS